Page 324 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 324

‫נייןק רפס‪      ‬המכיר לכותה‪      ‬פרק כא	‬                                                          ‫‪	302‬‬

‫יז   ִּביָרה ְּגדֹו ָלה – בניין דירות‪ .‬שמכר יז   ַהּמֹו ֵכר ַּב ִית ַל ֲח ֵברֹו ְּב ִביָרה ְּגדֹו ָלה – ַאף ַעל ִּפי ֶׁשָּמ ַסר לֹו‬
                                                                                                   ‫לו דירה אחת בבניין‪ֶׁ .‬שָּמ ַסר לֹו ְמ ָצִרים‬
‫ְמ ָצִרים ַה ִחיצֹו ִנים ְו ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ֵּיׁש ָׁשם ְמ ַעט ֶׁשּקֹוְר ִאין ַלִּביָרה‬            ‫ַה ִחיצֹו ִנים – שכתב לו בשטר המכר את‬
‫'ַּב ִית'‪ֹ ,‬לא ָק ָנה ֶאָּלא ַהַּב ִית ִּב ְל ַבד; ֶׁש ַהְּמ ָצִרים הּוא ֶׁש ִהְר ִחיב‬             ‫גבולות הבניין ולא את גבולות הדירה‪.‬‬
‫לֹו‪ְ ,‬ו ִאּלּו ָמ ַכר לֹו ָּכל ַהִּביָרה – ָה ָיה ּכֹו ֵתב לֹו 'ְוֹלא ִהַּנ ְח ִּתי ְל ָפ ַני‬      ‫ְו ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ֵּיׁש ָׁשם ְמ ַעט – כשרוב‬

‫תושבי העיר קוראים לדירה אחת 'בית' ְּב ֶמ ֶכר ֶזה ְּכלּום'‪ְ .‬ו ֵכן ַהּמֹו ֵכר ָׂש ֶדה ְּב ִב ְק ָעה ְּגדֹו ָלה‪ּ ,‬ו ָמ ַסר לֹו‬
                                                                                                   ‫ומיעוטם קוראים לכל הבניין 'בית'‪,‬‬
‫ֶמ ֶצר ַהִּב ְק ָעה – ְמ ָצִרים ֵהם ֶׁש ִהְר ִחיב לֹו‪.‬‬                                             ‫המונח המקובל על ידי הרוב הוא‬

‫המונח הקובע (להלן כו‪,‬ז)‪ַ .‬הְּמ ָצ ִרים הּוא פרשנות מזערית של המכירה‬
‫יח   ָהאֹו ֵמר ַל ֲח ֵברֹו 'ָׂשדֹות ֲא ִני מֹו ֵכר ְלָך' – ִמעּוט 'ָׂשדֹות'‬
                                                                                                   ‫ֶׁש ִהְר ִחיב לֹו – מניחים שלא התכוון‬
‫ְׁש ַּת ִים‪ָ .‬א ַמר לֹו 'ָּכל ָׂשדֹות' – ֲא ִפּלּו ָׁשלׁש ְו ַאְרַּבע‪ ,‬חּוץ‬                        ‫למכור את הבניין ושנזכר רק כדי‬
‫ִמַּגּנֹות ּו ַפְר ֵּד ִסים‪ָ .‬א ַמר לֹו ' ְנ ָכ ַסי' – ֲא ִפּלּו ַּגּנֹות ּו ַפְר ֵּד ִסים‪,‬‬        ‫לזהות את הבית הנמכר‪ ,‬אך לא להגדיר‬
                                                                                                   ‫את גבולות המכר‪ ,‬בדומה לציון כתובת‬
‫בימינו לעומת ציון מספר הגוש והחלקה חּוץ ִמָּב ִּתים ַו ֲע ָב ִדים‪ְ .‬ו ִאם ָא ַמר לֹו 'ָּכל ְנ ָכ ַסי' – ֲא ִפּלּו ֲע ָב ִדים‬
                                                                                                   ‫הנמכרת‪ .‬ואם הכל קוראים לבניין 'בית'‬
‫ּו ָב ִּתים ְו ָכל ַהִּמַּט ְל ְט ִלין ַה ְּידּו ִעים לֹו‪ַ ,‬ו ֲא ִפּלּו ְּת ִפִּלין ֶׁשְּברֹאׁשֹו‬  ‫וכתב את גבולות הבניין‪ ,‬קנה הקונה‬
                                         ‫ִּב ְכ ַלל ַהֶּמ ֶכר‪.‬‬                                     ‫את הבניין (בבלי ב"ב סב‪,‬ב)‪ .‬ואם איש אינו‬

