Page 269 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 269
נייןק רפס המכיר לכותה פרק ג 247
א ֲא ָבל ֲח ָכ ִמים ִּתְּקנּו וכו' – הטעם ּ ֶפ ֶרק ְׁש ִלי ִׁשי
לתקנה זו יתבאר להלן ה .להלן בפרק ג
ט מפורטים מקרים שהמעות קונות בהם קנייני מיטלטלין; קניין אגב
כדין תורה (באיסורי תורה נותנים תוקף לחומרה קניין הגבהה ומשיכה
בקניין כסף ,כגון כהן שמכר בהמה ולא משך הקונה א ֶא ָחד ַהְּב ֵה ָמה ְו ֶא ָחד ְׁש ָאר ָּכל ַהִּמַּט ְל ְט ִלין – ִנ ְק ִנין ְּב ָמעֹות
אלא רק נתן מעות ,אסור לכהן להאכיל את הבהמה ִּדין ּתֹוָרה; ּו ִמׁ ֶּש ִּי ֵּתן ֶאת ַהָּמעֹות – ָק ָנהְ ,ו ֵאין ֶא ָחד ֵמ ֶהן ָיכֹול
תרומה ,מפני שכבר אינה רכושו .ראה תרומות ט,י).
ַל ֲחזֹר ּבֹוֲ .א ָבל ֲח ָכ ִמים ִּתְּקנּו ֶׁשֹּלא ִי ְקנּו ַהִּמַּט ְל ְט ִלין ֶאָּלא בֵּ 1כי ַצד – מושך דבר שאין דרכו
להגביהֵ .ע ִצים – ענפים להסקהִּ .פְׁש ָּתן –
ְּב ַה ְגָּב ָהה ,אֹו ִּב ְמִׁשי ַכת ָּד ָבר ֶׁש ֵאין ַּדְרּכֹו ְל ַה ְגִּביַּה.
צמח חד שנתי (,)Linum usitatissimum
בֵּ 1כי ַצד? ַהְּמ ַקֵּבץ ֵע ִצים אֹו ִּפְׁש ָּתן ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהן ְו ָעָׂשה ֵמ ֶהן שסיביו משמשים לתעשיית הטקסטיל.
ְטעֹון ָּגדֹול ֶׁש ִאי ֶא ְפָׁשר ְל ַה ְגִּביהֹו – ֵאינֹו ִנ ְק ֶנה ִּב ְמִׁשי ָכהֶׁ ,ש ֲה ֵרי כאן מדובר בקיבוץ הוצנים (קני הצמח)
שאורכם כ 80-ס"מְ .טעֹון – מטען,
חבילהֶ .א ֶגד – חבילה קשורה (סוכה ה,יא). ֶא ְפָׁשר ְל ַה ִּתיר ָה ֶא ֶגד ּו ְל ַה ְגִּביהֹו ֵעץ ֵעץְ .ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה.
ּו ְל ַה ְגִּביהֹו – וכל דבר שיכול להגביהו, בֲ 2א ָבל ִאם ָה ָיה ַהְּטעֹון ֶׁשְּל ִפ ְלְּפ ִלין אֹו ֱאגֹו ִזים ּוְׁש ֵק ִדים
אינו נקנה במשיכה (פה"מ ב"ב ה,ז).
ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהןְ ,ו ָה ָיה ָּגדֹול ֶׁש ֵאין ֶא ָחד ָיכֹול ְל ַה ְגִּביהֹו – ֲהֵרי
בִּ 2פ ְלְּפ ִלין – הכוונה לפלפל השחור ֶזה ִנ ְק ֶנה ִּב ְמִׁשי ָכה; ֶׁש ִאם ַי ִּתירֹו – ִי ְתָּפֵרדְ ,ו ִי ְה ֶיה לֹו ּבֹו טַֹרח
) ,(Piper nigrumשפירותיו גרגרים ָּגדֹולְ .ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶהן.
כדוריים בקוטר של כחצי סנטימטר
המשמשים לתבלין ולרפואהִ .י ְתָּפֵרד – קניין מסירה
יתפזר המטעןְ .ו ִי ְה ֶיה לֹו ּבֹו ֹטַרח ָּגדֹול
ג ַה ְּס ִפי ָנה – הֹו ִאיל ְו ִאי ֶא ְפָׁשר ְל ַה ְגִּבי ָהּהְ ,ו ֵיׁש ִּב ְמִׁשי ָכ ָתּה
– להגביהם מעט מעט (כס"מ).
