Page 392 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 392
נייןק רפס הומתנ יהיזכ לכותה פרק יא 370
ח ִיּ ֹטל ְר ִבי ַע ַה ַּי ִין – שאין דרך בני אדם ח ְׁש ִכיב ְמ ַרע ֶׁש ָא ַמר ' ְּתנּו ֵח ֶלק ִל ְפלֹו ִני ְּבבֹור ַה ַּי ִין ֶׁש ֵּיׁש ִלי'
לומר 'חלק' על פחות מרבע (הרי"ף שם).
– ִיּ ֹטל ְר ִבי ַע ַה ַּי ִיןָ .א ַמר ' ְּתנּו לֹו ּבֹו ֵח ֶלק ֶּב ָח ִבית' – ֲהֵרי ִמ ֵעט, ֲהֵרי ִמ ֵעט וכו' – שהרי החבית קטנה מן
ְו ִיּ ֹטל ְׁש ִמין ַה ַּי ִיןָ .א ַמר ' ְּתנּו לֹו ּבֹו ֵח ֶלק ַלְּק ֵדָרה' – נֹו ֵטל ֵח ֶלק הבור ,ולכן מקבל שמינית ,שהיא חצי
ִמׁ ְּש ֵנים ָעָׂשר ִמן ַה ַּי ִיןָ .א ַמר ' ְּתנּו לֹו ּבֹו ֵח ֶלק ַלָּט ִפי ַח' – נֹו ֵטל רבע (המאירי ב"ב סג,א)ַ .לְּק ֵד ָרה – שהיא
ֵח ֶלק ִמׁ ִּשׁ ָּשה ָעָׂשר ִמן ַה ַּי ִין ֶׁשַּבּבֹורֶׁ ,ש ֲהֵרי ִּגָּלה ַּד ְעּתֹו ֶׁשְּל ֵח ֶלק קטנה מן החבית ,והתכוון בדבריו
למעט יותר ,ולכן מחלקים את הרבע
מּו ָעט ִנ ְתַּכֵּון .ט ְו ֵאין ּגֹו ְמִרין ִמן ַהׁ ִּשעּוִרין ָה ֵאּלּו ְל ִדין ַא ֵחר. לשלושהָ .ט ִפי ַח – כוס קטנה (פה"מ שבת
פרשנות חלוקה לאשתו כבניו יז,ו) .ט ּגֹו ְמִרין – למדיםְ .ל ִדין ַא ֵחר
יְׁ 1ש ִכיב ְמַרע ֶׁש ָא ַמר ' ִּתּטֹל ִאְׁש ִּתי ְּכ ֶא ָחד ִמן ַהָּב ִנים' – נֹו ֶט ֶלת – מפני שהשיעורים הללו נאמרו בדין
זה בלא הסבר ,ולכן לא הרחיבו אותם
ְּכ ֶא ָחד ִמָּב ָניוְ .ו ִאם נֹו ְלדּו לֹו ָּב ִנים ַא ַחר ַהַּצָּו ָאה – ִמ ְצ ָטְר ִפין
לדינים אחרים (הרי"ף שם).
ִעם ֵאּלּו ֶׁש ָהיּו ִּבְׁש ַעת ַהַּצָּו ָאהְ ,ונֹו ֶט ֶלת ֵח ֶלק ִעם ֻּכָּלן. יִּ 1תּ ֹטל ִאְׁש ִּתי – מתנה מן הירושה
יֵּ 2כי ַצד? ָהיּו ְׁשלָׁשה ָּב ִנים ִּבְׁש ַעת ַהַּצָּו ָאהּ ,ו ְל ַא ַחר ִמָּכאן ואינה נוטלת כתובתה (לעיל ו,ט).
ִמ ְצ ָטְר ִפין – מפני שלא פירש שמדובר
נֹו ְלדּו לֹו ְׁש ַנ ִים – נֹו ֶט ֶלת ֵח ֶלק ְּכ ֶא ָחד ִמן ַה ֲח ִמׁ ָּשהֶׁ ,שהּוא דווקא בבניו הקיימים עכשיו ,ומפרשים
את דבריו שתירש כאחד מן הבנים
ְׁשתּות ָּכל ַהָּממֹון .יא ְו ֵאי ָנּה נֹו ֶט ֶלת ִעָּמ ֶהן ֶאָּלא ַּבְּנ ָכ ִסים שיהיו בשעת חלוקת הירושה (ר"י מיגאש
ֶׁש ָהיּו לֹו ִּבְׁש ַעת ַהַּצָּו ָאה; ֲא ָבל ְנ ָכ ִסים ֶׁשָּבאּו לֹו ַא ַחר ַהַּצָּו ָאה ב"ב קכח,ב).
