Page 290 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 290

‫נייןק רפס‪      ‬המכיר לכותה‪      ‬פרק יא	‬                                                                                                                                                                                                                ‫‪	268‬‬

                             ‫ּ ֶפ ֶרק ַא ַחד ָע ָׂשר‬                                  ‫	‬                                                                                                                                                                                                                        ‫א   ַהַּמ ְק ֶנה – בין במכר בין במתנה‪.‬‬

                                                                                      ‫יא‬                                                                                                                                                                                                                       ‫ֶׁש ֶא ְפָׁשר ְל ַק ְּי ָמן – אך תנאי שאי אפשר‬

                                     ‫תנאי ואסמכתא בקניין‬                                                                                                                                                                                                                                                       ‫לקיימו נחשב כהגזמה ואינו תנאי (אישות‬

                                                     ‫מכירה בהקנייה ובתנאי‬                                                                                                                                                                                                                                      ‫ו‪,‬ב; ו‪,‬יז)‪ִ .‬נ ְק ָנה ַה ָּד ָבר ֶׁש ֻה ְק ָנה – משעה‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                               ‫שנעשה מעשה הקניין (כבהלכה הבאה)‪ֹ .‬לא‬
‫א   ַהַּמ ְק ֶנה ֵּבין ַקְר ַקע ֵּבין ִמַּט ְל ְט ִלין‪ְ ,‬ו ִה ְת ָנה ְּת ָנ ִאין ֶׁש ֶא ְפָׁשר‬                                                                                                                                                                                                                 ‫ָק ָנה – מעולם‪ ,‬ועליו להחזיר לבעלים כל‬

‫מה שנהנה מן החפץ או הקרקע (זכייה ְל ַק ְּי ָמן‪ֵּ ,‬בין ֶׁש ִה ְת ָנה ַהַּמ ְק ֶנה ֵּבין ֶׁש ִה ְת ָנה ַהּקֹו ֶנה‪ִ :‬אם ִנ ְת ַק ְּימּו‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                               ‫ומתנה ג‪,‬ו)‪ִ .‬מְׁשְּפ ֵטי ַה ְּת ָנ ִאים – "צריך‬
‫ַה ְּת ָנ ִאין – ִנ ְק ָנה ַה ָּד ָבר ֶׁש ֻה ְק ָנה; ְו ִאם ֹלא ִנ ְת ַק ֵּים ַה ְּת ַנאי – ֹלא‬                                                                                                                                                                                                                ‫שיהיה התנאי כפול [מה יהיה אם יתקיים‬
  ‫ָק ָנה‪ּ .‬ו ְכ ָבר ֵּב ַאְרנּו ִמְׁשְּפ ֵטי ַה ְּת ָנ ִאים ְּב ִה ְלכֹות ִאיׁשּות (פרק ו)‪.‬‬                                                                                                                                                                                                                    ‫ומה יהיה אם לא יתקיים]‪ ,‬והין קודם‬

                                                                   ‫אסמכתא‬                                                                                                                                                                                                                                      ‫ללאו [שיוזכר הדין בהתקיימות התנאי‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                               ‫לפני הדין באי התקיימותו]‪ ,‬ותנאי‬
‫ב  ַּבֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ְּבֶׁש ָּק ָנה ְּב ֶדֶרְך ִמן ַה ְּדָר ִכים ֶׁשּקֹו ִנין‬                                                                                                                                                                                                                      ‫קודם למעשה [אמירת התנאי צריכה‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                               ‫להיות לפני עשיית המעשה]‪ ,‬ויהיה‬
‫ָּב ֶהם‪ַ ,‬ו ֲהֵרי ֵיׁש ָע ָליו ְל ַק ֵּים ֶאת ַה ְּת ַנאי‪ֲ .‬א ָבל ִאם ֹלא ָק ָנה ַע ָּתה‪,‬‬

