Page 272 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד

‫נייןק רפס‪  ‬המכיר לכותה‪  ‬פרק ג‪-‬ד ‬ ‫‪2 50‬‬

‫ֵּכיָון ֶׁשָּמַׁשְך – בעל הזרעים את העציץ‪ֶ .‬ה ָע ִציץ ְל ַב ַעל ַה ְּז ָר ִעים – ֵּכי ָון ֶׁשָּמַׁשְך‪ָ ,‬ק ָנה; ִה ְק ָנה ַה ְּז ָר ִעים‬
‫ַעד ֶׁש ַּי ֲח ִזיק – או עד שיעשה מעשה‬
‫ְל ַב ַעל ֶה ָע ִציץ – ֹלא ָק ָנה ַעד ֶׁש ַּי ֲח ִזיק ַּב ְּזָר ִעים ַע ְצ ָמן‪.‬‬ ‫קניין אחר המועיל בקרקע‪ ,‬כמו מתן‬

‫טז ָה ָיה ֶה ָע ִציץ ְו ַה ְּזָר ִעים ֶׁשּבֹו ְל ֶא ָחד‪ְ ,‬ו ִה ְק ָנה ַהּכֹל ְל ֶא ָחד‪:‬‬ ‫כסף או מתן שטר (מ"מ)‪.‬‬

‫ֶה ֱח ִזיק ֶּב ָע ִציץ ִל ְקנֹות ַה ְּזָר ִעים – ַאף ֶה ָע ִציץ ֹלא ָק ָנה; ֶה ֱח ִזיק‬ ‫טז ֶה ֱח ִזיק ֶּב ָע ִציץ – ולא משך אותו‬
‫ַּב ְּזָר ִעים – ָק ָנה ֶה ָע ִציץ‪ְ .‬וזֹו ִהיא ֶׁשׁ ָּשנּו‪ְ :‬נ ָכ ִסים ֶׁש ֵאין ָל ֶהם‬
‫ַא ֲחָריּות ִנ ְק ִנים ִעם ְנ ָכ ִסים ֶׁש ֵּיׁש ָל ֶהם ַא ֲחָריּות; ֶׁש ַה ְּזָר ִעים‬ ‫ולא הגביה אותו‪ַ .‬אף ֶה ָע ִציץ ֹלא ָק ָנה‬
‫– שאין המיטלטלין נקנים בחזקה (רש"י‬
‫גטין כב‪,‬א)‪ָ .‬ק ָנה ֶה ָע ִציץ – מדין 'קניין‬
‫אגב'‪ְ .‬נ ָכ ִסים ֶׁש ֵאין ָל ֶהם ַא ֲחָריּות‪ֶׁ ,‬שְּב ָע ִציץ ָנקּוב – ִּכ ְזרּו ִעים ָּב ָא ֶרץ‪ְ ,‬ו ָכל ַהְּמ ֻחָּבר ַל ַּק ְר ַקע‬
‫ְנ ָכ ִסים ֶׁש ֵּיׁש ָל ֶהם ַא ֲחָריּות – מי שיש לו‬
‫ַּכ ַּק ְר ַקע‪ְּ ,‬כמֹו ֶׁשֵּב ַא ְרנּו (לעיל א‪,‬יז)‪.‬‬ ‫חוב‪ ,‬כל קרקעותיו משועבדות לתשלום‬

‫חובו‪ ,‬שאם לא יהיה לו במה לשלם‪ ,‬העומד להינתק מן הקרקע חשוב כמיטלטלין‬

‫יז ְּכ ָבר ֵּב ַאְרנּו (שם) ֶׁשָּכל ָהעֹו ֵמד ְל ִהָּב ֵצר – ֲהֵרי הּוא ְּכ ָבצּור‪,‬‬ ‫יוכל בעל החוב לגבות את החוב מן‬
‫הקרקעות‪ ,‬אפילו אחרי שניתנו לאדם‬
‫ְו ֵאינֹו ִנ ְק ֶנה ֶאָּלא ְּב ַה ְגָּב ָהה אֹו ִּבְׁש ָאר ְּד ָבִרים ֶׁשִּנ ְק ִנין ָּב ֶהן‬ ‫אחר או נמכרו לאדם אחר‪ .‬ולכן נקראות‬
‫הקרקעות 'נכסים שיש להם אחריות'‪,‬‬
‫ַהִּמַּט ְל ְט ִלין‪ .‬יח ִּפְׁש ָּתן ֶׁשהּוא ְמ ֻחָּבר ַל ַּקְר ַקע‪ְ ,‬ו ָי ַבׁש ְו ֵאינֹו‬

