Page 292 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד

‫נייןק רפס‪  ‬המכיר לכותה‪  ‬פרק יא ‬ ‫‪ 270‬‬

‫מכירה זמנית‬ ‫י ַעל ְמ ָנת וכו' – שמשמעותו שקונה‬

‫י ִמי ֶׁש ִה ְק ָנה ַל ֲח ֵברֹו ְו ִה ְת ָנה ָע ָליו ' ַעל ְמ ָנת ֶׁש ִּת ֵּתן ֶמ ָּקח‬ ‫מעכשיו‪ ,‬אם יתקיים הדבר שאומר‪.‬‬
‫למשל‪ :‬אם אמר 'קנה בהמה זו על מנת‬
‫ֶזה' אֹו ' ִּת ְמְּכֶרּנּו' ' ִל ְפלֹו ִני'‪ִ :‬אם ְמ ָכרֹו אֹו ְנ ָתנֹו ְלאֹותֹו ְּפלֹו ִני‬ ‫שתתן לי סחורה בעוד שלושים יום'‪,‬‬
‫– ָק ָנה; ְו ִאם ֹלא ִק ֵּים ַה ְּת ַנאי ּו ְמ ָכרֹו ְל ַא ֵחר‪ ,‬אֹו ֶׁשֹּלא ְמ ָכרֹו‬ ‫משמעות דבריו 'ק ֵנה בהמה זו מעכשיו‪,‬‬
‫ְוֹלא ְנ ָתנֹו ַּב ְּז ַמן ֶׁש ָּק ַבע לֹו – ֹלא ָק ָנה‪ְ .‬ו ֵכן ַהּמֹו ֵכר אֹו ַהּלֹו ֵק ַח‬ ‫אם תתן לי כסף בעוד שלושים יום'‪ֹ .‬לא‬
‫ֶׁש ִה ְת ָנה ֶׁש ַּי ֲח ִזיר לֹו ַהֶּמ ָּקח ִּב ְז ַמן ְּפלֹו ִני אֹו ְּכֶׁש ִּי ֵּתן לֹו ַהָּמעֹות‬ ‫ָק ָנה – לא הקונה הראשון ולא מי שקנה‬
‫ממנו‪ .‬אֹו ְּכֶׁש ִּי ֵּתן לֹו ַהָּמעֹות – הדברים‬
‫– ֲהֵרי ַהִּמ ְמָּכר ַק ָּים‪ְ ,‬ו ַי ֲח ִזיר ְּכֶׁש ִה ְת ָנה‪.‬‬ ‫אמורים בדבר שאינו מפיק רווחים‪ ,‬ולכן‬
‫אין כאן חשש ריבית‪ ,‬כמבואר בהלכה‬
‫יא ָמ ַכר ַקְר ַקע ַל ֲח ֵברֹו‪ְ ,‬ו ִה ְת ָנה ַהּמֹו ֵכר ְו ָא ַמר ַלּלֹו ֵק ַח 'ְּכֶׁש ִּי ְה ֶיה‬
‫הבאה‪.‬‬
‫ִלי ָמעֹות ַּת ֲח ִזיר ִלי ַקְר ַקע זֹו' – ֲהֵרי ַהֵּפרֹות ֶׁשַּלּמֹו ֵכר‪ָ .‬מ ַכר‬
‫ְס ָתם‪ְ ,‬ו ָא ַמר לֹו ַהּלֹו ֵק ַח ִמ ַּד ְעּתֹו 'ְּכֶׁש ִּי ְהיּו ְלָך ָמעֹות ְּת ִבי ֵאם ִלי‪,‬‬ ‫יא ָמ ַכר ַקְר ַקע ַל ֲח ֵברֹו – לזמן מסוים‪,‬‬
‫ַו ֲא ִני ַא ֲח ִזיר ְלָך ַקְר ַקע זֹו' – ֲהֵרי ַה ְּת ַנאי ַק ָּים‪ְ ,‬ו ַהּלֹו ֵק ַח אֹו ֵכל‬
