Page 295 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 295
נייןק רפס המכיר לכותה פרק יב 273
דַ 2ח ָּיב ְל ַה ֲח ִזיר – אבל מכל מקום דֵ 2אין ַהּמֹו ֶנה ַח ָּיב ְל ַה ֲח ִזיר ַעד ֶׁש ִּת ְה ֶיה ַההֹו ָנ ָיה ָי ֵתר ַעל
אסורְּ .בָׁשֶוה – בדיוקֵ .אין הֹו ָנ ָיה ְּפרּו ָטהָ .ה ְי ָתה ְּפרּו ָטה ְּבָׁשֶוה – ֵאינֹו ַמ ֲח ִזירֶׁ ,ש ֵאין הֹו ָנ ָיה
ַלְּפרּוטֹות.
ַלְּפרּוטֹות – דין אונאה הוא רק בסכום
חשוב ,דהיינו ביותר משווה פרוטה (בבלי
ב"מ נה,א). תפוגת זמן ההחזרה
ה ְל ַבֵּטל ַהֶּמ ָּקח – כשהונה אותו יותר ה ַעד ָמ ַתי ִי ְה ֶיה לֹו ַל ֲחזֹר ְו ִל ְתּבֹ ַע ַההֹו ָנ ָיה אֹו ְל ַבֵּטל ַהֶּמ ָּקח?
משתותַּ .תָּגר – סוחרַ .ל ַּתָּגר אֹו ִל ְקרֹובֹו ַעד ְּכ ֵדי ֶׁש ַּיְר ֶאה ַל ַּתָּגר אֹו ִל ְקרֹובֹוְ .ו ִאם ָׁש ָהה ָי ֵתר ַעל ֶזה –
– כדי שיחוו את דעתם בדבר מחיר
הקנייהֵ .אינֹו חֹו ֵזר – מפני שמן הסתם ֲא ִפּלּו ָל ַקח ָׁשֶוה ֵמ ָאה ְּב ָמא ַת ִיםֵ ,אינֹו חֹו ֵזר.
כבר הספיק להראות לתגר או לקרובו
וַּ 1בֶּמה ְּד ָב ִרים ֲאמּו ִרים? ַּבּלֹו ֵק ַחֶׁ ,ש ֲה ֵרי ַהֶּמ ָּקח ְּב ָידֹו והוא מוחל על יתרת הסכום ששילם.
וַ 1הּמֹו ֵכר חֹו ֵזר – כיוון שלאחר
ּו ַמְר ֵאהּוֲ .א ָבל ַהּמֹו ֵכר חֹו ֵזר ְּבהֹו ָנ ָיה ְלעֹו ָלםְ ,ו ֵאין ָצִריְך לֹו ַמר
שהוציא את החפץ מידו ,אין לו דרך ְּב ִבּטּול ֶמ ָּקחֶׁ ,ש ֵאינֹו יֹו ֵד ַע ְּד ֵמי ֶזה ֶׁשָּמ ַכר ַעד ֶׁש ִּיְר ֶאה ְּכמֹותֹו
לברר את שוויו ,ורק כשישיג חפץ דומה, ֶׁשִּנ ְמַּכר.
יוכל לברר את מחירוְּ .בהֹו ָנ ָיה – שתות.
ְּב ִבּטּול ֶמ ָּקח – באונאה ביותר משתות. וְ 2ל ִפי ָכְךִ ,אם ָה ָיה ַהֶּמ ָּקח ָּד ָבר ֶׁש ֵאין ְּב ִמינֹו ִׁשּנּוי ְוהּוא ֻּכּלֹו
וֶׁ 2ש ֵאין ְּב ִמינֹו ִׁשּנּוי ְוהּוא ֻּכּלֹו ָׁשֶוה ָׁשֶוהְּ ,כגֹון ַהִּפ ְלְּפ ִלין ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהן – ֲהֵרי ֶזה ֵאינֹו חֹו ֵזר ֶאָּלא
– כל הפריטים שווים בערכם ויש להם ַעד ְּכ ֵדי ֶׁש ִּיְׁש ַאל ַעל ַׁש ַער ֶׁשַּבּׁשּוק ִּב ְל ַבד .ז ְו ֵכן ִאם נֹו ַדע
מחיר קבוע בשוק .ז ֶׁשָּבא ְל ָידֹו ֶׁשָּבא ְל ָידֹו ְּכ ִמ ְמָּכרֹוְ ,ו ָי ַדע ֶׁשָּט ָעהְ ,וֹלא ָּת ַבע – ֵאינֹו ָיכֹול
ַל ֲחזֹר ְו ִל ְתּבֹ ַעֶׁ ,ש ֲהֵרי ָמ ַחל.
