Page 368 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 368
נייןק רפס הומתנ יהיזכ לכותה פרק ד 3 46
ו זֹו ֶכה ְּב ַמ ָּת ָנה ַל ֲח ֵברֹו – שזכייה לאחר הראויים לזכות במתנה לאחר
ו ֵאין ָא ָדם זֹו ֶכה ְּב ַמ ָּת ָנה ַל ֲח ֵברֹו ַעד ֶׁש ִּי ְה ֶיה ַהּזֹו ֶכה ָּגדֹול ּו ֶבן היא מדין שליח (בבלי ב"מ עב,א) ,ולכן
צריך שיהא השליח ָּגדֹול – הבן יותר
ַּד ַעתֶ .א ָחד ִאיׁש ְו ֶא ָחד ִאׁ ָּשהַ ,ו ֲא ִפּלּו ֵאֶׁשת ִאיׁשַ ,ו ֲא ִפּלּו ֶע ֶבד מבן 13שנה והבת יותר מבת 12שנה
ְוִׁש ְפ ָחהֲ .א ָבל ַהּגֹוי ֵאינֹו זֹו ֶכה; הֹו ִאיל ְו ֵאינֹו ָראּוי ִלְׁש ִליחּות והביאו שתי שערות במקום הערווהּ .ו ֶבן
ְלעֹו ָלם – ָּכְך ֵאינֹו זֹו ֶכה ְל ִיְׂשָר ֵאלּ .ו ְכֵׁשם ֶׁש ֵאין ִיְׂשָר ֵאל ַנ ֲעֶׂשה ַּד ַעת – ולא חרש ולא שוטה (להגדרתם ,ראה
ָׁש ִלי ַח ַלּגֹויָּ ,כְך ֵאינֹו זֹו ֶכה ַלּגֹוי. ביאור ההלכה הבאה)ַ .ו ֲא ִפּלּו ֶע ֶבד ְוִׁש ְפ ָחה
– "הואיל והן בני דעת וישנן במקצת
ז ָק ָטן ֶׁשּנֹו ְת ִנין לֹו ְצרֹור ְוזֹוְרקֹוֱ ,אגֹוז ְונֹו ְטלֹו – זֹו ֶכה ְל ַע ְצמֹו
מצוות [הם במצב ביניים בין יהודי
ְו ֵאינֹו זֹו ֶכה ַל ֲא ֵחִריםָּ .פחּות ִמ ֶּזה – ֹלא ְל ַע ְצמֹו ְוֹלא ַל ֲא ֵחִרים. לבין גוי ומחויבים במצוות כאישה
ְו ֵכן ַהּׁשֹו ֶטה ֵאינֹו זֹו ֶכה ֹלא ְל ַע ְצמֹו ְוֹלא ַל ֲא ֵחִריםְ .ו ַהְּמ ַזֶּכה (חגיגה ב,א)] ,נעשין שלוחין למשא ומתן"
(שלוחין ושותפין ב,ב)ֲ .א ָבל ַהּגֹוי ֵאינֹו זֹו ֶכה
וכו' – "שאין הגוי נעשה שליח לדבר מן ַלּׁשֹו ֶטה ַעל ְי ֵדי ֶּבן ַּד ַעת – ָז ָכהֲ .א ָבל ַה ֵח ֵרׁש זֹו ֶכה ְל ַע ְצמֹו,
הדברים שבעולם .וכן אין ישראל נעשה
ְּכמֹו ֶׁשֵּב ַא ְרנּו ְּב ִה ְלכֹות ְּג ֵז ָלה (יז,ד). שליח לגוי לדבר מן הדברים ,שנאמר:
'כן תרימו גם אתם' (במדבר יח,כח) – מה חצרו של אדם זוכה לו
אתם בני ברית ,אף שלוחכם בני ברית .ח ָז ִכין ַל ָּק ָטןֲ ,א ִפּלּו ֶּבן יֹום ֶא ָחדְ ,ו ַלָּגדֹולֵּ ,בין ְּב ָפ ָניו ֵּבין
ומה משלחכם בן ברית ,אף בכל התורה
ֶׁשֹּלא ְּב ָפ ָניוַ .ו ֲח ֵצרֹו ֶׁשָּל ָא ָדם קֹו ָנה לֹו ֶׁשֹּלא ִמ ַּד ְעּתֹוַ ,אף ַעל ִּפי כולה המשלח בן ברית" (שלוחין ושותפין
ֶׁש ֵאינֹו עֹו ֵמד ָׁשם; ֵּכיָון ֶׁש ִהִּגי ָעה ַהַּמ ָּת ָנה ַל ֲח ֵצרֹוְּ ,כ ִאּלּו ָז ָכה
ב,א).
לֹו ָּבּה ַא ֵחר .טַּ 1בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ְּב ָח ֵצר ַהִּמְׁש ַּתֶּמֶרת.