‫ְו ִה ְת ָנה ִעּמֹו ֶׁש ִאם ִי ְת ַק ֵּים ְּת ַנאי ֶזה ִי ְק ֶנה ְו ִאם ֹלא ִי ְת ַק ֵּים ֹלא‬                                                                                                                                                                                                                  ‫תנאי שאפשר לקיימו‪ .‬ואם חסר אחד‬
‫ִי ְק ֶנה – ַאף ַעל ִּפי ֶׁשִּנ ְת ַק ֵּים ַה ְּת ַנאי ֹלא ָק ָנה‪ֶׁ ,‬שּזֹו ַא ְס ַמ ְכ ָּתא‬                                                                                                                                                                                                                    ‫מכל אלו – התנאי בטל‪ ,‬וכאילו אין שם‬
‫ִהיא‪ֶׁ ,‬ש ֲהֵרי ָס ַמְך ְק ִנ ָּיתֹו ַל ֲעִׂש ַּית ָּכְך ְו ָכְך‪ְ ,‬ו ָכל ַא ְס ַמ ְכ ָּתא ֵאי ָנּה‬                                                                                                                                                                                                             ‫תנאי" (אישות‪,‬ו‪,‬ב; לתנאים במתנה‪ ,‬ראה זכייה‬

                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                        ‫ומתנה ג‪,‬ו‪-‬ז)‪.‬‬

                                     ‫ב  ְּבֶׁש ָּק ָנה – כשכבר עשה מעשה קֹו ָנה‪ֶׁ ,‬ש ֲה ֵרי ֹלא ָּג ַמר ְּב ִלּבֹו ְל ַה ְקנֹותֹו‪.‬‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                               ‫קניין‪ ,‬ועליו רק לקיים את התנאי‪ ,‬כגון‬
‫ג‪ֵּ  1‬כי ַצד? ַהּמֹו ֵכר ַּב ִית ַל ֲח ֵברֹו אֹו ְנ ָתנֹו לֹו ְּב ַמ ָּת ָנה ַעל ְּת ַנאי‬                                                                                                                                                                                                                      ‫שאמר 'קנה מעכשיו'‪ ,‬כמבואר להלן ז‬

‫(מ"מ)‪ַ .‬א ְס ַמ ְכ ָּתא – הסתמכות‪ .‬התחייבות ֶׁש ֵּי ֵלְך ִעּמֹו ִלירּוָׁש ַ ִלם ְּביֹום ְּפלֹו ִני‪ְ ,‬ו ֶה ֱח ִזיק ֶזה ַּבַּב ִית ֵמ ַע ָּתה –‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                          ‫י‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                               ‫ממונית עתידית שהאדם אינו יודע אם‬
‫ֲהֵרי ֶזה ָק ָנה ְּכֶׁש ֵּי ֵלְך ִעּמֹו ִלירּוָׁש ַ ִלם ְּבאֹותֹו ַהּיֹום‪ְ .‬ו ִאם ָע ַבר‬                                                                                                                                                                                                                       ‫יצטרך לקיימה‪ .‬תנאי מעין זה גורע‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                            ‫י‬  ‫מתוקף הקנייה בגלל העדר גמירות‬
                         ‫אֹותֹו ַהּיֹום ְוֹלא ָה ַלְך – ֹלא ָק ָנה‪.‬‬

‫ְּביֹום‬  ‫ִלירּוָׁש ַ ִלם‬     ‫ִעִּמי‬  ‫ֵּת ֵלְך‬  ‫' ִאם‬  ‫לֹו‬  ‫ְו ָא ַמר‬  ‫ִה ְת ָנה‬  ‫ִאם‬  ‫ג‪ֲ   2‬א ָבל‬                                                                                                                                                                                                              ‫הדעת‪ ,‬שהיא הבנת ההתחייבות והסכמה‬
                          ‫י‬                                                                                                                                                                                                                                                                                    ‫שלמה לכל פרטיה‪ ,‬כולל ההכרה בצורך‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                               ‫לעמוד בה‪" ,‬שכל האומר 'אם יהיה' או‬
‫ְּפלֹו ִני' אֹו ' ִאם ָּת ִביא ִלי ָּד ָבר ְּפלֹו ִני' – ' ֶא ֵּתן ְלָך ַּב ִית ֶזה' אֹו‬

