Page 330 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 330
נייןק רפס המכיר לכותה פרק כג 308
ח ְלהֹו ִביָרּה – להימנע מלעבד אותהַ .הּלֹו ֵק ַחְ ,ו ֵיׁש ַלּלֹו ֵק ַח ְל ִהְׁש ַּתֵּמׁש ָּבּה ְּכ ֶח ְפצֹו.
ְו ַהּׂשֹו ֵכר ֵאינֹו ֵּכן – שאינו רשאי לזרוע
ח ּו ַמה ֶה ְפֵרׁש ֵיׁש ֵּבין קֹו ֶנה ָׂש ֶדה זֹו ְל ֵפרֹו ֶתי ָה ּו ֵבין ַהּׂשֹו ֵכר כל מה שירצה אלא מה שהסכימו עליו,
ואינו רשאי שלא לעבד אותה (שכירות ָׂש ֶדה זֹו ֵמ ֲח ֵברֹו? ֶׁש ַהּקֹו ֶנה ָׂש ֶדה ְל ֵפרֹו ֶתי ָה – ֵיׁש לֹו ְל ָז ְר ָעּה
ח,ט; ח,יג)ְ .ו ֵאין ַהּׂשֹו ֵכר ַרׁ ַּשאי ְל ַהְׂשִּכיר
אֹו ְל ָנ ְט ָעּה ָּכל ִמין ֶׁש ִּיְר ֶצה אֹו ְלהֹו ִביָרּה; ְו ַהּׂשֹו ֵכר – ֵאינֹו ֵּכן, – לאחר (שכירות א,ד).
ְּכמֹו ֶׁש ִּי ְתָּב ֵאר ְּב ִע ְנ ַין ְׂש ִכירּות (שכירות פרק ח)ְ .ו ֵאין ַהּׂשֹו ֵכר ַרׁ ַּשאי
ט ׁשֹו ָבְך – קן יונים ,ופירותיו הם
ְל ַהְׂשִּכירְ ,ו ָכל ַהּקֹו ֶנה ַמ ְק ֶנה ַל ֲא ֵחִרים ָּכל ֶׁש ָּק ָנה.
הגוזלים העתידים להיוולדֶ .אָּלא מֹו ֵכר
מכירת פירות שובך ופירות כוורת ַהּׁשֹו ָבְך ְל ֵפרֹו ָתיו ְו ַהַּכֶּו ֶרת ְל ִד ְבָׁשּה –
מפני שאין השובך מוציא פירות ,ואילו
ט ַהּמֹו ֵכר ֵּפרֹות ׁשֹו ָבְך ּו ֵפרֹות ַּכֶּו ֶרת ַל ֲח ֵברֹו – ָק ָנהְ ,ו ֵאין ֶזה האילן מוציא פירות .לכן אם מכר לו
'פירות אילן' ,לא קנה (רמ"ה ב"ב פ,א).
מֹו ֵכר ָּד ָבר ֶׁשֹּלא ָּבא ָלעֹו ָלםְ ,ל ִפי ֶׁש ֵאינֹו מֹו ֵכר יֹו ִנים ֶׁש ִּיָּו ְלדּו
הסבר אחר הוא :השובך טפל ליונים אֹו ְּד ַבׁש ֶׁש ָּיבֹוא ַלַּכ ֶּו ֶרתֶ ,אָּלא מֹו ֵכר ַהּׁשֹו ָבְך ְל ֵפרֹו ָתיו ְו ַהַּכ ֶּו ֶרת
והכוורת טפלה לדבש ,ואילו האילן
ְל ִד ְבָׁשּהֶׁ ,ש ֲהֵרי הּוא ַּכּׂשֹו ֵכר ַאַּמת ַהַּמ ִים ַל ֲח ֵברֹוֶׁ ,שהּוא ֶנ ֱה ֶנה אינו טפל לפירותיו (לעיל כב,א; סמ"ע ריג,א).
ְּב ָכל ַמה ׁ ֶּש ָּיצּוד ָּבּהָּ ,כְך ֶזה ִה ְק ָנה לֹו ׁשֹו ָבְך ֶזה ְל ֵפרֹו ָתיו ְּכ ִמי
ֶׁשּמֹו ֵכר ִאי ָלן ְל ֵפרֹו ָתיוְ .ו ִדין ֻּכָּלן ְּכ ִדין ַהּׂשֹו ֵכר ַּב ִית ַל ֲח ֵברֹו, יָּ 1פְרחּו – עפו מן הקןּ .ו ִמּׁשּום – מצַות
שילוח הקן האמורה במקראִּ" :כי ִי ָּקֵרא
ַקן ִצּפֹור ְל ָפ ֶניָך ַּב ֶּדֶרְך ְּב ָכל ֵעץ אֹו ַעל ְּכמֹו ֶׁשֵּב ַא ְרנּו (לעיל א)ֶׁ ,שהּוא ֶנ ֱה ֶנה ְּב ָכל ֲה ָניֹות ֶׁש ֵּיׁש ּבֹוְ .ו ֵכן
ָה ָאֶרץ ֶא ְפרֹ ִחים אֹו ֵבי ִצים ְו ָה ֵאם רֹ ֶב ֶצת
ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה. ַעל ָה ֶא ְפרֹ ִחים אֹו ַעל ַהֵּבי ִציםֹ ,לא ִת ַּקח
ָה ֵאם ַעל [=עם] ַהָּב ִניםַׁ .שֵּל ַח ְּתַׁשַּלח ֶאת
יַ 1הֵּבי ִצים ְו ָה ֶא ְפרֹו ִחין ַע ְצ ָמן ֶׁש ֵּיׁש ַּבּׁשֹו ָבְך – ֹלא ָק ָנה אֹו ָתן
