Page 329 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 329
נייןק רפס המכיר לכותה פרק כג 307
א ַמ ְק ֶנה ָא ָדם ַהּגּוף ְל ֵפרֹו ָתיו – יכול ּ ֶפ ֶרק ְׁשלֹ ָׁשה ְו ֶע ְׂש ִרים
אדם למכור נכס מכירה חלקית ,שיקבל קניין הגוף לפירותיו כג
הקונה רק את הרווחים המופקים מן
הנכסַ .מ ְּת ַנת ְׁש ִכיב ְמַרע – ראה לעיל מכירת הגוף לפירותיו
כב,אֶׁ .ש ֲהֵרי ַהּגּוף ָמצּוי ְו ִה ְק ָנה ַלֵּפרֹות
– הנכס עצמו כבר בא לעולם ,אלא א ַמ ְק ֶנה ָא ָדם ַהּגּוף ְל ֵפרֹו ָתיוֵּ ,בין ְּב ֶמ ֶכר ֵּבין ְּב ַמ ָּת ָנה ֵּבין
שלא הקנה אלא את הזכות לאכול את
פירותיוָ .הא ְל ַמה ֶּזה ּדֹו ֶמה – להבדלים, ְּב ַמ ְּת ַנת ְׁש ִכיב ְמַרעְ ,ו ֵאין ֶזה ַמ ְק ֶנה ָּד ָבר ֶׁשֹּלא ָּבא ָלעֹו ָלם,
ראה להלן חְ .לׂשֹו ֵכר – למשכירֲ .ה ָנ ַית ֶׁש ֲהֵרי ַהּגּוף ָמצּוי ְו ִה ְק ָנה ַלֵּפרֹותָ .הא ְל ַמה ֶּזה ּדֹו ֶמה? ְלׂשֹו ֵכר
ַהּגּוף – מקנה לו את הנכס לשימוש ַּב ִית אֹו ָׂש ֶדה ַל ֲח ֵברֹוֶׁ ,שֹּלא ִה ְק ָנה לֹו ַהּגּוף ֶאָּלא ֲה ָנ ַית ַהּגּוף.
מסוים נוסף על הזכות להשתמש בו,
מפני שהזכות היא דבר שאין בו ממש ב ֵּכי ַצד? ְּכגֹון ֶׁשָּמ ַכר אֹו ָנ ַתן ָׂש ֶדה ְל ֵפרֹו ֶתי ָהֵּ ,בין ִל ְז ַמן ָקצּוב
(לעיל כב,יג). ֵּבין ָּכל ְי ֵמי ַח ָּייו ֶׁשַּלּמֹו ֵכר אֹו ֶׁשַּלּלֹו ֵק ַחְ ,והּוא ַה ִּדין ְלמֹו ֵכר
אֹו נֹו ֵתן ִאי ָלן ְל ֵפרֹו ָתיו אֹו ָר ֵחל ְל ִג ָּז ָתּה אֹו ְּב ֵה ָמה ְוִׁש ְפ ָחה
ב ָׂש ֶדה ְל ֵפרֹו ֶתי ָה – שיהיה היבול ְלַו ְלדֹו ֶתי ָה אֹו ֶע ֶבד ְל ַמ ֲעֵׂשה ָי ָדיו – ַּבּ ֹכל ִמ ְמָּכרֹו אֹו ַמ ְּת ָנתֹו
לקונהָ .ר ֵחל – כבשהְ .ל ִג ָּז ָתּה – שיהיה ַק ָּי ִמין .ג ָמ ַכר ַע ְבּדֹו ִל ְק ָנסֶׁ ,ש ִאם ֻיַּגח ְו ָימּות ִי ְה ֶיה ַהְּק ָנס
הצמר הנגזז ממנה לקונה .ג ָמ ַכר ֶׁשַּלּלֹו ֵק ַח – ֲהֵרי ֶזה ָס ֵפק; ְל ִפי ָכְך ֹלא ָק ָנהְ ,ו ִאם ָּת ַפׂש ַהְּק ָנס,
ֵאין מֹו ִצי ִאין ִמ ָּידֹו.
ַע ְבּדֹו ִל ְק ָנס – ולא לשימוש אחרֶׁ .ש ִאם
ֻיַּגח ְו ָימּות – ששור שנגח עבד והרג ד ָמ ַכר ִאי ָלן ָל ֶזה ּו ֵפרֹו ָתיו ְל ַא ֵחר – ֹלא ִׁש ֵּיר ְמקֹום ַהֵּפרֹות,
אותו משלם בעליו לבעל העבד קנס
קבוע בסך שלושים סלעים (נזקי ממון ְו ֵאין ָל ַא ֵחר ְּכלּוםֲ .א ָבל ִאם ָמ ַכר ִאי ָלןְ ,וִׁש ֵּיר ֵּפרֹו ָתיו ְל ַע ְצמֹו
יא,א)ֲ .ה ֵרי ֶזה ָס ֵפק – מפני שבניגוד – ֲהֵרי ִׁש ֵּיר ְמקֹום ַהֵּפרֹות; ַאף ַעל ִּפי ֶׁשֹּלא ֵּפֵרׁשְ ,ל ַגֵּבי ַע ְצמֹו
לפירות האילן ,שהם צפויים לבוא
לעולם ,כאן לא ברור שישולם קנס, ְּב ַע ִין ָי ָפה ְמַׁש ֵּיר.
