Page 481 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 481

‫נייןק רפס‪      ‬עבדים הלכות‪      ‬פרק א ‪	459‬‬                   ‫	‬

‫ו‪ַ  3‬ו ֲא ִפּלּו ְל ָה ֵחם לֹו ּכֹוס – דוגמה‬                   ‫ו‪ִ   2‬מָּכאן ָא ְמרּו ֲח ָכ ִמים‪ֶׁ ,‬שֹּלא יֹא ַמר לֹו ' ֲעדֹר ַּת ַחת ַהְּג ָפ ִנים‬

‫למלאכה פשוטה וקלה ביותר (סה"מ ל"ת‬                              ‫ַעד ֶׁש ָאבֹוא'‪ֶׁ ,‬ש ֲהֵרי ֹלא ָנ ַתן ִק ְצָּבה; ֶאָּלא יֹא ַמר לֹו ' ֲעדֹר ַעד‬
      ‫רנט)‪ֶׁ .‬שְּל ַחִּמין – של מים חמים‪.‬‬                                            ‫ָׁש ָעה ְּפלֹו ִנית' אֹו ' ַעד ָמקֹום ְּפלֹו ִני'‪.‬‬

‫ו‪ַ   4‬הּגֹוי ֶׁשִּנ ְמַּכר לֹו – אם גוי קנה עבד‬                ‫ו‪ְ  3‬ו ֵכן ֹלא יֹא ַמר לֹו ' ֲחפֹר ָמקֹום ֶזה' ְוהּוא ֵאינֹו ָצִריְך לֹו‪.‬‬

‫יהודי‪ ,‬ישראל מצווים למנוע ממנו‬                                 ‫ַו ֲא ִפּלּו ְל ָה ֵחם לֹו ּכֹוס ֶׁשְּל ַחִּמין אֹו ְל ָה ֵצן לֹו ְוהּוא ֵאינֹו ָצִריְך‬
   ‫להעבידו בפרך‪ִ .‬נ ְז ָק ִקין – נדרשים‪.‬‬                       ‫לֹו – ָאסּור‪ְ ,‬ועֹו ֵבר ָע ָליו ְּבֹלא ַת ֲעֶׂשה‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ֹ" :‬לא ִתְר ֶּדה בֹו‬
                                                               ‫ְּב ָפ ֶרְך" (שם כה‪,‬מג; כה‪,‬מו) – ָהא ֵאינֹו עֹוֶׂשה לֹו ֶאָּלא ָּד ָבר ָקצּוב‬
‫ז‪ִּ  1‬ב ְד ָבִרים ְּבזּו ִיים – בדברים שיש בהם‬
                                                                                                      ‫ֶׁשהּוא ָצִריְך לֹו‪.‬‬
‫השפלה גדולה (פה"מ קידושין א‪,‬ב)‪ֵּ .‬כ ָליו –‬
               ‫בגדיו‪ָׂ .‬ש ִכיר – פועל‪.‬‬                         ‫ו‪ְ  4‬ו ֵכן ַהּגֹוי ֶׁשִּנ ְמַּכר לֹו – ִאם ָר ָדה ּבֹו ְּב ֶפֶרְך‪ֲ ,‬הֵרי ִיְׂשָר ֵאל‬

