Page 288 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 288
נייןק רפס המכיר לכותה פרק י 266
ּ ֶפ ֶרק ֲע ִׂשי ִרי אֲ 1א ָנסּוהּו ַעד ֶׁשָּמ ַכר – הכריחו
י
אותו למכור באיום בפגיעה פיזית או
מכירה באונס ממונית (ראה להלן ד)ִ .מ ְמָּכרֹו ִמ ְמָּכר –
מסירת מודעא על מכירה ואינו יכול לתבוע מבית דין לבטל את
המכירהֶׁ .שִּמְּפ ֵני ָא ְנסֹו ָּג ַמר ּו ַמ ְק ֶנה –
אִ 1מי ֶׁש ֲא ָנסּוהּו ַעד ֶׁשָּמ ַכר ְו ָל ַקח ֶאת ְּד ֵמי ַהֶּמ ָּקח – ֲא ִפּלּו והסכמתו לקבל את הכסף מעידה על
הסכמתו למכור .לכן ,אם לא לקח את
ָּתלּוהּו ַעד ֶׁשָּמ ַכרִ ,מ ְמָּכרֹו ִמ ְמָּכרֵּ ,בין ַּבִּמַּט ְל ְט ִלין ֵּבין
ַּב ַּקְר ָקעֹותֶׁ ,שִּמְּפ ֵני ָא ְנסֹו ָּג ַמר ּו ַמ ְק ֶנהְ ,ו ַאף ַעל ִּפי ֶׁשֹּלא ָל ַקח דמי המקח ,המכירה מתבטלת גם בלא
ַה ָּד ִמים ִּב ְפ ֵני ֵע ִדים. פרסום מודעא (ר"י מיגאש ב"ב מח,א)ֶׁ .שֹּלא
ָל ַקח ַה ָּד ִמים ִּב ְפ ֵני ֵע ִדים – כבכל מכירה
א 2ל ִפי ָכְךִ ,אם ָמ ַסר מֹו ָד ָעא ֹק ֶדם ֶׁש ִּי ְמּ ֹכרְ ,ו ָא ַמר ִלְׁש ֵני ֵע ִדים
רגילה ,שאין צריך עדים (לעיל א,ב).
' ְּדעּו ֶׁש ֶּזה ֶׁש ֲא ִני מֹו ֵכר ֵח ֶפץ ְּפלֹו ִני' אֹו 'ָׂש ֶדה ְּפלֹו ִנית' ' ִל ְפלֹו ִני
– ִמְּפ ֵני ֶׁש ֲא ִני ָאנּוס' – ֲהֵרי ַהִּמ ְמָּכר ָּב ֵטלַ .ו ֲא ִפּלּו ֶה ֱח ִזיק ַּכָּמה א 2מֹו ָד ָעא – הודעה ,גילוי דעת שהוא
ָׁש ִנים – מֹו ִצי ִאין אֹו ָתּה ִמ ָּידֹוּ ,ו ַמ ֲח ִזיר ֶאת ַה ָּד ִמים. מצהיר בו שהמכירה שהוא עתיד לעשות
אינה נעשית מרצונו אלא מאונסַ .ו ֲא ִפּלּו
ֶה ֱח ִזיק ַּכָּמה ָׁש ִנים – עקרונית ,מי שטען
ב ּו ְצִרי ִכין ָה ֵע ִדים ֵלי ַדע ֶׁשהּוא מֹו ֵכר ִמְּפ ֵני ָה ֹא ֶנס ְוֶׁשהּוא לבעלות על שדה ואין לו ראיה ,כגון
שטוען שאבד לו שטר הקנייה ,והחזיק
בה והשתמש בה כאילו הוא בעליה ָאנּוס ַו ַּדאיֹ ,לא ֶׁש ִּי ְס ְמכּו ַעל ִּפיוְ .ו ָכל מֹו ָד ָעא ֶׁש ֵאין ָּכתּוב ָּבּה
לפחות שלוש שנים בלא שיצא עליו ' ְו ָאנּו ָה ֵע ִדים ָי ַד ְענּו ֶׁשְּפלֹו ִני ֶזה ָאנּוס ָה ָיה' – ֵאי ָנּה מֹו ָד ָעא.
