Page 285 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 285

‫נייןק רפס‪      ‬המכיר לכותה‪      ‬פרק ח ‪	263‬‬              ‫	‬

‫ה‪ִ   1‬מְּפ ֵני ֶׁשָּמ ַכר ְּביֹ ֶקר – כדי שלא‬             ‫ה‪ָ   1‬ל ַקח ָׁשֶוה ֵמ ָאה ְּב ָמא ַת ִים‪ְ ,‬ו ָה ָיה ַהּמֹו ֵכר יֹו ֵצא ְו ִנ ְכ ָנס‬

                      ‫יתחרט הקונה‪.‬‬                        ‫ְותֹו ֵב ַע ְׁש ָאר ַה ָּד ִמים – ֲהֵרי ֶזה ָס ֵפק ִאם הּוא ְּכמֹו ֵכר ָׂש ֵדהּו‬
                                                          ‫ִמְּפ ֵני ָר ָע ָתּה‪ְ ,‬ו ֵאינֹו ּתֹו ֵב ַע ֶאָּלא ִמְּפ ֵני ֶׁשָּמ ַכר ְּביֹ ֶקר‪ ,‬אֹו ֵאינֹו‬
‫ה‪ֵ   2‬אינֹו ָיכֹול ַל ֲחזֹר – שמא דינו כמוכר‬              ‫ְּכמֹו ֵכר ָׂש ֵדהּו ִמְּפ ֵני ָר ָע ָתּה‪ְ ,‬ו ֶזה ֶׁשּתֹו ֵב ַע ִמְּפ ֵני ֶׁש ֲע ַד ִין ֹלא ָּג ַמר‬

‫מפני רעתה‪ָּ .‬ת ַפׂש ַהּמֹו ֵכר ִמֶּמ ָּקח ֶׁשָּמ ַכר‬                               ‫ְל ַה ְקנֹותֹו ַעד ֶׁש ִּי ַּקח ָּכל ַה ָּד ִמים‪.‬‬
‫– אחרי שקנה הקונה את הכל‪ ,‬בא‬
‫המוכר ותפס מחדש חלק מן הסחורה‪,‬‬                            ‫ה‪ְ   2‬ל ִפי ָכְך‪ָ ,‬הרֹו ֶצה ַל ֲחזֹר ּבֹו ִמׁ ְּש ֵני ֶהם – ֵאינֹו ָיכֹול ַל ֲחזֹר;‬
‫עד השווי שעדיין חייב לו הקונה‪ֵ .‬אין‬
‫מֹו ִצי ִאין ִמ ָּידֹו – שמא עדיין לא גמר‬                 ‫ְו ִאם ָּת ַפׂש ַהּמֹו ֵכר ִמֶּמ ָּקח ֶׁשָּמ ַכר ְּכ ֶנ ֶגד ַהָּמעֹות ֶׁשִּנְׁש ֲארּו לֹו –‬
 ‫להקנות‪ ,‬עד שיקבל את מלוא הסכום‪.‬‬                                                              ‫ֵאין מֹו ִצי ִאין ִמ ָּידֹו‪.‬‬

‫ו   ָט ָעה ְּב ִמ ְנ ַין ַהָּמעֹות וכו' – לדיני‬                                                                        ‫טעות בתשלום‬

     ‫קניין בטעות‪ ,‬ראה להלן טו‪,‬א‪-‬ב‪.‬‬                        ‫ו   ַהּקֹו ֶנה ָּד ָבר ֵמ ֲח ֵברֹו ְו ָנ ַתן לֹו ֶאת ַה ָּד ִמים ְו ָט ָעה ְּב ִמ ְנ ַין‬

‫ז  ְּכֶׁש ֶא ְמּכֹר ָׂש ֶדה זֹו וכו' – הבטחה‬              ‫ַהָּמעֹות‪ּ ,‬ו ְל ַא ַחר ְז ַמן ְּת ָבעֹו ַהּמֹו ֵכר ְו ָא ַמר לֹו ' ֵמ ָאה ֶׁשָּנ ַת ָּת ִלי‬
                                                          ‫ֵאי ָנן ֶאָּלא ִּתְׁש ִעים' – ִנ ְק ָנה ַהֶּמ ָּקח‪ּ ,‬ו ַמ ֲח ִזיר לֹו ָה ֲעָׂשָרה ֲא ִפּלּו‬
‫בעלת תוקף שתהיה לו זכות קדימה‬
‫לקנות את השדה‪ְּ .‬ב ֵמ ָאה זּוז – ואם לא‬                                ‫ַא ַחר ַּכָּמה ָׁש ִנים‪ֵּ ,‬בין ַּב ַּקְר ַקע ֵּבין ַּבִּמַּט ְל ְט ִלין‪.‬‬
‫נקב במחיר‪ ,‬השדה קנויה לאחרון‪ ,‬כיוון‬
‫שבלא קביעת מחיר‪ ,‬אין גמירות דעת‬                                                                            ‫הסכמה על מכירה עתידית‬
‫(מ"מ)‪ָ .‬ק ָנה ִמ ָּידֹו ַעל ָּכְך – עשו מעשה‬
‫קניין‪ ,‬כגון קניין סודר‪ ,‬כדי לתת תוקף‬                      ‫ז   ָהאֹו ֵמר ַל ֲח ֵברֹו 'ְּכֶׁש ֶא ְמּכֹר ָׂש ֶדה זֹו – ֲהֵרי ִהיא ְמכּוָרה ְלָך‬
‫להתחייבותו (לדיני קניין סודר‪ ,‬ראה לעיל ה‪,‬ה)‪.‬‬
‫ָק ָנה ָהִראׁשֹון – שהרי השדה נמכרה לו‬                    ‫ֵמ ַע ְכָׁשו ְּב ֵמ ָאה זּוז'‪ְ ,‬ו ָק ָנה ִמ ָּידֹו ַעל ָּכְך‪ּ ,‬ו ְל ַא ַחר ְז ַמן ְמ ָכָרּה‬
‫תחילה‪ֶׁ .‬ש ִּי ְה ֶיה מֹו ֵכר ִמ ַּד ְעּתֹו ְּת ִחָּלה –‬  ‫ְל ַא ֵחר ְּב ֵמ ָאה – ָק ָנה ָהִראׁשֹון‪ְ .‬מ ָכָרּה ְּב ָי ֵתר ַעל ָמ ֶנה – ָק ָנה‬
‫ההנחה היא שימכור כפי המחיר שהיה‬                           ‫ָה ַא ֲחרֹון‪ֶׁ ,‬שֹּלא ָא ַמר לֹו ֶאָּלא 'ְּכֶׁש ֶא ְמּכֹר'‪ֶׁ ,‬ש ִּי ְה ֶיה מֹו ֵכר‬
‫בדעתו למכור לראשון‪ .‬אבל אם התחייב‬                         ‫ִמ ַּד ְעּתֹו ְּת ִחָּלה‪ְ ,‬ו ֶזה ֹלא ָה ָיה רֹו ֶצה ִל ְמּכֹר‪ְ ,‬וֹלא ָמ ַכר ֶאָּלא ִמְּפ ֵני‬
‫במפורש שימכור רק לו גם אם יציעו‬
‫לו מחיר גבוה – קנה הראשון (רמב"ן ע"ז‬                        ‫ַהּתֹו ֶס ֶפת ֶׁשהֹו ִסיף ֶזה ַעל ָׁשְו ָיּה‪ְ ,‬ו ִנ ְמ ָצא ְּכ ִמי ֶׁשֶּנ ֱא ַנס ּו ָמ ַכר‪.‬‬

