Page 301 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 301
נייןק רפס המכיר לכותה פרק יד 279
ה ֵאין אֹו ְצִרין ֵּפרֹות – אסור לקנות אחסון פירות לשם מסחר
פירות רבים בעונתם ,כשהם בזול, ה ֵאין אֹו ְצִרין ֵּפרֹות ֶׁש ֵּיׁש ָּב ֶהן ַח ֵּיי ֶנ ֶפׁש ְּב ֶאֶרץ ִיְׂשָר ֵאל,
ולאחסנם במחסנים כדי למכרם כשיעלה
מחירםַּ .בּלֹו ֵק ַח ִמן ַהּׁשּוק – שלא גידל ְו ֵכן ְּב ָכל ָמקֹום ֶׁשֻרּבֹו ִיְׂשָר ֵאלֶׁ ,ש ֲהֵרי ַמִּגי ַע ִמ ָּד ָבר ֶזה ַצ ַער
את הפירות אלא קנה אותם בשוק. ְל ִיְׂשָר ֵאלַּ .בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ַּבּלֹו ֵק ַח ִמן ַהּׁשּוקֲ .א ָבל
ַהַּמ ְכ ִניס ִמׁ ֶּשּלֹו – חקלאי המאחסן את ַהַּמ ְכ ִניס ִמׁ ֶּשּלֹו – ֻמ ָּתר לֹו ַל ֲעׂשֹות ַקּבֹו אֹו ָצר.
הפירות שגידלַ .קּבֹו – הקב הוא מידת
ו ֻמ ָּתר ֶל ֱא ֹצר ֵּפרֹות ָׁשלׁש ָׁש ִניםֶ ,ע ֶרב ְׁש ִבי ִעית ּוְׁש ִבי ִעית נפח קטנה (כ 1.2-ליטר) ,וכאן השימוש
הוא בלשון צנועה ויפה המתייחסת ּומֹו ָצ ֵאי ְׁש ִבי ִעיתּ .ו ִבְׁש ֵני ַּבּצֶֹרת – ֲא ִפּלּו ַקב ֲחרּו ִבין ֹלא ֶי ֱא ֹצר,
ליבול ,כ"מעט שנתן לו הקב"ה" (רשב"ם ִמְּפ ֵני ֶׁשַּמ ְכ ִניס ְמ ֵאָרה ַּבׁ ְּש ָעִריםְ .ו ָכל ַהַּמ ְפ ִקי ַע ְׁש ָעִרים אֹו
ֶׁש ָא ַצר ֵּפרֹות ְּב ֶאֶרץ ִיְׂשָר ֵאל אֹו ְּב ָמקֹום ֶׁשֻרּבֹו ִיְׂשָר ֵאל – ֲהֵרי
ב"ב צ,ב; וכן "אדם רוצה בקב שלו" וכו' בבלי ב"מ
לח,א).
ו ָׁשלׁש ָׁש ִנים – לצורך שלוש שנים: ֶזה ְּכ ַמ ְלֶוה ְּבִרִּבית.
ֶעֶרב ְׁש ִבי ִעית – פירות השנה השישית ז ַּבֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ְּב ֵפרֹות ֶׁש ֵּיׁש ָּב ֶהן ַח ֵּיי ֶנ ֶפׁשֲ .א ָבל
במחזור השמיטה לצורך אותה שנה.
ַה ְּת ָב ִליןְּ ,כגֹון ַּכּמֹון ּו ִפ ְלְּפ ִלין – ֻמ ָּתר ֶל ֱאצֹר אֹו ָתן ְּב ֶא ֶרץ ולצורך ְׁש ִבי ִעית – השמיטה ,שאסור
לזרוע בה .ולצורך מֹו ָצ ֵאי ְׁש ִבי ִעית – ִיְׂשָר ֵאל ּו ְלהֹו ִציא אֹו ָתן ִמָּמקֹום ְל ָמקֹוםִּ ,כְׁש ָאר ָה ִע ָּקִרין.
השנה השמינית ,עד שיבשיל היבול ח ֵאין מֹו ִצי ִאין ֵּפרֹות ֶׁש ֵּיׁש ָּב ֶהן ַח ֵּיי ֶנ ֶפׁשְּ ,כגֹון ֵיינֹות ְׁש ָמ ִנים
החדשּ .ו ִבְׁש ֵני ַּבּצֶֹרת – שהסחורה
ּו ְס ָלתֹותֵ ,מ ֶא ֶרץ ִיְׂש ָר ֵאל ְלחּו ָצה ָל ָא ֶרץְ ,וֹלא ְלסּו ְר ָיהְ ,וֹלא אינה מצויה בהן ומחירי מוצרי המזון
מאמיריםֲ .א ִפּלּו ַקב ֲחרּו ִבין – כמות
קטנה ,שאינו כדי חיי נפש (שאילתות ֵמְרׁשּות ֶמ ֶלְך ֶזה ִלְרׁשּות ֶמ ֶלְך ַא ֵחר ְּב ֶאֶרץ ִיְׂשָר ֵאל.