ערעור ,נשבע שהוא בעל השדה והיא
מודעא במתנה שלו (טוען ונטען יא,א-ב) .אבל כאן ,חזקת
בעל זרוע אינה נחשבת חזקה ,מפני
ג ַּבֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ַּבּמֹו ֵכר אֹו ָּבעֹוֶׂשה ְּפָׁשָרהֲ .א ָבל
ַּבַּמ ָּת ָנה אֹו ַּבְּמ ִחי ָלה – ִאם ָמ ַסר מֹו ָד ָעא קֹ ֶדם ַהַּמ ָּת ָנהַ ,אף ַעל שאפשר להניח שבעל השדה שמכר
ִּפי ֶׁש ֵאינֹו ָאנּוסֲ ,הֵרי ַהַּמ ָּת ָנה ְּב ֵט ָלהֶׁ ,ש ֵאין הֹו ְל ִכין ַּבַּמ ָּת ָנה לו את השדה באונס חושש מלערער
ֶאָּלא ַא ַחר ִּגּלּוי ַּד ַעת ַהּנֹו ֵתן; ֶׁש ִאם ֵאינֹו רֹו ֶצה ְּב ָכל ִלּבֹו על המכירה ולתבוע אותו בבית דין
(שם יג,ב)ּ .ו ַמ ֲח ִזיר ֶאת ַה ָּד ִמים – המוכר־
האנוס מחזיר את מה ששילם לו האנס ְל ַה ְקנֹות – ֹלא ָק ָנה ַהְּמ ַקֵּבל ַמ ָּת ָנהְ .ו ַהְּמ ִחי ָלה – ַמ ָּת ָנה ִהיא.
כאילו הלווה לו על פה (מלווה ולווה כג,ח).
סוגי אונס
ב ֶׁשהּוא ָאנּוס ַו ַּדאי – ומכל מקום אינם
דֶ 1א ָחד ָהאֹו ֵנס ֶאת ֲח ֵברֹו ְּבֶׁש ִהָּכהּו אֹו ָּת ָלהּו ַעד ֶׁשָּמ ַכר,
צריכים לדעת בבירור מה היה האונס
אֹו ֶׁש ִה ְפ ִחידֹו ְּב ָד ָבר ֶׁש ֶא ְפָׁשר לֹו ַל ֲעׂשֹותֹו ֵּבין ְּב ַיד ּגֹו ִיים ֵּבין אלא רק שנאנס למכור (ב"י חו"מ רה).
ג ַּבּמֹו ֵכר אֹו ָּבעֹוֶׂשה ְּפָׁשָרה – ְּב ָידֹו – ֲהֵרי ֶזה ֹא ֶנסּ .ו ַמ ֲעֶׂשה ְּב ֶא ָחד ֶׁשׂ ָּש ַכר ַּפְר ֵּדס ֵמ ֲח ֵברֹו
שבשניהם הנאנס מקבל תמורה
ְל ֶעֶׂשר ָׁש ִניםְ ,וֹלא ָה ָיה ְׁש ָטר ְּב ַיד ַהַּמְׂשִּכירְ ,ו ַא ַחר ֶׁש ֲא ָכלֹו להסכמתו למכור או להתפשר .לכן,
ַהּׂשֹו ֵכר ָׁשלׁש ָׁש ִניםָ ,א ַמר לֹו ' ִאם ֹלא ִּת ְמְּכֶרּנּו ִלי ֶא ְכּבֹׁש� ְׁש ַטר רק כשהאונס ידוע לעדים ,יכול הנאנס
ְׂש ִכירּותֹו ְו ֶא ְט ֹען ֶׁשהּוא ָלקּו ַח ְּב ָי ִדי'ְ ,ו ָא ְמרּו ֲח ָכ ִמים ֶׁש ֶּזה לבטל את המכירה על ידי פרסום
מודעאְּ .פָׁשָרה – הסכמה בין התובע ֹא ֶנסְ .ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה.
לבין הנתבע" .ופירוש פשרה לפי עיקר
מובן המלה ,המיצוע [אמצע] בדבר ,כלומר הסכמה בדרך שלום .והם קורין למים הבינוניים ,שאינו לא קר ולא חם,
פושרין" (פה"מ כתובות י,ה)ְ .מ ִחי ָלה – ויתור על חוב בלא לקבל תמורהַ .אף ַעל ִּפי ֶׁש ֵאינֹו ָאנּוס – וכן אם יוכח שאנסו
אותו לתת מתנה או למחול ,הן בטלות גם בלא פרסום מודעא (ר"י מיגאש ב"ב מח,א).
דְּ 1ב ָד ָבר ֶׁש ֶא ְפָׁשר לֹו ַל ֲעׂשֹותֹו – איום שהוא יכול לממש אותוֶׁ .ש ֲא ָכלֹו ַהּׂשֹו ֵכר – מפירות אותה השדה והשתמש
בה כבעליהָׁ .שלׁש ָׁש ִנים – שהן שנות חזקה .לביאור ,ראה לעיל אֶ .2א ְכּבֹ�ׁש – אעלים ,אסתירְ .ו ָא ְמרּו ֲח ָכ ִמים ֶׁש ֶּזה
ֹא ֶנס – אף על פי שמדובר רק באיום ממוני.