                              ‫עב‪,‬א)‪.‬‬                      ‫ח‪ָ   1‬א ַמר לֹו 'ְּכֶׁש ֶא ְמְּכֶרָּנה – ֲהֵרי ִהיא ְקנּו ָיה ְלָך ֵמ ַע ְכָׁשו‬

‫ח‪ָ   1‬יׁשּומּו – יעריכו את שוויה‪ֲ .‬א ִפּלּו‬               ‫ְּב ַמה ׁ ֶּש ָּיׁשּומּו אֹו ָתּה ֵּבית ִּדין ְׁשלָׁשה' – ֲא ִפּלּו ַעל ִּפי ְׁש ַנ ִים‬
                                                          ‫ִמן ַהׁ ְּשלָׁשה‪ָ .‬א ַמר לֹו 'ְּכמֹו ֶׁשאֹו ְמִרין ְׁשלָׁשה' – ַעד ֶׁשּיֹא ְמרּו‬
‫ַעל ִּפי ְׁש ַנ ִים ִמן ַהׁ ְּשלָׁשה – שהם‬                ‫ַהׁ ְּשלָׁשה‪ְ .‬ו ֵכן ִאם ָא ַמר לֹו 'ְּכמֹו ֶׁש ָּיׁשּומּו ֵּבית ִּדין ַאְרָּב ָעה'‬
‫הרוב‪ ,‬ונמצא שהיא הערכת בית דין‪.‬‬                           ‫– ַעד ֶׁש ָּיׁשּומּו ָה ַאְרָּב ָעה ֻּכָּלן ְו ַי ְסִּכימּו‪ְ ,‬ו ִי ְמּכֹר ְל ַא ֵחר ְּכ ָמה‬
‫ַעד ֶׁשּיֹא ְמרּו ַהׁ ְּשלָׁשה – כל השלושה‪,‬‬
‫שכיוון שציין שלושה‪ ,‬משמע שהוא‬                                                  ‫ֶׁש ִה ְסִּכימּו‪ְ ,‬ו ַא ַחר ָּכְך ִי ְק ֶנה ָהִראׁשֹון‪.‬‬
‫רוצה הערכה של שלושתם‪ֵּ .‬בית ִּדין‬
‫ַא ְרָּב ָעה – כיוון שציין ארבעה‪ ,‬שהם‬                     ‫ח‪ָׁ  2‬שמּו אֹו ָתּה ְׁשלָׁשה אֹו ַאְרָּב ָעה‪ְ ,‬ו ָא ַמר ַהּמֹו ֵכר ' ַעד‬
‫יותר מהרכב בית דין‪ ,‬משמע שהתכוון‬
                                                          ‫ֶׁש ָּיבֹואּו ְׁשלָׁשה ֲא ֵחִרים' אֹו ' ַאְרָּב ָעה' 'ְו ָיׁשּומּו' – ֵאין ׁשֹו ְמ ִעין‬
                  ‫להכרעת ארבעתם‪.‬‬                                          ‫לֹו‪ֶׁ ,‬ש ֲהֵרי ָקנּו ִמ ָּידֹו ְּת ִחָּלה ֶׁשָּמ ַכר ֵמ ַע ְכָׁשו‪.‬‬

‫ח‪ֵ   2‬אין ׁשֹו ְמ ִעין לֹו – מפני שכבר‬

‫שמו את השדה‪ ,‬כפי שהתנה והתחייב‪,‬‬
‫ומניחים שהתכוון לאו דווקא לשלושה‬
‫מסוימים‪ ,‬וכוונתו רק להערים קשיים על‬

                ‫המכירה כדי לבטלה‪.‬‬
   280   281   282   283   284   285   286   287   288   289   290