Page 484 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 484
נייןק רפס עבדים הלכות פרק ב 4 62
קיזוז המחיר המשולם וחישוב שוויו חֶׁ 1שְּמ ָכרּוהּו ֵּבית ִּדין – דווקא
חֶ 1א ָחד ַהּמֹו ֵכר ַע ְצמֹוֵּ ,בין ְל ִיְׂשָר ֵאל ֵּבין ְלגֹויְ ,ו ֶא ָחד לישראל (לעיל א,ג)ְ .מ ָג ֵר ַע ִּפ ְדיֹונֹו –
מחסיר את החלק היחסי מדמי מכירתו
ֶׁשְּמ ָכרּוהּו ֵּבית ִּדין – ֲהֵרי ֶזה ְמ ָג ֵר ַע ִּפ ְדיֹונֹו ְויֹו ֵצאֵּ .כי ַצד? ֲהֵרי בעבור השנים שעבד .דין זה נלמד מן
ֶׁשְּמ ָכרּוהּו ְּבִׁשׁ ִּשים ִּדי ָנרְ ,ו ָע ַבד ַאְרַּבע ָׁש ִנים ּו ָמ ְצ ָאה ָידֹו – ֲהֵרי הפסוק "אם עוד רבות בשנים ,לפיהן
ישיב גאלתו מכסף מקנתו" (ויקרא כה,נא;
ֶזה נֹו ֵתן ֶעְׂשִרים ִּדי ָנר ַל ֲאדֹו ָניוְ ,ו ָי ָצא ְל ֵחרּות. ספרא בהר ו)ְ .מ ָכרּוהּו ְּבִׁשׁ ִּשים ִּדי ָנר –
לשש שנים ,ונמצא שנמכר בעשרה
חְ 2ו ֵכן ִאם ָמ ַכר ַע ְצמֹו ְּב ַאְרָּב ִעים ִּדי ָנר ְל ֶעֶׂשר ָׁש ִנים – ֲהֵרי ֶזה דינרים לכל שנת עבודהּ .ו ָמ ְצ ָאה ָידֹו
ְמ ָג ֵר ַע ַאְרָּב ָעה ִּדי ָנִרין ְל ָכל ָׁש ָנה ֶׁש ָע ַבדְ ,ונֹו ֵתן ַהִּנְׁש ָאר ֶּכ ֶסף אֹו – יש לו כסף לשלם.
ָׁשֶוה ֶּכ ֶסףְ ,ויֹו ֵצא.
חָׁ 2שֶוה ֶּכ ֶסף – שהמוכר את עצמו,
חְ 3ו ֵכן ַהִּנ ְמָּכר ַלּגֹוי – ְמ ַחׁ ֵּשב ַה ָּד ִמים ְל ִפי ַהׁ ָּש ִנים ַהִּנְׁש ָארֹות
נמכר תמורת כסף או תמורת שווה כסף
ַעד ְׁש ַנת ַהּיֹו ֵבלֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרְ" :ו ִחׁ ַּשב ִעם ֹק ֵנהּו ִמׁ ְּש ַנת ִהָּמ ְכרֹו לֹו (לעיל א).
