Page 313 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 313
נייןק רפס המכיר לכותה פרק יח 291
הָ 2קֶׁשה ְּבַרְך – יין חזק ביין חלש, הַּ 2ב ַּי ִין ִה ִּתירּו ְל ָעֵרב ָקֶׁשה ְּבַרְך ֵּבין ַהִּגּתֹות ִּב ְל ַבדִ ,מְּפ ֵני
שהיין החזק משביח את היין החלש ֶׁשַּמְׁשִּביחֹוְ .ו ִאם ָה ָיה ַט ְעמֹו ִנָּכר – ֻמ ָּתר ְל ָעֵרב ְּב ָכל ָמקֹום,
ֶׁשָּכל ָּד ָבר ַהִּנָּכר ַט ֲעמֹוַ ,הּלֹו ֵק ַח ַמְרִּגיׁש ּבֹוּ ,ו ְל ִפי ָכְך ֻמ ָּתר
(מ"מ) ,ואפשר שפירושו 'יין יבש' ב'יין
ְל ָעֵרב אֹותֹו.
מתוק' (ק')ֵּ .בין ַהִּגּתֹות ִּב ְל ַבד – התקופה
שלאחר סחיטת הענבים ,שעדיין היין
תוסס ואינו צלול ,והטעמים מתמזגים ו ֵאין ְמ ָעְר ִבין ַמ ִים ַּב ַּי ִיןּ .ו ִמי ֶׁשִּנ ְת ָעֵרב לֹו ַמ ִים ְּב ֵיינֹו – ֹלא
זה בזה (רי"ף שבת נז,ב) .ושלא בין הגיתות
– אסור ,מפני שאין היינות מתערבים ִי ְמְּכֶרּנּו ַּב ֲחנּות ֶאָּלא ִאם ֵּכן מֹו ִדיעֹוְ ,וֹלא ַל ַּתָּגר ַאף ַעל ִּפי
זה בזה יפה ,והיין משביח רק לזמן ֶׁשּמֹו ִדיעֹוֶׁ ,שָּמא ְיַרֶּמה ּבֹו ֲא ֵחִריםּ .ו ָמקֹום ֶׁשָּנ ֲהגּו ְל ַהִּטיל ַמ ִים
קצר ,ואחר זמן טעמו הטוב פג ,ונמצא
ששילם הקונה מחיר גבוה על יין ַּב ַּי ִין – ַיִּטילְ ,והּוא ֶׁש ִּי ְה ֶיה ֵּבין ַהִּגּתֹות.
באיכות ירודה (המאירי ב"מ ס,א). ז ַה ַּתָּגר נֹו ֵטל ֵמ ָח ֵמׁש ִּגּתֹות ְונֹו ֵתן ְלתֹוְך ִּפי ָטס ֶא ָחדֵ ,מ ָח ֵמׁש
ו ַּתָּגר – סוחרֶׁ .ש ִּי ְה ֶיה ֵּבין ַהִּגּתֹות – ְּגָרנֹות ְונֹו ֵתן ְלתֹוְך ְמגּוָרה ַא ַחתּ ,ו ִב ְל ַבד ֶׁשֹּלא ִי ְתַּכֵּון ְל ָעֵרב.
מפני שבין הגיתות ,המים קולטים את
טעם היין ,ואילו לאחר מכן ,המים ח ָאסּור ְל ָעֵרב ְׁש ָמִריםֵּ ,בין ַּב ַּי ִין ֵּבין ַּבׁ ֶּש ֶמןַ ,ו ֲא ִפּלּו ָּכל
מפחיתים את חוזק היין (מ"מ).
ֶׁשהּוא; ַו ֲא ִפּלּו ְׁש ָמִרים ֶׁשְּל ֶא ֶמׁש ִּבְׁש ָמִרים ֶׁשַּלּיֹום ָאסּורֲ .א ָבל
ז ִּפי ָטס – חבית גדולה (פה"מ ב"מ ד,יב). ִאם ֵעָרה ַה ַּי ִין ִמְּכ ִלי ִל ְכ ִלי – נֹו ֵתן ְׁש ָמָריו ְלתֹוכֹו.
