Page 500 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 500
נייןק רפס עבדים הלכות פרק ז 478
ּ ֶפ ֶרק ְׁש ִבי ִעי א ֵאין ֶזה ּכֹוֵרת ְו ַהֵּגט ָּב ֵטל – אמנם יש
ז
שחרור מוחלט ולמחצה בגט זכויות לטובת העבד ,אבל נאמר בו
גם שיש לאדון זכות במקום פלוני או
שחרור מוחלט מן האדון בטלית פלונית וכדומה ,ולכן הגט מזכה
את שניהם ,והרי צריך שיהא גט כריתות
א ֵּגט ִׁש ְחרּור – ָצִריְך ֶׁש ִּי ְה ֶיה ִע ְנ ָינֹו ָּד ָבר ַהּכֹוֵרת ֵּבינֹו ּו ֵבין מבלי שיישאר לאדון בו זכותְ .וֹלא ָק ָנה
ִמן ַהְּנ ָכ ִסים ְּכלּום – כיוון שלא נשתחרר
ֲאדֹו ָניו ְוֹלא ִיׁ ָּש ֵאר ָל ָאדֹון ּבֹו ְזכּותְ .ל ִפי ָכְךַ ,הּכֹו ֵתב ְל ַע ְבּדֹו העבד ,אין לו זכות לקנות ,שהרי הכלל
' ַע ְצ ְמָך ְו ָכל ְנ ָכ ַסי ְקנּו ִיין ְלָך חּוץ ִמָּמקֹום ְּפלֹו ִני' אֹו 'חּוץ ִמַּטִּלית הוא :מה שקנה העבד – קנה אדוניו
ְּפלֹו ִנית' – ֵאין ֶזה ּכֹוֵרתְ ,ו ַהֵּגט ָּב ֵטל; ּו ִמּתֹוְך ֶׁש ֵאינֹו ֵּגט – ֹלא
ִנְׁש ַּת ְחֵרר ָה ֶע ֶבדְ ,וֹלא ָק ָנה ִמן ַהְּנ ָכ ִסיםְּכלּוםְ .ו ֵכןָּכלַּכּיֹו ֵצאָּב ֶזה. (מלווה ולווה ב,ח).
בֶ 1ע ֶבד ֶׁש ֵה ִביא ִּגּטֹוְ ,ו ָכתּוב ּבֹו ' ַע ְצ ְמָך ּו ְנ ָכ ַסי ְקנּו ִיין ְלָך' – בֶׁ 1ש ֵה ִביא ִּגּטֹו – בלא נוכחות אדוניו.
ַע ְצמֹו ָק ָנהַ ,ו ֲהֵרי הּוא ֶּבן חִֹריןֲ ,א ָבל ַהְּנ ָכ ִסים ֹלא ָק ָנה ַעד כגון שהלכו שניהם לעיר אחרת או
ֶׁש ִּי ְת ַק ֵּים ַהֵּגט ְּבחֹו ְת ָמיו ִּכְׁש ָאר ַהׁ ְּש ָטרֹות. לארץ אחרת ,וחזר העבד עם השטר אל
משפחת אדוניוֶׁ .ש ִּי ְת ַק ֵּים ַהֵּגט ְּבחֹו ְת ָמיו
בְ 2ו ֵכן ִאם ָה ָיה ָּכתּוב ּבֹו 'ָּכל ְנ ָכ ַסי ְקנּו ִיין ְלָך' – ַע ְצמֹו ָק ָנה, ִּכְׁש ָאר ַהׁ ְּש ָטרֹות – שיוכח שחתימת
העדים בו אינה מזויפת (לדרכי קיום השטר,
ְוֹלא ָק ָנה ַהְּנ ָכ ִסים ַעד ֶׁש ִּי ְת ַק ֵּים ַהֵּגט ְּבחֹו ְת ָמיו; ֶׁשחֹו ְל ִקין
ַה ִּדּבּור ְואֹו ְמִריןַ :ע ְצמֹו ָק ָנהִ ,מְּפ ֵני ֶׁשהּוא ֶנ ֱא ָמן ְל ָה ִביא ֵּגט ראה עדות פרק ו).
