Page 488 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 488
נייןק רפס עבדים הלכות פרק ג 466
תנאים לרציעה י "ְו ִאם ָא ֹמר יֹא ַמר ָה ֶע ֶבד ָא ַה ְב ִּתי
י "ְו ִאם ָא ֹמר יֹא ַמר" (שם כא,ה) – ַעד ֶׁשּיֹא ַמר ְו ִיְׁש ֶנהָ " .ה ֶע ֶבד" ֶאת ֲאדֹ ִני ֶאת ִאְׁש ִּתי ְו ֶאת ָּב ָניֹ ,לא ֵא ֵצא
ָח ְפִׁשי"ִ .יְׁש ֶנה – יחזור על דבריו פעם
(שם) – ַעד ֶׁשּיֹא ַמר ְּכֶׁשהּוא ֶע ֶבד; ֲא ָבל ִאם ָא ַמר ַא ַחר ֵׁשׁש – שנייה ,כדי שלא יחליט בחיפזון אלא
ֵאינֹו ִנְר ָצעַ ,עד ֶׁשּיֹא ַמר ְּבסֹוף ֵׁשׁש ִּב ְת ִחַּלת ְּפרּו ָטה ַא ֲחרֹו ָנה. ביישוב הדעת (המאירי קידושין כב,א).
ֵּכי ַצד? ְּכגֹון ֶׁשִּנְׁש ַאר ִמן ַהּיֹום ְּכ ֵדי ָׁשֶוה ְּפרּו ָטה ִמ ְּד ֵמי ְמ ִכיָרתֹו ַא ַחר ֵׁשׁש ֵאינֹו ִנְר ָצע – שהרי אחרי
אֹו ָי ֵתרֲ .א ָבל ִאם ִנְׁש ַאר ָּפחּות ִמְּפרּו ָטה – ֲהֵרי ֶזה ְּכאֹו ֵמר שש שנים כבר יצא לחירותִּ .ב ְת ִחַּלת
ְּפרּו ָטה ַא ֲחרֹו ָנה – מפני ששוויה היחסי
ַא ַחר ֵׁשׁש. של העבודה שנשארה לו גדול מפרוטה,
שהרי ביום האחרון הוא משלם את
יא ָה ְי ָתה ָל ֶע ֶבד ִאׁ ָּשה ִׁש ְפ ָחה ְּכ ַנ ֲע ִנית ְולֹו ִמֶּמָּנה ָּב ִנים, הפרוטות האחרונות שנשארו מן החוב
שנמכר בגללוְּ .פרּו ָטה – המטבע בעל
ּו ְלַרּבֹו ֵאין ִאׁ ָּשה ּו ָב ִנים – ֵאינֹו ִנְר ָצעֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרִּ" :כי ֲא ֵה ְבָך הערך המזערי ביותר (ראה מפתח מידות
ְו ֶאת ֵּבי ֶתָך" (דברים טו,טז)ְ .ל ַרּבֹו ִאׁ ָּשה ּו ָב ִניםְ ,ולֹו ֵאין ִאׁ ָּשה ּו ָב ִנים
– ֵאינֹו ִנְר ָצעֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרָ " :א ַה ְב ִּתי ֶאת ֲאדֹ ִני ֶאת ִאְׁש ִּתי ְו ֶאת ָּב ָני" ומשקלות).
(שמות כא,ה) .הּוא אֹו ֵהב ֶאת ַרּבֹוְ ,ו ַרּבֹו ֵאינֹו אֹו ֲהבֹו – ֵאינֹו ִנ ְר ָצע,
ֶׁשֶּנ ֱא ַמרִּ" :כי טֹוב לֹו ִעָּמְך" (דברים טו,טז)ַ .רּבֹו אֹו ֲהבֹוְ ,והּוא יא ֶׁשֶּנ ֱא ַמרְ" :ו ָה ָיה ִּכי יֹא ַמר ֵא ֶליָך ֹלא
ֵאינֹו אֹו ֵהב ֶאת ַרּבֹו – ֵאינֹו ִנְר ָצעֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרִּ" :כי ֲא ֵה ְבָך" .הּוא
חֹו ֶלה ְוַרּבֹו ֵאינֹו חֹו ֶלהַ ,רּבֹו חֹו ֶלה ְוהּוא ֵאינֹו חֹו ֶלה ,אֹו ֶׁש ָהיּו ֵא ֵצא ֵמ ִעָּמְךִּ ,כי ֲא ֵה ְבָך ְו ֶאת ֵּבי ֶתָך ִּכי
ְׁש ֵני ֶהם חֹו ִלים – ֵאינֹו ִנְר ָצעֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרִּ" :כי טֹוב לֹו ִעָּמְך" – ַעד טֹוב לֹו ִעָּמְך" ,וביתו של האדם כולל
ֶׁש ִּי ְהיּו ְׁש ֵני ֶהם ְּבטֹו ָבה. את אשתו.
