Page 297 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 297

‫נייןק רפס‪      ‬המכיר לכותה‪      ‬פרק יג ‪	275‬‬                                                                          ‫	‬

‫א   ַהַּמ ֲח ִליף ֵּכ ִלים ְּב ֵכ ִלים – ראה דיני‬          ‫ּ ֶפ ֶרק ְׁשלֹ ָׁשה ָע ָׂשר‬  ‫‪	‬‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                       ‫יג‬
‫קניין חליפין בפרק ה‪ִׁ .‬ש ְריֹון – לבוש‬
                                                           ‫באלו דברים יש אונאה‬
‫מלחמה עשוי חתיכות מתכת להגן על‬

‫חזהו של הלוחם ועל גבו‪ֶׁ .‬שׁ ָּשמּו –‬                                                                                    ‫אונאה בחליפין‬
‫שהעריכו את שוויים‪ַ .‬הַּמ ֲח ִליף ֵּפרֹות‬
‫ְּב ֵפרֹות – מפני שאין הפירות קונים‬                        ‫א   ַהַּמ ֲח ִליף ֵּכ ִלים ְּב ֵכ ִלים אֹו ְּב ֵה ָמה ִּב ְב ֵה ָמה‪ֲ ,‬א ִפּלּו ַמ ַחט‬
‫בחליפין (לעיל ה‪,‬ו)‪ ,‬ודינם כדין מעות‪,‬‬
                                                           ‫ְּבִׁשְריֹוןאֹו ָט ֶלהְּבסּוס– ֵאיןלֹוהֹו ָנ ָיה‪ֶׁ,‬ש ֶּזהרֹו ֶצהַּבַּמ ַחט ָי ֵתר ִמן‬

‫ַהׁ ִּשְריֹון‪ֲ .‬א ָבל ַהַּמ ֲח ִליף ֵּפרֹות ְּב ֵפרֹות – ֵּבין ֶׁשׁ ָּשמּו אֹו ָתם קֹ ֶדם ולכן יש בהם אונאה‪.‬‬
‫ב‪ַ   1‬א ְכ ְסָרה – בלי לשים לב לכמות‬
                                                                ‫ַהְּמ ִכיָרה ֵּבין ֶׁשׁ ָּשמּו אֹו ָתם ַא ַחר ַהְּמ ִכיָרה‪ֵ ,‬יׁש ָל ֶהן הֹו ָנ ָיה‪.‬‬
‫(פה"מ דמאי ב‪,‬ה)‪ָ .‬ח ַפן – מילא את כף ידו‪.‬‬
                                                           ‫ב‪ַ   1‬הּלֹו ֵק ַח ְּב ָד ִמים ַא ְכ ְסָרה‪ְּ ,‬כגֹון ֶׁש ָח ַפן ַּבָּמעֹות ְו ָא ַמר לֹו‬
‫ָק ָנה ּו ַמ ֲח ִזיר הֹו ָנ ָיה – שאין דין קניין זה‬
‫' ְמכֹר ִלי ָּפ ָר ְתָך ָּב ֵאּלּו' – ַאף ַעל ִּפי ֶׁשּקֹו ֶנה ַּב ֲח ִלי ִפין‪ָ ,‬ק ָנה כדיןחליפיןממשאלאקנייןשאינוצריך‬
‫משיכה (כלעיל ה‪,‬ג)‪ ,‬שדינו כדין כל קניין‬
‫מעות‪ ,‬וחייב להחזיר את האונאה (לח"מ)‪.‬‬                       ‫ּו ַמ ֲח ִזיר הֹו ָנ ָיה‪ְּ ,‬כמֹו ֶׁשֵּב ַא ְרנּו (לעיל פרק יב)‪ְ .‬והּוא ַה ִּדין ַלּלֹו ֵק ַח‬
                                                                ‫ֵּפרֹות ַא ְכ ְסָרה ְּב ֶס ַלע אֹו ִּבְׁש ַּת ִים‪ֶׁ ,‬ש ָּק ָנה ּו ַמ ֲח ִזיר הֹו ָנ ָיה‪.‬‬
‫ב‪ְּ  2‬כ ֵלי ַּתְׁש ִמיׁשֹו – חפציו האישיים‪.‬‬
                                                           ‫ב‪ַּ  2‬ב ַעל ַהַּב ִית ֶׁשָּמ ַכר ְּכ ֵלי ַּתְׁש ִמיׁשֹו – ֵאין לֹו הֹו ָנ ָיה‪ֶׁ ,‬ש ִאּלּו‬
‫ֵאין לֹו הֹו ָנ ָיה – אין הקונה יכול לבטל‬
‫את המקח‪ ,‬בטענה שהמוכר הונה אותו‬                                  ‫ֹלא ִהְרּבּו לֹו ְּב ָד ִמים‪ֹ ,‬לא ָה ָיה מֹו ֵכר לֹו ְּכ ֵלי ַּתְׁש ִמיׁשֹו‪.‬‬
‫ומכר לו במחיר הגבוה בהרבה מהמחיר‬
                                                                                        ‫תנאי על האונאה‬
‫המקובל‪.‬‬
‫ג   ָהאֹו ֵמר ַל ֲח ֵברֹו ' ַעל ְמ ָנת ֶׁש ֵאין ְלָך ָע ַלי הֹו ָנ ָיה' – ֵיׁש לֹו ג   ַעל ְמ ָנת וכו' – כגון שאומר לו‪:‬‬