ִׁש ְחרּורֹוְ ,ו ֵאינֹו ָצִריְך ְל ַק ְּימֹו; ֲא ָבל ַהְּנ ָכ ִסיםֶׁ ,ש ֵאין ָא ָדם קֹו ֶנה
אֹו ָתם ֶאָּלא ִּבְר ָא ָיה ְּברּוָרה – ֹלא ִי ְק ֶנה אֹו ָתם ַעד ֶׁש ִּי ְת ַק ֵּים בָּ 2כל ְנ ָכ ַסי – והעבד הוא חלק
ַהׁ ְּש ָטר. מהם .חֹו ְל ִקין ַה ִּדּבּור – מפרידים בין
המשמעויות שבשטר ומתייחסים לכל
שחרור שני עבדים בשטר אחד אחת מהן בנפרדִ .מְּפ ֵני ֶׁשהּוא ֶנ ֱא ָמן
ְל ָה ִביא ֵּגט ִׁש ְחרּורֹו – כמבואר לעיל
גַ 1הְּמַׁש ְחֵרר ְׁש ֵני ֲע ָב ִדים ִּבְׁש ָטר ֶא ָחד – ֹלא ָקנּו ַע ְצ ָמןֶ ,אָּלא
ו,ז.2
ּכֹו ְת ִבין ְׁש ָטר ְל ָכל ֶא ָחד ְו ֶא ָחדְ .ל ִפי ָכְךַ ,הּכֹו ֵתב ָּכל ְנ ָכ ָסיו
ִלְׁש ֵני ֲע ָב ָדיו ִּבְׁש ָטר ֶא ָחד – ַאף ַע ְצ ָמן ֹלא ָקנּוְ .ו ִאם ָּכ ַתב ִּבְׁש ֵני גֹ 1לא ָקנּו ַע ְצ ָמן – כשכתב 'שחררתי
ְׁש ָטרֹות – ָקנּוּ ,ו ְמַׁש ְחְרִרין ֶזה ֶאת ֶזה. פלוני ופלוני עבדיי' ,בדומה לגט אישה,
שהוא פסול אם נוסח הגירושין שבו אינו
גַּ 2בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ְּבֶׁשָּכ ַתב ְּב ָכל ְׁש ָטר ִמׁ ְּש ֵני ֶהם 'ָּכל מכוון לאישה מסוימת (גירושין ד,יט)ְׁ .ש ָטר
ְל ָכל ֶא ָחד ְו ֶא ָחד – או שפירט בשטר
ְנ ָכ ַסי ְנתּו ִנים ִל ְפלֹו ִני ּו ְפלֹו ִני ַע ְב ִּדי'ֲ .א ָבל ִאם ָּכ ַתב ' ֲח ִצי ְנ ָכ ַסי אחד' ,שחררתי פלוני עבדי ושחררתי
ִל ְפלֹו ִני ַע ְב ִּדיַ ,ו ֲח ִצי ְנ ָכ ַסי ִל ְפלֹו ִני ַע ְב ִּדי'ַ ,אף ִּבְׁש ֵני ְׁש ָטרֹות – פלוני עבדי' (בדומה לגט אישה .שם).
ֹלא ָקנּו ְּכלּוםֶׁ ,ש ָה ֶע ֶבד ִמְּכ ַלל ַהְּנ ָכ ִסיםַ ,ו ֲהֵרי ִׁש ֵּיר ּבֹו ֶח ְציֹו, ּו ְמַׁש ְחְרִרין ֶזה ֶאת ֶזה – כשכתב בכל
ְו ֵאין ֶזה ִׁש ְחרּור; ְו ֵכיָון ֶׁשֹּלא ִנְׁש ַּת ְחֵרר – ֹלא ָק ָנה ִמן ַהְּנ ָכ ִסים שטר שכל נכסיו שייכים לפלוני ופלוני
עבדיו ,זכה כל אחד בחצי חברו .לכן,
ְּכלּום. אם אחד משחרר את חברו ,נמצא כל
אחד מהם משוחרר ,ויחלקו את הנכסים
שחרור חצי מן העבד
בשווה (המאירי גטין מב,א).
דַ 1הְּמַׁש ְחֵרר ֲח ִצי ַע ְבּדֹו ִּבְׁש ָטר – ֹלא ָק ָנה ָה ֶע ֶבד ֶח ְציֹוַ ,ו ֲהֵרי
גַ 2ו ֲהֵרי ִׁש ֵּיר ּבֹו ֶח ְציֹו – ואין זה גט
הּוא ֶע ֶבד ְּכֶׁש ָה ָיהֲ .א ָבל ִאם ִׁש ְחֵרר ֶח ְציֹו ְּב ֶכ ֶסףְּ ,כגֹון ֶׁשָּל ַקח
ֲח ִצי ָּד ָמיו ַעל ְמ ָנת ְלַׁש ְחֵרר ֶח ְציֹו – ָק ָנהְ ,ו ִנ ְמ ָצא ֶח ְציֹו ֶע ֶבד כריתות ,כמבואר לעיל א.
ְו ֶח ְציֹו ֶּבן חִֹרין. דֲ 1א ָבל ִאם ִׁש ְחֵרר ֶח ְציֹו ְּב ֶכ ֶסף וכו'
– שקיבל אדוניו כסף עבור חצי פידיונו
(לדרך הפדיון ,ראה לעיל ה,ב).