‫'אם לא יהיה' – לא גמר והקנה‪ ,‬שהרי ' ֶא ְמְּכ ֶרּנּו ְלָך ְּב ָכְך ְו ָכְך'‪ְ ,‬ו ָה ַלְך ִעּמֹו ְּבאֹותֹו ַהּיֹום אֹו ֵה ִביא לֹו‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                               ‫דעתו עדין סומכת שמא יהיה או שמא‬
‫– ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ֶה ֱח ִזיק ַּבַּב ִית ַא ַחר ֶׁשִּק ֵּים ַה ְּת ַנאי‪ֹ ,‬לא ָק ָנה‪ֶׁ ,‬שּזֹו‬                                                                                                                                                                                                                   ‫לא יהיה [ואין כאן גמירות דעת‪ ,‬מפני‬
                      ‫ִהיא ַא ְס ַמ ְכ ָּתא‪ְ .‬ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה‪.‬‬                                                                                                                                                                                                                                  ‫שהוא בטוח שלא יצטרך לקיימה]"‬

‫ד   ְל ִפי ָכְך‪ַ ,‬הּנֹו ֵתן ֵעָרבֹון ַל ֲח ֵברֹו ְו ָא ַמר לֹו ' ִאם ֲא ִני ֶא ֱחזֹר ְּבָך‬                                                                                                                                                                                                                                                 ‫(להלן ו)‪.‬‬

‫ֵעְרבֹו ִני ָמחּול ְלָך'‪ְ ,‬ו ַהָּלה אֹו ֵמר 'ְו ִאם ֲא ִני ֶא ֱחזֹר ְּבָך ֶא ְכּ ֹפל ְלָך‬                                                                                                                                                                                                                      ‫ג‪ְ  1‬ו ֶה ֱח ִזיק ֶזה ַּבַּב ִית ֵמ ַע ָּתה – שנמצא‬
‫ֵעְרבֹו ְנָך'‪ִ :‬אם ָח ַזר ּבֹו ַהּלֹו ֵק ַח – ָק ָנה ֶזה ֶאת ָה ֵעָרבֹון‪ֶׁ ,‬ש ֲהֵרי‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                               ‫שהיה מעשה הקניין שלם‪ ,‬ורק מילוי‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                               ‫התנאי עיכב את השלמת הקנייה‪ֹ .‬לא‬

‫ָק ָנה – מפני שהיה הקניין תלוי במילוי הּוא ַּת ַחת ָידֹו; ְו ִאם ָח ַזר ּבֹו ַהּמֹו ֵכר – ֵאין ְמ ַח ְּי ִבין אֹותֹו ִל ְכּ ֹפל‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                               ‫התנאי‪ ,‬וכשלא נתמלא התנאי‪ ,‬התבטל‬
                                     ‫ָה ֵעָרבֹון‪ֶׁ ,‬שּזֹו ַא ְס ַמ ְכ ָּתא‪ַ ,‬ו ֲע ַד ִין ֹלא ָק ָנה‪.‬‬                                                                                                                                                                                                                                    ‫גם הקניין‪.‬‬

                                                                                 ‫ג‪ֶ   2‬א ֵּתן ְלָך ַּב ִית ֶזה – שזמן הקניין הוא לאחר מילוי התנאי‪.‬‬

‫ד   ַהּנֹו ֵתן ֵע ָרבֹון – קונה הנותן למוכר חלק מסכום הקנייה כמקדמה כדי להבטיח את קיום המכירה (לתוקף העירבון בקניית‬

‫קרקע‪ ,‬ראה לעיל ביאור ז‪,‬א)‪ֶ .‬א ֱחזֹר ְּבָך – אבטל את העסקה‪ֶ .‬א ְכּ ֹפל ְלָך ֵע ְרבֹו ְנָך – אתן לך סכום כפול ממה שנתת לי‪ֶׁ .‬ש ֲה ֵרי‬

                                               ‫הּוא ַּת ַחת ָידֹו – כבר נמסר העירבון למוכר ונקנה לו‪ ,‬ואין כאן התחייבות עתידית‪.‬‬
   285   286   287   288   289   290   291   292   293   294   295