Page 267 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 267
נייןק רפס המכיר לכותה פרק ב 245
או בשטר ,או בחזקה ,או בחליפין ,או בֵּ 2כי ַצד? ִה ִּתיר לֹו ִמ ְנ ָעלֹו ,אֹו ֶׁש ִה ְנ ִעיל לֹו ִמ ְנ ָעלֹו ,אֹו
במשיכה" (עבדים ה,א .לקניין במשיכה ,ראה
ֶׁשהֹו ִליְך ֵּכ ָליו ַא ֲחָריו ְל ֵבית ַהֶּמְר ָחץ ,אֹו ֶׁש ִה ְפִׁשיטֹו ,אֹו ָסכֹו,
להלן ג .לקניין חליפין ,ראה להלן ה,ה). אֹו ֵּגְרדֹו ,אֹו ִה ְלִּביׁשֹו ,אֹו ִה ְגִּביַּה ֶאת ַרּבֹו – ָק ָנהְ .ו ֵכן ִאם
בֵּ 2כ ָליו – בגדיוָ .סכֹו – בשמןֵּ .גְרדֹו – ִה ְגִּביַּה ָהַרב ֶאת ָה ֶע ֶבד – ָק ָנהּו.
שפשף את גופו במגרדת בבית המרחץ.
ִה ְגִּביַּה העבד ֶאת ַרּבֹו – העבד נקנה ג ְּת ָקפֹו ֶו ֱה ִביאֹו ֶא ְצלֹו – ָק ָנהּוֶׁ ,ש ָה ֲע ָב ִדים ִנ ְק ִנין ִּב ְמִׁשי ָכה
מדין חזקה ,שכל אלו מעשים שעושים
עבדים לאדוניהם .אבל אם עשה לו ָּכזֹוֲ .א ָבל ִאם ָקָרא ָל ֶע ֶבד ּו ָבא ֶא ְצלֹו ,אֹו ֶׁש ָא ַמר לֹו ַרּבֹו
מלאכה שאינה מיוחדת לעבדים – אין ָהִראׁשֹון ' ֵלְך ֵא ֶצל ַהּלֹו ֵק ַח' ְו ָה ַלְך ֶא ְצלֹו – ֹלא ָק ָנהּוַ ,עד
זו חזקה ,כיוון שלא מוכח שקנה אותו ֶׁש ִּי ְמְׁש ֶכּנּו ִּב ְת ִקי ָפה אֹו ִיְׁש ַּתֵּמׁש ּבֹו ְּכ ֶדֶרְך ֶׁשֵּב ַאְרנּו (לעיל ב).
לעבד (כס"מ)ִ .ה ְגִּביַּה ָה ַרב ֶאת ָה ֶע ֶבד ְו ִאם ֶה ֱח ִזיק ּבֹו ֶׁשֹּלא ִּב ְפ ֵני ָהַרב – ָצִריְך ֶׁשּיֹא ַמר לֹו ' ֵלְך
– ההגבהה היא אחת מדרכי הקניין
ֲח ַזק ּו ְק ֵנה'.
במיטלטלין (ראה להלן ג,א).
ג ְּת ָקפֹו – תפסו בחזקהִּ .ב ְמִׁשי ָכה ד ֶע ֶבד ָק ָטן – ֲהֵרי הּוא ַּכְּב ֵה ָמהְ ,וקֹו ִנין אֹותֹו ַּב ְּד ָבִרים
ָּכזֹו – שאינה לרצון העבד אלא לרצון ֶׁשּקֹו ִנין ָּב ֶהן ַהְּב ֵה ָמה ּו ַב ְּד ָבִרים ֶׁשּקֹו ִנין ָּב ֶהן ָה ֲע ָב ִדיםְ .ל ִפי ָכְך
האדוןֹ .לא ָק ָנהּו – "שהעבד מהלך ִנ ְק ֶנה ִּב ְמִׁשי ָכהַ ,אף ַעל ִּפי ֶׁשֹּלא ְּת ָקפֹו.
לדעת עצמו" (להלן ג,יא) ,ונמצא שלא
משך האדוןֵ .לְך ֲח ַזק ּו ְק ֵנה – כדין קניית בהמות
המחזיק בקרקע בלא נוכחות הבעלים
ה ַהְּב ֵה ָמהֵּ ,בין ַּד ָּקה ֵּבין ַּג ָּסה – ִנ ְק ֵנית ִּב ְמִׁשי ָכה; ַאף ַעל
(ראה לעיל א,ח).
