Page 264 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 264
נייןק רפס המכיר לכותה פרק א 242
ולכן יכול לחזור בו מהמכירה אם יחליט ַהּמֹו ֵכר ָיכֹול ַל ֲחזֹר ּבֹו ִמְּפ ֵני ַה ְּת ַנאיְ ,ו ַהּלֹו ֵק ַח ָיכֹול ַל ֲחזֹר ּבֹו
שהוא קונה בשטר ,ומפני שלא כתב
ַעד ֶׁש ִּי ְכּ ֹתב ַהׁ ְּש ָטרְ .ו ֵכן ִאם ִה ְת ָנה ַהּמֹו ֵכר ָּכ ֶזה .ו ָהאֹו ֵמר שטר המכר עדיין לא חל .אחרי שכתב
את השטר או כשהחליט לקנות בכסף,
ַל ֲח ֵברֹו ' ֵּתן ָמ ֶנה ִל ְפלֹו ִני ְו ִי ָּק ֶנה ֵּבי ִתי ָלְך' – ֵּכיָון ֶׁשָּנ ַתןָ ,ק ָנה
ַהַּב ִית ִמ ִּדין ָעֵרב. אין הוא יכול לחזור בו .ו ָמ ֶנה –
קניית קרקע בשטר מאה דינרָ .ק ָנה – החבר את ַהַּב ִית ִמ ִּדין
ָעֵרב – כשם שהערב מתחייב לשלם את
זֵּ 1כי ַצד ִּבְׁש ָטר? ָּכ ַתב לֹו ַעל ַהְּנ ָיר אֹו ַעל ַה ֶחֶרס אֹו ַעל ֶה ָע ֶלה החוב ,אם לא יפרע אותו הלווה ,אף
'ָׂש ִדי ְנתּו ָנה ְלָך'ָׂ' ,ש ִדי ְמכּוָרה ְלָך' – ֵּכיָון ֶׁש ִהִּגי ַע ַהׁ ְּש ָטר על פי שאדם אחר קיבל את התמורה
ְל ָידֹוָ ,ק ָנהְ ,ו ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ֵאין ָׁשם ֵע ִדים ְּכ ָללְ ,ו ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ֵאין הכספית ,כן גם המוכר נותן את ביתו
לקונה ,אף על פי שאדם אחר קיבל את
ַהׁ ְּש ָטר ָׁשֶוה ְּכלּום.
התמורה (בבלי קידושין ז,א).
זַּ 2בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ְּבמֹו ֵכר ָׂש ֵדהּו ִמְּפ ֵני ָר ָע ָתּהֲ .א ָבל זְ 1נתּו ָנה – ניתנת במתנהֶׁ .ש ֵאין ַהׁ ְּש ָטר
ִּבְׁש ָאר ַה ַּקְר ָקעֹות – ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ִהִּגי ַע ַהׁ ְּש ָטר ֶׁשַּלֶּמ ֶכר ְל ָידֹו, ָׁשֶוה ְּכלּום – ששווי הנייר או החרס הוא
ַו ֲא ִפּלּו ָהיּו ּבֹו ֵע ִדיםֹ ,לא ָק ָנה ַעד ֶׁש ִּי ֵּתן ֶאת ַה ָּד ִמים. פחות מפרוטה.
זִ 2מְּפ ֵני ָר ָע ָתּה – שדה גרועה ,שנמכרת
קניית קרקע בחזקה בגלל שבעליה מעוניין להפטר ממנה,
ולכן הוא גומר בדעתו למכור אותה
חֵּ 1כי ַצד ַּב ֲח ָז ָקה? ָמ ַכר לֹו ַּב ִית אֹו ָׂש ֶדה אֹו ָנ ַתן אֹו ָתן בשטר לפני שגבה את הכסף ,כדי שלא
יוכל הקונה לחזור בו מן הקנייה (רש"י
ַמ ָּת ָנה – ֵּכיָון ֶׁשָּנ ַעל אֹו ָּג ַדר אֹו ָּפַרץ ָּכל ֶׁשהּואְ ,והּוא ֶׁשּיֹו ִעיל
קידושין כו,א)ֹ .לא ָק ָנה ַעד ֶׁש ִּי ֵּתן ֶאת ְּב ַמ ֲעָׂשיוֲ ,ה ֵרי ֶזה ָק ָנה.
ַה ָּד ִמים – שהמוכר מוכר בתנאי שיקבל
חַּ 2בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ְּבֶׁש ֶה ֱח ִזיק ִּב ְפ ֵני ַהּמֹו ֵכרֲ .א ָבל את הכסף (מ"מ).