‫אני מוכר לך או קונה ממך בתנאי שלא‬                          ‫ָע ָליו הֹו ָנ ָיה‪ַּ .‬בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ִּב ְס ָתם‪ֶׁ ,‬ש ֵאינֹו יֹו ֵד ַע ַּכָּמה‬
‫יחולו על המכירה הזאת דיני אונאה‪.‬‬                           ‫הֹו ָנ ָיה ֵיׁש ּבֹו ְּכ ֵדי ֶׁש ִּי ְמ ֹחל‪ְ ,‬ו ֵאין ָצִריְך לֹו ַמר ִאם ָא ַמר לֹו ' ַעל‬
‫ֶׁש ֵאינֹו יֹו ֵד ַע ַּכָּמה הֹו ָנ ָיה ֵיׁש ּבֹו ְּכ ֵדי‬  ‫ְמ ָנת ֶׁש ֵאין ּבֹו הֹו ָנ ָיה'‪ֶׁ ,‬ש ֲהֵרי ֵיׁש ּבֹו‪ֲ .‬א ָבל ַּבְּמ ָפֵרׁש – ֵאין לֹו‬

‫ֶׁש ִּי ְמ ֹחל – מפני שהמחילה היא בגדר‬                     ‫הֹו ָנ ָיה‪ֶׁ ,‬שָּכל ְּת ַנאי ֶׁשְּב ָממֹון ַק ָּים‪.‬‬

‫מתנה (לעיל י‪,‬ג)‪ ,‬ואין מתנה אלא בדבר‬

‫קצוב וידוע (לעיל יא‪,‬טז)‪ֲ .‬א ָבל ַּבְּמ ָפ ֵרׁש –‬           ‫ד  ֵּכי ַצד? מֹו ֵכר ֶׁש ָא ַמר ַלּלֹו ֵק ַח ' ֵח ֶפץ ֶזה ֶׁש ֲא ִני נֹו ֵתן ְלָך‬
‫כשאומר במפורש מה שווי החפץ ומה‬
‫ְּב ָמא ַת ִים – יֹו ֵד ַע ֲא ִני ֶׁש ֵאינֹו ָׁשֶוה ֶאָּלא ָמ ֶנה; ַעל ְמ ָנת ֶׁש ֵאין מחירו‪ ,‬האונאה ידועה‪.‬‬

