Page 392 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 392

‫נייןק רפס‪      ‬הומתנ יהיזכ לכותה‪      ‬פרק יא	‬                                                     ‫‪	370‬‬

‫ח   ִיּ ֹטל ְר ִבי ַע ַה ַּי ִין – שאין דרך בני אדם ח  ְׁש ִכיב ְמ ַרע ֶׁש ָא ַמר ' ְּתנּו ֵח ֶלק ִל ְפלֹו ִני ְּבבֹור ַה ַּי ִין ֶׁש ֵּיׁש ִלי'‬
                                                                                                    ‫לומר 'חלק' על פחות מרבע (הרי"ף שם)‪.‬‬
‫– ִיּ ֹטל ְר ִבי ַע ַה ַּי ִין‪ָ .‬א ַמר ' ְּתנּו לֹו ּבֹו ֵח ֶלק ֶּב ָח ִבית' – ֲהֵרי ִמ ֵעט‪,‬‬        ‫ֲהֵרי ִמ ֵעט וכו' – שהרי החבית קטנה מן‬
‫ְו ִיּ ֹטל ְׁש ִמין ַה ַּי ִין‪ָ .‬א ַמר ' ְּתנּו לֹו ּבֹו ֵח ֶלק ַלְּק ֵדָרה' – נֹו ֵטל ֵח ֶלק‬       ‫הבור‪ ,‬ולכן מקבל שמינית‪ ,‬שהיא חצי‬

‫ִמׁ ְּש ֵנים ָעָׂשר ִמן ַה ַּי ִין‪ָ .‬א ַמר ' ְּתנּו לֹו ּבֹו ֵח ֶלק ַלָּט ִפי ַח' – נֹו ֵטל‬         ‫רבע (המאירי ב"ב סג‪,‬א)‪ַ .‬לְּק ֵד ָרה – שהיא‬
‫ֵח ֶלק ִמׁ ִּשׁ ָּשה ָעָׂשר ִמן ַה ַּי ִין ֶׁשַּבּבֹור‪ֶׁ ,‬ש ֲהֵרי ִּגָּלה ַּד ְעּתֹו ֶׁשְּל ֵח ֶלק‬  ‫קטנה מן החבית‪ ,‬והתכוון בדבריו‬
                                                                                                    ‫למעט יותר‪ ,‬ולכן מחלקים את הרבע‬
‫מּו ָעט ִנ ְתַּכֵּון‪   .‬ט  ְו ֵאין ּגֹו ְמִרין ִמן ַהׁ ִּשעּוִרין ָה ֵאּלּו ְל ִדין ַא ֵחר‪.‬‬         ‫לשלושה‪ָ .‬ט ִפי ַח – כוס קטנה (פה"מ שבת‬

                                               ‫פרשנות חלוקה לאשתו כבניו‬                             ‫יז‪,‬ו)‪ .‬ט  ּגֹו ְמִרין – למדים‪ְ .‬ל ִדין ַא ֵחר‬

‫י‪ְׁ  1‬ש ִכיב ְמַרע ֶׁש ָא ַמר ' ִּתּטֹל ִאְׁש ִּתי ְּכ ֶא ָחד ִמן ַהָּב ִנים' – נֹו ֶט ֶלת‬          ‫– מפני שהשיעורים הללו נאמרו בדין‬
                                                                                                    ‫זה בלא הסבר‪ ,‬ולכן לא הרחיבו אותם‬
‫ְּכ ֶא ָחד ִמָּב ָניו‪ְ .‬ו ִאם נֹו ְלדּו לֹו ָּב ִנים ַא ַחר ַהַּצָּו ָאה – ִמ ְצ ָטְר ִפין‬
                                                                                                    ‫לדינים אחרים (הרי"ף שם)‪.‬‬