חָ 1נ ַעל – הקונה ,סתם בור בקרקע או ֶׁשֹּלא ִּב ְפ ֵני ַהּמֹו ֵכר אֹו ַהּנֹו ֵתן – ָצ ִריְך ֶׁשּיֹא ַמר לֹו ' ֵלְך ֲח ַזק
ּו ְק ֵנה'ְ ,ו ַא ַחר ָּכְךִ ,אם ֶה ֱח ִזיק – ָק ָנהַ ,אף ַעל ִּפי ֶׁש ֵאינֹו ִּב ְפ ֵני נעל במנעול את שער השדה או הבית
ַהְּב ָע ִלים. (פה"מ ב"ב ג,ה)ָּ .ג ַדר אֹו ָּפ ַרץ – בנה גדר
או הרס גדר ,כך שניתן להיכנס בקלות
ט ְו ַהּמֹו ֵכר ַּב ִית ַל ֲח ֵברֹו ּו ָמ ַסר לֹו ֶאת ַהַּמ ְפ ֵּת ַח – ֲהֵרי ֶזה ְּכ ִמי אל הנכסְ .והּוא ֶׁשּיֹו ִעיל ְּב ַמ ֲעָׂשיו –
שפעולותיו משפרות את הנכס ומשנות
ֶׁש ָא ַמר לֹו ' ֵלְך ֲח ַזק ּו ְק ֵנה'ַ ,אף ַעל ִּפי ֶׁש ֵאינֹו ִּב ְפ ֵני ַהְּב ָע ִלים*, את המצב הקודם ,כגון שנעל בית פתוח,
ּו ְכֶׁש ַּי ֲח ִזיקִ ,י ְק ֶנהְ .ו ֵכן ַהּמֹו ֵכר ֶאת ַהּבֹור – ֵּכיָון ֶׁשָּמ ַסר לֹו ָּד ְליֹו, כמפורט להלן בהלכות י-יא .סילוק
נזקים משדה חברו אינו נחשב דבר ֲה ֵרי ֶזה ְּכ ִמי ֶׁש ָא ַמר לֹו ' ֵלְך ֲח ַזק ּו ְק ֵנה'ּ ,ו ְכֶׁש ַּי ֲח ִזיקִ ,י ְק ֶנה.
מועיל ,משום שגם בלא חזקה ,הוא
י ֵּכי ַצד ַהַּמ ֲח ִזיק ִּב ְנ ִעי ָלה ָק ָנה? ְּכגֹון ֶׁשָּמ ַכר ַּב ִית אֹו ָח ֵצר, מצווה לעשות כן (המאירי ב"ב נג,א .לחובת
ְו ָה ָיה ַהֶּפ ַתח ָּפתּו ַחְ ,ו ָנ ַעל ַהּלֹו ֵק ַח ֶאת ַהֶּפ ַתח ְו ָח ַזר ּו ְפ ָתחֹו – סילוק נזקים מממון חברו ,ראה גזלה ואבדה יא,כ).
ֲהֵרי ֶזה ֶה ֱח ִזיק ְו ָק ָנהֶׁ ,ש ֲהֵרי ִנְׁש ַּתֵּמׁש ּבֹו ִׁשּמּוׁש ַהּמֹו ִעיל.
חְּ 2בֶׁש ֶה ֱח ִזיק – שעשה אחת
מפעולות החזקה המפורטות בפרק זה.
ִּב ְפ ֵני ַהּמֹו ֵכר – בנוכחותו ובהסכמתו
המפורשת או בהסכמתו בשתיקהַ .הּנֹו ֵתן – במתנהֵ .לְך ֲח ַזק ּו ְק ֵנה – המוכר נותן לקונה רשות לקנות גם בלא נוכחותו
(השווה בין לשון ציווי שמועילה ללשון עתיד שאינה מועילה להלן ב,ח) ,שגמירות דעת המקנה נעשית בזמן האישור ,וגמירות דעת
הקונה תהיה בשעת מעשה הקניין.
ט ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ֵאינֹו ִּב ְפ ֵני ַהְּב ָע ִלים* – שמסירת המפתח היא ההרשאה לקנות .בכ"י מ' אין מילים אלוָּ .ד ְליֹו – הדלי
לשאיבת מים מן הבור (נזקי ממון יב,ז).
י ְו ָח ַזר ּו ְפ ָתחֹו – כדי שיהיה ניכר שנעשתה הנעילה רק לשם קניין ולא לשמירת מה שבבית (כס"מ).