‫ְלָך ָע ַלי הֹו ָנ ָיה ֲא ִני מֹו ֵכר ְלָך' – ֵאין לֹו ָע ָליו הֹו ָנ ָיה‪ְ .‬ו ֵכן לֹו ֵק ַח ד   ָמ ֶנה – מאה דינר‪ .‬יֹו ֵד ַע ֲא ִני ֶׁש ֵאינֹו‬
‫ָׁשֶוה ֶאָּלא ָמ ֶנה – ובלבד שנקב בשוויו‬
‫האמתי של החפץ או קרוב לו‪ .‬אבל אם‬                           ‫ֶׁש ָא ַמר ַלּמֹו ֵכר ' ֵח ֶפץ ֶזה ֶׁש ֲא ִני לֹו ֵק ַח ִמְּמָך ְּב ֵמ ָאה – יֹו ֵד ַע ֲא ִני‬
‫אמר שווי שאינו סביר‪ ,‬יש בו אונאה‪,‬‬                          ‫ֶׁשׁ ָּשֶוה ָמא ַת ִים; ַעל ְמ ָנת ֶׁש ֵאין ְלָך ָע ַלי הֹו ָנ ָיה ֲא ִני לֹו ֵק ַח ִמְּמָך'‬
‫מפני שהדבר אינו נתפס כשוויו האמתי‬
                                                                                             ‫– ֵאין לֹו ָע ָליו הֹו ָנ ָיה‪.‬‬

   ‫של החפץ אלא כהגזמה (להלן טו‪,‬יא)‪.‬‬                                                                              ‫הנושא והנותן באמונה‬

‫ה  ֶּב ֱאמּו ָנה – במסחר אמין‪ ,‬שהמוכר‬                      ‫ה   ַהּנֹוֵׂשא ְונֹו ֵתן ֶּב ֱאמּו ָנה – ֵאין לֹו ָע ָליו הֹו ָנ ָיה‪ֵּ .‬כי ַצד? ' ֵח ֶפץ‬

‫מפרט את מרכיבי הרווח העסקי‪ ,‬והקונה‬                         ‫ֶזה ְּב ָכְך ְו ָכְך ְל ַק ְח ִּתיו‪ְ ,‬ו ָכְך ְו ָכְך ֲא ִני ִמְׂש ַּתֵּכר ּבֹו' – ֵאין לֹו ָע ָליו‬
‫מאמין לו (תוספות ב"מ נא‪,‬ב)‪ֵ .‬אין לֹו ָע ָליו‬
‫הֹו ָנ ָיה – מפני שאין הקונה סומך על‬                       ‫הֹו ָנ ָיה‪   .‬ו‪ְ  1‬ו ַהּנֹוֵׂשא ְונֹו ֵתן ֶּב ֱאמּו ָנה – ִאם ָל ַקח ֵּכ ִלים ַרִּבים‬

‫אֹו ְּב ָג ִדים ַרִּבים ְּב ִמ ְמָּכר ֶא ָחד‪ֹ ,‬לא ַי ֲחׁ ֹשב ֶאת ָה ַרע ֶּב ֱאמּו ָנה שווי החפץ אלא על הסכום ששילם‬
‫המוכר‪ ,‬בתנאי שנקב המוכר מחיר‬
                                                           ‫ְו ֶאת ַה ָּי ֶפה ְּבָׁשְויֹו‪ֶ ,‬אָּלא אֹו ֶזה ָו ֶזה ֶּב ֱאמּו ָנה אֹו ֶזה ָו ֶזה ְּבָׁשְויֹו‪.‬‬
‫נכון (מ"מ)‪ .‬ו‪ְּ  1‬ב ִמ ְמָּכר ֶא ָחד – שרכש‬

‫בקנייה אחת סחורה טובה וסחורה פחות טובה‪ֹ .‬לא ַי ֲחׁ ֹשב ֶאת ָהַרע ֶּב ֱאמּו ָנה – לא ימכור את הסחורה הפחות טובה‬

‫במחיר הממוצע שקנה בו את הסחורה‪ .‬דרך משל‪ ,‬אם קנה עשרה כלים בעשרה דינרים‪ ,‬לא יאמר לו על הכלים הרעים‬

‫שקנה כל כלי בדינר אחד (המחיר הממוצע של כלים יפים ורעים)‪ ,‬ואילו את ַה ָּי ֶפה הוא מוכר ְּבָׁשְויֹו ביותר מדינר לכלי‪.‬‬
   292   293   294   295   296   297   298   299   300   301   302