Page 323 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 323

‫נייןק רפס‪      ‬המכיר לכותה‪      ‬פרק כא ‪	301‬‬                                                                                                        ‫	‬

‫יג   ָמ ַסר לֹו ֶמ ֶצר וכו' – כתב לו בשטר‬                                                    ‫קביעת גבולות השדה הנמכרת‬

‫את גבולות השדה כך שמצד אחד יש‬                         ‫יג   ַהּמֹו ֵכר ָׂש ֶדה ַל ֲח ֵברֹו‪ּ ,‬ו ָמ ַסר לֹו ֶמ ֶצר ֶא ָחד ָארְֹך ּו ֶמ ֶצר ֶא ָחד‬
‫גבול ארוך ומן הצד השני גבול קצר‪,‬‬
‫כגון שכתב את גבולה הצפוני של השדה‬                     ‫ָק ָצר‪ִ :‬אם ָה ָיה ָה ָארְֹך ֶׁשְּל ִאיׁש ֶא ָחד – ֹלא ָק ָנה ִמן ָה ָארְֹך ֶאָּלא‬
‫באורך מאה אמה ואת גבולה הדרומי‬                            ‫ְּכ ֶנ ֶגד ַה ָּק ָצר; ְו ִאם ָה ָיה ֶׁשִּלְׁש ַנ ִים – ִי ְק ֶנה ְּכ ֶנ ֶגד רֹאׁש ּתֹור‪.‬‬

‫באורך חמישים אמה‪ ,‬ולא כתב לא את‬                       ‫יד   ָה ָיה ֶמ ֶצר ְראּו ֵבן ִמ ְזָרח ּו ַמ ֲעָרב‪ּ ,‬ו ֶמ ֶצר ִׁש ְמעֹון ָצפֹון ְו ָדרֹום‬
‫גבולה המזרחי ולא את גבולה המערבי‪.‬‬
‫ראה איור‪ֹ .‬לא ָק ָנה ִמן ָה ָארְֹך ֶאָּלא ְּכ ֶנ ֶגד‬  ‫– ָצִריְך ֶׁש ִּי ְכּ ֹתב לֹו ֶמ ֶצר ְראּו ֵבן ִמְׁש ֵּתי רּוחֹות ּו ֶמ ֶצר ִׁש ְמעֹון‬
‫ַה ָּק ָצר – קנה את השטח שבין הגבול‬                                                           ‫ִמְׁש ֵּתי רּוחֹות‪.‬‬

‫הקצר לבין הגבול הארוך באורך הגבול‬                     ‫טו‪ָ   1‬מ ַסר לֹו ֶמ ֶצר ִראׁשֹון ּו ֶמ ֶצר ֵׁש ִני ּו ֶמ ֶצר ְׁש ִליִׁשי‪ְ ,‬וֹלא ָמ ַסר‬
‫הקצר‪ ,‬ולא יותר‪ ,‬מפני שמניחים שהגבול‬
‫הקצר מציין את הגבול שמכר לו והגבול‬                    ‫לֹו ֶמ ֶצר ְר ִבי ִעי – ָק ָנה ַהׂ ָּש ֶדה ֻּכָּלּה‪ֲ .‬א ָבל ַהֶּמ ֶצר ָהְר ִבי ִעי‪ִ :‬אם‬
‫הארוך מציין רק את גבול השדה ולא את‬                    ‫ָה ָיה ֻמ ְב ָלע ְּבתֹוְך ַהְּמ ָצִרים‪ְ ,‬ו ֵאין ָע ָליו ֶר ֶכב ֶׁשִּל ְד ָק ִלים‪ְ ,‬ו ֵאין ּבֹו‬

