Page 295 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 295

‫נייןק רפס‪      ‬המכיר לכותה‪      ‬פרק יב ‪	273‬‬                                                                                                                ‫	‬

‫ד‪ַ   2‬ח ָּיב ְל ַה ֲח ִזיר – אבל מכל מקום‬                  ‫ד‪ֵ   2‬אין ַהּמֹו ֶנה ַח ָּיב ְל ַה ֲח ִזיר ַעד ֶׁש ִּת ְה ֶיה ַההֹו ָנ ָיה ָי ֵתר ַעל‬

‫אסור‪ְּ .‬בָׁשֶוה – בדיוק‪ֵ .‬אין הֹו ָנ ָיה‬                   ‫ְּפרּו ָטה‪ָ .‬ה ְי ָתה ְּפרּו ָטה ְּבָׁשֶוה – ֵאינֹו ַמ ֲח ִזיר‪ֶׁ ,‬ש ֵאין הֹו ָנ ָיה‬
                                                                                                       ‫ַלְּפרּוטֹות‪.‬‬
‫ַלְּפרּוטֹות – דין אונאה הוא רק בסכום‬

‫חשוב‪ ,‬דהיינו ביותר משווה פרוטה (בבלי‬

                           ‫ב"מ נה‪,‬א)‪.‬‬                                                                               ‫תפוגת זמן ההחזרה‬

‫ה   ְל ַבֵּטל ַהֶּמ ָּקח – כשהונה אותו יותר‬                ‫ה   ַעד ָמ ַתי ִי ְה ֶיה לֹו ַל ֲחזֹר ְו ִל ְתּבֹ ַע ַההֹו ָנ ָיה אֹו ְל ַבֵּטל ַהֶּמ ָּקח?‬

‫משתות‪ַּ .‬תָּגר – סוחר‪ַ .‬ל ַּתָּגר אֹו ִל ְקרֹובֹו‬          ‫ַעד ְּכ ֵדי ֶׁש ַּיְר ֶאה ַל ַּתָּגר אֹו ִל ְקרֹובֹו‪ְ .‬ו ִאם ָׁש ָהה ָי ֵתר ַעל ֶזה –‬
‫– כדי שיחוו את דעתם בדבר מחיר‬

‫הקנייה‪ֵ .‬אינֹו חֹו ֵזר – מפני שמן הסתם‬                     ‫ֲא ִפּלּו ָל ַקח ָׁשֶוה ֵמ ָאה ְּב ָמא ַת ִים‪ֵ ,‬אינֹו חֹו ֵזר‪.‬‬

‫כבר הספיק להראות לתגר או לקרובו‬
‫ו‪ַּ  1‬בֶּמה ְּד ָב ִרים ֲאמּו ִרים? ַּבּלֹו ֵק ַח‪ֶׁ ,‬ש ֲה ֵרי ַהֶּמ ָּקח ְּב ָידֹו והוא מוחל על יתרת הסכום ששילם‪.‬‬
‫ו‪ַ   1‬הּמֹו ֵכר חֹו ֵזר – כיוון שלאחר‬
                                                           ‫ּו ַמְר ֵאהּו‪ֲ .‬א ָבל ַהּמֹו ֵכר חֹו ֵזר ְּבהֹו ָנ ָיה ְלעֹו ָלם‪ְ ,‬ו ֵאין ָצִריְך לֹו ַמר‬
‫שהוציא את החפץ מידו‪ ,‬אין לו דרך‬                            ‫ְּב ִבּטּול ֶמ ָּקח‪ֶׁ ,‬ש ֵאינֹו יֹו ֵד ַע ְּד ֵמי ֶזה ֶׁשָּמ ַכר ַעד ֶׁש ִּיְר ֶאה ְּכמֹותֹו‬

‫לברר את שוויו‪ ,‬ורק כשישיג חפץ דומה‪,‬‬                                                                      ‫ֶׁשִּנ ְמַּכר‪.‬‬

‫יוכל לברר את מחירו‪ְּ .‬בהֹו ָנ ָיה – שתות‪.‬‬

‫ְּב ִבּטּול ֶמ ָּקח – באונאה ביותר משתות‪.‬‬                  ‫ו‪ְ   2‬ל ִפי ָכְך‪ִ ,‬אם ָה ָיה ַהֶּמ ָּקח ָּד ָבר ֶׁש ֵאין ְּב ִמינֹו ִׁשּנּוי ְוהּוא ֻּכּלֹו‬

‫ו‪ֶׁ  2‬ש ֵאין ְּב ִמינֹו ִׁשּנּוי ְוהּוא ֻּכּלֹו ָׁשֶוה‬     ‫ָׁשֶוה‪ְּ ,‬כגֹון ַהִּפ ְלְּפ ִלין ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהן – ֲהֵרי ֶזה ֵאינֹו חֹו ֵזר ֶאָּלא‬

‫– כל הפריטים שווים בערכם ויש להם‬                           ‫ַעד ְּכ ֵדי ֶׁש ִּיְׁש ַאל ַעל ַׁש ַער ֶׁשַּבּׁשּוק ִּב ְל ַבד‪   .‬ז  ְו ֵכן ִאם נֹו ַדע‬

‫מחיר קבוע בשוק‪ .‬ז  ֶׁשָּבא ְל ָידֹו‬                        ‫ֶׁשָּבא ְל ָידֹו ְּכ ִמ ְמָּכרֹו‪ְ ,‬ו ָי ַדע ֶׁשָּט ָעה‪ְ ,‬וֹלא ָּת ַבע – ֵאינֹו ָיכֹול‬
                                                                                         ‫ַל ֲחזֹר ְו ִל ְתּבֹ ַע‪ֶׁ ,‬ש ֲהֵרי ָמ ַחל‪.‬‬
‫ְּכ ִמ ְמָּכרֹו – שהשיג חפץ זהה לחפץ‬
    ‫שמכר והוא יכול לברר את שוויו‪.‬‬