       ‫ִעם ֵאּלּו ֶׁש ָהיּו ִּבְׁש ַעת ַהַּצָּו ָאה‪ְ ,‬ונֹו ֶט ֶלת ֵח ֶלק ִעם ֻּכָּלן‪.‬‬               ‫י‪ִּ   1‬תּ ֹטל ִאְׁש ִּתי – מתנה מן הירושה‬

‫י‪ֵּ  2‬כי ַצד? ָהיּו ְׁשלָׁשה ָּב ִנים ִּבְׁש ַעת ַהַּצָּו ָאה‪ּ ,‬ו ְל ַא ַחר ִמָּכאן‬                 ‫ואינה נוטלת כתובתה (לעיל ו‪,‬ט)‪.‬‬

                                                                                                    ‫ִמ ְצ ָטְר ִפין – מפני שלא פירש שמדובר‬

‫נֹו ְלדּו לֹו ְׁש ַנ ִים – נֹו ֶט ֶלת ֵח ֶלק ְּכ ֶא ָחד ִמן ַה ֲח ִמׁ ָּשה‪ֶׁ ,‬שהּוא‬                 ‫דווקא בבניו הקיימים עכשיו‪ ,‬ומפרשים‬
                                                                                                    ‫את דבריו שתירש כאחד מן הבנים‬
‫ְׁשתּות ָּכל ַהָּממֹון‪   .‬יא  ְו ֵאי ָנּה נֹו ֶט ֶלת ִעָּמ ֶהן ֶאָּלא ַּבְּנ ָכ ִסים‬                ‫שיהיו בשעת חלוקת הירושה (ר"י מיגאש‬

‫ֶׁש ָהיּו לֹו ִּבְׁש ַעת ַהַּצָּו ָאה; ֲא ָבל ְנ ָכ ִסים ֶׁשָּבאּו לֹו ַא ַחר ַהַּצָּו ָאה‬          ‫ב"ב קכח‪,‬ב)‪.‬‬

‫י‪ְׁ  2‬שתּות – שישית‪ .‬יא  ַּבְּנ ָכ ִסים – ֵאין ָלּה ָּב ֶהן ֵח ֶלק‪ֶׁ ,‬ש ֵאין ָא ָדם ַמ ְק ֶנה ָּד ָבר ֶׁש ֵאינֹו ִּבְרׁשּותֹו‪.‬‬

                                                                  ‫ֶׁש ָהיּו לֹו ִּבְׁש ַעת ַהַּצָּו ָאה – מפני שנתן‬
‫לה מתנה ולא ירושה‪ ,‬ואדם אינו יכול פרשנות מה כלול במתנה‬
‫לתת במתנה את מה שלא ברשותו‪ָּ .‬ד ָבר יב  ְׁש ִכיב ְמ ַרע ֶׁש ָא ַמר ' ִמַּט ְל ְט ִלין ֶׁשִּלי ִל ְפלֹו ִני' – נֹו ֵטל‬
                                                                                                      ‫ֶׁש ֵאינֹו ִּבְרׁשּותֹו – ראה מכירה כב‪,‬ה‪.‬‬
‫ְּכ ֵלי ַּתְׁש ִמיָׁשיו‪ֲ ,‬א ָבל ֹלא ִחִּטים ּוְׂשעֹוִרים ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהן‪ָ .‬א ַמר‬
                                                                                                    ‫יב  ֹלא ִחִּטים ּוְׂשעֹוִרים – שאין בני‬
‫'ָּכל ִמַּט ְל ְט ִלין ֶׁשִּלי' – נֹו ֵטל ַהּ ֹכל‪   .‬יג  ְו ָה ֲע ָב ִדים ִּב ְכ ַלל‬
                                                                                                    ‫אדם רגילים לכנותם מיטלטלים (ריטב"א‬
‫ַהִּמַּט ְל ְט ִלין‪ֲ ,‬א ָבל ֹלא ֵר ַח ִים ַה ַּת ְחּתֹו ָנה ְו ַכּיֹו ֵצא ָּבּה‪ֶׁ ,‬ש ֲהֵרי ִהיא‬     ‫ב"ב קנ‪,‬א)‪ְ .‬ו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהן – כגון בהמות‬