‫ִּתְׁש ַעת ַקִּבין – ָק ָנה ַאף ַהֶּמ ֶצר ָה ְר ִבי ִעי; ְו ִאם ֹלא ָה ָיה ֻמ ְב ָלע‪ ,‬רוחבה‪ְ .‬ו ִאם ָה ָיה ֶׁשִּלְׁש ַנ ִים – אם היה‬
‫הגבול הארוך של שני בני אדם‪ ,‬והזכיר‬
‫את שמות שניהם כבעלי הגבול‪ ,‬נמצא‬                        ‫ְו ֵיׁש ָע ָליו ֶר ֶכב ְּד ָק ִלים‪ ,‬אֹו ֶׁש ֵּיׁש ּבֹו ִּתְׁש ַעת ַקִּבין – ֹלא ָק ָנהּו‪.‬‬
‫שנתכוון להוסיף לו קרקע‪ .‬כי אילו רצה‬
                                                      ‫טו‪ָ   2‬ה ָיה ֻמ ְב ָלע ְו ֵיׁש ָע ָליו ֶר ֶכב ְּד ָק ִלים אֹו ֵיׁש ּבֹו ִּתְׁש ַעת‬

‫ַקִּבין‪ ,‬אֹו ֶׁשֹּלא ָה ָיה ֻמ ְב ָלע ְו ֵאין ָע ָליו ְּד ָק ִלים ְו ֵאין ּבֹו ִּתְׁש ַעת רק לציין את גבול השדה‪ ,‬לא היה מזכיר‬
‫את שניהם‪ .‬ויחלקו גם את שאר השדה‬
‫באלכסון‪ .‬ראה איור‪ .‬רֹאׁש ּתֹור – זווית‬                ‫ַקִּבין – ֲהֵרי ַה ָּד ָבר ָמסּור ְל ֵבית ִּדין ְּכ ִפי ַמה ׁ ֶּש ִּיְראּו‪ּ ,‬ו ְל ֵאי ֶזה‬
‫של משולש ‪ ,‬הנקרא כן משום שהוא‬                                                       ‫ֶּדֶרְך ֶׁש ַּד ְע ָּתן נֹו ָטה ַי ֲעׂשּו‪.‬‬
‫נראה כראש של שור‪ ,‬הנקרא בארמית‬
                                                      ‫טז   ִס ֵּים לֹו ֶאת ַה ָּזִוּיֹות ִּב ְל ַבד ְוֹלא ִס ֵּים לֹו ֶאת ַהֶּמ ֶצר ֶׁשְּל ָכל‬
                ‫תורא (פה"מ כלאיים ב‪,‬ז)‪.‬‬
                                                      ‫ָהרּו ַח‪ ,‬אֹו ֶׁש ִּס ֵּים לֹו ְׁש ֵני ְמ ָצִרים ְּכ ִמין ַּג"ם‪ ,‬אֹו ֶׁש ִּס ֵּים לֹו ֵח ֶלק‬
‫יד   ָה ָיה ֶמ ֶצר – ראה איור‪ָ .‬צִריְך‬                ‫ִמָּכל רּו ַח ָורּו ַח – ֲהֵרי ֶזה ֹלא ָק ָנה ֶאת ֻּכָּלּה‪ֶ ,‬אָּלא ִי ְק ֶנה ִמֶּמָּנה‬

‫ֶׁש ִּי ְכּתֹב לֹו וכו' – כי אם יכתוב רק אחד‬                             ‫ְּכ ִפי ַמה ׁ ֶּשָּמ ַסר לֹו ּו ְכמֹו ֶׁש ִּיְראּו ַה ַּד ָּי ִנין‪.‬‬
‫משני הגבולות‪ ,‬כגון‪" :‬השדה שמצריה‬

‫הם שדותיהם של ראובן במזרח ושמעון בצפון" או "השדה שבין שדותיהם של ראובן ושמעון"‪ .‬נמצא שהוא מוכר לו‬

                                                      ‫רק חצי השדה שבאלכסון (מ"מ‪ .‬לאפשרות א‪ ,‬ראה איור מבאר להלכה טז)‪.‬‬

‫צפון ‪ -‬שמעון טו‪ָ   1‬מ ַסר לֹו ֶמ ֶצר ִראׁשֹון וכו' – כגון שפירט בשטר את שלושת גבולות‬                                 ‫מצר קצר מצר קצר‬