יְׁ 2שתּות – שישית .יא ַּבְּנ ָכ ִסים – ֵאין ָלּה ָּב ֶהן ֵח ֶלקֶׁ ,ש ֵאין ָא ָדם ַמ ְק ֶנה ָּד ָבר ֶׁש ֵאינֹו ִּבְרׁשּותֹו.
ֶׁש ָהיּו לֹו ִּבְׁש ַעת ַהַּצָּו ָאה – מפני שנתן
לה מתנה ולא ירושה ,ואדם אינו יכול פרשנות מה כלול במתנה
לתת במתנה את מה שלא ברשותוָּ .ד ָבר יב ְׁש ִכיב ְמ ַרע ֶׁש ָא ַמר ' ִמַּט ְל ְט ִלין ֶׁשִּלי ִל ְפלֹו ִני' – נֹו ֵטל
ֶׁש ֵאינֹו ִּבְרׁשּותֹו – ראה מכירה כב,ה.
ְּכ ֵלי ַּתְׁש ִמיָׁשיוֲ ,א ָבל ֹלא ִחִּטים ּוְׂשעֹוִרים ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהןָ .א ַמר
יב ֹלא ִחִּטים ּוְׂשעֹוִרים – שאין בני
'ָּכל ִמַּט ְל ְט ִלין ֶׁשִּלי' – נֹו ֵטל ַהּ ֹכל .יג ְו ָה ֲע ָב ִדים ִּב ְכ ַלל
אדם רגילים לכנותם מיטלטלים (ריטב"א
ַהִּמַּט ְל ְט ִליןֲ ,א ָבל ֹלא ֵר ַח ִים ַה ַּת ְחּתֹו ָנה ְו ַכּיֹו ֵצא ָּבּהֶׁ ,ש ֲהֵרי ִהיא ב"ב קנ,א)ְ .ו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהן – כגון בהמות
ְמ ֻחֶּבֶרת ָּב ָאֶרץ. ומזונות (רשב"ם והמאירי ב"ב קנ,א)ָּ .כל
ִמַּט ְל ְט ִלין ֶׁשִּלי – כל מה שרגילים
יד ָא ַמר 'ָּכל ַהִּמַּט ְל ֵטל' – נֹו ֵטל ַאף ָהֵר ַח ִים ַה ַּת ְחּתֹו ָנה
לטלטל .יג ְו ָה ֲע ָב ִדים ִּב ְכ ַלל
ְו ַכּיֹו ֵצא ָּבּה. ַהִּמַּט ְל ְט ִלין – כשאמר 'כל המיטלטלים
שלי לפלוני' (מ"מ)ֵ .ר ַח ִים – שתי אבנים
טו ְׁש ִכיב ְמַרע ֶׁש ָא ַמר ' ְנ ָכ ַסי ִל ְפלֹו ִני' – נֹו ֵטל ָּכל ַהִּמַּט ְל ְט ִלין.
עגולות ושטוחות מונחות זו על זו
ְו ָכל ַה ַּקְר ָקעֹות ְו ַהְּב ָג ִדים ְו ָה ֲע ָב ִדים ְו ַהְּב ֵה ָמה ְו ָהעֹופֹות לטחינת גרגרי תבואה ,התחתונה נייחת
ְו ַה ְּת ִפִּלין ִעם ְׁש ָאר ְס ָפִרים – ַהּכֹל ִּב ְכ ַלל ְנ ָכ ִסים; ֲא ָבל ֵס ֶפר והעליונה ,הצרה ממנה ,סובבת עליה
באמצעות ציר במרכז העליונה (לאיור,
ּתֹוָרה – ֵיׁש ּבֹו ָס ֵפק ִאם הּוא ִּב ְכ ַלל ְנ ָכ ִסים אֹו ֵאינֹוְ ,ל ִפי ָכְך, ראה שכנים ט,ד).
ִאם ְּת ָפׂשֹו – ֵאין מֹו ִצי ִאין ִמ ָּידֹו.
יד ָּכל ַהִּמַּט ְל ֵטל – כל דבר שאפשר
לטלטל אותו.
טו ְנ ָכ ַסי – במתנה משמעותו רחבה ,לעומת משמעות מצומצמת במכירה ,מפני ש"כל הנותן -בעין יפה נותן ,יתר
מן המוכר" (מכירה כה,ד ,והשווה כא,יח)ֵ .יׁש ּבֹו ָס ֵפק – אם הוא נקרא נכס ,משום שאסור למכור ספר תורה אלא כדי ללמוד
תורה או לישא אישה (ספר תורה י,ב; בבלי ב"ב קנא,א)ִ .אם ְּת ָפׂשֹו – אם לקח המקבל את ספר התורהֵ .אין מֹו ִצי ִאין ִמ ָּידֹו –
מפני הכלל :המוציא מחברו – עליו הראיה.