‫ֵּפרֹות; ְו ֵאין ָּב ֶזה ֲא ַבק ִרִּבית‪ֶׁ ,‬ש ֲהֵרי ִמ ַּד ְעּתֹו ִח ֵּיב ַע ְצמֹו ִּב ְת ַנאי‬ ‫ואם העלתה השדה פירות בזמן זה‪,‬‬
‫השאלה היא של מי הם‪ֲ .‬הֵרי ַהֵּפרֹות‬
‫ֶזה‪.‬‬ ‫ֶׁשַּלּמֹו ֵכר – שאין כאן מכירה גמורה‪,‬‬
‫ויש כאן אסמכתא‪ ,‬שהרי המוכר עשוי‬
‫יב ַמ ֲעֶׂשה ְּב ִאׁ ָּשה ֶׁשׁ ָּש ְל ָחה ְראּו ֵבן ִל ְקנֹות ָלּה ָח ֵצר ִמׁ ִּש ְמעֹון‬ ‫להשיג כסף בכל שעה ולדרוש את‬
‫שדהו חזרה‪ ,‬ונמצא שהכסף שקיבל‬
‫ֶׁש ָה ָיה ְקרֹו ָבּה‪ְ ,‬ו ָא ַמר ִׁש ְמעֹון ַהּמֹו ֵכר ִלְראּו ֵבן ַהׁ ָּש ִלי ַח ' ִאם‬ ‫המוכר הוא למעשה הלוואה‪ ,‬ואם‬
‫ִי ְהיּו ִלי ָמעֹות ַּת ֲח ִזיר ִלי ְּפלֹו ִנית ְקרֹו ָב ִתי ַקְר ַקע זֹו'‪ֶ ,‬ו ֱהִׁשיבֹו‬ ‫יאכל הקונה־המלווה את הפירות –‬
‫ְראּו ֵבן ְו ָא ַמר לֹו ' ַא ָּתה ּו ְפלֹו ִנית ְקרֹו ִבים ְּכמֹו ַא ִחים'‪ְּ ,‬כלֹו ַמר‪:‬‬ ‫הרי זה בגדר ריבית מן התורה (מלווה‬
‫ַה ָּד ָבר ָקרֹוב ֶׁש ִהיא ַּת ֲח ִזיר ְלָך‪ְ ,‬ו ֵאי ָנּה ַמ ְקֶּפ ֶדת ַעל ֶזה‪ּ ,‬ו ָבא‬ ‫ולווה ו‪,‬א; ו‪,‬ה)‪ְ .‬ו ָא ַמר לֹו ַהּלֹו ֵק ַח – לאחר‬
‫ַמ ֲעֶׂשה ִל ְפ ֵני ֲח ָכ ִמים‪ְ ,‬ו ָא ְמרּו‪ֲ :‬הֵרי ֶזה ַהׁ ָּש ִלי ַח ֹלא ָק ָנה ְּכלּום‪,‬‬ ‫שנסתיימה המכירה ועשה מעשה קניין‬
‫ֶׁש ֲהֵרי ֹלא ָס ְמ ָכה ַּד ְעּתֹו ֶׁשְּל ָקרֹוב ֶזה ַעל ִּד ְבֵרי ַהׁ ָּש ִלי ַח‪ִ ,‬מְּפ ֵני‬ ‫על האמירה (כס"מ)‪ֲ .‬א ַבק ִרִּבית – ריבית‬
‫ֶׁשֹּלא ֱהִׁשיבֹו ְּתׁשּו ָבה ְּברּוָרה‪ְ ,‬ו ִנ ְמ ָצא ֶׁשֹּלא ָּג ַמר ְוֹלא ִה ְק ָנה‪.‬‬
‫מתקנת חכמים (ראה מלווה ולווה ו‪,‬א‪.)3‬‬
‫ְו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה‪.‬‬
‫יג ְּב ֵבית ִּדין ָחׁשּוב – "ואין בית דין‬
‫קיום אסמכתא בבית דין חשוב‬
‫חשוב אלא אם היו סמוכים בארץ‬