יב ַמה ֵּבין מֹו ֵכר ַע ְצמֹו ִל ְמ ָכרּוהּו ֵּבית ִּדין? מֹו ֵכר ַע ְצמֹו ֵאינֹו יב ַרּבֹו מֹו ֵסר לֹו – ויכול אפילו לכפות
ִנְר ָצעּ ,ו ְמ ָכרּוהּו ֵּבית ִּדין ִנְר ָצע .מֹו ֵכר ַע ְצמֹו ָאסּור ְּבִׁש ְפ ָחה אותו לעשות כן (לעיל ג)ַ .מ ֲע ִני ִקין –
ְּכ ַנ ֲע ִניתּ ,ו ְמ ָכרּוהּו ֵּבית ִּדין – ַרּבֹו מֹו ֵסר לֹו ִׁש ְפ ָחה ְּכ ַנ ֲע ִנית. נותנים לו מענק שחרור.
מֹו ֵכר ַע ְצמֹו ִנ ְמָּכר ְלגֹויּ ,ו ְמ ָכרּוהּו ֵּבית ִּדין ֵאינֹו ִנ ְמָּכר ֶאָּלא
ְל ִיְׂש ָר ֵאלֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרִּ" :כי ִיָּמ ֵכר ְלָך ָא ִחיָך" (שם טו,יב) – ֵאין ֵּבית יג ִמִּפי ַהׁ ְּשמּו ָעה – ראה לעיל ביאור
ִּדין מֹו ְכִרין אֹותֹו ֶאָּלא ְלָך .מֹו ֵכר ַע ְצמֹו ִנ ְמָּכר ְלֵׁשׁש ְו ָי ֵתר ַעל
ֵׁשׁש; ְמ ָכרּוהּו ֵּבית ִּדין ֵאינֹו ִנ ְמָּכר ֶאָּלא ְלֵׁשׁש .מֹו ֵכר ַע ְצמֹו – הלכה זֶׁ .ש ֵאין ָה ִאׁ ָּשה ִנְר ַצ ַעת – מפני
שאינה יכולה למכור את עצמה ,ואם
ֵאין ַמ ֲע ִני ִקין לֹו; ְמ ָכרּוהּו ֵּבית ִּדין – ַמ ֲע ִני ִקין לֹו. תירצע ,נמצא שהיא מוכרת את עצמה
שנית (לעיל א,ב; אור שמח)ִ .ע ְנ ַין ַהָּכתּוב –
יג ִמִּפי ַהׁ ְּשמּו ָעה ָל ְמדּו ֶׁש ֵאין ָה ִאׁ ָּשה ִנְר ַצ ַעת; ְו ֵכן ֵי ָר ֶאה המשמעות הרחבה של הפסוק ,בניגוד
ֵמ ִע ְנ ַין ַהָּכתּובֶׁ ,ש ֲהֵרי הּוא אֹו ֵמר ַּבִּנְר ָצעָ " :א ַה ְב ִּתי ֶאת ֲאדֹ ִני לפירושו המילולי.
ֶאת ִאְׁש ִּתי ְו ֶאת ָּב ָני" (שמות כא,ה)ּ .ו ַמה הּוא ֶזה ֶׁשֶּנ ֱא ַמר " ְו ַאף
ַל ֲא ָמ ְתָך ַּת ֲעֶׂשה ֵּכן" (דברים טו,יז)? ְל ַה ֲע ִניקְּ :כֵׁשם ֶׁשִּמ ְצ ַות ֲעֵׂשה ידִ 1נ ְּתקֹו ַל ֲעֵׂשה – איסור "לא תשלחנו
ְל ַה ֲע ִניק ֶע ֶבד ִע ְבִריָּ ,כְך ַמ ֲע ִניק ָא ָמה ִע ְבִר ָּיה. ריקם" ניתן לתיקון ,כיוון שהתורה
העבירה אותו (="הכתוב נתקו")
מענק שחרור למצַות עשה" ,העניק תעניק לו".
ידָּ 1כל ַהְּמַׁשֵּל ַח ַע ְבּדֹו ַו ֲא ָמתֹו ֵרי ָקם – עֹו ֵבר ְּבֹלא ַת ֲעֶׂשה,
ֶׁשֶּנ ֱא ַמרֹ" :לא ְתַׁשְּל ֶחּנּו ֵרי ָקם" (שם טו,יג); ַו ֲה ֵרי ַהָּכתּוב ִנ ְּתקֹו
ַל ֲעֵׂשהֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרַ " :ה ֲע ֵניק ַּת ֲע ִניק לֹו" (שם טו,יד)ֶ .א ָחד ַהּיֹו ֵצא
