Page 266 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 266
נייןק רפס המכיר לכותה פרק א-ב 244
זהות המחזיק יזֵ 1אינֹו קֹו ֶנה ַּב ֲח ָז ָקה – כי אין גמירות
יזַ 1הּגֹוי ֵאינֹו קֹו ֶנה ַּב ֲח ָז ָקהֶ ,אָּלא ִּבְׁש ָטר הּוא ֶׁשּקֹו ֶנה ִעם דעת הגוי אלא בשטר (זכייה ומתנה א,יד).
ְנ ִתי ַנת ַהֶּכ ֶסףְ .ו ִיְׂשָר ֵאל ַהָּבא ֵמ ֲח ַמת ַהּגֹוי – ֲהֵרי הּוא ַּכּגֹוי, ֶאָּלא ִּבְׁש ָטר וכו' – כדין ישראל ,המובא
ְו ֵאינֹו קֹו ֶנה ֶאָּלא ִּבְׁש ָטר.
בהלכה זַ .הָּבא ֵמ ֲח ַמת ַהּגֹוי וכו' –
ישראל שטוען לבעלות על הקרקע
המחובר לקרקע כקרקע שקנה מן הגוי ,כיוון שהוא בא מכוח
("מחמת") הגוי ,עליו להראות את שטר
יזָּ 2כל ַהְּמ ֻחָּבר ַל ַּקְר ַקע – ֲהֵרי הּוא ַּכ ַּקְר ַקעְ ,ו ִנ ְק ֶנה ְּב ֶכ ֶסף הקנייה של הגוי ,לוודא שהגוי לא גזל
ּו ִבְׁש ָטר אֹו ַּב ֲח ָז ָקהְ .ו ִאם ֵאינֹו ָצִריְך ַל ַּקְר ַקעְּ ,כגֹון ַהּמֹו ֵכר ֲע ָנ ִבים אותה מישראל (סמ"ע קצד,א).
יזֵ 2אינֹו ָצִריְך ַל ַּקְר ַקע – שאמנם הצמח ָהעֹו ְמדֹות ְל ִהָּב ֵצר – ֲהֵרי ֶזה ְּכ ִמַּט ְל ְט ִלין ַלְּק ִנ ָּיהְ ,ו ֵיׁש ָל ֶהן אֹו ָנ ָיה.
קניית קרקע לשכירות מחובר לקרקע ,אבל נמכר כדי שייבצר,
ולכן נחשב כמנותק מן הקרקע (ראה
יח ְּכֵׁשם ֶׁש ַה ַּקְר ַקע ִנ ְק ֵנית ְּב ֶכ ֶסף ּו ִבְׁש ָטר ּו ַב ֲח ָז ָקה – ָּכְך ביאורנו לשכירות ב,ד)ְ .ל ִהָּב ֵצר – להיקטף.
ְׂש ִכירּות ַה ַּקְר ַקע ִנ ְק ֵנית ְּב ֶכ ֶסף ְל ַבּדֹו אֹו ִּבְׁש ָטר ְל ַבּדֹו אֹו אֹו ָנ ָיה – הונאה .ראה יג,ח.
יח ְּב ֶכ ֶסף ְל ַבּדֹו – אף על פי שנתבאר ַּב ֲח ָז ָקהְ ,ו ֵאין ֶא ָחד ֵמ ֶהן ָיכֹול ַל ֲחזֹר ּבֹו.
לעיל בהלכה ז ,שבמכירה לפעמים צריך
חזקה אחת להרבה שדות הן כסף הן שטר ,בשכירות ,שהיא לזמן
מוגבל ,סומך בדעתו לקנות בשטר בלבד
יט ַהּמֹו ֵכר ַל ֲח ֵברֹו ֶעֶׂשר ָׂשדֹות ְּב ֶעֶׂשר ְמ ִדינֹות – ֵּכיָון
או בכסף בלבד (ב"י חו"מ קצה,ט).
ֶׁש ֶה ֱח ִזיק ְּב ַא ַחת ֵמ ֶהןָ ,ק ָנה ֻּכָּלןַ .ו ֲא ִפּלּו ָה ְי ָתה ַא ַחת ֵמ ֶהן ַהר
יט ְמ ִדינֹות – עריםָ .ק ָנה ֻּכָּלן – מפני ָּגבֹוַּה ְו ַהׁ ְּש ִנ ָּיה ְמצּו ָלהֶׁ ,ש ֲהֵרי ַּתְׁש ִמיׁש זֹו ֵאינֹו ַּתְׁש ִמיׁש זֹו –
שקרקע הארץ היא היסוד המשותף
ַאף ַעל ִּפי ֵכןֵּ ,כיָון ֶׁש ֶה ֱח ִזיק ְּב ַא ַחת ֵמ ֶהןָ ,ק ָנה ַהׁ ְּש ָאר. לכולן (בבלי קידושין כז,ב)ְ .מצּו ָלה – עמק.
