Page 321 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 321
נייןק רפס המכיר לכותה פרק כא 299
ג ֶׁשֹּלא ָס ְמ ָכה ַּד ַעת ַהּלֹו ֵק ַח – שלא מכירת דבר לא מוגדר
גמר הקונה בדעתו לקנות ,כלומר ג ֲא ָבל ָהאֹו ֵמר ַל ֲח ֵברֹו 'ָּכל ַמה ׁ ֶּש ֵּיׁש ַּבַּב ִית ַה ֶּזה ֲא ִני מֹו ֵכר
שלא החליט שהוא מעוניין בעסקה
הזאת ,שהרי אינו יודע מה הוא קונה ְלָך ְּב ָכְך ְו ָכְך'ָּ' ,כל ַמה ׁ ֶּש ֵּיׁש ַּב ֵּת ָבה ַהּזֹאת' אֹו 'ַּבׂ ַּשק ַה ֶּזה'
' ֲא ִני מֹו ֵכר ְלָך ְּב ָכְך ְו ָכְך'ְ ,ו ָר ָצה ַהּלֹו ֵק ַחּ ,ו ָמַׁשְך – ֵאין ָּכאן (לקנייה באסמכתא ,ראה לעיל יא,ב)ִּ .כ ְמַׂש ֵחק
ְּב ֻק ְב ָיה – כמו במשחקי הימורים ,שאינו
יודע איזו תמורה יקבל ,ולכן אינו גומר ִק ְנ ָין ְּכ ָללֶׁ ,שֹּלא ָס ְמ ָכה ַּד ַעת ַהּלֹו ֵק ַחֶׁ ,ש ֲהֵרי ֵאינֹו יֹו ֵד ַע ַמה ֵּיׁש
בדעתו להתחייב (לאיסור משחק בקוביה ראה ּבֹוִ ,אם ֶּת ֶבן אֹו ָז ָהבְ ,ו ֵאין ֶזה ֶאָּלא ִּכ ְמַׂש ֵחק ְּב ֻק ְב ָיהְ .ו ֵכן ָּכל
גזלה ואבדה ו,י). ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה.
ד נֹו ֵתן לֹו ַּכׁ ַּש ַער ֶׁשַּבּׁשּוק ִּבְׁש ַעת ד ְו ֵכן ַהּמֹו ֵכר ַל ֲח ֵברֹו ַּב ֲעָׂשָרה ִּדי ָנִרין ִחִּטיםְ ,וֹלא ָּפ ַסק ַּכָּמה
ַהְּמ ִכי ָרה – מכיוון שהחיטים הן דבר ְס ָאה ָמ ַכר לֹו – נֹו ֵתן לֹו ַּכׁ ַּש ַער ֶׁשַּבּׁשּוק ִּבְׁש ַעת ַהְּמ ִכיָרהְ .ו ָכל
ידוע לקונה ,אם לא קבעו מחיר לעסקה,
קיבל עליו הקונה את השער המקובל ַהחֹו ֵזר ּבֹו ֵמ ַא ַחר ְנ ִתי ַנת ַה ָּד ִמיםְ ,וֹלא ָר ָצה ַּבׁ ַּש ַער ֶׁש ָה ָיה ַּבּׁשּוק
בשוק לאותן חיטים באותו זמן ,משום ִּבְׁש ַעת ַמ ַּתן ַהָּמעֹות – ְמ ַקֵּבל ' ִמי ֶׁשָּפַרע'ְּ ,כמֹו ֶׁשֵּב ַאְרנּו (לעיל
שאין צריך לפסוק דמים בדבר שמחירו
ז,א).
קבוע (לעיל ד,יב).