ְּכ ִמ ְמָּכרֹו – שהשיג חפץ זהה לחפץ
שמכר והוא יכול לברר את שוויו.
ח ֶה ְדיֹוט – אדם פשוט ,שאינו בקי
במסחרַּ .בַּמ ְטְּבעֹות – בפריטת מטבעות דברים שיש בהם אונאה
או בצירופן .ט ִּדי ַנר ָז ָהב – השווה ח ְּכֵׁשם ֶׁשהֹו ָנ ָיה ַל ֶה ְדיֹוטָּ ,כְך הֹו ָנ ָיה ַל ַּתָּגרַ ,אף ַעל ִּפי
25דינרי כסף ועוד דינר כסף כעמלה
ֶׁשהּוא ָּב ִקיּ .ו ְכֵׁשם ֶׁשהֹו ָנ ָיה ַּבֵּפרֹות ּו ַבְּב ֵה ָמהָּ ,כְך ֵיׁש הֹו ָנ ָיה תמורת הצירוף ,שהוא המרת כמה
מטבעות פחותות ערך במטבע אחת
בעלת ערך. ַּבַּמ ְטְּבעֹות .ט ֵּכי ַצד? ֲהֵרי ֶׁש ָה ָיה ִּדי ַנר ָז ָהב ְּב ַאְרָּב ָעה
ֶס ַלע – מטבע (לערכו ,ראה מפתח מידותי ְו ֶעְׂשִרים ִּדי ָנר ֶׁשְּל ֶכ ֶסףְ ,ו ֵצְר ָפּה ְּב ֶעְׂשִרים ִּדי ָנר אֹו ִּבְׁשמֹו ָנה
ְו ֶעְׂשִרים – ֲהֵרי ֶזה ַמ ֲח ִזיר ֶאת ַההֹו ָנ ָיהָ .ה ָיה ָי ֵתר ַעל ֶזה – ָּב ַטל
ומשקלות)ֲ .ח ֵס ָרה ְׁשתּות – המטבעות
בימיהם לא היו אחידים ,וערך המטבע ַהֵּצרּוףָּ .פחּות ִמָּכאן – ְמ ִחי ָלה.
היה נמדד לפי משקלו .לכן מטבע
י ְו ֵכן ִאם ָה ְי ָתה ַה ֶּס ַלע ֲח ֵסָרה ְׁשתּותְ ,ו ָהיּו מֹו ִצי ִאין ַה ְּס ָל ִעים שחסר ממשקלה ערכה פחות .ואם
חסר בה שישית ממשקלה ,יש בה דין
אונאהְ .ו ָהיּו מֹו ִצי ִאין ַה ְּס ָל ִעים ְּב ִמ ְנ ָין ְּב ִמ ְנ ָיןֹ ,לא ְּב ִמְׁש ָקל – ַמ ֲח ִזיר ַההֹו ָנ ָיה.
– שספרו את המטבעותֹ .לא ְּב ִמְׁש ָקל יאַ 1עד ָמ ַתי ֵיׁש לֹו ְל ַה ֲח ִזיר ַה ִּדי ָנר אֹו ַה ֶּס ַלע? ַּבְּכַרִּכים – ַעד
– שלא שקלו את המטבעות ,ולכן לא
דקדקו בערכה של כל מטבע .ובמקום ְּכ ֵדי ֶׁש ַּיְר ֶאה ַלׁ ֻּש ְל ָח ִני; ַּבְּכ ָפִריםֶׁ ,ש ֵאין ַהׁ ֻּש ְל ָח ִני ָמצּוי ָׁשם –
ֵיׁש לֹו ְל ַה ֲח ִזיר ַעד ַע ְר ֵבי ַׁשָּבתֹות; ֶׁש ֵאין ַמִּכיר ַה ֶּס ַלע ְו ֶח ְסרֹו ָנּה שמקפידים על משקל המטבעות ,חוזר
אפילו בפחות משתות כדין מי שטעה
בספירה (פה"מ ב"מ ד,ו; ראה להלן טו,ב). ְו ָד ֶמי ָה ֶאָּלא ֻׁש ְל ָח ִני.
יאַ 1עד ְּכ ֵדי – בשיעור זמןֻׁ .ש ְל ָח ִני – חלפן כספיםַ .עד ַעְר ֵבי ַׁשָּבתֹות – ימי שישי ,שבהם באים בני אדם לשווקים
ויש הזדמנות להראות את המטבע למי שבקי בהערכת מטבעות (פה"מ ב"מ ד,ו).
