Page 493 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 493
נייןק רפס עבדים הלכות פרק ד-ה 471
יגַ 1א ַחר ִאיׁשּות – "כיון שנישאת ,אין מכירת אמה עברייה אחר שנשתחררה
לאביה בה רשות" (אישות ג,יב) .מֹו ְכ ָרּה יגַ 1הְּמ ַק ֵּדׁש ִּבּתֹו ְּכֶׁש ִהיא ְק ַטָּנהְ ,ו ִנ ְת ַא ְל ְמ ָנה אֹו ִנ ְתָּגְרָׁשה –
ְלִׁש ְפחּות ַא ַחר ִׁש ְפחּות – מפני שאין
המכירה מוציאה את הבת מרשות האב, ֵאינֹו ָיכֹול ְל ָמ ְכָרּהֶׁ ,ש ֵאין ָא ָדם ָיכֹול ִל ְמּ ֹכר ֶאת ִּבּתֹו ְלִׁש ְפחּות
שהרי מענק השחרור שלה ומציאתה ַא ַחר ִאיׁשּותֲ .א ָבל מֹו ְכָרּה ְלִׁש ְפחּות ַא ַחר ִׁש ְפחּות.
שייכים לאביה ,אף על פי שנמכרה
יגֵּ 2כי ַצד? ְמ ָכָרּה ְלִׁש ְפחּות ְּת ִחָּלהְ ,ו ִי ֵעד אֹו ָתּה ָה ָאדֹוןּ ,ו ֵמת
(לעיל ג,טו).
ָה ָאדֹון אֹו ֵּגְרָׁשּהְ ,ו ָח ְזָרה ִלְרׁשּות ָה ָאב ְּכֶׁש ִהיא ְק ַטָּנה – ֲהֵרי
יג 2אֹו ֵּגְרָׁשּה ְו ָח ְזָרה ִלְרׁשּות ָה ָאב – ָה ָאב מֹו ְכָרּה ַּפ ַעם ְׁש ִנ ָּיהֲ ,א ִפּלּו ְל ֹכ ֵהן ָּגדֹול.
שאילו נישאה ,הייתה יוצאת מרשות יגְ 3ו ֵכן ִאם ָנ ְפ ָלה ִל ְפ ֵני ָי ָבם ִמן ַה ִּיעּודְ ,ו ָח ַלץ ָלּה – ַאף ַעל
אביה (אישות ג,יב) .ואין דין ייעוד כדין
אישותֲ .א ִפּלּו ְלכֹ ֵהן ָּגדֹול – אף על פי ִּפי ֶׁש ִהיא ֲח ִלי ָצה ְּפסּו ָלהִ ,מְּפ ֵני ֶׁש ִהיא ְק ַטָּנהֲ ,הֵרי ִנ ְפ ְס ָלה ִמן
שהיא אלמנה או גרושה ,אסורה לכהן ַהְּכ ֻהָּנהְ ,ו ֵיׁש לֹו ְל ָמ ְכָרּה ְלכֹ ֵהן ,הֹו ִאיל ְו ִקּדּוִׁשין ּתֹו ְפ ִסין ָּבּה,
גדול רק בלאו ,והקידושין תופסים בה.
ְּכמֹו ֶׁשִּנ ְתָּב ֵאר (לעיל יב).
יגָ 3נ ְפ ָלה ִל ְפ ֵני ָי ָבם – שהיא זקוקה
יד ַהּמֹו ֵכר ֶאת ִּבּתֹוְ ,ו ָי ָצאת ְּבָׁש ִנים אֹו ַּבּיֹו ֵבל אֹו ְּב ִגְרעֹון
לייבום כשמת המייעד ואין לו בנים.
ִמְּפ ֵני ֶׁש ִהיא ְק ַטָּנה – והקטנה אינה ֶּכ ֶסףַ ,ו ֲע ַד ִין ִהיא ְק ַטָּנה – ֵיׁש לֹו ַל ֲחזֹר ּו ְל ָמ ְכָרּה ַּפ ַעם ְׁש ִנ ָּיה,
חולצת לגדול (ייבום וחליצה ד,טז)ִ .נ ְפ ְס ָלה ְּכמֹו ֶׁש ָא ַמ ְרנּו (לעיל יג).
