Page 284 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד

‫נייןק רפס‪  ‬המכיר לכותה‪  ‬פרק ז‪-‬ח ‬ ‫‪ 262‬‬

‫הקונה בשליחות כמה אנשים‬ ‫יג ֲהֵרי ַהֶּמ ָּקח ֶׁשְּל ֻכָּלן – מפני שלא‬

‫יג ְׁשלָׁשה ֶׁשָּנ ְתנּו ָמעֹות ְל ֶא ָחד ִל ְקנֹות ָל ֶהם ֶמ ָּקח‪ִ :‬אם ָהיּו‬ ‫הקפידו על הפרדת הכספים‪ ,‬הם בגדר‬
‫שותפים‪ ,‬והקנייה נעשתה בכסף של‬
‫ַהָּמעֹות ְמעָֹרבֹות‪ְ ,‬ו ָק ָנה ְּב ִמ ְק ָצת ַה ָּד ִמים – ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ָה ְי ָתה‬
‫ַּכָּו ַנת ַהׁ ָּש ִלי ַח ֶׁש ֶּזה ֶׁש ָּק ָנה ְל ֶא ָחד ֵמ ֶהן‪ֲ ,‬הֵרי ַהֶּמ ָּקח ֶׁשְּל ֻכָּלן‪,‬‬ ‫שלושתם‪.‬‬

‫ְוחֹו ְל ִקין אֹותֹו ְל ִפי ְמעֹו ֵתי ֶהן‪.‬‬ ‫יד ְצרּוִרין ַו ֲחתּו ִמין – קשורים‬

‫יד ָהיּו ְמעֹות ָּכל ֶא ָחד ֵמ ֶהן ְצרּוִרין ַו ֲחתּו ִמין – ַאף ַעל ִּפי‬ ‫ומסומנים כדי שידע כל אחד אילו הם‬
‫מעותיו‪.‬‬
‫ֶׁש ָה ָיה ְּב ֵלב ַהׁ ָּש ִלי ַח ֶׁש ֶּזה ַהֶּמ ָּקח ְל ֻכָּלן‪ֹ ,‬לא ָק ָנה ֶאָּלא ֶזה‬
‫ֶׁשִּנ ְק ָנה ַהֶּמ ָּקח ִּב ְמעֹו ָתיו ִּב ְל ַבד‪.‬‬

‫ּ ֶפ ֶרק ְׁש ִמי ִני‬ ‫ ‬

‫קניין שאינו גמור‬ ‫ח‬

‫מכירה בתשלום חלקי‬ ‫א ְו ָה ָיה – המוכר‪ .‬יֹו ֵצא ְו ִנ ְכ ָנס‬

‫א ַהּמֹו ֵכר ָׂש ֶדה ַל ֲח ֵברֹו ְּב ֶא ֶלף זּוז ְו ָנ ַתן לֹו ִמ ְק ָצת ַה ָּד ִמים‪,‬‬ ‫ְותֹו ֵב ַע ְׁש ָאר ַה ָּד ִמים – ולא העמיד את‬
‫שאר הסכום כחוב‪ֹ .‬לא ָק ָנה ַהּלֹו ֵק ַח‬
‫ְו ָה ָיה יֹו ֵצא ְו ִנ ְכ ָנס ְותֹו ֵב ַע ְׁש ָאר ַה ָּד ִמים – ֲא ִפּלּו ֹלא ִנְׁש ַאר לֹו‬ ‫ֶאת ֻּכָּלּה – והעובדה שהמוכר מחזר‬
‫ֶאָּלא זּוז ֶא ָחד‪ֹ ,‬לא ָק ָנה ַהּלֹו ֵק ַח ֶאת ֻּכָּלּה‪ַ ,‬אף ַעל ִּפי ֶׁשָּכ ַתב ֶאת‬ ‫אחר יתרת הסכום מעידה שהוא זקוק‬
‫לכסף‪ ,‬וגמירות דעתו של המוכר חסרה‬
‫ַהׁ ְּש ָטר אֹו ֶׁש ֶה ֱח ִזיק‪.‬‬ ‫להשלמת הקניין‪ ,‬עד שיפרע לו הלוקח‬

‫ב‪ָ 1‬ח ַזר ּבֹו ַהּלֹו ֵק ַח – ַיד מֹו ֵכר ַעל ָה ֶע ְליֹו ָנה‪ָ :‬ר ָצה – אֹו ֵמר לֹו‬ ‫את מלוא הסכום (המאירי ב"מ עז‪,‬ב)‪.‬‬