מפני שיש ספק אם ייגח שור את העבד
וימית אותו .ואף אם ייגח אותו ,אפשר מכירה לזמן קצוב
שיודה בעליו וייפטר מן הקנס ,ויש כאן
צד של 'דבר שלא בא לעולם' ,והמכירה ה ַהּמֹו ֵכר ּגּוף ַה ַּקְר ַקע ִל ְז ַמן ָקצּוב – ֲהֵרי זֹו ְמכּוָרהּ ,ו ִמְׁש ַּתֵּמׁש
בטלה (מ"מ)ֵ .אין מֹו ִצי ִאין ִמ ָּידֹו – כדין
כל ספק ממון ,שאין מוציאים אותו מיד ַהּלֹו ֵק ַח ַּבּגּוף ְּכ ֶח ְפצֹוְ ,ואֹו ֵכל ַהֵּפרֹות ָּכל ְז ַמן ַהְּמ ִכיָרהּ ,ו ַבּסֹוף
ַּת ֲחזֹר ִל ְב ָע ֶלי ָה.
המחזיק בו בלא ראיה.
סוגי מכירות
ד ֹלא ִׁש ֵּיר ְמקֹום ַהֵּפרֹות – לא מכר
ו ּו ַמה ֶה ְפֵרׁש ֵיׁש ֵּבין ַהּמֹו ֵכר ַקְר ַקע ִל ְז ַמן ָקצּוב ּו ֵבין ַהַּמ ְק ֶנה
לאחר את מקום צמיחת הפירות ,כלומר
הענפים ,ומסתבר שהתכוון למכור לו אֹו ָתּה ְל ֵפרֹו ֶתי ָה? ֶׁש ַהּקֹו ֶנה ְל ֵפרֹות – ֵאינֹו ָיכֹול ְלַׁשּנֹות צּוַרת
רק את הפירות ,שהם 'דבר שלא בא ַה ַּקְר ַקעְ ,וֹלא ִי ְב ֶנה ְוֹלא ַי ֲהרֹס; ֲא ָבל ַהּקֹו ֶנה ִל ְז ַמן ָקצּוב – ֲהֵרי
לעולם' ,והמכירה בטלה (כס"מ)ַ .אף הּוא ּבֹו ֶנה אֹו הֹוֵרס ְועֹוֶׂשה ְּב ָכל ְז ַמּנֹו ַה ָּקצּוב ְּכמֹו ֶׁשעֹוֶׂשה
ַעל ִּפי ֶׁשֹּלא ֵּפֵרׁש – שמשאיר את מקום
ַהּקֹו ֶנה ִק ְנ ַין עֹו ָלם ְלעֹו ָלם.
הפירותְּ .ב ַע ִין ָי ָפה – בנדיבות.
ז ּו ַמה ֶה ְפֵרׁש ֵיׁש ֵּבין ַהּמֹו ֵכר ָׂש ֶדה זֹו ְל ֵפרֹו ֶתי ָהּ ,ו ֵבין ַהּמֹו ֵכר
ז ַהּמֹו ֵכר ֵּפרֹות ָׂש ֶדה זֹו ַל ֲח ֵברֹו ֶׁשֹּלא
ֵּפרֹות ָׂש ֶדה זֹו ַל ֲח ֵברֹוֶׁ ,שֹּלא ָק ָנהְּ ,כמֹו ֶׁשֵּב ַא ְרנּו (לעיל כב,א)?
ָק ָנה – אם עדיין לא צמחו הפירות .אבל ֶׁש ַהּמֹו ֵכר ֵּפרֹות ַהׂ ָּש ֶדה – ֵאין ַלּלֹו ֵק ַח ְל ִהְׁש ַּתֵּמׁש ְּבָׂש ֶדה זֹו
אם מכר לו פירות המצויים בה ,קנה ְּכ ָללֲ ,א ִפּלּו ְל ִהָּכ ֵנס ָּבּהֶ ,אָּלא ִּבְׁש ַעת הֹו ָצ ַאת ַהֵּפרֹותְ ,ו ֵיׁש
אותם (מל"מ)ֵ .אין ַלּלֹו ֵק ַח ְל ִהְׁש ַּתֵּמׁש ְל ַב ַעל ַהׂ ָּש ֶדה ְל ִהְׁש ַּתֵּמׁש ָּבּה ְּכ ֶח ְפצֹו; ֲא ָבל ַהּמֹו ֵכר ָׂש ֶדה
ְּבָׂש ֶדה זֹו ְּכ ָלל – אסור לו להשתמש ְל ֵפרֹו ֶתי ָה – ֵאין ַּב ַעל ַהׂ ָּש ֶדה ָיכֹול ְל ִהָּכ ֵנס ָלּה ֶאָּלא ִמ ַּד ַעת
בה ,שהרי אינה שלוְ .ו ֵיׁש – ומותר.
