Page 316 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 316
נייןק רפס המכיר לכותה פרק יט 294
המוכר שקיבל אחריות אונסים ה ֲא ִפּלּו ָּבא ּגֹוי וכו' – שהוא אונס
ה ַהּמֹו ֵכר ַקְר ַקע ַל ֲח ֵברֹוְ ,ו ִה ְת ָנה ִעּמֹו ֶׁשָּכל ֹא ֶנס ֶׁש ִּיָּו ֵלד ְּב ַקְר ַקע מצוי וצפוי (מ"מ)ִ .נ ְפ ַסק ַהָּנ ָהר – התייבש
הנהר או שהוטה אפיקו למקום אחר,
זֹו ִי ְה ֶיה ַח ָּיב ְלַׁשֵּלם – ֲא ִפּלּו ָּבא ּגֹוי ּו ְג ָז ָלּה ֵמ ֲח ַמת ַהּמֹו ֵכרַ ,ח ָּיב וההובלה הימית בו כבר אינה אפשרית.
ְלַׁשֵּלםֲ .א ָבל ִאם ִנ ְפ ַסק ַהָּנ ָהר ֶׁש ָה ָיה ַמְׁש ֶקה אֹו ָתּה ,אֹו ֶׁש ָח ַזר ְז ָו ָעה – רעידת אדמה (ר' תנחום; וראה פה"מ
ַהָּנ ָהר ַל ֲעבֹר ְּבתֹו ָכּה ְו ַנ ֲעָׂשת ְּבֵר ָכה ,אֹו ֶׁשָּב ָאה ְזָו ָעה ְו ִהְׁש ִחי ָתה ברכות ט,ב)ֶּ .פ ֶלא – אירוע נדיר ולא צפוי.
אֹו ָתּה – ֲהֵרי ֶזה ָּפטּורֶׁ ,ש ֵאּלּו ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהן ֹא ֶנס ֶׁש ֵאינֹו ָמצּוי
הּואְ ,וֹלא ָע ָלה ַעל ֵלב ַהּמֹו ֵכר ְּד ַבר ֶזה ַהֶּפ ֶלא ְּב ֵעת ֶׁש ִה ְת ָנה, ו אֹו ְמ ִדין – מעריכים ,בוחנים.
ְו ָכל ֹא ֶנס ֶׁש ֵאינֹו ָמצּוי ֵאינֹו ִּב ְכ ַלל ְּת ַנאי ֶזה. ז ֻׁש ְמְׁש ִמין – הקרוי בערבית 'סומסום'
ו ְוהּוא ַה ִּדין ְל ָכל ְּת ַנאי ֶׁשְּב ָממֹוןֶׁ ,שאֹו ְמ ִדין ַּד ַעת ַהַּמ ְת ֶנה, )ְ .(Sesamum orientaleו ִנ ְפ ַסק – התייבש.
ְו ֵאין ּכֹו ְל ִלין ְּבאֹותֹו ַה ְּת ַנאי ֶאָּלא ַה ְּד ָבִרים ַה ְּידּו ִעין ֶׁשִּב ְג ָל ָלן ח ַהּמֹו ֵכר ַקְר ַקע – והוא הדין
ָה ָיה ַה ְּת ַנאיְ ,ו ֵהן ֶׁש ָהיּו ְּב ַד ַעת ַהַּמ ְת ֶנה ְּב ֵעת ֶׁש ִה ְת ָנה.
במיטלטלין (המאירי ב"ב מד,ב)ֶׁ .שֹּלא
ז ַמ ֲעֶׂשה ְּב ֶא ָחד ֶׁשׂ ָּש ַכר ַמָּל ִחים ְל ַה ֲע ִביר ֻׁש ְמְׁש ִמין ְל ָמקֹום ִי ְה ֶיה ָע ָליו ַא ֲחָריּות – נתבאר לעיל ג.2
ֵאין ַהּמֹו ֵכר ַח ָּיב ְּכלּום – אם בא הנגזל
ְּפלֹו ִניְ ,ו ִה ְת ָנה ִעָּמ ֶהן ֶׁש ֵהן ַח ָּי ִבין ְּב ָכל אֹ ֶנס ֶׁש ֶּי ֱאַרע ָל ֶהן ַעד
ֶׁש ַּיִּגיעּו ַהׁ ֻּש ְמְׁש ִמין ְל ָמקֹום ְּפלֹו ִניְ ,ו ִנ ְפ ַסק ַהָּנ ָהר ֶׁש ָהיּו מֹו ִלי ִכין והוציא את הקרקע מידי הלוקח.
