Page 300 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד

‫נייןק רפס‪  ‬המכיר לכותה‪  ‬פרק יג‪-‬יד ‬ ‫‪ 278‬‬

‫יח ֵי ָר ֶאה ִלי ֶׁש ַה ַּקְּב ָלן ֵיׁש לֹו הֹו ָנ ָיה‪ֵּ .‬כי ַצד? ְּכגֹון ֶׁשִּקֵּבל ָע ָליו‬ ‫יח ַקְּב ָלן – מקבל שכר תמורת ביצוע‬

‫ֶל ֱארֹג ֶּב ֶגד ֶזה ַּב ֲעָׂשָרה זּו ִזים אֹו ִל ְתּפֹר ָחלּוק ֶזה ִּבְׁש ֵני זּו ִזים –‬ ‫כל המלאכה בלא להתחשב במשך‬
‫ֲהֵרי ֶזה ֵיׁש לֹו הֹו ָנ ָיה‪ְ ,‬ו ָכל ֶא ָחד ִמּ ְׁש ֵני ֶהן‪ֵּ ,‬בין ַקְּב ָלן ֵּבין ַּב ַעל‬ ‫העבודה בפועל‪ ,‬ולכן אינו דומה למוכר‬
‫אדם לזמן (לעיל טו)‪ .‬בקבלן‪ ,‬העבודה‬
‫ַהֶּב ֶגד‪ ,‬חֹו ֵזר ְלעֹו ָלם‪ַּ ,‬כּמֹו ֵכר‪.‬‬ ‫נמכרת ולא הוא‪ ,‬ולכן יש בו דין אונאה‬
‫(סמ"ע חו"מ רכז‪,‬סו)‪ַּ .‬כּמֹו ֵכר – השווה לעיל‬

‫יב‪,‬ו‪.‬‬

‫ּ ֶפ ֶרק ַא ְר ָּב ָעה ָע ָׂשר‬ ‫א ִל ְפסֹק ַהׁ ְּש ָעִרים – לקבוע מחיר ‬

‫למוצרים‪ׁ .‬שֹו ְט ִרין – המבצעים את יד‬

‫תקנות במסחר; אונאת דברים וגר‬ ‫הוראות הדיינים ומפקחים על יישומם‬

‫פיקוח על המחירים והסחורות‬ ‫(סנהדרין א‪,‬א)‪" .‬וכל מי שמפקיע את‬
‫השער ומוכר ביוקר – מכין אותו וכופין‬
‫א ְּכ ָבר ֵּב ַאְרנּו (לעיל יג‪,‬ה) ֶׁש ַהּנֹוֵׂשא ְונֹו ֵתן ֶּב ֱאמּו ָנה ְו ָא ַמר 'ָּכְך‬ ‫אותו‪ ,‬ומוכר כשער השוק" (גנבה ח‪,‬כ)‪.‬‬
‫ואף על פי שאין כאן רמאות‪ ,‬כיוון‬
‫ְו ָכְך ֲא ִני ִמְׂש ַּתֵּכר' – ֵאין לֹו הֹו ָנ ָיה‪ֲ .‬א ִפּלּו ָא ַמר ' ֶזה ָל ַק ְח ִּתי‬
‫שהסוחר קובע מחיר מופקע בגלוי‬
‫ְּב ֶס ַלע‪ּ ,‬ו ְב ֶעֶׂשר ֲא ִני מֹו ֵכר' – ֻמ ָּתר‪ֲ .‬א ָבל ֵּבית ִּדין ַח ָּי ִבין ִל ְפ ֹסק‬ ‫("נושא ונותן באמונה")‪ ,‬בית דין חייב‬
‫ַהׁ ְּש ָעִרים ּו ְל ַה ֲע ִמיד ׁשֹו ְטִרין ְל ָכְך‪ְ ,‬וֹלא ִי ְה ֶיה ָּכל ֶא ָחד ְו ֶא ָחד‬ ‫לדאוג לכלל הצרכנים‪ְׁ .‬שתּות – שישית‬

‫ִמְׂש ַּתֵּכר ָּכל ַמה ׁ ֶּש ִּיְר ֶצה‪ֶ ,‬אָּלא ְׁשתּות ִּב ְל ַבד ִי ְפ ְסקּו ָל ֶהן‬ ‫(ראה לעיל יב‪,‬ב)‪.‬‬

‫ב ִּב ְד ָבִרים ֶׁש ֵּיׁש ָּב ֶהם ַח ֵּיי ֶנ ֶפׁש – ִּבְׂש ָכ ָרן‪ְ ,‬וֹלא ִיְׂש ַּתֵּכר ַהּמֹו ֵכר ָי ֵתר ַעל ְׁשתּות‪.‬‬
‫במצרכים ההכרחיים לחיי האדם‪ .‬וראה‬
‫ב ַּבֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ִּב ְד ָבִרים ֶׁש ֵּיׁש ָּב ֶהם ַח ֵּיי ֶנ ֶפׁש‪ְּ ,‬כגֹון‬ ‫הלכה ז לעניין דברים שאינם חיי נפש‪,‬‬

