Page 375 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 375
נייןק רפס הומתנ יהיזכ לכותה פרק ו 353
יב ְל ַה ְבִרי ַח ִמַּב ְע ָלּה ֶׁשֹּלא ִייָרֶׁשָּנה – יא ַהּכֹו ֵתב ָּכל ְנ ָכ ָסיו ְל ָב ָניו ְו ָכ ַתב ְל ִאְׁשּתֹו ֵח ֶלק ִעָּמ ֶהןּ ,ו ֵמת
כל הנכסים שיש לאישה ,יורש אותם ֶא ָחד ִמן ַהָּב ִנים – ֲהֵרי זֹו ּגֹו ָבה ְּכ ֻתָּב ָתּה ֵמ ֵח ֶלק ֶזה ֶׁשֵּמתֶׁ ,שֹּלא
בעלה אחרי מותה (אישות כב,ז) ,ולבניה ִאְּב ָדה ְזכּו ָתּה ֶאָּלא ִמִּל ְטרֹף ֵמ ֶהן.
או לשאר יורשיה אין שום זכויות באותם
הנכסים אחרי מותה ,ועל כן היא עשויה המברחת נכסיה מבעלה
להבריח אותם מבעלה לפני נישואיה
לו על ידי נתינתם לבנה או לאחר ,כדי יב ָהרֹו ָצה ְל ִהָּנֵׂשאְ ,ו ָכ ְת ָבה ָּכל ְנ ָכ ֶסי ָה ֵּבין ִל ְב ָנּה ֵּבין ְל ַא ֵחר
להשאירם בידיהם אחרי מותה .ולכן אם
ִנ ְתָּגְרָׁשה אֹו ֵמת ַּב ְע ָלּה – שאין בעלה ְו ַא ַחר ָּכְך ִנׂ ֵּשאתְ ,ו ִנ ְתָּגְרָׁשה אֹו ֵמת ַּב ְע ָלּה – ַמ ְּת ָנ ָתּה ְּב ֵט ָלה,
יורש את נכסיהַ .מ ְּת ָנ ָתּה ְּב ֵט ָלה – מפני ֶׁשּזֹו ַמ ְבַר ַחת ִהיאְ ,וֹלא ָּכ ְת ָבה ָּכל ְנ ָכ ֶסי ָה ֶאָּלא ְל ַה ְבִרי ַח ִמַּב ְע ָלּה
שהמתנה ניתנה רק כדי להבריח את ֶׁשֹּלא ִייָרֶׁשָּנהּ ,ו ְכֶׁש ִּת ְה ֶיה ְצִרי ָכה ָל ֶהן ַי ְח ְזרּו ָלּהְ .ל ִפי ָכְךִ ,אם
ֵמ ָתה ִהיא ְּב ַח ֵּיי ַּב ְע ָלּה – ָק ָנה ַהְּמ ַקֵּבל ַמ ָּת ָנה ֶאת ַהּ ֹכלְ .ו ִאם
הנכסים מבעלהְּ .כלּום – משהו. ִׁש ְּיָרה ְּכלּוםֲ ,א ִפּלּו ִמַּט ְל ְט ִלין – ַמ ְּת ָנ ָתּה ַק ֶּי ֶמתְ ,ו ַאף ַעל ִּפי
יג ָּכל ַהּנֹו ְת ִנין – בכוונה ,כגון ֶׁשִּנ ְתָּגְרָׁשהֵ ,אי ָנּה חֹו ֶז ֶרת.
המברחת .אבל הנותן בטעות ,כגון מתנה שבטלה – אין מחזירים את הפירות
כששמע שמת בנו (לעיל א) ,המקבל
חייב להחזיר את מה שאכל (לח"מ; יג ָּכל ַהּנֹו ְת ִנין ָּכל ִנ ְכ ֵסי ֶהן – ְּכֶׁש ִּת ְב ַטל ַהַּמ ָּת ָנה ְו ַי ְח ְזרּו ָּכל
מער"ק)ְּ .כֶׁש ִּת ְב ַטל ַהַּמ ָּת ָנה – כשיתברר
שהמתנה אינה חלה והיא חוזרת לנותן. ַהְּנ ָכ ִסים ַלְּב ָע ִלים ָהִראׁשֹו ִניםֵ ,אין ַהְּמ ַקֵּבל ַמ ָּת ָנה ַמ ֲח ִזיר ֵּפרֹות
ְּכמֹו ֶׁשֵּב ַאְרנּו – במתנה על מנת להחזיר, ֶׁש ָא ַכל; ֶׁש ֲא ִפּלּו ָנ ַתן ָה ָא ָדם ַמ ָּת ָנה ְּב ֵפרּוׁש ַעל ְמ ָנת ְל ַה ֲח ִזיר
כן דינה של מתנה זו ,הניתנת בתנאי ָּכל ְי ֵמי ַח ֵּיי ְּפלֹו ִניֲ ,הֵרי ֶזה אֹו ֵכל ֵּפרֹות ָּכל ְז ַמן ַהַּמ ָּת ָנהְּ ,כמֹו
מסוים. ֶׁשֵּב ַא ְרנּו (לעיל ג,ט).
