Page 328 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 328

‫נייןק רפס‪      ‬המכיר לכותה‪      ‬פרק כב	‬                                                           ‫‪3	 06‬‬

‫יא   ָהאֹו ֵמר ְל ִאְׁשּתֹו ' ְנ ָכ ַסי ַלָּב ִנים ֶׁש ֵּת ְל ִדי ִמֶּמִּני' – ֲהֵרי ֵאּלּו‬         ‫יב   ְק ֵנה ִּכ ְב ֵה ָמה זֹו – וכשם שלא‬

‫ֹלא ִי ְקנּו ְּכלּום‪ֶׁ ,‬שֵּכיָון ֶׁשֹּלא ִנ ְת ַעְּבָרה ָּב ֶהן ִּבְׁש ַעת ַהַּמ ָּת ָנה‪,‬‬           ‫קנתה הבהמה‪ ,‬כן לא קנה האדם‪ְ .‬ק ֵנה‬
              ‫ֲע ַד ִין ֹלא ָּבאּו ְּכ ֵדי ִל ְהיֹות ַּד ְעּתֹו ְקרֹו ָבה ָל ֶהן‪.‬‬                   ‫ַא ְּת ּו ְב ֵה ָמה זֹו – אף על פי ששיתף את‬
                                                                                                    ‫הבהמה בקניין‪ ,‬לא הפסיד האדם את‬
                                                          ‫הקנאה לבעל חיים‬                            ‫חלקו בגלל הבהמה (רשב"ם ב"ב קמג‪,‬א)‪.‬‬

‫יב   ַהַּמ ְק ֶנה ְל ִמין ִמִּמי ֵני ַח ָּיה – ֹלא ִה ְק ָנה ְּכלּום‪ִ .‬ה ְק ָנה ִמ ְק ָצת‬           ‫יג   ָּד ָבר ֶׁש ֵּיׁש ּבֹו ַמָּמׁש – חפץ מוחשי‬