ַעד ְׁש ַנת ַהּיֹ ֵבל" (שם כה,נ)ֵּ .כי ַצד? ָמ ַכר ַע ְצמֹו ְּב ֵמ ָאהְ ,ו ִנְׁש ַאר
ַלּיֹו ֵבל ִּבְׁש ַעת ְמ ִכיָרה ֶעֶׂשר ָׁש ִנים – ְמ ַחׁ ֵּשב ֶעֶׂשר ְל ָכל ָׁש ָנה חַ 3עד ְׁש ַנת ַהּיֹו ֵבל – מפני שהנמכר
ֶׁש ָע ַבד ְוגֹוֵר ַע ִמן ַה ָּד ִמיםּ ,ו ֵמִׁשיב ַהׁ ְּש ָאר ֶּכ ֶסףֹ ,לא ְּתבּו ָאה ְוֹלא
ֵּכ ִליםֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרֶּ" :כ ֶסף ִמ ְמָּכרֹו" (שם) – ְּב ֶכ ֶסף הּוא ִנ ְג ָאל ִמ ַּיד לגוי אינו נמכר רק לשש שנים ,אלא
עובד עד כמה שנקצב במכירתו או עד
ַהּגֹויְ ,ו ֵאינֹו ִנ ְג ָאל ְּבָׁשֶוה ֶּכ ֶסף. היובל (לעיל ו)ֶׁ .שֶּנ ֱא ַמר – לגבי פידיון
עבד עברי הנמכר לגוי ,כיוון שבקנייה
ט ָּכל ֶע ֶבד ִע ְבִרי אֹו ִע ְבִר ָּיה ֶׁש ָּי ָצא ְּב ִגְרעֹון ֶּכ ֶסףְ ,ו ִה ְבִריא מגוי בשווה כסף ,יש חשש לחילול
השם ,שהגוי עלול לומר שהישראלי
ְוהֹו ִסיפּו ָּד ָמיו ,אֹו ִנְׁש ַחף ּו ָפ ֲחתּו ָּד ָמיו – ְמ ַחׁ ְּש ִבין לֹו ְל ָה ֵקל מרמה אותו .לכן הקפידה התורה
ָע ָליוֵּ .כי ַצד? ֲהֵרי ֶׁשִּנ ְמַּכר ְּב ֵמ ָאהַ ,ו ֲהֵרי הּוא ַע ָּתה ָׁשֶוה ָמא ַת ִים שתיעשה הקנייה בכסף בלבד (ערוך
– ֵאינֹו ְמ ַחׁ ֵּשב ִעם ֲאדֹו ָניו ֶאָּלא ְל ִפי ֵמ ָאהִ .נ ְמַּכר ְּב ָמא ַת ִים,
ַו ֲהֵרי הּוא ָׁשֶוה ֵמ ָאה – ְמ ַחׁ ֵּשב ִעּמֹו ַעל ִּפי ַהׁ ָּש ִנים ַהּנֹו ָתרֹות השולחן העתיד ,שמיטה ויובל מג,ח).
ְל ִפי ֵמ ָאה. ט ְוהֹו ִסיפּו ָּד ָמיו – ועלה ערכו
קיזוז המחיר המשולם בגאולה לחצאין בהשוואה לערכו בשעה שנמכרִ .נְׁש ַחף
– חלה או נחלש (ר' תנחום).
יַ 1הִּנ ְמָּכר ַלּגֹוי – הֹו ִאיל ְו ֵיׁש לֹו ִל ְג ֹאל ַע ְצמֹו ַל ֲח ָצ ִאיןְּ ,כמֹו
יְ 1ל ָה ֵקל – שישלם פחות משוויו בעת
ֶׁשֵּב ַאְרנּו (לעיל ז)ְּ ,פ ָע ִמים ִי ְה ֶיה ְל ָה ֵקל ּו ְפ ָע ִמים ִי ְה ֶיה ְל ַה ֲח ִמיר.
ֵּכי ַצד ְל ָה ֵקל? ָק ָנה אֹותֹו ַהּגֹוי ְּב ָמא ַת ִיםְ ,ו ִנְׁש ַחף ַו ֲהֵרי הּוא יציאתו.
ַע ָּתה ָׁשֶוה ֵמ ָאהְ ,ו ָנ ַתן לֹו ֲח ִמׁ ִּשים ֲח ִצי ָּד ָמיוְ ,ו ִה ְבִריא ַו ֲהֵרי
הּוא ָׁשֶוה ָמא ַת ִים – נֹו ֵתן לֹו ֵמ ָאהֶׁ ,ש ֵהן ֲח ִצי ָּד ָמיו ַהִּנְׁש ָאר,
ְויֹו ֵצא.
יֵּ 2כי ַצד ְל ַה ֲח ִמיר? ָק ָנה אֹותֹו ְּב ָמא ַת ִיםְ ,ו ָנ ַתן לֹו ֲח ִצי ָּד ָמיו
ֵמ ָאהְ ,ו ִנְׁש ַחף ַו ֲהֵרי הּוא ַע ָּתה ָׁשֶוה ֵמ ָאה – נֹו ֵתן לֹו ֲח ִמׁ ִּשים,
ֶׁש ֵהן ְּד ֵמי ֶח ְציֹו ַהִּנְׁש ָארְ ,ו ִנ ְמ ָצא ֶׁשָּנ ַתן ֵמ ָאה ַו ֲח ִמׁ ִּשיםַ ,אף ַעל
ִּפי ֶׁשהּוא ַע ָּתה ָׁשֶוה ֵמ ָאה.