‫ח   ֶה ְדיֹוט – אדם פשוט‪ ,‬שאינו בקי‬

‫במסחר‪ַּ .‬בַּמ ְטְּבעֹות – בפריטת מטבעות‬                                                                         ‫דברים שיש בהם אונאה‬

‫או בצירופן‪ .‬ט   ִּדי ַנר ָז ָהב – השווה‬                    ‫ח  ְּכֵׁשם ֶׁשהֹו ָנ ָיה ַל ֶה ְדיֹוט‪ָּ ,‬כְך הֹו ָנ ָיה ַל ַּתָּגר‪ַ ,‬אף ַעל ִּפי‬

‫‪ 25‬דינרי כסף ועוד דינר כסף כעמלה‬
‫ֶׁשהּוא ָּב ִקי‪ּ .‬ו ְכֵׁשם ֶׁשהֹו ָנ ָיה ַּבֵּפרֹות ּו ַבְּב ֵה ָמה‪ָּ ,‬כְך ֵיׁש הֹו ָנ ָיה תמורת הצירוף‪ ,‬שהוא המרת כמה‬
‫מטבעות פחותות ערך במטבע אחת‬
                         ‫בעלת ערך‪.‬‬                         ‫ַּבַּמ ְטְּבעֹות‪   .‬ט  ֵּכי ַצד? ֲהֵרי ֶׁש ָה ָיה ִּדי ַנר ָז ָהב ְּב ַאְרָּב ָעה‬

‫ֶס ַלע – מטבע (לערכו‪ ,‬ראה מפתח מידותי  ‬                    ‫ְו ֶעְׂשִרים ִּדי ָנר ֶׁשְּל ֶכ ֶסף‪ְ ,‬ו ֵצְר ָפּה ְּב ֶעְׂשִרים ִּדי ָנר אֹו ִּבְׁשמֹו ָנה‬
                                                           ‫ְו ֶעְׂשִרים – ֲהֵרי ֶזה ַמ ֲח ִזיר ֶאת ַההֹו ָנ ָיה‪ָ .‬ה ָיה ָי ֵתר ַעל ֶזה – ָּב ַטל‬
‫ומשקלות)‪ֲ .‬ח ֵס ָרה ְׁשתּות – המטבעות‬

‫בימיהם לא היו אחידים‪ ,‬וערך המטבע‬                           ‫ַהֵּצרּוף‪ָּ .‬פחּות ִמָּכאן – ְמ ִחי ָלה‪.‬‬
‫היה נמדד לפי משקלו‪ .‬לכן מטבע‬
‫י   ְו ֵכן ִאם ָה ְי ָתה ַה ֶּס ַלע ֲח ֵסָרה ְׁשתּות‪ְ ,‬ו ָהיּו מֹו ִצי ִאין ַה ְּס ָל ִעים שחסר ממשקלה ערכה פחות‪ .‬ואם‬
‫חסר בה שישית ממשקלה‪ ,‬יש בה דין‬
‫אונאה‪ְ .‬ו ָהיּו מֹו ִצי ִאין ַה ְּס ָל ִעים ְּב ִמ ְנ ָין‬  ‫ְּב ִמ ְנ ָין‪ֹ ,‬לא ְּב ִמְׁש ָקל – ַמ ֲח ִזיר ַההֹו ָנ ָיה‪.‬‬

‫– שספרו את המטבעות‪ֹ .‬לא ְּב ִמְׁש ָקל‬                      ‫יא‪ַ   1‬עד ָמ ַתי ֵיׁש לֹו ְל ַה ֲח ִזיר ַה ִּדי ָנר אֹו ַה ֶּס ַלע? ַּבְּכַרִּכים – ַעד‬
‫– שלא שקלו את המטבעות‪ ,‬ולכן לא‬
‫דקדקו בערכה של כל מטבע‪ .‬ובמקום‬                             ‫ְּכ ֵדי ֶׁש ַּיְר ֶאה ַלׁ ֻּש ְל ָח ִני; ַּבְּכ ָפִרים‪ֶׁ ,‬ש ֵאין ַהׁ ֻּש ְל ָח ִני ָמצּוי ָׁשם –‬

‫ֵיׁש לֹו ְל ַה ֲח ִזיר ַעד ַע ְר ֵבי ַׁשָּבתֹות; ֶׁש ֵאין ַמִּכיר ַה ֶּס ַלע ְו ֶח ְסרֹו ָנּה שמקפידים על משקל המטבעות‪ ,‬חוזר‬
‫אפילו בפחות משתות כדין מי שטעה‬
   ‫בספירה (פה"מ ב"מ ד‪,‬ו; ראה להלן טו‪,‬ב)‪.‬‬                   ‫ְו ָד ֶמי ָה ֶאָּלא ֻׁש ְל ָח ִני‪.‬‬

‫יא‪ַ   1‬עד ְּכ ֵדי – בשיעור זמן‪ֻׁ .‬ש ְל ָח ִני – חלפן כספים‪ַ .‬עד ַעְר ֵבי ַׁשָּבתֹות – ימי שישי‪ ,‬שבהם באים בני אדם לשווקים‬

                                                           ‫ויש הזדמנות להראות את המטבע למי שבקי בהערכת מטבעות (פה"מ ב"מ ד‪,‬ו)‪.‬‬
   290   291   292   293   294   295   296   297   298   299   300