Page 479 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 479

‫ִה ְלכֹות ֲע ָב ִדים	‬                                                                                ‫‪	‬‬

‫ֵיׁש ִּב ְכ ָל ָלן ְׁשלׁש ֶעְׂש ֵרה ִמ ְצוֹות‪ָ ,‬ח ֵמׁש ִמ ְצוֹות ֲעֵׂשה ּוְׁשמֹו ֶנה מניין המצוות‪ :‬ב)  ִמ ְמֶּכֶרת ֶע ֶבד –‬
‫"שיעמידוהו במקום שיימכרו שם‬
‫העבדים ויכריזו עליו ויוסיפו בו הקונים‪.‬‬             ‫ִמ ְצוֹות ֹלא ַת ֲעֶׂשה‪ְ ,‬ו ֶזה הּוא ְּפָר ָטן‪ :‬א)  ִּדין ִק ְנ ַין ֶע ֶבד ִע ְבִרי‪.‬‬
‫לא ייעשה זה בשום פנים אלא בהצנע‬                    ‫ב) ֶׁשֹּלא ִיָּמ ֵכר ִמ ְמֶּכֶרת ֶע ֶבד‪ .‬ג) ֶׁשֹּלא ַי ֲע ִבי ֶדּנּו ְּב ֶפֶרְך‪.‬‬

‫ד) ֶׁשֹּלא ַנִּני ַח ֵּגר ּתֹוָׁשב ִל ְרּדֹות ּבֹו ְּב ֶפ ֶרְך‪ .‬ה) ֶׁשֹּלא ַנ ֲעבֹד ובדרך נאה" (סה"מ ל"ת רנח; להלן א‪,‬ה)‪.‬‬
‫ג) ְּב ֶפֶרְך – "במה שאין צורך לנו בו"‬
‫(סה"מ ל"ת רנט; להלן א‪,‬ו)‪ .‬ד) ֵּגר ּתֹוָׁשב –‬       ‫ּבֹו ֲעבֹו ַדת ֶע ֶבד‪ .‬ו)  ְל ַה ֲע ִניק לֹו ְּב ֵצאתֹו ָח ְפִׁשי‪ .‬ז) ֶׁשֹּלא ֵי ֵצא‬
‫גוי שקיבל עליו לפני בית דין לקיים את‬               ‫ֵרי ָקם‪ .‬ח)  ִל ְפּדֹות ָא ָמה ִע ְבִר ָּיה‪ .‬ט)  ְל ַי ֲע ָדּה‪ .‬י) ֶׁשֹּלא ִּתָּמ ֵכר‪.‬‬

‫יא)  ַל ֲעבֹד ְּב ֶע ֶבד ְּכ ַנ ֲע ִני ְלעֹו ָלם‪ֶ ,‬אָּלא ִאם ֵּכן ִהִּפיל לֹו ֲאדֹו ָניו שבע מצוות בני נח‪ ,‬מפני שציווה בהן‬
‫הקב"ה בתורה‪ ,‬והוא הגוי הרשאי לגור‬
‫בארץ‪ .‬ואין מקבלים גר תושב אלא בזמן‬                 ‫ֶא ָחד ֵמָראֵׁשי ֵא ָבָריו‪ .‬יב) ֶׁשֹּלא ְל ַה ְסִּגיר ֶע ֶבד ֶׁשָּבַרח ִמחּו ָצה‬

‫ָל ָא ֶרץ ְל ֶא ֶרץ ִיְׂש ָר ֵאל‪ .‬יג) ֶׁשֹּלא ְלהֹונֹות ֶע ֶבד ֶזה ַהִּנָּצל ֵא ֵלינּו‪ .‬שהיובל נוהג (איסורי ביאה יד‪,‬ז‪-‬ח; מלכים‬

‫ח‪,‬יא)‪ִ .‬לְרּדֹות – להעביד‪ .‬ה) ֶׁשֹּלא ַנ ֲעבֹד‬     ‫ּו ֵבאּור ִמ ְצוֹות ֵאּלּו ִּב ְפָר ִקים ֵאּלּו‪.‬‬

‫ּבֹו ֲעבֹו ַדת ֶע ֶבד – אסור להעביד אותו‬

‫בדברים בזויים שהם מיוחדים לעבדים (להלן א‪,‬ז)‪ .‬ו)  ְל ַה ֲע ִניק לֹו – לתת לו כסף ומתנות‪ .‬ח)  ִל ְפּדֹות – לשלם את דמי‬

‫מכירתה כדי להוציא אותה לחירות (סה"מ עשה רלד; להלן ד‪,‬ד)‪ .‬ט)  ְל ַי ֲע ָדּה – שיישא לאישה את האמה העברייה אדוניה‬

‫שקנה אותה או בנו (סה"מ עשה רלג; להלן ד‪,‬ז)‪ .‬יא)  ֵמ ָראֵׁשי ֵא ָב ָריו – אחד מן האברים הגלויים באדם‪ ,‬כגון ידיו ורגליו‪,‬‬

