Page 490 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 490

‫נייןק רפס‪      ‬עבדים הלכות‪      ‬פרק ד	‬                                                        ‫‪	468‬‬

‫א‪ַ   2‬אף ַהְּק ַטָּנה ֶׁש ִהיא ַא ְילֹו ִנית ְּב ִסי ָמ ֶני ָה‪ְ ,‬ו ֵאי ָנּה ְראּו ָיה‬           ‫א‪ַ   2‬א ְילֹו ִנית – אישה שהתפתחותה‬

‫ַל ֲה ָב ַאת ְׁש ֵּתי ְׂש ָערֹות – ֵיׁש ְל ָא ִבי ָה ְל ָמ ְכָרּה ָּכל ְז ַמן ֶׁש ִהיא‬          ‫הנשית פגומה‪ ,‬ואינה מסוגלת להרות‬
‫ְק ַטָּנה‪ֲ .‬א ָבל ַהֻּט ְמטּום ְו ָה ַא ְנ ְּדרֹ ִגינֹס – ֵאינֹו ִנ ְמָּכר ֹלא ְּב ִדין‬
                                                                                                ‫(לסימניה ראה אישות ב‪,‬ו)‪ֵ .‬יׁש ְל ָא ִבי ָה ְל ָמ ְכ ָרּה‬
                       ‫ֶע ֶבד ִע ְבִרי ְוֹלא ְּב ִדין ָא ָמה ִע ְבִר ָּיה‪.‬‬
                                                                                                ‫– אביה רשאי למכור אותה‪ ,‬שהרי עדיין‬

                                                                                                ‫היא קטנה‪ ,‬אף על פי שאינה יוצאת‬

‫ב   ֵאין ָה ָאב ַרׁ ַּשאי ִל ְמּכֹר ֶאת ִּבּתֹו ֶאָּלא ִאם ֵּכן ֶה ֱע ִני ְוֹלא ִנְׁש ַאר‬       ‫בסימני נערות אלא בבגרותה (קידושין‬
                                                                                                ‫ד‪,‬א‪ .‬וראה להלן ה‪ֻ .)3‬ט ְמטּום – מי שאברי‬
‫לֹו ְּכלּום‪ֹ ,‬לא ַקְר ַקע ְוֹלא ִמַּט ְל ְט ִלין‪ַ ,‬ו ֲא ִפּלּו ְּכסּות ֶׁש ָע ָליו‪ְ .‬ו ַאף‬      ‫הרבייה שלו מחופים בקרום עור‪ ,‬ואין‬
‫ַעל ִּפי ֵכן ּכֹו ִפין ֶאת ָה ָאב ִל ְפּדֹו ָתּה ַא ַחר ֶׁשְּמ ָכָרּה‪ִ ,‬מּׁשּום ְּפ ַגם‬         ‫ידוע אם הוא זכר או נקבה‪ ,‬עד שייקרע‬

‫ִמְׁשָּפ ָחה‪ָּ .‬בַרח ָה ָאב אֹו ֶׁשֵּמת אֹו ֶׁשֹּלא ָה ָיה לֹו ִל ְפּדֹו ָתּה – ֲהֵרי‬           ‫הקרום (אישות ב‪,‬כה)‪ַ .‬א ְנ ְּדרֹ ִגינֹס – מי שיש‬
                                  ‫זֹו עֹו ֶב ֶדת ַעד ֶׁש ֵּת ֵצא‪.‬‬                               ‫לו אברי זכרות ואברי נקבות (שם‪,‬כד)‪.‬‬
                                                                                                ‫ֵאינֹו ִנ ְמָּכר וכו' – שהרי ספק הוא איש‪,‬‬
‫ג‪ָ   1‬א ָמה ִע ְבִר ָּיה ִנ ְק ֵנית ְּב ֶכ ֶסף אֹו ְּבָׁשֶוה ֶּכ ֶסף ּו ִבְׁש ָטר‪ְ .‬ו ֵאי ָנּה‬
                                                                                                                    ‫ספק הוא אישה‪.‬‬

