Page 492 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 492
נייןק רפס עבדים הלכות פרק ד 470
ח ִמ ַּד ְע ָּתּה – בהסכמתהַ .אף ַעל ִּפי ח ֵאין ָה ָאדֹון ְמ ַי ֵעד ָא ָמה ִע ְבִר ָּיהֹ ,לא לֹו ְוֹלא ִל ְבנֹוֶ ,אָּלא
ֶׁשְּכ ָבר ִקֵּבל ָא ִבי ָה ְמעֹו ֶתי ָה – ואילו
ִמ ַּד ְע ָּתּהַ ,אף ַעל ִּפי ֶׁשְּכ ָבר ִקֵּבל ָא ִבי ָה ְמעֹו ֶתי ָה; ֲהֵרי הּוא היה מדובר בקידושין רגילים ,לא היה
אֹו ֵמרְ " :י ָע ָדּה" (שם) – ִמ ַּד ְע ָּתּהְ .ו ִאם ֵמת ָה ָאדֹון – ֵאין ְּבנֹו צריך לקבל את הסכמתה ,מפני שהאב
מקדש את בתו כשהיא קטנה גם שלא
ָיכֹול ְל ַי ֲע ָדּה לֹוֶׁ ,ש ֲהֵרי ָי ָצאת ְל ֵחרּות ְּב ִמי ַתת ָה ָאדֹון.
טַ 1ה ִּיעּוד – ָּכ ֵארּו ִסיןְ ,ו ֵאינֹו ַּכִּנּׂשּו ִאיןְ .ל ִפי ָכְך ֵאינֹו ִמַּטֵּמא בהסכמתה (אישות ג,יא)ְ .י ָע ָדּה ִמ ַּד ְע ָּתּה
– נראה שמשמעו שהיא מיועדת לו
ָלּה ְוֹלא יֹוְרָׁשּה ְוֹלא ֵמ ֵפר ְנ ָדֶרי ָה ַעד ֶׁש ִּתָּכ ֵנס ַל ֻחָּפה. ושניהם נועדו לזה ,לשון הסכמה
אי קיום הייעוד והליכה יחד ,כמו שנאמרֲ " :ה ֵי ְלכּו שנים
יחדיו ,בלתי אם נֹו ָעדּו" (עמוס ג,ג) .ולכן
טְ " 2ו ִאם ְׁש ָלׁש ֵאֶּלה ֹלא ַי ֲעֶׂשה ָלּה" (שם כא,יא) – ֹלא ְי ָע ָדּה לֹו, דרושה הסכמת האמהָ .י ָצאת ְל ֵחרּות
ְוֹלא ְי ָע ָדּה ִל ְבנֹוְ ,וֹלא ִנ ְפ ֵּדית ְּב ִגְרעֹון ֶּכ ֶסףְ" .ו ָי ְצ ָאה ִחָּנם" (שם) ְּב ִמי ַתת ָה ָאדֹון – ראה לעיל ד.
טָּ 1כ ֵארּו ִסין ְו ֵאינֹו ַּכִּנּׂשּו ִאין – ראה – ַּב ֲה ָב ַאת ִסי ָמ ִניןְּ ,כמֹו ֶׁשֵּב ַא ְרנּו (לעיל ה) ,יָ 1י ֵתר ַעל אֹו ָתן
לעיל ביאור ג,אֵ .אינֹו ִמַּטֵּמא ָלּה – הכהן ַה ְּד ָר ִכים ֶׁשּקֹו ָנה ָּב ֶהן ַע ְצ ָמּה ְּכ ֶע ֶבד ִע ְב ִרי.
אינו מיטמא למת שאינו מבני משפחתו
יֵ 2אין ָה ָאדֹון ָיכֹול ִל ְמּ ֹכר ָא ָמה ִע ְבִר ָּיה ְוֹלא ִל ְּת ָנּה ְל ִאיׁש הקרובים או אשתו (אבל ב,ו)ֵ .מ ֵפר ְנ ָד ֶרי ָה
– הבעל רשאי להפר חלק מן הנדרים ַא ֵחרֵּ ,בין ָרחֹוק ֵּבין ָקרֹובְ ,ו ִאם ָמ ַכר אֹו ָנ ַתן – ֹלא ָעָׂשה
שנדרה אשתו ביום שנדרה אותם (נדרים
ְּכלּוםֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרְ " :ל ַעם ָנ ְכ ִרי ֹלא ִי ְמׁ ֹשל ְל ָמ ְכ ָרּה" (שמות כא,ח)ְ .ו ֵכן יב,א) ,אך לא לארוסתו.