ידֵּ 1כ ִלים – שם כולל לחפצים פירוש כוונת הנותן
ולבגדיםְּ .כגֹון ְס ָפִרים – מפני שבזמנם ידִ 1מי ֶׁשׁ ָּש ַלח ֵּכ ִלים ִמְּמ ִדי ַנת ַה ָּיםְ ,ו ָא ַמר ' ִיָּנ ְתנּו ֵאּלּו ְל ָב ַני'
לא נהגו הבנות ללמודּ .ו ְכ ֵלי ִמ ְל ָח ָמה –
שאסור לאישה ללבוש אותם (עבודה זרה – ֲהֵרי ֵאּלּו ִיָּנ ְתנּו ַלָּב ִנים ְו ַלָּבנֹותָ :הָראּוי ַלָּב ִנים – ַלָּב ִניםְּ ,כגֹון
יב,י)ֲ .ח ִלי ָז ָהב – תכשיט זהבִ .יְּטלּו אֹו ָתן ְס ָפִרים ּו ְכ ֵלי ִמ ְל ָח ָמה; ְו ָהָראּוי ַלָּבנֹות – ַלָּבנֹותְּ ,כגֹון ְּכ ֵלי ֶמִׁשי
ַה ְּז ָכִרים – מפני שאמר במפורש ' ְל ָב ַני', ַהְּצבּו ִעים ַו ֲח ִלי ָז ָהבִ ,יְּטלּו אֹו ָתן ַהָּבנֹותָ .היּו ְראּו ִיין ַל ְּז ָכִרים
שיש להניח שהתכוון לתת לבנותיו רק
ְו ַלְּנ ֵקבֹות – ִיְּטלּו אֹו ָתן ַה ְּז ָכִרים.
דברים שאינם ראויים לבניו (מל"מ).
ידְ 2ו ֵכן ַהְּמַׁשֵּל ַח ֵּכ ִלים ְל ֵביתֹו ְס ָתםְ ,ו ָהיּו ָּב ֶהן ֵּכ ִלים ָהְראּו ִיין
ידְ 2ס ָתם – מבלי לפרש למי שלח.
ַלָּבנֹות – ִיְּטלּו אֹו ָתן ְּבנֹו ָתיו; ֻא ְמ ַּדן ַּד ַעת הּוא ֶׁשָּל ֶהן ָׁש ַלח.
ֶׁש ַה ַּד ַעת נֹו ָטה ֶׁשָּל ֶהן ָׁש ַלח – הבן היה ְו ִאם ֵאין לֹו ָּבנֹות ,אֹו ֶׁש ָהיּו ְּבנֹו ָתיו ְנׂשּואֹות – ִיְּטלּו אֹו ָתן ְנֵׁשי
גר אחר נישואיו סמוך לבית אביו ,והבת
הייתה עוברת לגור עם בעלה סמוך ָּב ָניוֶׁ ,ש ַה ַּד ַעת נֹו ָטה ֶׁשָּל ֶהן ָׁש ַלח.
לבית חמיה (ראה ביאור מכירה כא,ה) .על
כן ,דעתו של אדם קרובה יותר לבניו מתנות ההורים לחתן ולכלה
ולכלותיו הגרות בשכנותו מלבנותיו
טוַ 1הַּמׂ ִּשיא ְּבנֹו ַהָּגדֹול ִל ְבתּו ָלה ַּבַּב ִית – ָק ָנה ַהַּב ִיתְ ,והּוא
הגרות במקום אחר.
ֶׁש ִּי ְהיּו ִנּׂשּו ִאין ִראׁשֹו ִנים ְל ֶזה ַהֵּבןְ ,וֹלא ִהׂ ִּשיא ָה ָאב ֵּבן ַא ֵחר
טוְּ 1בתּו ָלה – רווקהֲ .ה ָל ָכה ֶׁש ֵאין ָלּה ֹק ֶדם לֹוְ ,וֹלא ִׁש ֵּיר ָה ָאב ְּב ֶזה ַהַּב ִית ֶׁש ִּי ֵחד לֹו ְּכלּוםּ .ו ְד ָבִרים
ֵאּלּו ַּכ ֲה ָל ָכה ֶׁש ֵאין ָלּה ַט ַעם ֵהןְ ,ו ָנ ְגעּו ֲח ָכ ִמים ְּב ָד ָבר ֶזה
ַט ַעם – הלכה ייחודית ,שאינה על פי ֵמ ֻא ְמ ַּדן ַה ַּד ַעתֶׁ ,שֵּמרֹב ִׂש ְמ ָחתֹו ְו ַא ֲה ָבתֹו ָּג ַמר ְו ִה ְק ָנהּו ַהַּב ִית,
דרכי הקניין הרגילים (להרחבה ראה ביאור ֶׁש ֲהֵרי ֹלא ִׁש ֵּיר ּבֹו ְל ַע ְצמֹו ְּכלּוםְ .ל ִפי ָכְךִ ,אם ִׁש ֵּיר ָׁשם ֲא ִפּלּו
מכירה ו,ח)ָ .נ ְגעּו – קבעוֵ .מ ֻא ְמ ַּדן ַה ַּד ַעת
– אף על פי שאין מקור להלכה זו ,ניתן ַּכד ֶא ָחד – ֹלא ָק ָנה ַהַּב ִית.
למצוא לה הסבר.