ּבֹוְ ,ו ָא ְמרּו ֲח ָכ ִמיםֶ :זה אֹ ֶנס ֶׁש ֵאינֹו ָמצּויְ ,ו ֵאין ַח ָּי ִבין ְלהֹו ִליְך
ֻׁש ְמְׁש ִמין ֵאּלּו ַעל ַּגֵּבי ְּב ֵה ָמה ַעד אֹותֹו ַהָּמקֹוםְ .ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ט ּו ָבא ֵלִוי ְלהֹו ִצי ָאּה – מכוח טענת
ָּב ֶזה. גזל או כבעל חובַ .ל ֲעׂשֹות ִּדין ִעם ֵלִוי
– ראובן יכול להתדיין עם לוי במקום
המוכר שהתנה שאין עליו אחריות שמעון ולהשיב לו על טענותיו ,אך אינו
יכול להעיד לו ,מפני שהוא נוגע בעדות
ח ַהּמֹו ֵכר ַקְר ַקע ַל ֲח ֵברֹוְ ,ו ִה ְת ָנה ַהּמֹו ֵכר ֶׁשֹּלא ִי ְה ֶיה ָע ָליו (עדות טז,ג)ַּ .ת ְרעֹ ֶמת – רוגז .והרי הקונה
אינו יכול לתבוע את המוכר ,מפני שמכר
ַא ֲחָריּות – ֲא ִפּלּו נֹו ַדע ְּבַו ַּדאי ֶׁשּזֹו ָה ָאֶרץ ְּגזּו ָלה ְו ָי ָצאת ִמ ַּיד
ַהּלֹו ֵק ַחֵ ,אין ַהּמֹו ֵכר ַח ָּיב ְּכלּוםְ .ו ֵאין ָצִריְך לֹו ַמר ִאם ָּבא ַּב ַעל לו במפורש שלא באחריות.
חֹוב ּו ְטָר ָפּהֶׁ ,ש ֵאינֹו ַמ ֲח ִזיר לֹו ְּכלּום; ֶׁשָּכל ְּת ַנאי ֶׁשְּב ָממֹון –
יִ 1ל ְטרֹף – ראה לעיל בֵ .2אינֹו ָיכֹול
ַק ָּים.
– ראובןַ .ל ֲחזֹר ַעל ִׁש ְמעֹון – ולדרוש
ט ְראּו ֵבן ֶׁשָּמ ַכר ָׂש ֶדה ְלִׁש ְמעֹון ֶׁשֹּלא ְּב ַא ֲחָריּותּ ,ו ָבא ֵלִוי ממנו את דמי השדה ,שהרי קנה אותה
באחריותֶׁ .שֹּלא ִקֵּבל ָע ָליו ַא ֲחָריּות
ְלהֹו ִצי ָאּה ִמ ַּיד ִׁש ְמעֹון – ִאם ָר ָצה ְראּו ֵבן ַל ֲעׂשֹות ִּדין ִעם ֵלִוי, ְלִׁש ְמעֹון – האחריות שלא קיבל היא
עֹוֶׂשהְ ,ו ֵאין ֵלִוי ָיכֹול לֹו ַמר לֹו ' ַמה ִּלי ָו ָלְךַ ,ו ֲהֵרי ֵאין ָע ֶליָך
ַא ֲחָריּות'ֶׁ ,ש ֲהֵרי ְראּו ֵבן אֹו ֵמר לֹו ' ֵאין ְרצֹו ִני ֶׁש ִּת ְה ֶיה ְלִׁש ְמעֹון כנגד ערעורם של אחרים.
ַּתְרעֹ ֶמת ָע ַליֶׁ ,ש ֲהֵרי ִה ְפ ִסיד ִּב ְג ָל ִלי'.
יְ 1ראּו ֵבן ֶׁשָּמ ַכר ָׂש ֶדה ְלִׁש ְמעֹון ֶׁשֹּלא ְּב ַא ֲחָריּותְ ,ו ָח ַזר ּו ְל ָק ָחּה
ִמׁ ִּש ְמעֹון ְּב ַא ֲחָריּותּ ,ו ָבא ַּב ַעל חֹוב ֶׁשִּלְראּו ֵבן ִל ְטרֹף אֹו ָתּה
ִמֶּמּנּו – ֵאינֹו ָיכֹול ַל ֲחזֹר ַעל ִׁש ְמעֹון; ֶׁש ַאף ַעל ִּפי ֶׁשֹּלא ִקֵּבל
ָע ָליו ַא ֲחָריּות ְלִׁש ְמעֹוןַ ,א ֲחָריּות ַע ְצמֹו ִקֵּבלֶׁ ,שֹּלא ִי ְה ֶיה הּוא
ַהּמֹו ֵכר ְוהּוא ַהּמֹו ִציא ְל ַע ְצמֹו.
