Page 293 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 293
נייןק רפס המכיר לכותה פרק יא 271
חייב כלום" ,שכל התולה שעבוד שאינו טוֵּ 2כי ַצד? ָהאֹו ֵמר ָל ֵע ִדים ' ֱהיּו ָע ַלי ֵע ִדים ֶׁש ֲא ִני ַח ָּיב ִל ְפלֹו ִני
חייב בו ב'אם יהיה' ו'אם לא יהיה' – לא
גמר ולא הקנה קניין שלם ,ולפיכך לא ָמ ֶנה' ,אֹו ֶׁשָּכ ַתב לֹו ִּבְׁש ָטר ' ֲהֵרי ִני ַח ָּיב ְלָך ָמ ֶנה' ַאף ַעל ִּפי
נשתעבד" ,כדין ערב על חוב (ראה מלווה ֶׁש ֵאין ָׁשם ֵע ִדים ,אֹו ֶׁש ָא ַמר לֹו ִּב ְפ ֵני ֵע ִדים ' ֲהֵרי ִני ַח ָּיב ְלָך
ָמ ֶנה ִּבְׁש ָטר'ַ ,אף ַעל ִּפי ֶׁשֹּלא ָא ַמר ' ַא ֶּתם ֵע ַדי' – הֹו ִאיל ְו ָא ַמר
ולווה כה,ח).
טוֱ 2היּו ָע ַלי ֵע ִדים ֶׁש ֲא ִני ַח ָּיב ִל ְפלֹו ִני 'ִּבְׁש ָטר'ֲ ,הֵרי ֶזה ְּכ ִמי ֶׁש ָא ַמר ' ֱהיּו ָע ַלי ֵע ִדים'ְ ,ו ַח ָּיב ְלַׁשֵּלםַ ,אף
ַעל ִּפי ֶׁשׁ ְּש ֵני ֶהם מֹו ִדיםְ ,ו ָה ֵע ִדים יֹו ְד ִעים ֶׁשֹּלא ָה ָיה לֹו ֶא ְצלֹו
ָמ ֶנה – כנוסח המחייב במלווה על פה ְּכלּוםֶׁ ,ש ֲהֵרי ִח ֵּיב ַע ְצמֹו ְו ָג ַמר ְוִׁש ְעֵּבד ַע ְצמֹו ְּכמֹו ֶׁש ִּיְׁש ַּת ְעֵּבד
(מלווה ולווה יא,א)ַ .אף ַעל ִּפי ֶׁש ֵאין ָׁשם ֶה ָעֵרבְ .ו ָכ ֶזה הֹורּו רֹב ַהְּגאֹו ִנים.
ֵע ִדים – שאין חתימת עדים על השטר,
שהוא מועיל רק כמלווה על פה (מלווה
ולווה יא,ג)ֲ .ה ֵרי ֶזה ְּכ ִמי ֶׁש ָא ַמר ֱהיּו ָע ַלי המתחייב בדבר שאינו קצוב
ֵע ִדים – וכל האומר 'אתם עדיי' ,אף
על פי שלא עשה מעשה קניין ,אינו טז ִח ֵּיב ַע ְצמֹו ְּב ָד ָבר ֶׁש ֵאינֹו ָקצּובְּ ,כגֹון ֶׁש ָא ַמר ' ֲהֵרי ִני ַח ָּיב
יכול לומר 'משטה אני בך' (עדות יז,ד;
ָלזּון אֹו ְתָך' אֹו ' ְל ַכּסֹו ְתָך' ' ָח ֵמׁש ָׁש ִנים' – ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ָּקנּו
טוען ונטען ו,ז)ָ .ע ֵרב – המקבל על עצמו
לשלם את חובו של חברו ,אם לא יוכל ִמ ָּידֹוֹ ,לא ִנְׁש ַּת ְעֵּבדֶׁ ,שּזֹו ְּכמֹו ַמ ָּת ָנה ִהיאְ ,ו ֵאין ָּכאן ָּד ָבר
חברו לשלמו (לביאור דיניו ,ראה מלווה ולווה
כה)ְּ .כמֹו ֶׁש ִּיְׁש ַּת ְעֵּבד ֶה ָעֵרב – שגם הערב ָידּו ַע ּו ָמצּוי ֶׁשְּנ ָתנֹו ְּב ַמ ָּת ָנהְ .ו ֵכן הֹורּו ַרּבֹו ַתי .יז ּו ִמְּפ ֵני ָמה
ַהּפֹו ֵסק ִעם ִאְׁשּתֹו ֶׁש ִּי ְה ֶיה ָזן ֶאת ִּב ָּתּה ַח ָּיב ְלזּו ָנּה? ִמְּפ ֵני ֶׁשָּפ ַסק
מתחייב בלא תמורהַ .הְּגאֹו ִנים – "כל ִּבְׁש ַעת ִנּׂשּו ִאיןְ ,ו ַה ָּד ָבר ּדֹו ֶמה ַל ְּד ָבִרים ַהִּנ ְק ִנין ַּב ֲא ִמיָרה.
