Page 365 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 365

‫נייןק רפס‪      ‬הומתנ יהיזכ לכותה‪      ‬פרק ג ‪	343‬‬                                                                                                                                ‫	‬

‫ז  ְּכ ָבר ֵּב ַא ְרנּו (אישותו‪,‬א‪-‬ב) ֶׁשָּכל ַה ְּת ָנ ִאין ֶׁש ֵּיׁש ַּבַּמ ָּתנֹות אֹו ְּב ֶמ ָּקח ז   ַה ְּת ַנאי ָּכפּול וכו' – דוגמה לתנאי‬
‫מועיל‪' :‬אם תתן מנה לפלוני‪ ,‬שדה זו‬
‫קנויה לך‪ .‬ואם לא תתן‪ ,‬אין שדה זו‬                         ‫ּו ִמ ְמָּכר – ָצִריְך ֶׁש ִּי ְה ֶיה ַה ְּת ַנאי ָּכפּול‪ְ ,‬ו ִהין קֹו ֵדם ַלָּלאו‪ּ ,‬ו ְת ַנאי‬
‫קנויה לך'‪ .‬מפני שיש בו ְּת ַנאי ָּכפּול –‬
‫שמתואר בו מה הדין כשהתנאי מתקיים‬                         ‫קֹו ֵדם ַלַּמ ֲעֶׂשה‪ְ ,‬ו ִי ְה ֶיה ְּת ַנאי ֶׁש ֶא ְפָׁשר ְל ַק ְּימֹו; ְו ִאם ָח ֵסר ֶא ָחד‬

                                                         ‫ִמָּכל ֵאּלּו – ַה ְּת ַנאי ָּב ֵטל‪ּ ,‬ו ְכ ִאּלּו ֵאין ָׁשם ְּת ַנאי‪   .‬ח‪ְ  1‬ו ָכל‬
‫ָהאֹו ֵמר ' ַעל ְמ ָנת' – ֲה ֵרי ֶזה ְּכאֹו ֵמר ' ֵמ ַע ְכָׁשו'‪ְ ,‬ו ֵאינֹו ָצ ִריְך ומה הדין כשאין התנאי מתקיים‪ְ .‬ו ִהין‬
‫קֹו ֵדם ַלָּלאו – הדין כשהתנאי מתקיים‬
‫נזכר לפני הדין כשהתנאי אינו מתקיים‪.‬‬                      ‫ִל ְכּ ֹפל ַה ְּת ַנאי‪.‬‬

‫ּו ְת ַנאי קֹו ֵדם ַלַּמ ֲעֶׂשה – אמירת התנאי‬            ‫ח‪ָּ  2‬כ ֶזה הֹורּו ִמ ְק ָצת ַהְּגאֹו ִנים‪ְ ,‬ו ָל ֶזה ַּד ְע ִּתי נֹו ָטה‪ְ .‬וַרּבֹו ַתי‬
‫צריכה להיות לפני עשיית המעשה‪.‬‬
‫ְו ִי ְה ֶיה ְּת ַנאי ֶׁש ֶא ְפָׁשר ְל ַק ְּימֹו – מפני‬  ‫הֹורּו ֶׁש ֵאין ָצִריְך ִל ְכּפֹל ֶאת ַה ְּת ַנאי ּו ְל ַה ְק ִּדים ִהין ַלָּלאו ֶאָּלא‬
‫שאם התנה תנאי שאי אפשר לקיימו‪,‬‬                                         ‫ְּב ִקּדּוִׁשין ְו ִגִּטין ִּב ְל ַבד; ְו ֵאין ְל ָד ָבר ֶזה ְר ָא ָיה‪.‬‬

