Page 317 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 317
נייןק רפס המכיר לכותה פרק יט-כ 295
יֲ 2א ָבל ִאם ָּבא ַּב ַעל חֹוב ֶׁשְּל ַי ֲע ֹקב ֲא ִבי ֶהם ּו ְט ָר ָפּה ִמ ַּיד ְראּו ֵבן יֶׁ 2שְּל ַי ֲע ֹקב ֲא ִבי ֶהם – יעקב ,אביו של
ראובן ,הוריש לבנו קרקע (מ"מ) .חֹו ֵזר
ְּב ָכל ַה ָּד ִמים ַעל ִׁש ְמעֹון – חובו של – חֹו ֵזר ְּב ָכל ַה ָּד ִמים ַעל ִׁש ְמעֹוןִ ,מְּפ ֵני ֶׁשׁ ִּש ְמעֹון ִקֵּבל ָע ָליו
המוריש אינו בגדר חובו של ראובן אלא ָה ַא ֲחָריּותּ ,וְראּו ֵבן ֹלא ִקֵּבל ְלִׁש ְמעֹון ַא ֲחָריּות ֲא ֵחִרים ְּכ ָלל.
חוב הבא מצד אחרים .נמצא שראובן ,שלא קיבל עליו אחריות ,אינו חייב לשמעון על אותו חוב ,ואילו שמעון ,שקיבל
עליו אחריות ,חייב לשלם לראובן את דמי השדה.
א ָמ ֶנה – מאה דינרּ .ו ָמַׁשְך ֶזה ַה ֵח ֶפץ ּ ֶפ ֶרק ֶע ְׂש ִרים
ְס ָתם – בלא לנקוב בסכום שהוא מוכן כ
לקנותו .ובפני המוכר ,הלוקח יכול טוען ונטען במכירה
לעשות מעשה קניין גם בלי שיאמר משך בלא שהסכימו בוודאות על המחיר
לו המוכר 'לך חזק וקנה' (לעיל א,ח)ִ .אם
ַהּמֹו ֵכר הּוא ֶׁש ָּת ַבע ַהּלֹו ֵק ַח וכו' – אם א ַהְּמ ַב ֵּקׁש ִל ְקנֹות ֶמ ָּקח ֵמ ֲח ֵברֹו ,מֹו ֵכר אֹו ֵמר 'ְּב ָמא ַת ִים ֲא ִני
המוכר הוא שדרש מן הקונה לקנות את
מֹו ֵכר'ְ ,ו ַהּלֹו ֵק ַח אֹו ֵמר ' ֵאי ִני קֹו ֶנה ֶאָּלא ְּב ָמ ֶנה'ְ ,ו ָה ַלְך ֶזה
ְל ֵביתֹו ְו ֶזה ְל ֵביתֹוְ ,ו ַא ַחר ָּכְך ִנ ְת ַקְּבצּוּ ,ו ָמַׁשְך ֶזה ַה ֵח ֶפץ ְס ָתם :החפץ ,נמצא שהסכים למחיר שהציע
הקונה ,וישלם רק מנה.
ִאם ַהּמֹו ֵכר הּוא ֶׁש ָּת ַבע ַהּלֹו ֵק ַח ְו ָנ ַתן לֹו ַה ֵח ֶפץ – ֵאינֹו נֹו ֵתן
ב ַהּלֹו ֵק ַח – הקונה ,ולא שילםֵ .מ ֶא ָחד ֶאָּלא ָמ ֶנה; ְו ִאם ַהּלֹו ֵק ַח הּוא ֶׁשָּבא ּו ָמַׁשְך ַה ֵח ֶפץ ְס ָתם – ַח ָּיב
ֵמ ֲח ִמׁ ָּשה ְּב ֵני ָא ָדם – אינו זוכר ממי קנה, ִל ֵּתן ָמא ַת ִים.
אך זוכר שקנה מאחד מהםְ .ו ִי ְהיּו ַה ָּד ִמים
ֻמָּנ ִחין – בבית דין (מ"מ)ַ .עד ֶׁשּיֹודּו – קנה ואינו יודע ממי קנה
שיאמרו התובעים של מי המעות .אֹו ַעד
ֶׁש ָּיבֹוא ֵא ִל ָּיהּו – עד שיבוא אליהו הנביא ב ַהּלֹו ֵק ַח ֶמ ָּקח ֵמ ֶא ָחד ֵמ ֲח ִמׁ ָּשה ְּב ֵני ָא ָדםְ ,ו ָכל ֶא ָחד ֵמ ֶהן
בזמן הגאולה (מלכים יב,ב) ,ויודיענו של
ּתֹו ֵב ַע אֹותֹו ְואֹו ֵמר ' ֲא ִני הּוא ַּב ַעל ַהֶּמ ָּקח'ְ ,והּוא ֵאינֹו יֹו ֵד ַע
מי הכסף .משל לזמן בלתי מוגבל שיש ִמִּמי ֵמ ֶהן ָל ַקח – ַמִּני ַח ְּד ֵמי ַהֶּמ ָּקח ֵּבי ֵני ֶהן ּו ִמ ְס ַּתֵּלקְ ,ו ִי ְהיּו
בו תקווה .וטעם הדבר ,כדי שלא יתבעו ַה ָּד ִמים ֻמָּנ ִחין ַעד ֶׁשּיֹודּו אֹו ַעד ֶׁש ָּיבֹוא ֵא ִל ָּיהּוְ .ו ִאם ָה ָיה
המוכרים את הקונה חינם .כי אם יידעו ָח ִסיד – נֹו ֵתן ָּד ִמים ְל ָכל ֶא ָחד ְו ֶא ָחדְּ ,כ ֵדי ָל ֵצאת ְי ֵדי ָׁש ַמ ִים.
