Page 277 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 277
נייןק רפס המכיר לכותה פרק ה 255
זְ 1ו ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ִה ְק ָנה לֹו ַהְּכ ִלי – דין זִ 1ה ְק ָנה ֶא ָחד ְּכ ִלי ַלּמֹו ֵכר ְּכ ֵדי ֶׁש ִּי ְק ֶנה ַהּלֹו ֵק ַח אֹותֹו ַהִּמ ְמָּכר
זה חל גם בין הקונה למוכר (בלא צד – ָז ָכה ַלּלֹו ֵק ַחְ .ו ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ִה ְק ָנה לֹו ַהְּכ ִלי ַעל ְמ ָנת ְל ַה ֲח ִזירֹו
– ִנ ְק ָנה ַהֶּמ ָּקח ְו ָז ָכה ּבֹו ַהּלֹו ֵק ַח; ֶׁשַּמ ָּת ָנה ַעל ְמ ָנת ְל ַה ֲח ִזיר –
שלישי) ,שהקונה נותן למוכר כלי על
ְׁש ָמּה ַמ ָּת ָנה.
מנת להחזירו.
זֵ 2ח ֶלף – תמורתְּ .כ ֵדי ִׁשעּור ְּכ ִלי –
הגודל המזערי שחלק מן הכלי השלם זַ 2אף ַעל ִּפי ֶׁשֹּלא ָּת ַפס ַהּמֹו ֵכר ָּכל ַהְּכ ִלי ֶׁש ָּק ָנהּו ֵח ֶלף
עדיין משמש לייעודו (כלים יא,ב)ִ .ל ְנּ ֹתק
ִמ ְמָּכרֹוֶ ,אָּלא ָא ַחז ִמ ְק ָצתֹו ְו ָא ַחז ַהַּמ ְק ֶנה לֹו ִמ ְק ָצתֹו – ָק ָנה – להוציא.
ַהּלֹו ֵק ַח; ְוהּוא ֶׁשּיֹא ַחז ִמֶּמּנּו ְּכ ֵדי ִׁשעּור ְּכ ִלי ,אֹו יֹא ֲח ֶזּנּו ֲא ִחי ָזה זָׁ 3שלׁש ֶא ְצָּבעֹות – על שלוש
אצבעות ,שהן כ 36-סמ"ר .וה'אצבע'
היא האגודל. ֶׁשהּוא ָיכֹול ִל ְנּתֹק ֶאת ָּכל ַהְּכ ִלי ִמ ַּיד ַהַּמ ְק ֶנה לֹו.
זְ 3ל ִפי ָכְךִ ,אם ִה ְק ָנה לֹו ְּב ִמ ְק ָצת ַהֶּב ֶגד – ָצִריְך ֶׁשּיֹא ַחז ִמן ח ַּבׁ ְּש ָטרֹות – שנכתבו לראיה על
המכירה או שהשטר שימש לעדות על ַהֶּב ֶגד ְּכ ֵדי ָׁשלׁש ֶא ְצָּבעֹותֶׁ ,ש ִאם ִי ְפ ֹסק ִמָּמקֹום ֶׁש ָא ַחז ֲהֵרי
התחייבות .הערה :הרחבה של קניין הּוא ְּכ ִלי ִּב ְפ ֵני ַע ְצמֹוֶׁ ,שׁ ָּשלׁש ֶא ְצָּבעֹות ִמן ַהֶּב ֶגד ָקרּוי ְּכ ִלי,
חליפין היא התחייבות כללית של אחד ְּכמֹו ֶׁשֵּב ַא ְרנּו ְּב ִע ְנ ַין ֻט ְמ ַאת ְּב ָג ִדים (כלים כב,א)ְ .ו ֵכן ִאם ָא ַחז
הצדדים לעמוד בתנאי מפורש של
ההסכם ,כשהמתחייב מושך חפץ של ָּפחּות ִמׁ ָּשלׁש ְו ָה ָיה ָיכֹול ִל ְנּתֹק ָּכל ַהְּכ ִלי – ֲהֵרי ֶזה ָק ָנה.