‫ב  ְּפ ַגם ִמְׁשָּפ ָחה – הבושה והשם הרע ִנ ְק ֵנית ִּב ְפרּו ָטה‪ִ ,‬מְּפ ֵני ֶׁשָּצ ִריְך ִל ְקנֹו ָתּה ְּב ָד ִמים ֶׁש ְראּו ִיין‬
                                                                                                ‫שייצא למשפחה כשייוודע שנמכרה‬
                      ‫ְל ֵג ָרעֹון‪ְּ ,‬כ ֵדי ֶׁש ִּת ְגַרע ִּפ ְדיֹו ָנּה ְו ֵת ֵצא‪.‬‬                            ‫אחת מבנותיה לאמה‪.‬‬

‫ג‪ֵּ  2‬כי ַצד ִּבְׁש ָטר? ּכֹו ֵתב לֹו ַעל ַהְּנ ָיר אֹו ַעל ַה ֶחֶרס 'ִּב ִּתי‬                  ‫ג‪ְּ  1‬ב ֶכ ֶסף אֹו ְּבָׁשֶוה ֶּכ ֶסף – ראה ב‪,‬א‪.‬‬

‫ְמכּוָרה ְלָך'‪ִּ' ,‬ב ִּתי ְקנּו ָיה ְלָך'‪ְ ,‬ונֹו ֵתן ְּב ַיד ָה ָאדֹון‪ּ .‬וְׁש ַטר ָא ָמה‬        ‫ֵג ָרעֹון – ראה ב‪,‬ח‪ְּ .‬כ ֵדי ֶׁש ִּת ְגַרע ִּפ ְדיֹו ָנּה‬

                                 ‫ִע ְבִר ָּיה – ָה ָאב ּכֹו ְתבֹו‪.‬‬                              ‫ְו ֵת ֵצא – חובה שיהיה בסכום המכירה‬
                                                                                                ‫כדי לגרוע ממנו‪ ,‬כלומר יותר מפרוטה‪,‬‬
                                                        ‫שחרור אמה עברייה‬                        ‫כדי שאחרי הגריעה תישאר לכל הפחות‬
                                                                                                ‫פרוטה‪ ,‬הסכום המזערי ביותר שהיא‬
‫ד‪ָ   1‬א ָמה ִע ְבִר ָּיה עֹו ֶב ֶדת ֵׁשׁש ָׁש ִנים‪ְּ ,‬כ ֶע ֶבד ֶׁשְּמ ָכרּוהּו ֵּבית ִּדין‪,‬‬

‫ֶׁשֶּנ ֱא ַמר‪ִּ" :‬כי ִיָּמ ֵכר ְלָך ָא ִחיָך ָה ִע ְב ִרי אֹו ָה ִע ְב ִר ָּיה" (דברים טו‪,‬יב)‪,‬‬  ‫יכולה לפדות בו את עצמה‪.‬‬

‫ְויֹו ְצ ָאה ִּב ְת ִחַּלת ֶׁש ַבע‪ְ .‬ו ִאם ָּפ ַגע ָּבּה יֹו ֵבל ְּבתֹוְך ֵׁשׁש – יֹו ְצ ָאה‬    ‫ג‪ִּ  2‬ב ִּתי ְמכּוָרה ְלָך – ולא מנקודת מבטו‬
‫ִחָּנם‪ָּ ,‬כ ֶע ֶבד‪ְ .‬ו ִאם ֵמת ָה ָאדֹון – ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ִהִּני ַח ֵּבן‪ ,‬יֹו ְצ ָאה‬
                                                                                                ‫של הקונה‪' :‬בתך מכורה לי' (כס"מ; וראה‬
   ‫ִחָּנם‪ַּ ,‬כִּנ ְר ָצע‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ְ " :‬ו ַאף ַל ֲא ָמ ְתָך ַּת ֲעֶׂשה ֵּכן" (שם טו‪,‬יז)‪.‬‬                       ‫לעיל בעבד עברי ב‪,‬א)‪.‬‬

‫ד‪ְ  2‬ו ֵכן ְמ ָג ַר ַעת ִּפ ְדיֹו ָנּה ְויֹו ְצ ָאה‪ְ .‬ו ִאם ָּכ ַתב ָלּה ְׁש ַטר ִׁש ְחרּור‬     ‫ד‪ְּ  1‬כ ֶע ֶבד ֶׁשְּמ ָכרּוהּו ֵּבית ִּדין – אמנם‬