‫ָצִריְך ַל ַּקְר ַקע‪ְ ,‬ו ָא ַמר לֹו ' ַיֵּפה ִלי ַקְר ַקע ָּכל ֶׁשהּוא ּו ְק ֵנה ָּכל ַמה‬ ‫מפני שיש בהן אחריות לגביית החוב‬
‫ׁ ֶּש ָע ֶלי ָה' – ֵּכיָון ֶׁש ָּת ַלׁש ָּכל ֶׁשהּוא‪ָ ,‬ק ָנה ַהּ ֹכל ִמְּפ ֵני ְּת ַנאי ֶזה‪.‬‬ ‫אף אם נמכרו‪ .‬והמיטלטלין‪ ,‬שאין גובים‬
‫ֲא ָבל ִאם ִה ְק ָנה לֹו ַהִּפְׁש ָּתן ַה ֶּזה ְּב ֶמ ֶכר אֹו ְּב ַמ ָּת ָנה – ֹלא ָק ָנה‬ ‫מהם ִאם ניתנו ל ָאדם א ֵחר או נמכרו‬
‫לאדם אחר‪ ,‬נקראים 'נכסים שאין להם‬
‫אחריות' (פה"מ‪ :‬פאה ג‪,‬ז; קידושין א‪,‬ה)‪ .‬קניין ֶאָּלא ַמה ׁ ֶּש ָּת ַלׁש‪ֶׁ ,‬ש ֲה ֵרי ִה ְגִּביהֹו‪ְ .‬ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה‪.‬‬
‫אגב אינו חל אלא במכירת מיטלטלין או‬

‫נכסים אחרים שאין להם אחריות אגב קרקע‪.‬‬

‫יח ִּפְׁש ָּתן – ראה לעיל ביאור ג‪,‬ב‪ַ .‬יֵּפה ִלי ַקְר ַקע – עבד את הקרקע שלי‪ָ .‬ק ָנה ַהּ ֹכל – את הקרקע בחזקה וגם את‬

‫הפשתן‪ .‬את הקרקע‪ ,‬מפני שייפה אותה בהסרת הפשתן (לעיל א‪,‬טז)‪ ,‬ואת הפשתן לא ב'קניין אגב'‪ ,‬אלא משום שהקונה‬

‫נעשה כשכירו של בעל הפשתן‪ ,‬וקנה את הפשתן תמורת עבודתו בשדה (פה"מ ב"ב ה‪,‬ז)‪ְּ .‬ב ֶמ ֶכר אֹו ְּב ַמ ָּת ָנה – באחת מן‬

‫הדרכים לקנות מיטלטלין‪.‬‬

‫ּ ֶפ ֶרק ְר ִבי ִעי‬ ‫‪ ‬‬ ‫א‪ֶׁ 1‬ש ֵּיׁש לֹו ְל ַהִּניחֹו – שיש לבעל‬
‫ד‬
‫דיני קנייני מיטלטלין‬ ‫הכלי רשות להניח שם את הכלי‪.‬‬
‫קֹו ֶנה לֹו – הכלי קונה לבעליו את מה‬
‫קניין בכליו של הקונה‬ ‫שבתוכו‪ֶׁ .‬שַּנ ֲעׂשּו – שנכנסו המיטלטלין‬
‫שהוא רוצה לקנות‪ְ .‬ל ִפי ָכְך – כיוון‬
‫א‪ֶּ 1‬כ ְליֹו ֶׁשָּל ָא ָדם – ָּכל ָמקֹום ֶׁש ֵּיׁש לֹו ְל ַהִּניחֹו‪ ,‬קֹו ֶנה לֹו‪.‬‬ ‫שאינו קונה אלא במקום שיש לו רשות‪.‬‬
‫ֵאין‪ ...‬קֹו ֶנה לֹו ִּבְרׁשּות ָהַרִּבים – אבל‬
‫ְו ֵכיָון ֶׁשַּנ ֲעׂשּו ַהִּמַּט ְל ְט ִלין ְּבתֹוְך ַהְּכ ִלי – ֵאין ֶא ָחד ֵמ ֶהן ָיכֹול‬ ‫הוא קונה בסמטה‪ ,‬מפני שיש לו רשות‬
‫ַל ֲחזֹר ּבֹו‪ַ ,‬ו ֲהֵרי ֶזה ְּכ ִמי ֶׁש ִה ְגִּבי ָהן אֹו ְּכ ִמי ֶׁש ֻהְּנחּו ְּבתֹוְך ֵּביתֹו‪.‬‬ ‫להניח שם את כליו (להלן ז)‪ֶ .‬אָּלא ִאם‬
‫ְל ִפי ָכְך ֵאין ֶּכ ְליֹו ֶׁשָּל ָא ָדם קֹו ֶנה לֹו ִּבְרׁשּות ָהַרִּבים‪ְ ,‬וֹלא ִּבְרׁשּות‬ ‫ֵּכן ָא ַמר וכו' – כשהכלי ברשות המוכר‬

‫ַהּמֹו ֵכר ֶאָּלא ִאם ֵּכן ָא ַמר לֹו ַהַּמ ְק ֶנה ' ֵלְך ּו ְק ֵנה ִּב ְכ ִלי ֶזה'‪.‬‬ ‫(מער"ק)‪.‬‬