‫' ֵהא ָלְך ְמעֹו ֶתיָך' אֹו ' ְק ֵנה ִמן ַה ַּקְר ַקע ְּכ ֶנ ֶגד ַהָּמעֹות ֶׁשָּנ ַת ָּת'‪,‬‬ ‫ב‪ַ 1‬יד מֹו ֵכר ַעל ָה ֶע ְליֹו ָנה – הברירה‬
‫ְונֹו ֵתן לֹו ִמן ַה ִּזּבּוִרית ֶׁשָּבּה‪ְ .‬ו ִאם ָח ַזר ַהּמֹו ֵכר – ַיד ַהּלֹו ֵק ַח ַעל‬
‫ָה ֶע ְליֹו ָנה‪ָ :‬ר ָצה – אֹו ֵמר לֹו ' ֵּתן ִלי ְמעֹו ַתי' אֹו ' ֵּתן ִלי ַקְר ַקע‬ ‫ביד המוכר אם להחזיר לו את הכסף‬
‫או לתת לו חלק מהקרקע בשווי הכסף‬
‫ְּכ ֶנ ֶגד ְמעֹו ַתי'‪ְ ,‬ונֹו ֵטל ִמן ַה ָּי ֶפה ֶׁשָּבּה‪.‬‬ ‫שנתן‪ .‬ואם בוחר לתת לו חלק מהקרקע‪,‬‬
‫יכול לבחור איזה חלק מהקרקע הוא‬
‫ב‪ְ 2‬ו ִאם ֹלא ָה ָיה יֹו ֵצא ְו ִנ ְכ ַנס ְותֹו ֵב ַע – ָק ָנה לֹו ֵק ַח ֶאת ֻּכָּלּה‪,‬‬ ‫רוצה לתת לו‪ .‬ולכן נותן לו ִזּבּוִרית –‬
‫החלק הרע והכחוש שבשדות (אישות‬
‫ְו ֵאין ֶא ָחד ֵמ ֶהן ָיכֹול ַל ֲחזֹר ּבֹו‪ּ ,‬וְׁש ָאר ַה ָּד ִמים ָע ָליו ִּכְׁש ָאר‬
‫טז‪,‬ג)‪.‬‬
‫ַהחֹובֹות‪ .‬ג ָמ ַכר ָׂש ֵדהּו ִמְּפ ֵני ָר ָע ָתּה – ַאף ַעל ִּפי ֶׁשהּוא‬
‫ב‪ָ 2‬ק ָנה לֹו ֵק ַח ֶאת ֻּכָּלּה – מדין קניין‬
‫ִנ ְכ ָנס ְויֹו ֵצא ְותֹו ֵב ַע ְׁש ָאר ַה ָּד ִמים‪ָ ,‬ק ָנה ַהּכֹל‪ְ ,‬ו ֵאין ַהּלֹו ֵק ַח ָיכֹול‬
‫ַל ֲחזֹר ּבֹו; ֶׁש ֶּזה ֶׁשּתֹו ֵב ַע ְורֹו ֵדף – ֹלא ִמְּפ ֵני ֶׁש ֲע ַד ִין ֹלא ָּג ַמר‬ ‫כסף‪ ,‬שהשדה נקנית אפילו בשווה‬

‫ְו ִה ְק ָנה‪ֶ ,‬אָּלא ְּכ ֵדי ֶׁשֹּלא ַי ֲחזֹר ּבֹו ַהּלֹו ֵק ַח‪.‬‬ ‫פרוטה (לעיל א‪,‬ד)‪ .‬ג ָר ָע ָתּה – שדה‬

‫ד ְו ֵכן ַה ִּדין ַּבּמֹו ֵכר ִמַּט ְל ְט ִלין‪ַ :‬אף ַעל ִּפי ֶׁשָּמַׁשְך ַהּלֹו ֵק ַח‬ ‫גרועה שהמוכר מעוניין להיפטר ממנה‪.‬‬

‫ַהֵּפרֹות ְוהֹו ִצי ָאן ִלְרׁשּותֹו‪ְ ,‬ו ַהּמֹו ֵכר ִנ ְכ ָנס ְויֹו ֵצא ַעל ְׁש ָאר‬ ‫ד ַיד ַהחֹו ֵזר ּבֹו ַעל ַה ַּת ְחּתֹו ָנה – דווקא‬
‫ַה ָּד ִמים – ֹלא ָק ָנה‪ְ ,‬ו ַיד ַהחֹו ֵזר ּבֹו ַעל ַה ַּת ְחּתֹו ָנה ְּכמֹו‬
‫ֶׁשֵּב ַאְרנּו (לעיל ב); ֶאָּלא ִאם ֵּכן ָמ ַכר ִמְּפ ֵני ָר ַעת ִמ ְמָּכרֹו‪ֲ ,‬הֵרי‬ ‫במיטלטלין הניתנים לחלוקה‪ ,‬כגון‬
‫פירות‪ ,‬אבל בדבר שאינו ניתן לחלוקה‪,‬‬
‫ֶזה ָק ָנה ַהּ ֹכל‪.‬‬ ‫כגון בעל חיים‪ ,‬אם חזר אחד מהם‪,‬‬

‫מחזיר את המעות (מ"מ)‪.‬‬