שלא יקבלו את הכסף ,יימנעו מלתבוע
אותו (פה"מ ב"מ ג,ה)ָ .ח ִסיד – "מי שהוא ג ָל ַקח ֶמ ָּקח ֵמ ֶא ָחד ֵמ ֶהןְ ,ו ָכ ַפר ּבֹו ְו ִנְׁשַּבע ַעל ֶׁש ֶקרְ ,ו ָעָׂשה
מדקדק על עצמו ביותר" (דעות א,ה)ְּ .כ ֵדי
ָל ֵצאת ְי ֵדי ָׁש ַמ ִים – שלא להפסיד את ְּתׁשּו ָבה ַו ֲהֵרי הּוא רֹו ֶצה ְלַׁשֵּלםְ ,ו ָכל ֶא ָחד ְו ֶא ָחד ּתֹו ֵב ַע אֹותֹו
ְואֹו ֵמר ' ֲא ִני הּוא ֶׁשָּכ ַפְר ָּת ִּבי ְו ִנְׁשַּב ְע ָּת ִלי'ְ ,והּוא אֹו ֵמר ' ֵאי ִני
המוכר האמתי שלקח ממנו.
ג ְו ָכ ַפר ּבֹו – בבית דין וטען שלא לקח יֹו ֵד ַע' – ַח ָּיב ְלַׁשֵּלם ְל ָכל ֶא ָחד ְו ֶא ָחדִ ,מְּפ ֵני ֶׁש ָע ַבר ֲע ֵבָרה.
(ראה טוען ונטען ו,ב)ְ .והּוא אֹו ֵמר ֵאי ִני יֹו ֵד ַע נאמנות בעל המקח לומר למי מכר
– ממי לקחתיַ .ח ָּיב ְלַׁשֵּלם ְל ָכל ֶא ָחד
ְו ֶא ָחד ִמְּפ ֵני ֶׁש ָע ַבר ֲע ֵבָרה – "דבר זה קנס דֶ 1נ ֱא ָמן ַּב ַעל ַהֶּמ ָּקח לֹו ַמר ' ָל ֶזה ָמ ַכְר ִּתי ְו ָל ֶזה ֹלא ָמ ַכְר ִּתי'.
הוא שקנסו אותו חכמים ,מפני שעבר ֵא ָמ ַתי? ִּב ְז ַמן ֶׁש ַהֶּמ ָּקח יֹו ֵצא ִמ ַּת ַחת ָידֹוֲ .א ָבל ִאם ֵאין ַהֶּמ ָּקח
עבירה[ ...כשנשבע על שקר] אבל דין יֹו ֵצא ִמ ַּת ַחת ָידֹו – ֲהֵרי הּוא ֵעד ֶא ָחד ִּב ְל ַבדְ ,ו ִדינֹו ְּב ֵעדּות זֹו
תורה – אינו חייב לשלם מספק" (גזלה
ְּכ ִדין ָּכל ָא ָדםֶׁ ,ש ֲהֵרי ֵאינֹו נֹו ֵג ַע ְּב ֵעדּותֹו.
ואבדה ד,ט).
דַּ 1ב ַעל ַהֶּמ ָּקח – המוכרִּ .ב ְז ַמן ֶׁש ַהֶּמ ָּקח יֹו ֵצא ִמ ַּת ַחת ָידֹו – נמצא ביד המוכר .כל זמן שהמקח בידו ,הוא יכול לתת
אותו לכל מי שהוא רוצה ,ולכן הוא נאמן גם לומר למי מכר (זהו דין מיגו .ר"ח בתוספות הרא"ש קידושין עד,א)ֵ .אין ַהֶּמ ָּקח יֹו ֵצא
ִמ ַּת ַחת ָידֹו – מפני שהחפץ כבר אינו בידו ,אין לו זכות להחליט למי לתת את המקח (בטל ה'מיגו') ,ולכן אין הוא נאמן
עוד כשני עדים ,לומר למי מכרֵ .אינֹו נֹו ֵג ַע ְּב ֵעדּותֹו – אין לו רווח מעדותו הפוסל אותו מלהעיד (עדות טו,א) ,שהרי הכסף
כבר בידו ,ויצטרך לתת את המקח.