‫יג ַא ְס ַמ ְכ ָּתא ֶׁש ָּקנּו ִמ ָּידֹו ָע ֶלי ָה ְּב ֵבית ִּדין ָחׁשּוב – ֲהֵרי ֶזה‬ ‫ישראל" (פה"מ ב"ב י‪,‬ה)‪ֶׁ .‬ש ַּי ְתִּפיס‬
‫ְז ֻכיֹו ָתיו – שימסור את שטרותיו לבית‬
‫קֹו ֶנה; ְוהּוא ֶׁש ַּי ְתִּפיס ְז ֻכיֹו ָתיו ְּב ֵבית ִּדין‪ְ ,‬והּוא ֶׁשֹּלא ִי ְה ֶיה ָאנּוס‪.‬‬ ‫דין‪ ,‬שבכך גומר המוכר בדעתו שתצא‬
‫המכירה לפועל על אף התנאי ומקנה‬
‫יד ֵּכי ַצד? ֲהֵרי ֶׁש ִה ְתִּפיס ְׁש ָטרֹו אֹו ׁשֹו ְברֹו ְּב ֵבית ִּדין‪ְ ,‬ו ָקנּו‬ ‫בלב שלם (המאירי נדרים כז‪,‬ב)‪ .‬ויש צורך‬
‫בבית דין חשוב דווקא‪ ,‬מפני שיש כאן‬
‫ִמ ָּידֹו ֶׁש ִאם ֹלא ָּבא ְּביֹום ְּפלֹו ִני ִיָּנ ֵתן ְׁש ָטר ֶזה ְל ַב ַעל ִּדינֹו‪,‬‬ ‫מעין הפקעת ממון (לכוחו של בית דין להוציא‬
‫ְו ִהִּגי ַע ַהּיֹום ְוֹלא ָּבא – ֲהֵרי ֵאּלּו נֹו ְת ִנין‪ְ .‬ו ִאם ִעְּכבֹו ָנ ָהר אֹו‬ ‫ממון‪ ,‬ראה סנהדרין כד‪,‬ו)‪ .‬אבל כשהאדם‬
‫ֹח ִלי ִמָּלבֹוא – ֹלא ִי ְּתנּו‪ְ ,‬ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה; ְוהּוא ֶׁש ִּי ְה ֶיה‬ ‫רוצה לחייב את עצמו ממון‪ ,‬די שיאמר‬
‫בשעת התנאי 'קנוי לך מעכשיו'‪ ,‬כאמור‬
‫ְּב ֵבית ִּדין ָחׁשּוב‪.‬‬ ‫לעיל ז (מ"מ)‪ְ .‬והּוא ֶׁשֹּלא ִי ְה ֶיה ָאנּוס –‬
‫ההקניה שלו מתקיימת כשלא קיים את‬
‫המתחייב בממון בלא חובה‬ ‫התנאי מרצונו‪ .‬אך אם שלא באשמתו‪,‬‬
‫נמנעה ממנו היכולת לקיים את התנאי –‬
‫טו‪ַ 1‬הְּמ ַח ֵּיב ַע ְצמֹו ְּב ָממֹון ְל ַא ֵחר ְּבֹלא ְּת ַנאי ְּכ ָלל‪ַ ,‬אף ַעל ִּפי‬ ‫חל על העסקה דין אסמכתא והיא בטלה‪.‬‬

‫ֶׁשֹּלא ָה ָיה ַח ָּיב לֹו ְּכלּום – ֲהֵרי ֶזה ַח ָּיב‪ֶׁ ,‬ש ָּד ָבר ֶזה ְּכמֹו ַמ ָּת ָנה‬ ‫טו‪ְּ 1‬בֹלא ְּת ַנאי ְּכ ָלל – אבל אם התחייב‬
‫הּוא‪ְ ,‬ו ֵאינֹו ַא ְס ַמ ְכ ָּתא‪.‬‬
‫על תנאי‪ ,‬הרי זה בגדר אסמכתא ואינו‬