ה ַהּמֹו ֵכר ָמקֹום ַל ֲח ֵברֹו וכו' – ולא מידות מקובלות במכירת קרקעות
נתפרטו במכירה מידות השטח הנמכר ה ַהּמֹו ֵכר ָמקֹום ַל ֲח ֵברֹו ַל ֲעׂשֹות לֹו ַּב ִית אֹו ֶר ֶפת ָּב ָקרְ ,ו ֵכן
אלא רק ייעודוַ .הְּמ ַקֵּבל ֵמ ֲח ֵברֹו –
חוזה לבנות בית בקבלנות .עֹוֶׂשה ַהְּמ ַקֵּבל ֵמ ֲח ֵברֹו ַל ֲעׂשֹות לֹו ֵּבית ַח ְתנּות ִל ְבנֹו אֹו ֵּבית ַא ְל ְמנּות
ְל ִבּתֹו – עֹוֶׂשה ַא ְרַּבע ַאּמֹות ַעל ֵׁשׁשָ .מ ַכר לֹו ְמקֹום ַּב ִית ָּגדֹול ַאְרַּבע ַאּמֹות ַעל ֵׁשׁש – חייב לבנות לו
מבנה בשטח המזערי ביותר הנקרא
'בית' .ואף על פי שהשטח המזערי – עֹוֶׂשה ְׁשמֹו ֶנה ַעל ֶעֶׂשרָ .מ ַכר לֹו ְמקֹום ְטַר ְק ִלין – עֹוֶׂשה
ביותר הראוי לדור בו הוא ארבע אמות ֶעֶׂשר ַעל ֶעֶׂשרַּ .תְרֵּבץ ֶׁשֶּל ָח ֵצר – ְׁש ֵּתים ֶעְׂשֵרה ַעל ְׁש ֵּתים
על ארבע אמות ,שהוא כשני מ"ר (ראה ֶעְׂשֵרהְ .ורּום ָּכל ַּב ִית ּו ַב ִית ַּכ ֲח ִצי ָאְרּכֹו ְו ַכ ֲח ִצי ָר ְחּבֹו.
למשל תפילה ה,ז) ,הדברים אמורים בבית ו ַהּמֹו ֵכר ָמקֹום ַל ֲח ֵברֹו ַל ֲעׂשֹות לֹו ְקבּוָרהְ ,ו ֵכן ַהְּמ ַקֵּבל
קיים ,שאדם מסתפק בבית קטן ,אבל
ָמקֹום ֵמ ֲח ֵברֹו ַל ֲעׂשֹות ּבֹו ְקבּו ָרה – עֹוֶׂשה ְמ ָע ָרהּ ,ופֹו ֵת ַח בבית שאינו בנוי ,אדם מצפה לגור
במבנה גדול יותר (רה"ג מובא בשטמ"ק ב"ב
צח,ב)ֵּ .בית ַח ְתנּות – בית שבונה האב ַלְּמ ָעָרה ְׁשמֹו ָנה ְק ָברֹותְׁ ,שלָׁשה ִמָּכאן ּוְׁשלָׁשה ִמָּכאן ּוְׁש ַנ ִים
לבנו כשהוא נושא אישה ,כדי שיגור ִמְּכ ֶנ ֶגד ַהִּנ ְכ ָנס ַלְּמ ָעָרהִ .מ ַּדת ַהְּמ ָעָרה – ַאְרַּבע ַאּמֹות ַעל ֵׁשׁש;
ְו ָכל ֶק ֶבר ָו ֶק ֶבר – אֹ ֶרְך ַא ְרַּבע ַאּמֹות ְורֹ ַחב ִׁשׁ ָּשה ְט ָפ ִחים ְורּום סמוך אליו ,שהיה מקובל בימיהם שמי
שנושא אישה גר קרוב לבית אביו ולא
לבית חמיו (בבלי ב"ב צח,ב)ֵּ .בית ַא ְל ְמנּות ִׁש ְב ָעה; ִנ ְמ ָצא ֵּבין ָּכל ֶק ֶבר ָו ֶק ֶבר ֶׁשִּמן ַהְּצ ָד ִדין ַאָּמה ּו ֶמ ֱח ָצה,
– בית שבונה האב לבתו לאחר מות ּו ֵבין ַהׁ ְּש ַנ ִים ָה ֶא ְמ ָצ ִע ִּיים ְׁש ֵּתי ַאּמֹות.
בעלה כדי שתגור קרוב אליו (רשב"ם
ב"ב צח,ב .וראה בראשית לח,יא; ויקרא כב,יג)ְ .ט ַר ְק ִלין – היכל (פה"מ אבות ד,יז)ַּ .ת ְרֵּבץ
ֶׁשֶּל ָח ֵצר – גינת נוי לפני הבית (רש"י ב"ב ו,א) .רּום – גובהַּ .כ ֲח ִצי ָאְרּכֹו ְו ַכ ֲח ִצי 121
ָר ְחּבֹו – הממוצע בין האורך לבין הרוחב .דרך משל :בבית גדול ששטחו
4אמות
שמונה אמות על עשר אמות ,נותן לו גובה תשע אמות ()8/2 + 10/2 = 9 4אמות 6אמות
1 1.5 1 1.5 1
(רשב"ם ב"ב צח,ב).
ו ַל ֲעׂשֹות לֹו ְקבּוָרה – מערת קבורה ובה כוכים אחדים ,שהיה מנהגם לקבור
את בני המשפחה שמתו בכוכים סמוכים זה לזה (המאירי ב"ב ק,ב; אבל ד,ד) ,ובכל
מערת קבורה היו לפחות שמונה קברים .ראה איור (ראה גם פה"מ ב"ב ו,ח). פתח המערה