‫ְנ ָכ ָסיו ִל ְב ֵה ָמה אֹו ְל ִמי ֶׁשֹּלא ָּבא ָלעֹו ָלם‪ְ ,‬ו ָח ַזר ְו ָא ַמר ַל ֲח ֵברֹו‬          ‫או שעבוד נכסים מוחשיים (ראה לעיל‬
‫' ְק ֵנה ִּכ ְב ֵה ָמה זֹו' אֹו 'ְּכ ֻעָּבר ֶזה' – ֹלא ָק ָנה ְּכלּום‪ָ .‬א ַמר לֹו ' ְק ֵנה‬
                                                                                                    ‫ה‪,‬יד)‪ .‬יד‪ֵ   1‬עין ַהְּבדֹ ַלח – צבעה של‬
           ‫ַא ְּת ּו ְב ֵה ָמה זֹו' אֹו ' ַא ְּת ְו ֻעָּבר ֶזה' – ָק ָנה ֶמ ֱח ָצה‪.‬‬
                                                                                                           ‫אבן הקריסטל (רש"י במדבר יא‪,‬ז)‪.‬‬
                                                     ‫דברים שאין בהם ממש‬
                                                                                                    ‫יד‪ִּ   2‬דיַרת ַּב ִית ֶזה – הזכות לגור בבית‪.‬‬
‫יג   ֵאין ָא ָדם ַמ ְק ֶנה ֹלא ְּב ֶמ ֶכר ְוֹלא ְּב ַמ ָּת ָנה ֶאָּלא ָּד ָבר ֶׁש ֵּיׁש ּבֹו‬
‫ַמָּמׁש‪ֲ .‬א ָבל ָּד ָבר ֶׁש ֵאין ּבֹו ַמָּמׁש – ֵאינֹו ִנ ְק ֶנה‪   .‬יד‪ֵּ  1‬כי ַצד?‬                  ‫ֲא ִכי ַלת ֵּפרֹות ֶּד ֶקל – הזכות לאכול‬
                                                                                                    ‫מפירות הדקל‪" ,‬שהדירה והאכילה‬
‫ֵאין ָא ָדם ַמ ְק ֶנה ֵרי ַח ַה ַּתּפּו ַח ַה ֶּזה‪ ,‬אֹו ַט ַעם ַה ְּד ַבׁש ַה ֶּזה‪ ,‬אֹו ֵעין‬        ‫וכיוצא בהן הרי הן כדיבור וכשינה‪,‬‬
                        ‫ַהְּבדֹ ַלח ַה ֶּזה‪ְ .‬ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה‪.‬‬
                                                                                                            ‫שאינן נקנין" (זכייה ומתנה י‪,‬טו)‪.‬‬
‫יד‪ְ   2‬ל ִפי ָכְך‪ַ ,‬הַּמ ְק ֶנה ַל ֲח ֵברֹו ִּדיַרת ַּב ִית ֶזה אֹו ֲא ִכי ַלת ֵּפרֹות‬
                                                                                                    ‫טו   ֶה ְק ֵּדׁש – נכסי בית המקדש‪ ,‬מה‬
‫ֶּד ֶקל ֶזה – ֹלא ָק ָנה‪ַ ,‬עד ֶׁש ַּי ְק ֶנה לֹו ּגּוף ַהַּב ִית ָלדּור ּבֹו ְוגּוף‬
             ‫ָה ִאי ָלן ֶל ֱא ֹכל ֵּפרֹו ָתיו‪ְּ ,‬כמֹו ֶׁש ִּי ְתָּב ֵאר (להלן כג‪,‬א)‪.‬‬                ‫שהאדם מתחייב לתרום לבית המקדש‪.‬‬
                                                                                                    ‫ָה ֲע ִנ ִּיים – מה שהאדם מתחייב לתרום‬
                                              ‫קניין המחייב מחובת קיום נדר‬                           ‫לצדקה או לפדיון שבויים‪ַ .‬הְּנ ָדִרים –‬
                                                                                                    ‫כגון "שיחייב עצמו בקורבן שאינו חייב‬
‫טו  ְו ִדין ַה ֶה ְק ֵּדׁש ְו ִדין ָה ֲע ִנ ִּיים ְו ִדין ַהְּנ ָדִרים ֵאינֹו ְּכ ִדין‬              ‫בו" (נדרים א‪,‬א‪-‬ב)‪ֶ .‬ה ְדיֹוט – אדם פשוט‪.‬‬
                                                                                                    ‫ְל ֶב ֶדק ַהַּב ִית – תיקון בית המקדש‪ ,‬והוא‬
‫ַה ֶה ְדיֹוט ִּב ְק ִנ ָּיתֹו; ֶׁש ִאּלּו ָא ַמר ָא ָדם 'ָּכל ַמה ׁ ֶּש ֵּת ֵלד ְּב ֶה ְמ ִּתי‬      ‫שם כולל לנכסי בית המקדש שאינם‬
‫ִי ְה ֶיה ֶה ְק ֵּדׁש ְל ֶב ֶדק ַהַּב ִית' אֹו ' ִי ְה ֶיה ָאסּור ָע ַלי' אֹו ' ֶא ְּת ֶנּנּו‬       ‫ראויים להקרבה או לנכסים שהוקדשו‬
‫ִל ְצ ָד ָקה' – ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ֵאינֹו ִמ ְת ַק ֵּדׁש‪ְ ,‬ל ִפי ֶׁש ֵאינֹו ָּבעֹו ָלם‪ֲ ,‬הֵרי‬         ‫רק לתחזוקת בית המקדש‪ֶׁ .‬שֶּנ ֱא ַמר –‬
‫ֶזה ַח ָּיב ְל ַק ֵּים ְּד ָברֹו‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ְּ" :‬כ ָכל ַהּיֹ ֵצא ִמִּפיו ַי ֲעֶׂשה" (במדבר‬       ‫לעניין החובה לקיים את הנדר‪ִ " :‬איׁש ִּכי‬
                                                                                                    ‫ִיּדֹר ֶנ ֶדר ַלה' אֹו ִהׁ ָּש ַבע ְׁש ֻב ָעה ֶל ְאסֹר ִא ָּסר‬
‫ל‪,‬ג)‪   .‬טז  ְוהֹו ִאיל ְו ַה ָּד ָבר ֵּכן – ִאם ִצָּוה ָא ָדם ְּכֶׁשהּוא ְׁש ִכיב‬                   ‫ַעל ַנ ְפׁשֹו [לאסור על עצמו] ֹלא ַי ֵחל ְּד ָברֹו‬
                                                                                                    ‫[לא יחלל את דיבורו]‪ְּ ,‬כ ָכל ַהּיֹ ֵצא ִמִּפיו‬
‫ְמַרע ְו ָא ַמר 'ָּכל ַמה ׁ ֶּשּיֹו ִציא ִאי ָלן ֶזה ִיָּנ ֵתן ָל ֲע ִנ ִּיים' אֹו 'ָּכל‬
             ‫ְׂש ַכר ַּב ִית ֶזה ִי ְה ֶיה ָל ֲע ִנ ִּיים'‪ָ ,‬זכּו ָּב ֶהן ָה ֲע ִנ ִּיים‪.‬‬           ‫ַי ֲעֶׂשה"‪ .‬טז  ְׁש ִכיב ְמַרע – לביאור‬