ָה ֵאם ְו ֶאת ַהָּב ִנים ִּת ַּקח ָלְךְ ,ל ַמ ַען ִיי ַטב
ַּב ַעל ַהּׁשֹו ָבְךָּ ,כל ְז ַמן ֶׁשֹּלא ָּפְרחּוְ ,ו ָד ָבר ֶזה ְּג ֵז ַרת ֲח ָכ ִמים הּוא, ָלְך ְו ַה ֲאַר ְכ ָּת ָי ִמים" .ואם עפו האפרוחים
ּו ִמּׁשּום "ֹלא ִת ַּקח ָה ֵאם ַעל ַהָּב ִנים" (דברים כב,ו) ָנ ְגעּו ָּבּה. וחזרו ,אינו חייב לשלח את האם (שחיטה
יְ 2ל ִפי ָכְךָ ,הרֹו ֶצה ְל ַה ְקנֹות ֶא ְפרֹו ִחים ֵאּלּו ַל ֲח ֵברֹוְ ,מ ַטֵּפ ַח יג,ט)ּ .ו ִמּׁשּוםָ ...נ ְגעּו ָּבּה – מן התורה
מותר לקחת את הבנים ולשלח את האם,
ַעל ַהּׁשֹו ָבְך ַעד ֶׁש ִּי ְפְרחּו ְו ִי ְגְּבהּו ֵמ ַעל ָה ָאֶרץְ ,ו ַא ַחר ָּכְך ַי ְק ֶנה אבל אסרו חכמים לקחת אותם לפני
אֹו ָתן ַל ֲח ֵברֹו ְּב ִק ְנ ָין אֹו ַעל ַּגב ַה ַּקְר ַקע אֹו ִּבׁ ְש ָאר ְּד ָבִרים שעזבו את אמם אפילו לזמן קצר ,כדי
שלא ייכשל וייקח את האם עם הבנים ֶׁש ַהִּמַּט ְל ְט ִלין ִנ ְק ִנין ָּב ֶהן.
(כס"מ) .ולכן האפרוחים אינם שייכים לו,
יא ַהּלֹו ֵק ַח ֵּפרֹות ׁשֹו ָבְך ֵמ ֲח ֵברֹו – ֵאינֹו ָיכֹול ִלּ ֹטל ָּכל ש"כל זמן שהאם רובצת עליהם ...לא
קנתה לו חצרו" (שחיטה יג,יח .לביאור המונח ַהּגֹו ָזלֹות ֶׁש ִּי ָּו ְלדּו ּבֹו ֵמ ַע ָּתהִ ,מְּפ ֵני ֶׁש ָה ִאָּמהֹות ּבֹו ְרחֹותְ ,ו ִנ ְמ ָצא
'קניין חצר' ,ראה לעיל ג,ז) ,ואם רוצה למוכרם
ֶׁש ֶה ֱחִריב ֶאת ַהּׁשֹו ָבְךֶ ,אָּלא ַמִּני ַח ֵמ ֶהן ְּכ ֵדי ְל ַיׁ ֵּשב ַהּׁשֹו ָבְך. לאחר תחילה עליו לזכות בהם.
יב ְו ַכָּמה ַמִּני ַח? ִאם ָהיּו ּבֹו ִאָּמהֹות ּו ָבנֹות ְּב ֵעת ְמ ִכיַרת יְ 2מ ַטֵּפ ַח – מכה בידוְ ..ו ִי ְגְּבהּו –
ַהֵּפרֹות – ַמִּני ַח ְּבֵר ָכה ִראׁשֹו ָנה ֶׁשּיֹו ִלידּו ָה ִאָּמהֹותְּ ,כ ֵדי האמהותֵ .מ ַעל ָה ָאֶרץ – ואז הבנים
ֶׁש ִּי ְצ ַטְּותּו ָה ִאָּמהֹות ִעם ַהְּבֵר ָכה ָהִראׁשֹו ָנה ְו ִעם ַהָּבנֹות קנויים לו מדין קניין חצר ,ואז יכול
להקנותםְּ .ד ָבִרים ֶׁש ַהִּמַּט ְל ְט ִלין ִנ ְק ִנין
ָּב ֶהן – ראה לעיל פרקים ד-ה.
יא לֹו ֵק ַח – קונהֵּ .פרֹות ׁשֹו ָבְך ֵמ ֲח ֵברֹו – לשנה אחת וכיוצא בזה (רד"ע)ִ .מְּפ ֵני ֶׁש ָה ִאָּמהֹות ּבֹוְרחֹות – כל זמן שיש
גוזלים בשובך ,היונים מטילות ביצים חדשות ,אך משעה שאין גוזלים בשובך ,הן מקננות בשובך אחר (המאירי ב"ב פ,א).
ְו ִנ ְמ ָצא ֶׁש ֶה ֱחִריב ֶאת ַהּׁשֹו ָבְך – ואינו רשאי לעשות כן ,מפני שקנה רק את הפירות שבשובך.
יב ִאָּמהֹות – זוג יונים ,זכר ונקבה (סמ"ע חו"מ רכ,כו)ָּ .בנֹות – זוג יונים צעירותְּ .ב ֵר ָכה – הטלה ,הביצים הנולדות בהטלה
אחת (ר' תנחום .והוא קרוב ללשון הברכת ענף .הניקוד 'ברכה' עפ"י הניקוד בפה"מ)ֶׁ .ש ִּי ְצ ַט ְּותּו – שיהיו יחד ,בצוותא.