ִמן ַהְּכ ֻהָּנה – כדין כל מקום שאמרו
טו ַהּמֹו ֵכר ֶאת ִּבּתֹוְ ,ו ַא ַחר ָּכְך ָה ַלְך ְו ִק ְּדָׁשּה ְל ַא ֵחר – ִאם
"חליצתה פסולה" (שם,כו).
ָר ָצה ָה ָאדֹון ְל ַי ֵעדְ ,מ ַי ֵעדְ .ו ִאם ֹלא ִי ֵעד ָה ָאדֹוןֹ ,לא לֹו ְוֹלא
טו ְמ ַי ֵעד – והבת מקודשת לאדון ולא ִל ְבנֹו – ְּכֶׁש ֵּת ֵצא ֵמְרׁשּות ָאדֹוןִ ,יָּג ְמרּו ִקּדּוֶׁשי ָה ְו ֵת ָעֶׂשה ֵאֶׁשת
לאיש האחרִ .יָּג ְמרּו ִקּדּוֶׁשי ָה – לאדם ִאיׁש.
האחר ,מפני שאם עדיין לא ייעד אותה,
הרי היא בגדר פנויה ,ויכול אביה לקבל טז ַהּמֹו ֵכר ֶאת ִּבּתֹוּ ,ו ָפ ַסק ִעם ָה ָאדֹון ַעל ְמ ָנת ֶׁשֹּלא ְל ַי ֵעד
קידושין ,שיחולו אחרי שתיפדה. אֹו ָתּה – ִאם ָר ָצה ָה ָאדֹון ְל ַי ֵעדְ ,מ ַי ֵעד; ֶׁש ִה ְת ָנה ַעל ַמה
ׁ ֶּשָּכתּוב ַּבּתֹוָרהְ ,ו ָכל ַהַּמ ְת ֶנה ַעל ַמה ׁ ֶּשָּכתּוב ַּבּתֹוָרה –
טז ְּת ָנאֹו ָּב ֵטל – "שאומרין לו :תנאך
ְּת ָנאֹו ָּב ֵטל.
בטל ,וכבר נתקיימו מעשיך .אין אתה
נפטר מדבר שחייבה אותך בו התורה,
ולא תזכה בדבר שמנעה אותך ממנו"
(אישות ו,ט) .ובענייני ממון תנאו קיים,
מפני ש"כל תנאי שבממון – קיים"
(מכירה יג,ג).
א ֶע ֶבד ְּכ ַנ ֲע ִני – כל גוי הנמכר ּ ֶפ ֶרק ֲח ִמי ִׁשי
לישראל נקרא 'עבד כנעני' ,על שם ה
כנען בנו של חם ,שקיללו נח אביו יציאת עבד כנעני לחירות
ואמר" :ארור כנען ,עבד עבדים יהיה קניין עבד כנעני ויציאתו לחירות
ְל ֶא ָחיו" (בראשית ט,כה)ְּ .ב ֶכ ֶסף אֹו ִּבְׁש ָטר
– כדין קניית קרקע (מכירה ב,א .לדרכי א ֶע ֶבד ְּכ ַנ ֲע ִני ִנ ְק ֶנה ַּב ֲח ִמׁ ָּשה ְּד ָבִריםְ ,וקֹו ֶנה ֶאת ַע ְצמֹו
ִּבְׁשלָׁשהִ :נ ְק ֶנה ְּב ֶכ ֶסף ,אֹו ִּבְׁש ָטר ,אֹו ַּב ֲח ָז ָקה ,אֹו ַּב ֲח ִלי ִפין ,מכירת קרקע ,ראה מכירה א,ג ואילך)ֲ .ח ָז ָקה
– "ומה היא החזקה בקניין עבדים?
שישתמש בו כדרך שמשתמשין בעבדים בפני רבן" (מכירה ב,ב)ֲ .ח ִלי ִפין – הוא 'קניין סודר' ,הנעשה בהגבהת סודר
(בגד) או כלי אחר של הקונה על ידי המוכר ,ובכך הוא מקנה לקונה את הנכס או החפץ הנמכר או את המתנה