‫יז   ֵיׁש ְּגאֹו ִנים ֶׁשחֹו ְל ִקין ַעל ָּד ָבר ֶזה‪ְ ,‬ואֹו ְמִרים ֶׁש ֵאין ָה ֲע ִנ ִּיים‬          ‫המונח‪ ,‬ראה לעיל א‪ְׂ .‬ש ַכר ַּב ִית ֶזה –‬
                                                                                                    ‫דמי השכירות שאקבל תמורת השכרת‬
‫זֹו ִכין ֶאָּלא ַּב ְּדָר ִכים ֶׁש ַה ֶה ְדיֹוט קֹו ֶנה ָּב ֶהן‪ּ ,‬ו ְל ִפי ָכְך ֹלא ִי ְזּכּו‬       ‫בית זה‪ָ .‬זכּו ָּב ֶהן ָה ֲע ִנ ִּיים – לא מדין‬
‫ְּב ָד ָבר ֶׁשֹּלא ָּבא ָלעֹו ָלם‪ְ .‬ו ֵאין ַּד ְע ִּתי נֹו ָטה ִל ְד ָבִרים ֵאּלּו‪ֶׁ ,‬ש ֵאין‬        ‫קניין אלא מדין חיוב הנדר‪ ,‬וכשיגיע‬
‫ָא ָדם ְמ ֻצֶּוה ְל ַה ְקנֹות‪ְ ,‬והּוא ְמ ֻצֶּוה ְל ַק ֵּים ְּד ָבָריו ַּבְּצ ָד ָקה אֹו‬             ‫לידו הדבר שהבטיח‪ ,‬יינתן לעניים (ערכים‬
‫ַּב ֶה ְק ֵּדׁש ְּכמֹו ֶׁשהּוא ְמ ֻצֶּוה ְל ַק ֵּים ַהֶּנ ֶדר‪ְּ ,‬כמֹו ֶׁשֵּב ַאְרנּו ַּב ֲעָר ִכין‬
                                                                                                                             ‫וחרמים ו‪,‬לא)‪.‬‬
                                                 ‫(ו‪,‬לא)‪.‬‬
                                                                                                    ‫יז  ַּב ְּדָר ִכים ֶׁש ַה ֶה ְדיֹוט קֹו ֶנה ָּב ֶהן –‬

                                                                                                    ‫כלומר רק בדבר שבא לעולם ושהוא‬
                                                                                                                         ‫נמצא ברשותו‪.‬‬
   323   324   325   326   327   328   329   330   331   332   333