ֹטַרח ָּגדֹול ְו ֵאי ָנּה ִנ ְמֶׁש ֶכת ֶאָּלא ָלַרִּביםֹ ,לא ִה ְצִריכּו ָה ְמִׁשי ָכה ,ג ִאי ֶא ְפָׁשר ְל ַה ְגִּבי ָהּה – מחמת
כובדהָ .ל ַרִּבים – על ידי כמה אנשים ֶאָּלא ִנ ְק ֵנית ִּב ְמ ִסיָרהְ .ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזהְ .ו ִאם ָא ַמר לֹו ַהּמֹו ֵכר
(כס"מ)ִּ .ב ְמ ִסי ָרה – שימסור המוכר את ' ֵלְך ְמׁ ֹשְך ּו ְק ֵנה' – ֵאינֹו קֹו ֶנה ַה ְּס ִפי ָנה ַעד ֶׁש ִּי ְמְׁש ֶכָּנה ֻּכָּלּה
הספינה ללוקח ,כגון שייתן לו את החבל ְויֹו ִצי ָאּה ִמָּכל ַהָּמקֹום ֶׁש ָה ְי ָתה ּבֹוֶׁ ,ש ֲהֵרי ִה ְקִּפיד ַהּמֹו ֵכר ֶׁשֹּלא
שקושרים בו את הספינה אל המעגן או
ִי ְק ֶנה ֶזה ֶאָּלא ִּב ְמִׁשי ָכה.
שיאחז הלוקח את חבל הספינה בפקודת
המוכר (המאירי קידושין כה,ב) .קניין זה ביטול עסקה לפני מעשה הקניין
מועיל רק ברשות הרבים או בחצר
שאינה של שניהם (להלן ד,ג)ְ .ו ֵכן ָּכל ד ִנ ְמ ֵצא ָת ָל ֵמדֶׁ ,ש ַהּלֹו ֵק ַח ִמַּט ְל ְט ִלין – ַאף ַעל ִּפי ֶׁשָּנ ַתן
ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה – כגון תיבות גדולות וחביות ָּכל ַה ָּד ִמיםָ ,יכֹול ַל ֲחזֹר ּבֹוְ ,ו ֵכן ַהּמֹו ֵכר ָיכֹול ַל ֲחזֹר ּבֹוַ ,עד
גדולות שהן כבדות מכדי להרים אותן ֶׁש ַּי ְגִּביַּה ,אֹו ִי ְמׁשְֹך ָּד ָבר ֶׁש ֵאינֹו ֶּבן ַה ְגָּב ָהה ,אֹו ִי ְמ ֹסר ַהּמֹו ֵכר
(רשב"א ב"ב עו,ב)ַ .עד ֶׁש ִּי ְמְׁש ֶכָּנה ֻּכָּלּה – ַלּלֹו ֵק ַח ָּד ָבר ֶׁש ֵאין ַּדְרּכֹו ְל ִהָּמֵׁשְךְ .ו ֵכיָון ֶׁש ִה ְגִּביַּה אֹו ָמַׁשְך
ולא כבעלי חיים ,שדי בהם בעקירת
ָּד ָבר ֶׁש ֵאין ַּד ְרּכֹו ְל ַה ְגִּביַּה ,אֹו ִנ ְמ ַסר לֹו ָּד ָבר ֶׁש ֵאין ַּד ְרּכֹו יד או רגל (ראה לעיל ב,ו)ְ .ויֹו ִצי ָאּה ִמָּכל
ַהָּמקֹום ֶׁש ָה ְי ָתה ּבֹו – והמשיכה מועילה
רק בסמטה או בחצר של שניהם (להלן ד,ג) .לכן ,אם היא ברשות הרבים ,צריך למשוך אותה לסמטה או לחצר של שניהם
(בבלי ב"ב עו,א) .ויש אומרים שהנהר חשוב כסמטה ,מפני שיש רשות לבעלי הספינות להעגין בו את ספינותיהם (רשב"א
ב"ב עו,א)ֶׁ .ש ֲה ֵרי ִה ְקִּפיד ַהּמֹו ֵכר – וכן אם משך הקונה את הספינה מדעתו ,אינו קונה אלא במשיכה ,מפני שגילה את
דעתו שהוא רוצה בקניין זה (ר"י מיגאש ב"ב עו,א).
ד ָיכֹול ַל ֲחזֹר ּבֹו – אם כבר שילם .ואף על פי שמבחינה משפטית אין הקניין תקף ,מבחינה מוסרית אם חזר בו
"לא עשה מעשה ישראל" ,ומקללים אותו קללת 'מי שפרע' (להלן ז,ב) .ואם חתם – אינו יכול לחזור בו (שם ז,ו).