                ‫ּו ָמ ַחל ָלּה ַעל ַהׁ ְּש ָאר – יֹו ְצ ָאה ִחָּנם ָּכ ֶע ֶבד‪.‬‬                  ‫האישה אינה נמכרת בבית דין אלא‬
                                                                                                ‫אביה מוכר אותה‪ ,‬אך משך זמן עבודתה‬
‫ה‪ְ   1‬י ֵתָרה ָא ָמה ִע ְבִר ָּיה‪ֶׁ ,‬ש ִהיא יֹו ְצ ָאה ְּב ִסי ָמ ִנין‪ֵּ .‬כי ַצד? ֵּכיָון‬       ‫זהה למשך זמן עבודת עבד עברי (ראה‬
                                                                                                ‫לעיל ב‪,‬ב)‪ִּ .‬ב ְת ִחַּלת ֶׁש ַבע – בתחילת השנה‬
‫השביעית לעבדותה‪ .‬יֹו ְצ ָאה ִחָּנם ַּכִּנְר ָצע ֶׁש ֵה ִבי ָאה ִסי ָמ ִנין ְו ַנ ֲעָׂשת ַנ ֲע ָרה – יֹו ְצ ָאה ְל ֵחרּות ְּבֹלא ֶּכ ֶסף‪.‬‬
                                                                                                ‫– ולא כעבד עברי‪ ,‬הממשיך לעבוד את‬
‫ֲא ִפּלּו ֵה ִבי ָאה ִסי ָמ ִנין ֵמ ַא ַחר יֹום ֶׁשְּל ָק ָחּה – ֲהֵרי זֹו יֹו ְצ ָאה‬           ‫בן אדוניו (ראה לעיל ב‪,‬יב)‪ ,‬אלא כעבד‬
‫ְל ֵחרּות‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ְ " :‬ו ָי ְצ ָאה ִחָּנם" (שמות כא‪,‬יא); ִרָּבה ָלּה ַהָּכתּוב‬            ‫שנרצע‪ ,‬שעובד רק אדוניו (ראה לעיל ג‪,‬ז)‪,‬‬

                                                                                                ‫אף על פי שאין האמה נרצעת (ראה לעיל‬

‫ג‪,‬יג)‪ֶׁ .‬שֶּנ ֱא ַמר בעבד הנרצע‪ְ" :‬ו ָל ַק ְח ָּת ֶאת ַהַּמְר ֵצ ַע ְו ָנ ַת ָּתה ְב ָא ְזנֹו ּו ַב ֶּד ֶלת ְו ָה ָיה ְלָך [ולא ליורש שלך] ֶע ֶבד עֹו ָלם‪ְ ,‬ו ַאף‬

                                                                                                ‫ַל ֲא ָמ ְתָך ַּת ֲעֶׂשה ֵּכן [שתשתחרר במותך]"‪.‬‬

‫ד‪ְ   2‬מ ָג ַר ַעת ִּפ ְדיֹו ָנּה – יוצאת בתשלום כסף (ראה לעיל ב‪,‬ח)‪ְׁ .‬ש ַטר ִׁש ְחרּור וכו' – שמשחרר אותה בו לחופשי ומוותר לה‬

                                                                                                ‫על כסף הגירעון (ראה לעיל ב‪,‬יא)‪.‬‬

‫ה‪ְ   1‬י ֵתָרה ָא ָמה ִע ְבִר ָּיה – על עבד עברי‪ִ .‬סי ָמ ִנין – סימני נערות‪ ,‬שהמוקדם שבהם הוא הבאת שתי שערות‬

‫במקום הערווה‪ ,‬המעידים על התפתחות גופנית בשלב ביניים מגיל ‪ 12‬עד גיל ‪ 12‬וחצי‪ ,‬שאז היא נחשבת בוגרת‬

‫ועצמאית לחלוטין (אישות ב‪,‬א‪-‬ג; פה"מ קידושין א‪,‬ב)‪ֵ .‬מ ַא ַחר יֹום ֶׁשְּל ָק ָחּה – יום לאחר שקנה אותה‪ִ .‬רָּבה – הוסיף‪.‬‬
   485   486   487   488   489   490   491   492   493   494   495