‫הרי זה כמגזים בדבריו‪ ,‬שאינו מתכוון‬                                                                             ‫מתנה על מנת להחזיר‬
‫להתנות אלא לתת את המתנה בלא תנאי‬
‫(אישות ו‪,‬יז)‪ּ .‬ו ְכ ִאּלּו ֵאין ָׁשם ְּת ַנאי – וזכה‬     ‫ט   ַהּנֹו ֵתן ַמ ָּת ָנה ַעל ְמ ָנת ְל ַה ֲח ִזיר – ֲהֵרי זֹו ַמ ָּת ָנה‪ֵּ .‬בין ֶׁש ִה ְת ָנה‬
‫המקבל במתנה מיד (לדינים אלו בהרחבה‪,‬‬
                                                         ‫ְל ַה ֲח ִזיָרּה ִמ ָּיד‪ֵּ ,‬בין ֶׁש ִה ְת ָנה ְל ַה ֲח ִזיָרּה ִּב ְז ַמן ָקצּוב‪ ,‬אֹו ָּכל ְי ֵמי‬
‫ראה אישות פרק ו)‪ .‬ח‪ָ   1‬האֹו ֵמר ַעל ְמ ָנת‬              ‫ַח ָּייו ֶׁשְּל ֶא ָחד ֵמ ֶהן‪ ,‬אֹו ָּכל ְי ֵמי ַח ָּייו ֶׁשִּל ְפלֹו ִני – ֲהֵרי זֹו ַמ ָּת ָנה‪,‬‬

‫– כגון 'אני נותן לך זאת על מנת שתלך‬                        ‫ֵּבין ַּבִּמַּט ְל ְט ִלין ֵּבין ַּב ַּקְר ַקע‪ְ ,‬ואֹו ֵכל ֵּפרֹות ָּכל ְז ַמן ַהַּמ ָּת ָנה‪.‬‬
‫למקום מסוים בעוד חודש'‪ְ .‬ו ֵאינֹו ָצִריְך‬

‫ִל ְכּ ֹפל ַה ְּת ַנאי – וגם אינו צריך להקדים‬            ‫י   ָהאֹו ֵמר ַל ֲח ֵברֹו 'ׁשֹור ֶזה ָנתּון ְלָך ְּב ַמ ָּת ָנה ַעל ְמ ָנת‬
‫את התנאי למעשה‪ ,‬אבל צריך להתנות‬
 ‫בדבר שאפשר לקיים אותו (אישות ו‪,‬יז)‪.‬‬                     ‫ֶׁש ַּת ֲח ִזיֵרהּו' – ִה ְק ִּדיׁשֹו ְו ֶה ֱח ִזירֹו‪ֲ ,‬הֵרי ֶזה ֻמ ְק ָּדׁש ּו ֻמ ְח ָזר‪ָ .‬א ַמר‬
                                                         ‫לֹו ' ַעל ְמ ָנת ֶׁש ַּת ֲח ִזיֵרהּו ִלי' – ֵאינֹו ָקדֹוׁש‪ֶׁ ,‬שֹּלא ִה ְת ָנה ָע ָליו‬
‫ח‪  2‬הֹורּו ִמ ְק ָצת ַהְּגאֹו ִנים – למשל‬
                                                                ‫ֶאָּלא ֶׁש ַּי ֲח ִזיר לֹו ָּד ָבר ָהָראּוי לֹו‪ְ .‬ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה‪.‬‬
‫רב אחאי גאון (שאילתות פרשת מטות קלח)‬

‫ורב האי גאון (מובא בפסקי הרא"ש גטין‬                                                                                        ‫מתנה לגוי‬
‫ו‪,‬ט)‪ ,‬שצריך לכפול את התנאי עם שאר‬
‫ארבעת התנאים גם בדיני ממונות‪ְ .‬ו ָל ֶזה‬                  ‫יא   ָאסּור ְל ִיְׂשָר ֵאל ִל ֵּתן ַמ ְּת ַנת ִחָּנם ְלגֹוי‪ֲ ,‬א ָבל נֹו ֵתן הּוא ְל ֵגר‬

‫ּתֹוָׁשב‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ַ " :‬לֵּגר ֲאֶׁשר ִּבְׁש ָע ֶריָך ִּת ְּת ֶנָּנה ַו ֲא ָכ ָלּה אֹו ָמכֹר ַּד ְע ִּתי נֹו ָטה – מפני "'שכפילת התנאי‬
‫עם שאר הארבעה דברים‪ ,‬מתנאי בני‬
‫ראובן ובני גד למדו אותן חכמים‪' :‬אם‬                       ‫ְל ָנ ְכ ִרי" (דברים יד‪,‬כא) – ִּב ְמ ִכי ָרה ְוֹלא ִּב ְנ ִתי ָנה‪ֲ .‬א ָבל ְל ֵגר ּתֹוָׁשב‬
‫יעברו בני גד [‪ ]...‬ואם לא יעברו' (במדבר‬                  ‫– ֵּבין ִּב ְמ ִכיָרה ֵּבין ִּב ְנ ִתי ָנה‪ִ ,‬מְּפ ֵני ֶׁש ַא ָּתה ְמ ֻצֶּוה ְל ַה ֲחיֹותֹו‪,‬‬