דרב אחאי לב)ְ .מ ֵא ָרה ַּבׁ ְּש ָע ִרים – קללה תוקף קביעת תנאי מסחר
במחירים ,שגורם למיעוט ההיצע ט ַרׁ ָּש ִאין ְּב ֵני ָה ִעיר ָלקֹץ ָל ֶהן ַׁש ַער ְל ָכל ָּד ָבר ֶׁש ִּיְרצּוַ ,ו ֲא ִפּלּו
ולהאמרת המחיריםַ .הַּמ ְפ ִקי ַע ְׁש ָעִרים
– קובע מחירים מופקעים בשעת הדחק. ַלָּבָׂשר ְו ַלֶּל ֶחםּ ,ו ְל ַה ְתנֹות ֵּבי ֵני ֶהןָּ ,כל ִמי ֶׁש ַּי ֲעבֹר ַעל ַה ְּת ָנאי
ֲהֵרי ֶזה ְּכ ַמ ְלֶוה ְּבִרִּבית – שגם הוא
ַי ַע ְנׁשּו אֹותֹו ָּכְך ְו ָכְך .י ְו ֵכן ַרׁ ָּש ִאין ַא ְנֵׁשי ֻאָּמ ֻניֹות ִל ְפ ֹסק
מרוויח ממצוקתם של אחרים (לחומרת ֵּבי ֵני ֶהן ֶׁשֹּלא ַי ֲעֶׂשה ֶא ָחד ְּביֹום ֶׁש ַּי ֲעֶׂשה ֲח ֵברֹו ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה,
ההלוואה בריבית ,ראה מלווה ולווה ד,ז). ְו ָכל ִמי ֶׁש ַּי ֲעבֹר ַעל ַה ְּת ַנאי ַי ַע ְנׁשּו אֹותֹו ָּכְך ְו ָכְך.
ז ַּכּמֹון – צמח חד שנתי המכונה בימינו יא ַּבֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ִּב ְמ ִדי ָנה ֶׁש ֵאין ָּבּה ָח ָכם ָחׁשּוב
'כמון תרבותי' ),(Cuminum cyminum
שזרעיו ,המכילים שמן אתרי ,שימשו ְל ַת ֵּקן ַמ ֲעֵׂשה ַהְּמ ִדי ָנה ּו ְל ַה ְצ ִלי ַח ַּדְר ֵכי יֹוְׁש ֶבי ָהֲ .א ָבל ִאם
לתבלין ולרפואהִּ .פ ְלְּפ ִלין – פלפל שחור ֵיׁש ָּבּה ָח ָכם ָחׁשּוב – ֵאין ַה ְּת ַנאי ֶׁשָּל ֶהן מֹו ִעיל ְּכלּוםְ ,ו ֵאי ָנן
) ,(Piper nigrumשפירותיו ,בעיקר כשהם ְיכֹו ִלין ַל ֲע ֹנ שׁ� ּו ְל ַה ְפ ִסיד ַעל ִמי ֶׁשֹּלא ִקֵּבל ִמן ַה ְּת ַנאיֶ ,אָּלא ִאם
שחוקים ,משמשים כתבלין חריף או
ֵּכן ִה ְת ָנה ִעָּמ ֶהן ְו ָעׂשּו ִמ ַּד ַעת ֶה ָח ָכםְ .ו ָכל ִמי ֶׁש ִה ְפ ִסיד ְל ִפי כסממן מרפאָ .ה ִע ָּקִרין – נתבאר לעיל ב.
ח ֵמ ֶאֶרץ ִיְׂשָר ֵאל ְלחּו ָצה ָל ָאֶרץ –
ַה ְּת ַנאי ֶׁש ֵאינֹו ִמ ַּד ַעת ֶה ָח ָכם – ְמַׁשֵּלם.
שהוצאת הסחורה ממקום מסוים ממעטת
את ההיצע ומייקרת את הסחורה באותו מקום .סּוְר ָיה – "הארצות שכבש דוד ...כגון ארם נהריים [בין הפרת לבין החידקל]
וארם צובא ואחלב" (תרומות א,ג) ,אזור הנחשב לעניינים מסוימים כארץ ישראל ולעניינים אחרים כחוצה לארץ.
ט ָלקֹץ ָל ֶהן ַׁש ַער – לקבוע להם מחיר ולאסור מכירה במחיר גבוה יותרַ .ו ֲא ִפּלּו ַלָּבָׂשר ְו ַלֶּל ֶחם – דברים שהם בגדר
חיי נפש .י ַא ְנֵׁשי ֻאָּמ ֻניֹות – בעלי מלאכה.
יא ְמ ִדי ָנה – עירָ .ח ָכם ָחׁשּוב – חכם הממונה על ענייני העיר ,לבדוק ולתקן קלקלולים חברתיים .אבל שאר תלמידי
חכמים שבעיר אינם יכולים לעכב אותם (ר"י מיגאש ,הובא במ"מ)ֶׁ .ש ִה ְפ ִסיד ְל ִפי ַה ְּת ַנאי – שגרם הפסד לזולת.