‫השדה ולא כתב מהו הגבול הרביעי‪ָ .‬ק ָנה ַהׂ ָּש ֶדה ֻּכָּלּה – כיוון שניתן להשלים‬
                                                                                       ‫מערב ‪ -‬ראובן‬
‫את הגבול הרביעי (ר"י מיגאש‪ ,‬מובא בשטמ"ק ב"ב סב‪,‬ב)‪ֻ .‬מ ְב ָלע ְּבתֹוְך ַהְּמ ָצ ִרים –‬                  ‫מזרח ‪ -‬ראובן‬

‫שאינו מופרד משאר השדה ונראה כחלק ממנה (ר"י מיגאש שם)‪ֶ .‬ר ֶכב ֶׁשִּל ְד ָק ִלים‬         ‫דרום ‪ -‬שמעון‬                  ‫אשרמוךעון‬  ‫ראובן‬  ‫מצרראואבןרוך‬
‫– שורת עצי דקל סמוכים זה לזה‪ ,‬שהיא נחשבת כחלקה בפני עצמה‪ִּ .‬תְׁש ַעת‬                                                            ‫מצר‬

                                                                                       ‫מימין ובאמצע – הלכה יג‪ :‬מֶצֶר אֶחָד‬
‫ָארְֹך ּומֶצֶר אֶחָד קָצָר – השטח האפור הוא ַקִּבין – שטח שזורעים בו תשעה קבין של זרעי חיטה‪ 3,750 ,‬אמות מרובעות‪,‬‬

‫שהוא כ‪ 937-‬מ"ר (ראה נספח מידות ומשקלות)‪ .‬שטח זה הוא הגודל המזערי הנקרא‬                               ‫השטח הנקנה‪.‬‬

‫'שדה' (שכנים א‪,‬ד)‪ ,‬והגבול נחשב שדה בפני עצמה‪ָ .‬ק ָנה ַאף ַהֶּמ ֶצר ָהְר ִבי ִעי – אם‬         ‫משמאל – איור להלכה יד‪.‬‬

‫מתקיימים שלושת התנאים‪ ,‬מפני שהגבול נחשב חלק מן השדה ונקנה יחד‬

‫אתה‪ְ .‬ו ִאם ֹלא וכו' – כלומר אם יש רק תנאי אחד שמתקיים‪ ,‬הגבול אינו חלק מן השדה‪.‬‬

‫טו‪ָ   2‬ה ָיה ֻמ ְב ָלע וכו' – אם נתקיימו שני תנאים המפרידים את הגבול מן השדה‪ ,‬יש‬             ‫אפשרות ב‬                                  ‫אפשרות א‬

  ‫ספק אם הגבול חלק מן השדה‪ְּ .‬כ ִפי ַמה ׁ ֶּש ִּיְראּו – לפי הערכתם מה כלול במכירה‪.‬‬          ‫הלכה טז‪ֶׁ :‬שּסִּיֵם לֹו ְׁשנֵי מְצָרִים‬

‫טז   ִס ֵּים לֹו ֶאת ַה ָּזִוּיֹות ִּב ְל ַבד – כתב רק את ארבע הפינות‪ ,‬שיש ספק אם מכר לו רק‬  ‫ּכְמִין ּגַ"ם – שיש ספק אם מכר‬

‫את הפינות או את כל השטח שביניהן‪ְׁ .‬ש ֵני ְמ ָצִרים ְּכ ִמין ַּג"ם – שני גבולות סמוכים זה‬

‫לו את השטח האלכסוני שבין לזה כצורת האות היוונית ‪( Γ‬גמא)‪ .‬ראה איור‪ֶׁ .‬ש ִּס ֵּים לֹו ֵח ֶלק ִמָּכל רּו ַח ָורּו ַח – שכתב‬
‫הגבולות כבצד ימין או רק את לו רק חלקים מן הגבולות‪ ,‬שיש ספק אם התכוון לכל השטח שביניהם או רק לשטחים‬
                                                                                             ‫התלם הסמוך להם כבצד שמאל‬
                                                      ‫הנמצאים מול חלקי הגבולות שציין‪.‬‬        ‫(ר"י מיגאש‪ ,‬מובא בשטמ"ק ב"ב סב‪,‬א)‪.‬‬
   318   319   320   321   322   323   324   325   326   327   328