Page 319 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 319
נייןק רפס המכיר לכותה פרק כ 297
ח ֲהֵרי ַה ֶח ְנָו ִני ִנְׁשָּבע ְּב ַת ָּק ַנת ֲח ָכ ִמים המוכר טוען שסיפק את הסחורה
– מפני שהמוכר מכחיש שמכר והקונה ח ָנ ַתן ַהּלֹו ֵק ַח ִּדי ָנר ַל ֶח ְנָו ִניּ ,ו ָבא ִלּ ֹטל ֵּפרֹות ַהֻּמָּנ ִחין ִּבְרׁשּות
טוען שקנה ושילם ,לכן יישבע המוכר
בנקיטת חפץ שלא מכר (שהרי הפירות ָהַרִּביםְ ,ו ָא ַמר לֹו ַה ֶח ְנָו ִני ' ִּדי ָנר ֶזה ֶׁשָּנ ַת ָּת ִלי ַע ְכָׁשו הּוא ְּד ֵמי
ברשות הרבים) והפירות שלו ('נשבע ֵּפרֹות ֶׁשְּכ ָבר ְנ ַת ִּתים ְלָך ְוהֹו ַל ְכ ָּתם ְלתֹוְך ֵּבי ְתָך; ֲא ָבל ֵּפרֹות
ונוטל')ְ .ו ִאּלּו ָהיּו הפירות ַּב ֲחנּותֹו – ֵאּלּו ַהֻּמָּנ ִחין ִּבְרׁשּות ָהַרִּבים – ֵמעֹו ָלם ֹלא ְמ ַכְר ִּתים ְלָך' – ֲהֵרי
היה המוכר מוחזק גם על הפירות ,והיה ַה ֶח ְנָו ִני ִנְׁשָּבע ְּב ַת ָּק ַנת ֲח ָכ ִמים ִּב ְנ ִקי ַטת ֵח ֶפץ ֶׁשָּכְך ָה ָיה ַה ָּד ָבר,
ּו ַמ ֲח ִזיר ֵּפרֹו ָתיו ַל ֶח ְנָו ִניֶׁ ,ש ֲהֵרי ֹלא הֹו ָדה לֹו ֶׁשְּמ ָכָרן ֵמעֹו ָלם.
נשבע רק שבועת היסת.
ְו ִאּלּו ָהיּו ַּב ֲחנּותֹו – ָה ָיה ִנְׁשָּבע ֶה ֵּסתְּ ,כמֹו ֶׁשֵּב ַאְרנּו (לעיל ז).
ט ֻׁש ְל ָח ִני – חלפן כספים.
ט ְו ֵכן ַה ִּדין ַּבּנֹו ֵתן ִּדי ָנר ַלׁ ֻּש ְל ָח ִני ִלּטֹל ָמעֹותִּ ,ב ְז ַמן ֶׁש ַהָּמעֹות
יַ 1הַּמ ֲח ִליף – קונה בחליפין (לדיני
ְצבּוִרין ִּבְרׁשּות ָהַרִּביםִ :אם הֹו ָדה ַהׁ ֻּש ְל ָח ִני ֶׁשְּמ ָכָרן ַו ֲע ַד ִין
החליפין ,ראה ה,א)ָּ .פ ָרה ַּב ֲחמֹור – והספיק ֹלא ָנ ַטל ַה ִּדי ָנר – ִנְׁשָּבע ַהּלֹו ֵק ַח ִּב ְנ ִקי ַטת ֵח ֶפץ ֶׁשָּנ ַתןְ ,ונֹו ֵטל
למשוך את החמור כדי לקנותו ,ותיקנה ַהָּמעֹות; ְו ִאם ֹלא הֹו ָדה ֶׁשְּמ ָכָרן – ַאף ַעל ִּפי ֶׁשּמֹו ֶדה ֶׁשָּל ַקח
גם הפרה בקניין חליפין (המאירי ב"מ ִמֶּמּנּו ִּדי ָנר ַע ָּתהְ ,וטֹו ֵען ֶׁש ִּדי ָנר ֶזה ְּד ֵמי ַהָּמעֹות ֶׁשְּכ ָבר הֹו ִלי ָכן
ק,א)ְ .ו ָי ְל ָדה – הפרה ,ולא ידוע אם נולד ַהּלֹו ֵק ַח ְלתֹוְך ֵּביתֹוֲ ,הֵרי ַהׁ ֻּש ְל ָח ִני ִנְׁשָּבע ִּב ְנ ִקי ַטת ֵח ֶפץְ ,ו ַי ֲח ִזיר
הוולד לפני משיכת החמור ,והוא של
בעל הפרה ,או לאחר משיכת החמור, ְמעֹו ָתיו ַל ֲחנּותֹו.