ִּפי ֶׁש ֶא ְפָׁשר ְל ַה ְגִּביַּה אֹו ָתּהֹ ,לא ִה ְצִריכּוהּו ְל ַה ְגִּביַּהִ ,מְּפ ֵני
ד ַּכְּב ֵה ָמה – מפני שאין לו דעת ורצון
ֶׁשִּמ ְת ַחֶּב ֶטת ָּב ָא ֶרץְ .ו ִאם ִה ְגִּביַּה – ָק ָנהְ .ו ַה ַה ְגָּב ָהה – קֹו ִנין ָּבּה עצמיַ .אף ַעל ִּפי ֶׁשֹּלא ְּת ָקפֹו – שמפני
שאין לו רצון עצמי ,הוא מהלך על פי
רצון הבעלים (רש"י קידושין כב,ב). ְּב ָכל ָמקֹום; ֲא ָבל ַהְּמִׁשי ָכה – ֵאין קֹו ִנין ָּבּה ֶאָּלא ְּב ִס ְמ ָטה אֹו
ֶּב ָח ֵצר ֶׁשִּלְׁש ֵני ֶהםְ ,ו ֵאין קֹו ִנין ָּבּה ִּבְרׁשּות ָהַרִּבים ְוֹלא ְּב ָח ֵצר
ה ַּד ָּקה – צאןַּ .ג ָּסה – בקרַ .אף ַעל ִּפי
ֶׁש ֵאי ָנּה ֶׁשִּלְׁש ֵני ֶהם.
ֶׁש ֶא ְפָׁשר ְל ַה ְגִּביַּה – את הבהמה הדקה
(פה"מ קידושין א,ד) ,וכל מקום שאפשר ו ֵּכי ַצד קֹו ִנין ַהְּב ֵה ָמה ִּב ְמִׁשי ָכה? ֵאין ָצִריְך לֹו ַמר ִאם ְמָׁש ָכּה
בהגבהה ,אין קונים במשיכה (פה"מ
ב"ב ה,ז)ֶׁ .שִּמ ְת ַחֶּב ֶטת – מחזיקה עצמה ְו ָה ְל ָכה אֹו ֶׁשָר ַכב ָע ֶלי ָה ְו ָה ְל ָכה ּבֹוֶׁ ,ש ָּק ָנה; ֶאָּלא ֲא ִפּלּו ָקָרא
בארץ ומתנגדת להגבהתה (פה"מ קידושין ָלּה ּו ָב ָאה ,אֹו ֶׁש ִהִּכיָׁשּה ְּב ַמ ֵּקל ְוָר ְצ ָתה ְל ָפ ָניו – ֵּכיָון ֶׁש ָע ְקָרה
א,ד)ַ .ה ְגָּב ָהה – הרמת החפץִ .ס ְמ ָטה – ָיד ָו ֶר ֶגלְ ,ק ָנ ָיּה; ְוהּוא ֶׁש ִּי ְמׁ ֹשְך ִּב ְפ ֵני ַהְּב ָע ִליםֲ .א ָבל ִאם ָמַׁשְך
מיוונית :שביל ,רחוב צר ,שאין רבים ֶׁשֹּלא ִּב ְפ ֵני ַהְּב ָע ִלים – ָצִריְך ֶׁשּיֹא ַמר לֹו ֹק ֶדם ֶׁש ִּי ְמׁשְֹך ' ֵלְך
עוברים שם. ְמׁ ֹשְך ּו ְק ֵנה'.
ו ִהִּכיָׁשּה – הכה אותהֵּ .כיָון ֶׁש ָע ְקָרה
ָיד ָו ֶר ֶגל – ואף על פי שבקניית ספינה, ז ַהּמֹו ֵכר ֵע ֶדר ַל ֲח ֵברֹו ,אֹו ֶׁשְּנ ָתנֹו לֹו ְּב ַמ ָּת ָנה – ֵּכיָון ֶׁשָּמ ַסר
חייב למשוך את כולה (להלן ג,ג) ,בבעלי
חיים ,שדרכם ללכת ,די בעקירת יד לֹו ַמְׁשּכּו ִכיתְ ,ו ִהיא ַהְּב ֵה ָמה ַהְּמ ַהֶּל ֶכת ְּברֹאׁש ָה ֵע ֶדר ְו ַהּ ֹכל
ורגל (בבלי ב"ב עה,ב)ְ .והּוא ֶׁש ִּי ְמׁשְֹך ִנ ְמָׁש ִכין ַא ֲחֶרי ָהֵ ,אין ָצִריְך לֹו ַמר לֹו ' ֵלְך ְמׁשְֹך ּו ְק ֵנה'ֶׁ ,שְּמ ִסיַרת
ְּב ֵה ָמה זֹו ְּכ ִמי ֶׁש ָא ַמר לֹו ' ֵלְך ְמׁשְֹך ּו ְק ֵנה'; ְו ֵכי ָון ֶׁשָּמַׁשְך ָה ֵע ֶדר ִּב ְפ ֵני ַהְּב ָע ִלים וכו' – כבקניית קרקע
(לעיל א,ח).
– ָק ָנהּוַ ,אף ַעל ִּפי ֶׁשָּמַׁשְך ֶׁשֹּלא ְּב ָפ ָניו.
ז ֶׁשְּמ ִסיַרת ְּב ֵה ָמה זֹו וכו' – כבמסירת
מפתח בקניית בית (לעיל א,ט)ְ .ו ֵכיָון ֶׁשָּמַׁשְך ָה ֵע ֶדר – דווקא כשנמשך העדר אחר המשכוכית .אבל אם משך את המשכוכית
בלא העדר – קנה רק אותה (סמ"ע חו"מ קצז,ט).