‫ז‪ַּ  2‬בָּלן – מפעיל בית המרחץ הציבורי‬                          ‫ְמ ֻצִּוין ְל ָמ ְנעֹו‪ְ ,‬ו ִאם ִהִּניחּוהּו‪ ,‬עֹו ְבִרין ְּבֹלא ַת ֲעֶׂשה‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪:‬‬
                                                               ‫"ֹלא ִיְר ֶּדּנּו ְּב ֶפֶרְך ְל ֵעי ֶניָך" (שם כה‪,‬נג)‪ְ .‬ו ֵאין ָאנּו ִנ ְז ָק ִקין ְל ִהָּכ ֵנס‬
‫ומחמם את המים (פה"מ שביעית ח‪,‬ה; כלים‬                           ‫ִלְרׁשּותֹו ֶׁשַּלּגֹוי ְו ִל ְבּדֹק ַא ֲחָריו ֶׁשֹּלא ַי ֲע ִבי ֶדּנּו ְּב ֶפֶרְך‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪:‬‬
‫ח‪,‬ח)‪ַ .‬נ ְחּתֹום – אופה‪ָ .‬ל ַרִּבים – ואין‬
‫במלאכה זו משום ביזיון אם עושה‬                                                           ‫" ְל ֵעי ֶניָך" – ִּב ְז ַמן ֶׁש ַא ָּתה רֹו ֶאה‪.‬‬
‫אותה העבד לאדוניו‪ ,‬אבל אם הוא‬
‫עושה אותה לרבים‪ ,‬יש בדבר משום‬                                                                                        ‫מלאכת העבד לאדוניו‬
‫ביזיון‪ֹ .‬לא ְי ַלְּמ ֶדּנּו ַּכ ְּת ִחָּלה ְמ ָלא ָכה ְּכ ָלל‬
‫– כשם שאסור לשנות את עבודתו של‬                                 ‫ז‪ָּ  1‬כל ֶע ֶבד ִע ְבִרי – ָאסּור ְל ִיְׂשָר ֵאל ֶׁש ָּק ָנהּו ְל ַה ֲע ִבידֹו ִּב ְד ָבִרים‬
‫שכיר בעל כורחו‪ ,‬כן אסור לשנות את‬
‫עבודתו של מי שנמכר לעבדות‪ ,‬מפני‬                                ‫ְּבזּו ִיים ֶׁש ֵהם ְמ ֻי ָח ִדין ַל ֲעִׂש ַּית ָה ֲע ָב ִדים‪ְּ ,‬כגֹון ֶׁשּיֹו ִליְך ַא ֲחָריו‬
‫שיש בדבר משום השפלה לו (מכילתא דר'‬                             ‫ֵּכ ָליו ְל ֵבית ַהֶּמְר ָחץ אֹו ַי ֲחֹלץ לֹו ִמ ְנ ָעלֹו‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ֹ" :‬לא ַת ֲעבֹד‬
                                                               ‫ּבֹו ֲעבַֹדת ָע ֶבד" (שם כה‪,‬לט); ֵאינֹו נֹו ֵהג ּבֹו ֶאָּלא ְּכָׂש ִכיר‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪:‬‬
                   ‫ישמעאל‪ ,‬משפטים א)‪.‬‬
                                                                                   ‫"ְּכָׂש ִכיר ְּכתֹוָׁשב ִי ְה ֶיה ִעָּמְך" (שם כה‪,‬מ)‪.‬‬
‫ז‪ֶׁ  3‬שַּנ ְפׁשֹו ְׁש ָפ ָלה ַּבְּמ ִכיָרה – כיוון‬
                                                               ‫ז‪ּ  2‬ו ֻמ ָּתר ְל ַסֵּפר לֹו ְׂש ָערֹו ּו ְל ַכֵּבס לֹו ְּכסּותֹו ְו ֶל ֱאפֹות לֹו‬
‫שממילא העבד חש בזוי‪ ,‬בגלל שהיה‬
‫צריך למכור את עצמו או שמכרוהו‬                                  ‫ִע ָּסתֹו‪ֲ ,‬א ָבל ֹלא ַי ֲעֶׂשה אֹותֹו ַּבָּלן ָלַרִּבים אֹו ַסָּפר ָלַרִּבים אֹו‬
                                                               ‫ַנ ְחּתֹום ָלַרִּבים‪ְ .‬ו ִאם ָה ְי ָתה ֻאָּמנּותֹו זֹאת ֹק ֶדם ֶׁש ִּיָּמ ֵכר – ֲהֵרי‬
                           ‫בית דין‪.‬‬                            ‫ֶזה ַי ֲעֶׂשה‪ֲ .‬א ָבל ַרּבֹו ֹלא ְי ַלְּמ ֶדּנּו ַּכ ְּת ִחָּלה ְמ ָלא ָכה ְּכ ָלל‪ֶ ,‬אָּלא‬

‫ח  ֶׁש ֵאי ָנן נֹו ֲה ִגין ַּכּׁשּוָרה – שמעשיהם‬                     ‫ֻאָּמנּות ֶׁש ָה ָיה ָּבּה ִהיא ֶׁשעֹוֶׂשה ְּכֶׁש ָה ָיה עֹוֶׂשה ִמּקֹ ֶדם‪.‬‬