וכבר נקנה עם הפרה לבעל החמורַ .אף
ַעל ִּפי וכו' – שהבהמה ברשות שאינה טענות על זמן המכירה
של המוכרֲ .א ַגם – אחו .מקום חורש או
ערבה (ר' תנחום) ,מקום הפקר שאינו שייך יַ 1הַּמ ֲח ִליף ָּפָרה ַּב ֲחמֹורְ ,ו ָי ְל ָדהְ ,ו ֵכן ַהּמֹו ֵכר ִׁש ְפ ָחתֹוְ ,ו ָי ְל ָדה,
לאישִ .ס ְמ ָטה – מיוונית :שביל ,רחוב
ֶזה אֹו ֵמר ' ַעד ֶׁשֹּלא ָמ ַכְר ִּתי ָי ְל ָדה'ְ ,ו ֶזה אֹו ֵמר ' ִמׁ ֶּשָּל ַק ְח ִּתי
צר ,שאין רבים עוברים שם. ָי ְל ָדה'ֲ ,א ִפּלּו ָא ַמר ַהּמֹו ֵכר ' ֵאי ִני יֹו ֵד ַע' – ַעל ַהּלֹו ֵק ַח ְל ָה ִביא
ְר ָא ָיה; ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ַהָּפָרה עֹו ֶמ ֶדת ָּב ֲא ַגםְ ,ו ַהׁ ִּש ְפ ָחה עֹו ֶמ ֶדת
יִ 2יׁ ָּש ַבע ַהּמֹו ֵכר ִּב ְנ ִקי ַטת ֵח ֶפץ ַעל ְו ַלד ַּב ִּס ְמ ָטה – ֲהֵרי ֵהן ְּב ֶח ְז ַקת ַהּמֹו ֵכרַ ,עד ֶׁש ָּי ִביא ַהּלֹו ֵק ַח ְר ָא ָיה.
ַהָּפ ָרה – מכיוון שאינו מחזיק בוולד יֹ 2לא ֵה ִביא ְר ָא ָיה – ִיׁ ָּש ַבע ַהּמֹו ֵכר ִּב ְנ ִקי ַטת ֵח ֶפץ ַעל ְו ַלד
הפרה ,מחייבים אותו להישבע בנקיטת
חפץ ,כבהלכה זֶׁ .ש ֵאין ִנְׁשָּב ִעין ִּב ְנ ִקי ַטת ַהָּפָרהֲ .א ָבל ַעל ְו ַלד ַהׁ ִּש ְפ ָחה ֵאינֹו ִנְׁשָּבע ֶאָּלא ֶה ֵּסתֶׁ ,ש ֵאין
ֵח ֶפץ ֹלא ַעל ָה ֲע ָב ִדים ְוֹלא ַעל ַה ַּקְר ָקעֹות ִנְׁשָּב ִעין ִּב ְנ ִקי ַטת ֵח ֶפץ ֹלא ַעל ָה ֲע ָב ִדים ְוֹלא ַעל ַה ַּקְר ָקעֹות,
– מפני ששבועה מן התורה חלה רק על ְּכמֹו ֶׁש ִּי ְתָּב ֵאר ְּב ִה ְלכֹות טֹו ֵען ְו ִנ ְט ָען (ה,א).
"ֶּכ ֶסף אֹו ֵכ ִלים" (שמות כב,ו) וכדומה להם,
ולא על עבדים וקרקעות .והוא הדין יא ֶזה אֹו ֵמר ' ֵאי ִני יֹו ֵד ַע'ְ ,ו ֶזה אֹו ֵמר ' ֵאי ִני יֹו ֵד ַע'ְ ,ו ֵאי ָנּה
לעניין שבועת חכמים בנקיטת חפץ,
ִּבְרׁשּות ֶא ָחד ֵמ ֶהן – ַי ֲחֹלקּוֶ .זה אֹו ֵמר 'ִּבְרׁשּו ִתי ָי ְל ָדה',
שהיא כעין שבועה של תורה. ְו ָה ַא ֵחר ׁשֹו ֵתק – ָז ָכה ַהּטֹו ֵען ַּבָּו ָלד.
יא ַי ֲחֹלקּו – מכירת הולד וחלוקת טענות על המקח
שוויו בין שניהם .הכלל "המוציא יב ִמי ֶׁש ָהיּו לֹו ְׁש ֵני ֲע ָב ִדיםָ ,ק ָטן ְו ָגדֹול ,אֹו ְׁש ֵּתי ָׂשדֹות,
מחברו – עליו הראיה" חל רק כשאחד
מהם מחזיק בחפץ והשני מבקש להוציא ְּגדֹו ָלה ּו ְק ַטָּנהַ ,הּלֹו ֵק ַח אֹו ֵמר 'ְּגדֹו ִלים ָל ַק ְח ִּתי'ְ ,ו ַהּמֹו ֵכר אֹו ֵמר
אותו ממנו (המאירי ב"מ ק,א)ָ .ז ָכה ַהּטֹו ֵען
ַּבָּו ָלד – מפני ששתיקתו מעידה שהוא
מודה על טענות התובע ,והטוען זוכה
בוולד (מ"מ).
יב ַהּלֹו ֵק ַח אֹו ֵמר ְּגדֹו ִלים ָל ַק ְח ִּתי
– כשלא כתבו בשטר איזה עבד
נמכר וכיוצא בזה (המאירי ב"מ ק,א).