ז ָק ָטן וכו' – כשכבר יודע להבחין בין
צרור (גוש עפר) לבין אגוז ,יש בו קצת ֲא ָבל ְּב ָח ֵצר ֶׁש ֵאי ָנּה ִמְׁש ַּתֶּמ ֶרתְּ ,כגֹון ָׂש ֵדהּו ְו ֻח ְר ָבתֹו – ַעד
דעת .זֹו ֶכה ְל ַע ְצמֹו – במתנה מן התורה,
ֶׁש ִּי ְה ֶיה עֹו ֵמד ְּב ִצ ָּדּה ְויֹא ַמר ' ָז ָכת ִלי ָׂש ִדי'. מפני שדעת אחרת מקנה לו .ובמכירה
זוכה רק מתקנת חכמים למחייתו.
טְ 2ו ֵכן ַאְרַּבע ַאּמֹות ֶׁשָּל ָא ָדם ֶׁשהּוא עֹו ֵמד ְּב ִצ ָּדן – קֹו ִנין לֹו ובמציאת אבדה זוכה מפני דרכי שלום,
כדי למנוע מריבה בין הבריות (מ"מ; ראה
ְּב ִס ְמ ָטא ,אֹו ְּב ִצ ֵּדי ְרׁשּות ָהַרִּבים ,אֹו ְּב ָח ֵצר ֶׁש ֵאין ָלּה ְּב ָע ִלים. מכירה כט,א; גזלה ואבדה יז,יב)ָּ .פחּות ִמ ֶּזה –
ֲא ָבל ִּבְרׁשּות ָהַרִּבים ,אֹו ִּבְׂש ֵדה ֲח ֵברֹו – ֵאינֹו זֹו ֶכה ַעד ֶׁש ַּתִּגי ַע שאין בו דעת אפילו להבחין בין צרור
ַמ ָּת ָנה ְל ָידֹוְ .ק ַטָּנה – ִּת ְזֶּכה ָלּה ֲח ֵצָרּה ְו ַאְרַּבע ַאּמֹות ֶׁשָּלּהֲ ,א ָבל
לבין אגוזֵ .אינֹו זֹו ֶכה – מפני שאין לו ַה ָּק ָטן ֵאינֹו זֹו ֶכה ַעד ֶׁש ַּתִּגי ַע ַמ ָּת ָנה ְל ָידֹו אֹו ֶׁש ִּי ְזֶּכה לֹו ַא ֵחר.
דעת לקנותׁ .שֹו ֶטה – מי שאין בו דעת.
ֵחֵרׁש – מי שאינו שומע ואינו מדבר ,שבגלל התקשורת הלקויה בינו לבין הבריות ,היה נחשב בדרך כלל חסר דעת" ,אבל
מי שמדבר ואינו שומע ,או שומע ואינו מדבר – הרי הוא ככל אדם" (אישות ב,כו)ַ .ה ֵח ֵרׁש זֹו ֶכה ְל ַע ְצמֹו – שהשוו חכמים את
דיניו לדין קטן המבדיל בין צרור לבין אגוז (מכירה כט,א וראה שם עוד למכירה של חרש וקטן)ְּ .כמֹו ֶׁשֵּב ַא ְרנּו ְּב ִה ְלכֹות ְּג ֵז ָלה – ששני
חרשים שהגביהו את האבדה" ,קנו שניהן .תיקנו להם חכמים שיקנו ,כדי שלא יבואו להינצות [לריב]" (גזלה ואבדה יז,ד).
ח ָז ִכין ַל ָּק ָטן – מזכים לו על ידי אחר (ראה לעיל ב) ,שאף על פי שאינו יכול ִל ְזּכֹות בעצמו ,אפשר ְל ַזּכֹות לו על ידי
אחר שיש בו דעת .טְּ 1ב ָח ֵצר ַהִּמְׁש ַּתֶּמֶרת – ראה לעיל ביאור א,ב .חצר שהחפצים שבה נשמרים ,שהבעלים יכול
לבוא וליטול אותם ,ואחרים אינם יכולים לקחת אותםָׂ .ש ֵדהּו – שאין לה גדרֻ .חְר ָבתֹו – מבנה חרבִ .י ְה ֶיה עֹו ֵמד
ְּב ִצ ָּדּה ְויֹא ַמר ָז ָכת ִלי ָׂש ִדי – אינו זוכה אלא אם כן התקיימו שני התנאים הללו ,כדי שיהיה גילוי דעת שהוא מתכוון
לשמור על המתנה.
טֲ 2הֵרי ֵאּלּו קֹו ִנין לֹו – ואין צורך שיאמר ולא כלוםִ .ס ְמ ָטא – מן היוונית :שביל ,רחוב צר ,שאין רבים עוברים שם.
ְּב ִצ ֵּדי ְרׁשּות ָה ַרִּבים – "שאין הרבים דוחקין בהם ...אין ארבע אמות קונות לו" (גזלהואבדהיז,ט) ,מפני שבמקום שאינו עומד
אינו קונה ,וברשות הרבים "אין דרך בני אדם לעמוד שם" (פה"מ ב"מ א,ד)ִּ .בְׂש ֵדה ֲח ֵברֹו – שאין לו רשות להיכנס לתוכה.
ְק ַטָּנהֲ ...א ָבל ַה ָּק ָטן – ביאור שלם של הדברים בא בהלכות אבדה" :קטנה – יש לה חצר [יכולה לקנות בקניין חצר (לעילג,ז)]