‫אינם טובים‪ֻ .‬מ ָּתר ִלְרּדֹו ָתן ְּב ָח ְז ָקה‬                 ‫ז‪ַּ  3‬בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ְּב ֶע ֶבד ִע ְבִרי‪ִ ,‬מְּפ ֵני ֶׁשַּנ ְפׁשֹו ְׁש ָפ ָלה‬
‫ּו ְל ִהְׁש ַּת ְעֵּבד ָּב ֶהן – כגון לחייב אותם‬
‫לשאת אפיריון של אדם חשוב‪ ,‬אף על‬                                ‫ַּבְּמ ִכיָרה‪ֲ .‬א ָבל ִיְׂשָר ֵאל ֶׁשֹּלא ִנ ְמַּכר – ֻמ ָּתר ְל ִהְׁש ַּתֵּמׁש ּבֹו‬
‫פי שמדובר במלאכת עבדים (בבלי ב"מ‬                               ‫ְּכ ֶע ֶבד‪ֶׁ ,‬ש ֲהֵרי ֵאינֹו עֹוֶׂשה ְמ ָלא ָכה זֹו ֶאָּלא ִּבְרצֹונֹו ּו ִמ ַּד ַעת‬
‫עג‪,‬ב)‪ִ .‬יְׁש ַּת ְעֵּבד ָל ֶזה ֶׁשָּנ ַתן ַהַּמס ַעל ָידֹו‬
‫– חוק המלך היה שמי ששילם את המס‬                                                                               ‫ַע ְצמֹו‪.‬‬
‫במקום חברו שהשתמט מן התשלום‬
‫יכול לשעבד אותו‪ָ .‬י ֵתר ִמ ַּדאי – אין‬                         ‫ח   ֲא ָנִׁשים ֶׁש ֵאי ָנן נֹו ֲה ִגין ַּכּׁשּוָרה – ֻמ ָּתר ִלְרּדֹו ָתן ְּב ָח ְז ָקה‬
‫הכוונה לעבודת פרך אלא לתקופה‬
‫ארוכה ממה שמקובל‪ ,‬שנמצא שמחירו‬                                 ‫ּו ְל ִהְׁש ַּת ְעֵּבד ָּב ֶהן‪ֶ .‬מ ֶלְך ֶׁשָּג ַזר ֶׁשָּכל ִמי ֶׁשֹּלא ִי ֵּתן ַהַּמס ַה ָּקצּוב‬
‫זול יחסית לפועל‪ ,‬כגון שהיה המס דינר‬                            ‫ַעל ָּכל ִאיׁש ָו ִאיׁש‪ִ ,‬יְׁש ַּת ְעֵּבד ָל ֶזה ֶׁשָּנ ַתן ַהַּמס ַעל ָידֹו – ֲהֵרי ֶזה‬
‫והוא "משתעבד בו יתר מדינר" (מלווה‬                              ‫ֻמ ָּתר ְל ִהְׁש ַּתֵּמׁש ּבֹו ָי ֵתר ִמ ַּדאי‪ֲ ,‬א ָבל ֹלא ְּכ ֶע ֶבד‪ְ .‬ו ִאם ֵאינֹו נֹו ֵהג‬
‫ולווה ה‪,‬יז)‪ .‬ואין כאן הלוואה וריבית אלא‬
‫דינים הקשורים למסי המלך שנועדו‬                                                      ‫ַּכּׁשּוָרה – ֻמ ָּתר ְל ִהְׁש ַּתֵּמׁש ּבֹו ְּכ ֶע ֶבד‪.‬‬
‫לייעל את הגבייה‪ .‬ואף אין כאן משום‬
‫גזל‪ ,‬מפני שבענייני ממון‪ ,‬דין המלך הוא‬
‫דין (גזלה ואבדה ה‪,‬טז)‪ְּ .‬כ ֶע ֶבד – בעבודות‬

                            ‫בזויות‪.‬‬
   476   477   478   479   480   481   482   483   484   485   486