ְמגּוָרה – אסםּ .ו ִב ְל ַבד ֶׁשֹּלא ִי ְתַּכֵּון ְל ָעֵרב
– שלא יתכוון לרמות את הלקוחות פסולת הנלווית למוצר
ולומר שהכל ממקום אחד .והתירו לו
לעשות כן ,משום שהכל יודעים שדרכו ט ַהּמֹו ֵכר ַל ֲח ֵברֹו ֶׁש ֶמן ְמ ֻז ָּקק – ֵאינֹו ְמ ַקֵּבל ְׁש ָמִריםָ .מ ַכר לֹו
לקנות מהרבה בני אדם ושאין כל ֶׁש ֶמן ְס ָתם – ְמ ַקֵּבל ֹלג ּו ֶמ ֱח ָצה ְׁש ָמִרים ְל ָכל ֵמ ָאה ֹלגּ .ו ְמ ַקֵּבל
הסחורה משדה אחת ,ועל דעת כן הם
ִּבְׁש ָאר ְׁש ָמִרים ֶׁש ֶמן ָעכּור ָהעֹו ֶלה ְל ַמ ְע ָלה ַעל ְּפ ֵני ַהׁ ֶּש ֶמן
קונים ממנו (המאירי ב"מ ס,א).
ָי ֵתר ַעל ַהׁ ְּש ָמִרים ַה ְּידּו ִעים ְּבאֹותֹו ָמקֹום .י ַּבֶּמה ְּד ָבִרים
ח ָאסּור ְל ָעֵרב ְׁש ָמִרים – שמרים הם
ֲאמּו ִרים? ְּבֶׁשָּנ ַתן לֹו ַהָּמעֹות ְּב ִתְׁש ֵריֶׁ ,ש ַהׁ ֶּש ֶמן ָעכּורְ ,ו ָל ַקח המשקע הסמיך שבתחתית חבית היין או
השמן .ואסור לערב את היין בשמרים
משתי חביות ,משום שהשמרים של ַהׁ ֶּש ֶמן ְּב ִני ָסן ְּב ִמ ַּדת ִּתְׁשֵריֶׁ ,ש ִהיא ְּגדֹו ָלהִ ,מְּפ ֵני אֹותֹו ַהׁ ֶּש ֶמן
היין שבחבית האחת מקלקלים את ַהּקֹו ֶפה ְל ַמ ְע ָלהֲ .א ָבל ִאם ָל ַקח ְּב ִמ ַּדת ִני ָסןֶׁ ,ש ִהיא ְק ַטָּנה,
ִמְּפ ֵני ֶׁשְּכ ָבר ָצ ַלל ַהׁ ֶּש ֶמן – ֵאינֹו ְמ ַקֵּבל ֶאָּלא ַהׁ ְּש ָמ ִרים ִּב ְל ַבד .היין שבחבית האחרת (המאירי ב"מ ס,א).
ְׁש ָמִרים ֶׁשְּל ֶא ֶמׁש ִּבְׁש ָמִרים ֶׁשַּלּיֹום ָאסּור
– שמרים שנשארו מן היין שהעביר לחבית ביום מסוים עם שמרים שהעביר לאותה חבית ביום אחר או באותו יום
משתי חביותֵ .עָרה ַה ַּי ִין ִמְּכ ִלי ִל ְכ ִלי וכו' – ונשארו בו השמרים ,נותן אותם לתוך הכלי עם היין ,מפני שאינם עלולים
לקלקל את היין.
ט ֵאינֹו ְמ ַקֵּבל ְׁש ָמִרים – אינו נותן לקונה שמרים ,מפני ש"שמן מזוקק" משמעותו שמן שאין בו שמריםֶׁ .ש ֶמן
ְס ָתם – ולא פירש לו שהוא מזוקקְ .מ ַקֵּבל ֹלג ּו ֶמ ֱח ָצה ְׁש ָמִרים – הקונה אינו יכול לבטל את המקח אם אחוז וחצי
מן השמן הם שמרים ,כיוון שבדרך כלל יש עד אחוז וחצי שמרים בשמן שאינו מזוקקּ .ו ְמ ַקֵּבל ִּבְׁש ָאר ְׁש ָמִרים
ֶׁש ֶמן ָעכּור וכו' – חוץ מן הלוג וחצי הלוג של שמרים ,המוכר רשאי לתת לו גם שמן עכור משולי החבית במקום
הסמוך לשמרים (המאירי ב"מ מ,ב) .י ְּב ִתְׁש ֵרי ֶׁש ַהׁ ֶּש ֶמן ָעכּור וכו' – בתקופת תשרי (שלושת החודשים שמן היום
שהלילה והיום שווים בו ועד היום הקצר בשנה) מתחילה תקופת המסיק (קטיף הזיתים) .ההלכה שלפנינו מדברת
בשעדיין לא שקעו השמרים .לכן השמן הכולל את השמרים נמכר בכמויות גדולות (משקל ברוטו) .קֹו ֶפה – צף.
ְּב ִני ָסן – שכבר שקעו השמרים והשמן צלול ,ומוכרים את השמן בכמויות קטנות של שמן צלול (משקל נטו),
ולכן הקונה מקבל גם את השמן העכור.