ֶע ֶבד ִע ְבִרי – ֵאינֹו ָיכֹול ְל ָמ ְכרֹו ְל ַא ֵחר ְוֹלא ִל ְּתנֹוְ .ו ֵי ָר ֶאה ִלי
ֶׁשֹּלא ֻה ְצַרְך ַהָּכתּוב ֶל ֱאסֹר ָּד ָבר ֶזה ָּב ָא ָמה ֶאָּלא ִמְּפ ֵני ֶׁש ֵּיׁש לֹו יְ 2ל ַעם ָנ ְכִרי ֹלא ִי ְמׁשֹל ְל ָמ ְכָרּה –
ְל ַי ֲע ָדּה ִל ְבנֹו; ְל ָכְך ֶנ ֱא ַמרְ " :ל ַעם ָנ ְכִרי ֹלא ִי ְמׁ ֹשל ְל ָמ ְכָרּה". ותרגמו אונקלוס במשמעות 'לאיש
אחר אין לו רשות למכור אותה'ְ .ו ֵכן
מי ראוי לקנות אמה עברייה ֶע ֶבד ִע ְבִרי – דין זה נלמד מהשוואת עבד
עברי לאמה עברייה (ראה לעיל ד; כס"מ).
יא ֵאין ָא ָמה ִע ְבִר ָּיה ִנ ְמֶּכֶרת ֶאָּלא ְל ִמי ֶׁש ֵּיׁש ָלּה ָע ָליו אֹו ַעל ֵי ָר ֶאה ִלי – הצהרת הרמב"ם שהלכה
זו מדעתו ואין לה מקור מפורש (איגרת
ְּבנֹו ִקּדּוִׁשיןְּ ,כ ֵדי ֶׁש ִּת ְה ֶיה ְראּו ָיה ְל ִיעּודֵּ .כי ַצד? מֹו ֵכר ָא ָדם
ֶאת ִּבּתֹו ְל ָא ִביוֶׁ ,ש ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ֵאין ָה ָאדֹון ָיכֹול ְל ַי ֲע ָדּה לֹו, לר' פנחס הדיין ,מהדורת שילת ,עמ' תמג)ֶׁ .שֹּלא
ְראּו ָיה ִהיא ִל ְבנֹוֶׁ ,ש ֲהֵרי ָה ָא ָמה ַּבת ָא ִחיוֲ .א ָבל ֵאינֹו ָיכֹול ֻה ְצַרְך ַהָּכתּוב וכו' – הרשות למכור עבד
ִל ְמּ ֹכר ֶאת ִּבּתֹו ִל ְבנֹוִ ,מְּפ ֵני ֶׁש ֵאי ָנּה ְראּו ָיה ָל ָאדֹוןֶׁ ,ש ֲהֵרי ִהיא או אמה כסחורה היא דבר בזוי ומשפיל,
והתורה הקפידה אף על פחות מכן (לעיל
א,ט) .ובאמה עברייה ,האיסור מודגש ֲאחֹותֹוְ ,וֹלא ִל ְבנֹוִ ,מְּפ ֵני ֶׁש ִהיא ֲאחֹות ָא ִביו.
בגלל ההיתר המיוחד לייעד אותה לבנו
יב ֵיׁש ְל ָא ָדם ִל ְמּ ֹכר ֶאת ִּבּתֹו ִל ְפסּו ִליןְּ ,כגֹון ַא ְל ָמ ָנה ְל ֹכ ֵהן לאישה.
ָּגדֹולְּ ,גרּוָׁשה ַו ֲחלּו ָצה ְלכֹ ֵהן ֶה ְדיֹוט; ֶׁש ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ֵהן ְּב ָלאו יא ֵיׁש ָלּה ָע ָליו ִקּדּוִׁשין – המותרת
– ִקּדּוִׁשין ּתֹו ְפ ִסין ָּב ֶהן.
להינשא לו או שאסורה להינשא לו
באיסור לאו בלבד .בזה הקידושין חלים.
אבל אם הייתה אחת מן העריות המנויות בפרשת אחרי מות (ויקרא יח) ,כגון אמו או אחותו או דודתו ,אף אם קידש
אותה ,אינה מקודשת (אישות ד,יב; ד,יד)ֵ .אין ָה ָאדֹון ָיכֹול ְל ַי ֲע ָדּה לֹו – מפני שהיא נכדתו (איסורי ביאה א,ה)ְ .ראּו ָיה ִהיא...
ַּבת ָא ִחיו – ולא רק שמותרת ,אלא אף מצ ַות חכמים לעשות כן (איסורי ביאה ב,יד).
יב ְּפסּו ִלין – מי שאסור להם לשאת את האמה באיסור לאו שאין בו מיתת בית דין או כרתַ .א ְל ָמ ָנה ְל ֹכ ֵהן ָּגדֹול –
כמפורש בתורה (ויקרא כא,יד; ל"ת קסא)ְּ .גרּוָׁשה ַו ֲחלּו ָצה ְל ֹכ ֵהן ֶה ְדיֹוט – שאסור לכהן רגיל (הדיוט ,שאינו כהן גדול)
לשאת גרושה מדין תורה (ויקרא כא,ז; ל"ת קס)ַ .ו ֲחלּו ָצה – מצוה שיישא האח את אשת אחיו שמת בלא בנים .ואם סירב
לשאת אותה לאישה ,חולצת את נעלו בפני בית דין ,והיא מותרת להינשא לכל אדם (לפרטי המצוה ,ראה :דברים כה,ה-י; הלכות
ייבום וחליצה) .ו"החלוצה הרי היא כגרושה ,והיא אסורה לכהן מדברי סופרים" (אישות א,ז).