כַּ 1בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ְּבֶׁשָּנ ַתן ְּד ֵמי ֻּכָּלןֲ .א ָבל ִאם ֹלא ָנ ַתן כְּ 1בֶׁשָּנ ַתן ְּד ֵמי ֻּכָּלן וכו' – והדברים
ְּד ֵמי ֻּכָּלן – ֹלא ָק ָנה ֶאָּלא ְּכ ֶנ ֶגד ְמעֹו ָתיוְ .ל ִפי ָכְךִ ,אם ָהיּו ַהּכֹל אמורים במקום שהכסף לבדו אינו
קונה ,ויש צורך במעשה נוסף ,כגון ְּב ַמ ָּת ָנה – ָק ָנה ֻּכָּלן.
כתיבת שטר (לעיל ד) או חזקה (מ"מ;
כְ 2ו ֵכן ַּבׂ ְּש ִכירּות – ֵּכיָון ֶׁש ֶה ֱח ִזיק ְּב ַא ַחת ֵמ ֶהןָ ,ק ָנה ֻּכָּלן ָּכל כס"מ)ֹ .לא ָק ָנה ֶאָּלא ְּכ ֶנ ֶגד ְמעֹו ָתיו –
מפני שלא החזיק בכל הקרקעות ,אין ְז ַמן ַהׂ ְּש ִכירּותָ .היּו ִמ ְק ָצת ַה ַּק ְר ָקעֹות ְּב ֶמ ֶכר ּו ִמ ְק ָצ ָתן ִּבְׂש ִכירּות
למוכר גמירות דעת שיקבל את כספו,
– ֵּכיָון ֶׁש ֶה ֱח ִזיקֵּ ,בין ִּבְׂשכּוָרה ֵּבין ִּב ְמכּוָרהָ ,ק ָנה ַהּ ֹכל. בדומה למוכר ה"יוצא ונכנס ותובע
שאר הדמים ...שלא קנה הלוקח את כולה ,אף על פי שכתב את השטר או שהחזיק" (להלן ח,א; מ"מ).
כְ 2ו ֵכן ַּבׂ ְּש ִכירּות – נראה שאין הבדל בין שנתן דמי כולן לבין לא נתן ,שהרי בשכירות ,אפילו לא נתן דמים ,קנה
בחזקה ,שהרי השכירות משתלמת רק בסוף התקופה (כס"מ .בשדה הפקר זוכה רק בשדה שהחזיק בה .ראה זכייה ומתנה א,ז).
ּ ֶפ ֶרק ֵׁש ִני א ֲהֵרי הּוא ַּכ ַּקְר ַקע ַלְּק ִנ ָּיה – שנאמר
קנייני עבד ובהמה ב בעבדים הגויים" :והתנחלתם אותם
לבניכם אחריכם לרשת אחוזה" (ויקרא
דרכי קניית עבד כה,מו) .התורה דימתה אותם לאחוזה,
שהיא הקרקע שיורש כל אדם מאבותיו
א ֶע ֶבד ְּכ ַנ ֲע ִני – ֲהֵרי הּוא ַּכ ַּקְר ַקע ַלְּק ִנ ָּיהְ ,ו ִנ ְק ֶנה ְּב ֶכ ֶסף אֹו בארץ ישראל (גנבה ב,ב) .ונתבארו דיני
ִּבְׁש ָטר אֹו ַּב ֲח ָז ָקה .בּ 1ו ַמה ִהיא ַה ֲח ָז ָקה ְּב ִק ְנ ַין ֲע ָב ִדים? מכירת קרקע לעיל א,ג ואילך .וכל זאת
נוסף על קנייתו כמיטלטלין ,שהרי "עבד
ֶׁש ִּיְׁש ַּתֵּמׁש ּבֹו ְּכ ֶדֶרְך ֶׁשִּמְׁש ַּתְּמִׁשין ַּב ֲע ָב ִדים ִּב ְפ ֵני ַרָּבן. כנעני נקנה בחמישה דברים ...בכסף,