‫יט   ָהאֹו ֵמר ַל ֲח ֵברֹו 'ַּב ִית ִמָּב ַּתי ֲא ִני מֹו ֵכר ְלָך' ְו'ׁשֹור ִּבְׁשָו ַרי‬          ‫קורא לבניין 'בית'‪ ,‬אפילו אם כתב 'ולא‬
                                                                                                   ‫הנחתי במכר זה כלום'‪ ,‬קנה רק את‬
‫ֲא ִני מֹו ֵכר ְלָך' – נֹו ֵתן לֹו ַה ָּק ָטן ֶׁשָּב ֶהן‪ֵ .‬מת ֶא ָחד ִמן ַהׁ ְּשָוִרים‪,‬‬            ‫הדירה (שו"ת ר"י מיגאש ג)‪ִּ .‬ב ְק ָעה ְּגדֹו ָלה‬
‫אֹו ֶׁשָּנ ַפל ֶא ָחד ִמן ַהָּב ִּתים – ַמְר ֶאה לֹו ֶאת ֶזה ֶׁשֵּמת אֹו ֶׁשָּנ ַפל‪,‬‬
                                                                                                               ‫– שטח ובו הרבה שדות‪.‬‬
‫יח   ֲא ִפּלּו ָׁשלׁש ְו ַאְרַּבע – ואפילו יותר‪ֶׁ ,‬ש ַּיד ַּב ַעל ַהׁ ְּש ָטר ַעל ַה ַּת ְחּתֹו ָנה‪.‬‬

‫כ   ָהאֹו ֵמר ַל ֲח ֵברֹו 'ָׂש ֶדה ְּד ֵבי ִח ָּיא ֲא ִני מֹו ֵכר ְלָך'‪ְ ,‬ו ָהיּו לֹו‬              ‫כל שדותיו קנויות לקונה‪ .‬חּוץ ִמַּגּנֹות‬
                                                                                                   ‫ּו ַפְר ֵּד ִסים – שאינם נכללים במושג‬
‫ְׁש ֵּתי ָׂשדֹות ַהִּנ ְקָר ִאין ְּבֵׁשם ֶזה – ֵאינֹו קֹו ֶנה ֶאָּלא ַהְּפחּו ָתה‬                  ‫'שדות'‪ ,‬ויש לכל אחד מהם שם לעצמו‪,‬‬
                         ‫ֶׁשִּבְׁש ֵּתי ֶהן‪ְ .‬ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה‪.‬‬                      ‫ולכן אינם מכורים לקונה‪ִּ .‬גּנֹות – מקום‬

                                                     ‫פרשנות כנגד חזקת שם‬                           ‫גידול ירקות‪ּ .‬ו ַפ ְר ֵּד ִסים – מקום גדול‬
                                                                                                   ‫אילנות‪ ,‬גם אם אינו מוקף‪ְ .‬נ ָכ ַסי – כך‬
‫כא   ָהאֹו ֵמר ַל ֲח ֵברֹו 'ְׂש ֵדה ְראּו ֵבן ֲא ִני מֹו ֵכר ְלָך'‪ְ ,‬ו ֵכיָון ֶׁשָּבא‬              ‫כינו בזמנם את כל קרקעותיו של האדם‬
                                                                                                   ‫חוץ מבתיו וחוץ מעבדיו (אך במתנה 'נכסיי'‬
‫ַהּלֹו ֵק ַח ְל ִהְׁש ַּתֵּמׁש ָּבּה‪ָ ,‬א ַמר לֹו ַהּמֹו ֵכר 'זֹו ֵאי ָנּה ָׂש ֶדה ֶׁש ָה ְי ָתה‬