החכמים שעמדו אחר חיבור התלמוד
[עד הרמב"ם] ובנו בו [=התבוננו אופן קיום אסמכתא
בו והעמיקו בהבנתו] ויצא להם שם
יח ְּכֶׁש ָהיּו ַח ְכ ֵמי ְס ָפַרד רֹו ִצין ְל ַה ְקנֹות ְּב ַא ְס ַמ ְכ ָּתאָּ ,כְך ָהיּו
בחכמתם ...שעמדו בארץ ישראל ובארץ
שנער [=בבל] ובספרד ובצרפת ,למדו עֹוִׂשין :קֹו ִנין ִמ ֶּזה ֶׁשהּוא ַח ָּיב ָל ֶזה ֵמ ָאה ִּדי ָנִריןְ ,ו ַא ַחר ֶׁש ְּי ַח ֵּיב
דרך התלמוד והוציאו לאור תעלומותיו ַע ְצמֹו קֹו ִנין ִמַּב ַעל חֹובֹו ֶׁש'ָּכל ְז ַמן ֶׁש ִּי ְה ֶיה ָּכְך' אֹו 'ֶׁש ַּי ֲעֶׂשה
ָּכְך'ֲ ' ,הֵרי ַהחֹוב ַה ֶּזה ָמחּול לֹו ֵמ ַע ְכָׁשו'ְ' ,ו ִאם ֹלא ִי ְה ֶיה' אֹו
וביארו ענייניו" (הקדמת משנה תורה ,לג).
'ֹלא ַי ֲעֶׂשה'ֲ ' ,הֵרי ִני ּתֹו ְבעֹו ַּבָּממֹון ֶׁש ִח ֵּיב ַע ְצמֹו ּבֹו'ְ .ו ַעל ֶּדֶרְך טז ְּב ָד ָבר ֶׁש ֵאינֹו ָקצּוב – בהתחייבות
ממונית בלא הגבלת סכום (לחיובו של מי ֶזה ָה ִיינּו עֹוִׂשין ְּב ָכל ַה ְּת ָנ ִאין ֶׁשֵּבין ָא ָדם ְל ִאְׁשּתֹו ְּבִׁשּדּו ִכין
שנשבע על התחייבותו ,ראה מלווה ולווה כג,טו). ּו ְב ָכל ַה ְּד ָבִרים ַהּדֹו ִמין ָל ֶהם.
ָלזּון אֹו ְתָך – לפרנס אותך ,לדאוג
למזונותיךְ .ל ַכּסֹו ְתָך – לקנות לך בגדיםֹ .לא ִנְׁש ַּת ְעֵּבד – "שכיון שאינו יודע הדבר ששעבד עצמו בו ,לא סמכה דעתו
ולא שעבד עצמו" ,כדין ערב לחוב לא קצוב (ראה מלווה ולווה כה,יג)ְ .ו ֵאין ָּכאן ָּד ָבר ָידּו ַע ּו ָמצּוי ֶׁשְּנ ָתנֹו ְּב ַמ ָּת ָנה – ומתנה
שלא הוגדרה בדיוק אינה מתנה (זכייה ומתנה ג,ה)ַ .רּבֹו ַתי – מי שהרמב"ם ראה כרבותיו :רבי יוסף הלוי אבן מיגאש,
שאביו של הרמב"ם למד אצלו ,ורבו הרי"ף (שאלה ופיקדון ה,ו) .והרמב"ם אומר על רבי יוסף הלוי" :וחי ה' כי הבנת אותו
האיש בתלמוד מפליאה כל מי שמתבונן בדבריו ועומק עיונו ,עד שאפשר לי לומר עליו :לפניו לא היה מלך כמוהו
בשיטתו" (הקדמה לפה"מ) .יז ַהּפֹו ֵסק – המתחייבֶׁ .שָּפ ַסק ִּבְׁש ַעת ִנּׂשּו ִאין – כשקנו מידו או בשעת קידושין ,אף אם לא
קנו מידו (אישות כג,יז)ַ .ל ְּד ָב ִרים ַהִּנ ְק ִנין ַּב ֲא ִמי ָרה – התחייבות שמתחייבים החתן והכלה זה לזה בשעת הקידושין נקנית
באמירה ,בדיבור בלבד וחלה גם בלא מעשה קניין ,שמתוך רוב השמחה של הקידושין ,גומר ומקנה באמירה בלבד
(אישות כג,יד) .והפוסק בשעת נישואין לזון את בת אשתו ,אף על פי שמדובר בדבר שאינו קצוב ,עקב שמחת הנישואין
(הדומה לשמחת הקידושין) מסכים לשעבד את עצמו ולהקנות גם בדבר שאינו קצוב.
יח רֹו ִצין ְל ַה ְקנֹות ְּב ַא ְס ַמ ְכ ָּתא – ואין הם בית דין חשוב (ראה הלכה יג) .קֹו ִנין ִמ ֶּזה – בהתחייבות בלא תנאי (כבהלכה טו).
קֹו ִנין ִמַּב ַעל חֹובֹו – כדי לחזק את אמירתו ,שלא יהיה כמשחק ומהתל (לעיל ה,יג)ָ .מחּול לֹו ֵמ ַע ְכָׁשו – במחילה אין דין
אסמכתא ,כמבואר לעיל זִׁ .שּדּו ִכין – הסכמה בין המיועדים להתקדש על התנאים הכספיים (אישות כג,יג) .בשידוכין שיש
מיד לאחריהם קידושין ,כל מה שהסכימו עליו נקנה גם בלי מעשה קניין ,מפני שהם "דברים הנקנים באמירה" (שם).