‫ֵיינֹות ְׁש ָמ ִנים ּו ְס ָלתֹות‪ֲ .‬א ָבל ָה ִע ָּקִרין‪ְּ ,‬כגֹון ֶה ָח ָמס ְו ַהּ ֹק שׁ ְ�ט‬ ‫שדינם כדין העיקרין‪ .‬ודווקא בחוץ‬
‫לארץ או כשהסחורה מרובה‪ְ .‬ס ָלתֹות –‬
‫ְו ַהְּלבֹו ָנה ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהן – ֵאין ּפֹו ְס ִקין ָל ֶהן ַׁש ַער‪ֶ ,‬אָּלא ִיְׂש ַּתֵּכר‬ ‫צורת ריבוי של סולת‪ָ .‬ה ִע ָּקִרין – בשמים‬
‫ותבלינים (מילולית‪ :‬שורשים)‪ ,‬שהם‬
‫ַהִּמְׂש ַּתֵּכר ָּכל ַמה ׁ ֶּש ִּיְר ֶצה‪ .‬ג ְו ֵאין ִמְׂש ַּתְּכִרין ַּפ ֲע ַמ ִים‬

‫ַּבֵּבי ִצים; ֶאָּלא ַה ַּתָּגר ָהִראׁשֹון הּוא מֹו ְכָרן ְּבָׂש ָכר‪ְ ,‬ו ַהּלֹו ֵק ַח‬ ‫בגדר מותרות‪ֶ .‬ה ָח ָמס – עץ הגדל בהודו‬
‫ִמֶּמּנּו מֹו ְכָרן ַּב ֶּקֶרן ִּב ְל ַבד‪.‬‬ ‫שפירותיו דומים לרימונים (פה"מ עוקצים‬
‫ג‪,‬ה; הערת ק')‪ְ .‬ו ַהּ ֹק�ׁש ְ ט – קידה (כלי המקדש‬

‫ד ָאסּור ַל ֲעׂשֹות ְסחֹוָרה ְּב ֶאֶרץ ִיְׂשָר ֵאל ִּב ְד ָבִרים ֶׁש ֵּיׁש ָּב ֶהן‬ ‫א‪,‬ג)‪ .‬צמח הקוסטוס )‪(Costus speciosus‬‬
‫ממשפחת הזנגווליים‪ .‬גדל בהודו‪,‬‬
‫ַח ֵּיי ֶנ ֶפׁש‪ֶ ,‬אָּלא ֶזה ֵמ ִביא ִמָּגְרנֹו ּומֹו ֵכר ְו ֶזה ֵמ ִביא ִמָּגְרנֹו‬ ‫ומקנה השורש הפיקו בושם וחומרי‬
‫ּומֹו ֵכר‪ְּ ,‬כ ֵדי ֶׁש ִּי ְמְּכרּו ְּבזֹול‪ּ .‬ו ְב ָמקֹום ֶׁש ַהׁ ֶּש ֶמן ְמֻרֶּבה – ֻמ ָּתר‬ ‫מרפא (פה"מ כריתות א‪,‬א)‪ְ .‬לבֹו ָנה – אחד‬

‫הבשמים שהיו במקדש‪ .‬אחד ממיני ְל ִהְׂש ַּתֵּכר ַּבׁ ֶּש ֶמן‪.‬‬

‫השרף של עצי בשמים )‪(Boswellia‬‬

‫הגדלים במזרח אפריקה‪ ,‬בחצי האי ערב ובהודו‪ָּ .‬כל ַמה ׁ ֶּש ִּיְר ֶצה – בית דין אינו קובע שער‪ ,‬והמחיר נקבע לפי שער‬

‫השוק‪ ,‬ועל פיו נקבעת האונאה‪ .‬ג ְו ֵאין ִמְׂש ַּתְּכִרין – אסור ליטול דמי תיווך מן היצרן (או הסוחר הראשון) לצרכן‪,‬‬

‫כדי למנוע את התייקרות המוצר‪ַּ .‬תָּגר – סוחר‪.‬‬

‫ד ַל ֲעׂשֹות ְסחֹוָרה וכו' – להפיק רווח מסחרי‪ ,‬אלא ימכרו המגדלים את תוצרתם בשוק‪ .‬והיום יש פיקוח ממשלתי‬

‫כמעט על כל המוצרים שהם בגדר חיי נפש‪ּ .‬ו ְב ָמקֹום ֶׁש ַהׁ ֶּש ֶמן ְמֻרֶּבה – וכן כל דבר שההיצע בו גדול מן הביקוש‬

‫(המאירי ב"ב צא‪,‬א)‪.‬‬