‫ֶׁשִּלְראּו ֵבן‪ֶ ,‬אָּלא ָּכְך ִהיא ְקרּו ָיה‪ּ ,‬ו ְלעֹו ָלם ֹלא ָה ְי ָתה לֹו‪ֶ ,‬אָּלא‬               ‫מתפרש אחרת‪ .‬ראה זכייה ומתנה יא‪,‬טו‪ .‬וראה שם‬
‫זֹו ִהיא ֶׁשִּלְראּו ֵבן‪ּ ,‬ו ְל ַק ְח ִּתי ָה ִמֶּמּנּו‪ְ ,‬ו ִהיא ֶׁשָּמ ַכְר ִּתי ְלָך' – ַעל‬
‫ַהּמֹו ֵכר ְל ָה ִביא ְר ָא ָיה‪ְ .‬ו ִאם ֹלא ֵה ִביא – זֹו ֶכה ַהּלֹו ֵק ַח ְּב ֵאּלּו‬              ‫לגבי ספר תורה)‪ָּ .‬כל ְנ ָכ ַסי – משמעו כל‬
‫ֶׁשָּכל ָה ָעם קֹוְר ִאין ָלּה ֶׁשִּלְראּו ֵבן‪ְ .‬ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה‪ַ ,‬הֵּלְך‬              ‫נכסיו של האדם כולל המיטלטלין‪.‬‬

                                                                                                   ‫יט  נֹו ֵתן לֹו ַה ָּק ָטן ֶׁשָּב ֶהן – כיוון שלא‬

                                                                                                   ‫פירש איזה בית מכר לו או איזה שור מכר‬
‫לו‪ ,‬יכול לתת לו אחד מבתיו או שווריו ַא ַחר ַהׁ ֵּשם ַהָּפׁשּוט ְּב ִפי ַהּכֹל‪.‬‬
                                                                                                   ‫לפי ראות עיניו‪ֶׁ .‬שֵּמת אֹו ֶׁשָּנ ַפל – אף על‬

‫פי שנפל הבית או מת השור רק אחרי המכירה‪ֶׁ .‬ש ַּיד ַּב ַעל ַהׁ ְּש ָטר ַעל ַה ַּת ְחּתֹו ָנה – בכל דבר הנכתב בשטר ויש לו משמעויות‬

‫אחדות‪,‬המשמעותהתקפההיאהמזעריתביותר‪,‬משוםשנוטיםלטובתהמחזיקבנכס‪,‬והואיכוללטעוןשהתכווןלמשמעות‬

‫המזערית‪ ,‬והמוציא ממנו עליו הראיה (וראהמלווהולווהכז‪,‬טו‪-‬טז;עדותכב‪,‬ב)‪.‬‬

                                                                                                   ‫כ   ְּד ֵבי ִח ָּיא – של בית חייא‪.‬‬

‫כא  ְׂש ֵדה ְראּו ֵבן – שדה שהכל קוראים לה בשם זה‪ָ .‬א ַמר לֹו ַהּמֹו ֵכר וכו' – המוכר טוען שלא התכוון למכור לו את‬

‫השדה הנקראת 'שדה ראובן' אלא שדה אחרת (גרועה יותר) שקנה מראובן (המאירי ב"ב ל‪,‬א)‪ַ .‬על ַהּמֹו ֵכר ְל ָה ִביא ְר ָא ָיה –‬

‫אף על פי שהוא מחזיק בשדה‪ ,‬בטלה חזקתו מפני שהרי הוא טוען נגד הכינוי המקובל בפי הכל (שם)‪.‬‬
   319   320   321   322   323   324   325   326   327   328   329