‫שאם נקטעו‪ ,‬אינם חוזרים וצומחים (סה"מ עשה רלה; להלן ה‪,‬ד)‪ .‬יג) ֶׁשֹּלא ְלהֹונֹות – שלא לפגוע באדם אחר אפילו בדיבור‬

                                                   ‫בלבד העשוי לביישו (סה"מ ל"ת רנה; להלן ח‪,‬יא)‪.‬‬

                                                     ‫ּ ֶפ ֶרק ִרא ׁשֹון‬                              ‫	‬

                                                   ‫מכירת עבד עברי והמנהג בו‬                          ‫א‬

‫א‪ֶ   1‬ע ֶבד ִע ְבִרי – כל מקום שנאמר‬                                                                     ‫מציאות של עבד עברי‬

‫"עבד" סתם‪ ,‬הכוונה לעבד כנעני‪,‬‬                      ‫א‪ֶ '  1‬ע ֶבד ִע ְבִרי' ָה ָאמּור ַּבּתֹוָרה – ֶזה ַה ִּיְׂשְר ֵא ִלי ֶׁשָּמ ְכרּו אֹותֹו‬
‫שיתבארו דיניו מפרק ה ואילך‪ָּ .‬ג ַנב ְו ֵאין‬
‫לֹו ְלַׁשֵּלם ֶאת ַה ֶּקֶרן – אם אין לגנב ממה‬      ‫ֵּבית ִּדין ַעל ָּכְרחֹו‪ ,‬אֹו ַהּמֹו ֵכר ַע ְצמֹו ִלְרצֹונֹו‪ֵּ .‬כי ַצד? ָּג ַנב ְו ֵאין‬
‫להחזיר את מה שגנב (=הקרן בלא קנס‪,‬‬                  ‫לֹו ְלַׁשֵּלם ֶאת ַה ֶּקֶרן – ֵּבית ִּדין מֹו ְכִרין אֹותֹו‪ְּ ,‬כמֹו ֶׁשֵּב ַאְרנּו‬
‫כגון כפל)‪ ,‬וערכו כעבד הוא פחות מן‬
‫התשלום הראוי‪ ,‬בית דין מוכרים את‬                                                      ‫ְּב ִה ְלכֹות ְּג ֵנ ָבה (ג‪,‬יא‪-‬יז)‪.‬‬
‫הגנב ומשלמים מדמי מכירתו למי‬
                                                   ‫א‪ְ  2‬ו ֵאין ְלָך ִאיׁש ִמ ִּיְׂשָר ֵאל ֶׁשּמֹו ְכִרין אֹותֹו ֵּבית ִּדין ֶאָּלא ַהַּגָּנב‬
                        ‫שגנב ממנו‪.‬‬
                                                   ‫ִּב ְל ַבד‪ְ .‬ו ַעל ֶזה ֶׁשְּמ ָכרּוהּו ֵּבית ִּדין הּוא אֹו ֵמר‪ִּ" :‬כי ִת ְק ֶנה ֶע ֶבד‬
  ‫א‪ְּ  2‬ב ִמְׁש ֵנה ּתֹוָרה – בספר דברים‪.‬‬          ‫ִע ְב ִרי" (שמות כא‪,‬ב)‪ְ ,‬ו ָע ָליו הּוא אֹו ֵמר ְּב ִמְׁש ֵנה ּתֹו ָרה‪ִּ" :‬כי ִיָּמ ֵכר‬

‫א‪ָ   3‬נ ְת ָנה לֹו ּתֹוָרה ְרׁשּות ִל ְמּ ֹכר ֶאת‬                              ‫ְלָך ָא ִחיָך ָה ִע ְב ִרי" (דברים טו‪,‬יב)‪.‬‬

‫ַע ְצמֹו – כדי שיחיה ולא ימות‪ּ .‬ו ְל ַה ְצ ִני ַע‬  ‫א‪  3‬מֹו ֵכר ַע ְצמֹו ֵּכי ַצד? ִיְׂשָר ֵאל ֶׁש ֶה ֱע ִני ְּביֹו ֵתר – ָנ ְת ָנה לֹו‬
‫ָּד ָמיו – ולחסוך את התשלום שקיבל‪.‬‬
                                                   ‫ּתֹוָרה ְרׁשּות ִל ְמּכֹר ֶאת ַע ְצמֹו‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ְ" :‬ו ִכי ָימּוְך ָא ִחיָך ִעָּמְך‬
                                                   ‫ְו ִנ ְמַּכר ָלְך" (ויקרא כה‪,‬לט)‪ְ .‬ו ֵאינֹו ַרׁ ַּשאי ִל ְמּכֹר ֶאת ַע ְצמֹו ּו ְל ַה ְצ ִני ַע‬
                                                   ‫ָּד ָמיו אֹו ִל ְקנֹות ָּב ֶהן ְסחֹוָרה אֹו ֵּכ ִלים אֹו ִל ְּת ָנם ְל ַב ַעל חֹובֹו‪,‬‬
   474   475   476   477   478   479   480   481   482   483   484