                                       ‫ְמ ֻחֶּבֶרת ָּב ָאֶרץ‪.‬‬                                       ‫ומזונות (רשב"ם והמאירי ב"ב קנ‪,‬א)‪ָּ .‬כל‬
                                                                                                    ‫ִמַּט ְל ְט ִלין ֶׁשִּלי – כל מה שרגילים‬
‫יד   ָא ַמר 'ָּכל ַהִּמַּט ְל ֵטל' – נֹו ֵטל ַאף ָהֵר ַח ִים ַה ַּת ְחּתֹו ָנה‬
                                                                                                    ‫לטלטל‪ .‬יג  ְו ָה ֲע ָב ִדים ִּב ְכ ַלל‬

‫ְו ַכּיֹו ֵצא ָּבּה‪.‬‬                                                                                ‫ַהִּמַּט ְל ְט ִלין – כשאמר 'כל המיטלטלים‬
                                                                                                    ‫שלי לפלוני' (מ"מ)‪ֵ .‬ר ַח ִים – שתי אבנים‬
‫טו  ְׁש ִכיב ְמַרע ֶׁש ָא ַמר ' ְנ ָכ ַסי ִל ְפלֹו ִני' – נֹו ֵטל ָּכל ַהִּמַּט ְל ְט ִלין‪.‬‬
                                                                                                    ‫עגולות ושטוחות מונחות זו על זו‬
‫ְו ָכל ַה ַּקְר ָקעֹות ְו ַהְּב ָג ִדים ְו ָה ֲע ָב ִדים ְו ַהְּב ֵה ָמה ְו ָהעֹופֹות‬               ‫לטחינת גרגרי תבואה‪ ,‬התחתונה נייחת‬
‫ְו ַה ְּת ִפִּלין ִעם ְׁש ָאר ְס ָפִרים – ַהּכֹל ִּב ְכ ַלל ְנ ָכ ִסים; ֲא ָבל ֵס ֶפר‬               ‫והעליונה‪ ,‬הצרה ממנה‪ ,‬סובבת עליה‬
                                                                                                    ‫באמצעות ציר במרכז העליונה (לאיור‪,‬‬

‫ּתֹוָרה – ֵיׁש ּבֹו ָס ֵפק ִאם הּוא ִּב ְכ ַלל ְנ ָכ ִסים אֹו ֵאינֹו‪ְ ,‬ל ִפי ָכְך‪,‬‬                                         ‫ראה שכנים ט‪,‬ד)‪.‬‬
                         ‫ִאם ְּת ָפׂשֹו – ֵאין מֹו ִצי ִאין ִמ ָּידֹו‪.‬‬
                                                                                                    ‫יד  ָּכל ַהִּמַּט ְל ֵטל – כל דבר שאפשר‬

                                                                                                                           ‫לטלטל אותו‪.‬‬

‫טו   ְנ ָכ ַסי – במתנה משמעותו רחבה‪ ,‬לעומת משמעות מצומצמת במכירה‪ ,‬מפני ש"כל הנותן ‪ -‬בעין יפה נותן‪ ,‬יתר‬

‫מן המוכר" (מכירה כה‪,‬ד‪ ,‬והשווה כא‪,‬יח)‪ֵ .‬יׁש ּבֹו ָס ֵפק – אם הוא נקרא נכס‪ ,‬משום שאסור למכור ספר תורה אלא כדי ללמוד‬

‫תורה או לישא אישה (ספר תורה י‪,‬ב; בבלי ב"ב קנא‪,‬א)‪ִ .‬אם ְּת ָפׂשֹו – אם לקח המקבל את ספר התורה‪ֵ .‬אין מֹו ִצי ִאין ִמ ָּידֹו –‬

                                                                                                    ‫מפני הכלל‪ :‬המוציא מחברו – עליו הראיה‪.‬‬
   387   388   389   390   391   392   393   394   395   396   397