‫ֶׁשֶּנ ֱא ַמר‪ֵּ" :‬גר ְותֹוָׁשב ָו ַחי ִעָּמְך" (ויקרא כה‪,‬לה)‪ְּ ,‬כלֹו ַמר‪ֹ ,‬לא ִי ְה ֶיה לב‪,‬כט‪-‬ל)‪ .‬ותנאי זה לא היה בגטין ולא‬
‫בקדושין" (אישות ו‪,‬יד)‪ַ .‬רּבֹו ַתי – לרבותיו‬
‫של הרמב"ם‪ ,‬ראה ביאור מכירה יא‪,‬טז‪.‬‬                        ‫ֶזה ֶה ָע ִני ָּפחּות ִמֵּגר ּתֹוָׁשב‪ֶׁ ,‬שהּוא ַחי ִעָּמְך‪.‬‬

‫ט   ֲה ֵרי זֹו ַמ ָּת ָנה – ועד להחזרתה היא רכושו של המקבל‪ ,‬בדומה למוכר לזמן קצוב (מכירה כג‪,‬ב)‪ .‬ואם לא החזיר אותה‪,‬‬

‫הואיל ולא נתקיים התנאי‪ ,‬בטלה המתנה למפרע‪ ,‬ונמצא שמעולם לא הייתה שלו‪ ,‬וצריך להחזיר לנותן את כל הפירות‬

                                                         ‫שאכל ממנה (שופר סוכה ולולב ח‪,‬י)‪.‬‬

‫י   ִה ְק ִּדיׁשֹו – תרם אותו לבית המקדש‪ֻ .‬מ ְק ָּדׁש ּו ֻמ ְח ָזר – כשמחזיר אותו‪ ,‬מתקיים התנאי‪ ,‬ונמצא שחלה המתנה ושהיה‬

‫השור של המקבל בשעת ההקדשה‪ ,‬וההקדשה תקפה‪ .‬אמנם השור עתה בבעלות הנותן‪ ,‬אבל עליו לתת אותו לבית המקדש‪.‬‬

‫יא   ָאסּור‪ִ ...‬ל ֵּתן ַמ ְּת ַנת ִחָּנם ְלגֹוי – שנאמר‪" :‬ולא ְת ָחֵּנם" (דברים ז‪,‬ב; ל"ת נ; עבודה זרה פרק י)‪ֶׁ .‬שֶּנ ֱא ַמר‪ֹ :‬לא תֹא ְכלּו ָכל‬

‫ְנ ֵב ָלה ַלֵּגר ֲאֶׁשר ִּבְׁש ָעֶריָך ִּת ְּת ֶנָּנה [=במתנה] ַו ֲא ָכ ָלּה אֹו ָמ ֹכר ְל ָנ ְכִרי ִּכי ַעם ָקדֹוׁש ַא ָּתה ַלה' ֱאֹל ֶהיָך‪ֹ ,‬לא ְת ַבׁ ֵּשל ְּג ִדי ַּב ֲח ֵלב‬

‫ִאּמֹו"‪ֵּ .‬גר ּתֹוָׁשב – גוי שקיבל עליו לפני בית דין לקיים שבע מצוות בני נח מפני שציווה בהן הקב"ה בתורה‪ ,‬והוא‬

‫הגוי הרשאי לגור בארץ‪ .‬ואין מקבלים גר תושב אלא בזמן שהיובל נוהג (איסורי ביאה יד‪,‬ז‪-‬ח; מלכים ח‪,‬יא)‪ ,‬כיוון שאז מכירת‬

‫האדמה זמנית ואין חשש להשתלטות הגויים על אדמות ישראל (ק')‪ֶׁ .‬שֶּנ ֱא ַמר – "ְו ִכי ָימּוְך ָא ִחיָך ּו ָמ ָטה ָידֹו [נתמוטט‬

‫כלכלית] ִעָּמְך‪ְ ,‬ו ֶה ֱח ַז ְק ָּת ּבֹו [סייע לו לפחות כמו שצריך לסייע ל]ֵּגר ְותֹוָׁשב ָו ַחי ִעָּמְך"‪.‬‬
   360   361   362   363   364   365   366   367   368   369   370