הצד השני או מגביהו ומקנה בפעולתו ח ֶזה ֶׁשּכֹו ְת ִבין ַּבׁ ְּש ָטרֹות 'ְו ָק ִנינּו ִמְּפלֹו ִני ִּב ְכ ִלי ַהָּכֵׁשר ִל ְקנֹות
את התחייבותו לצד השני ,ושוב איש
ּבֹו'ִּ' :ב ְכ ִלי' – ְלהֹו ִציא ַהֵּפרֹות ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהן; ' ַהָּכֵׁשר' – מהם אינו יכול לחזור בו מן ההסכם
(ראה לעיל ה) .בתלמוד (תוספות כתובות נה,א)
ובספר "משנה תורה" ,משמש לשון ְלהֹו ִציא ִאּסּוֵרי ֲה ָנ ָיה; ' ִל ְקנֹות ּבֹו' – ְלהֹו ִציא ֶּכ ְליֹו ֶׁשַּלּמֹו ֵכר.
"קנו מידו" לציין קניין זה. ט ֶזה ַהִּק ְנ ָין ֵאינֹו ָצִריְך ִל ְהיֹות ִּב ְפ ֵני ֵע ִדיםֶ ,אָּלא ִאם ָה ָיה ֵּבינֹו
ט ֵאינֹו ָצִריְך ִל ְהיֹות ִּב ְפ ֵני ֵע ִדים – ּו ֵבין ֲח ֵברֹו – ָק ָנה; ֶׁשֹּלא ִה ְצִרי ָכה ּתֹוָרה ֵע ִדים ְּב ִדי ֵני ָממֹונֹות
ֶאָּלא ַלּכֹו ֵפרֲ ,א ָבל ַהּמֹו ֵכר אֹו ַהּנֹו ֵתן אֹו ַהּׂשֹו ֵכר אֹו ַהַּמְׁש ִאיל
להבדיל מן הקידושין או הגירושין
(אישות ג,א; גירושין א,א) ,שהעדים בהם הם
ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהן ֵאינֹו ָצ ִריְך ֵע ִדיםְ ,ו ֵכי ָון ֶׁש ָּק ָנה ַהּקֹו ֶנה ְּב ֶד ֶרְך ִמן חלק מהותי מן המעשהֶ .אָּלא ַלּכֹו ֵפר –
ראיה נגד המשקרַ .הּנֹו ֵתן – מתנהֶׁ .ש ֵאין
ָׁשם – שאין .והמילה 'שם' היא מילת ַה ְּדָר ִכים ֶׁשּקֹו ִנין ָּב ֶהןֵּ ,בין ְּב ַה ְגָּב ָהה ֵּבין ִּב ְמִׁשי ָכה ּו ְמ ִסיָרה ֵּבין
קישור שתורגמה מן הסגנון הערבי ,ואין ְּב ִק ְנ ָיןֵּ ,בין ְּב ֶכ ֶסף אֹו ִּבְׁש ָטר אֹו ַּב ֲח ָז ָקה – ָק ָנהְ ,ו ַאף ַעל ִּפי
משמעותה ציון מקום. ֶׁש ֵאין ָׁשם ֵע ִדים.
י ָּכל ְז ַמן ֶׁש ֲע ֵס ִקין ְּבאֹותֹו ִע ְנ ָין – כל חזרה מקניין חליפין
זמן שעדיין הם דנים במכירה ובתנאיה י ַהּמֹו ֵכר אֹו ַהּנֹו ֵתן ֶׁש ָּקנּו ִמ ָּידֹו – ֵיׁש ְל ָכל ֶא ָחד ֵמ ֶהן ַל ֲחזֹר ּבֹו
(רשב"ם ב"ב קיד,ב) .עיקרו של 'קניין סודר'
הוא מתן תוקף להתחייבות ,ואין גמירות ָּכל ְז ַמן ֶׁש ֲע ֵס ִקין ְּבאֹותֹו ִע ְנ ָיןְ ,ו ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ַהִּק ְנ ָין ִּב ְפ ֵני ֵע ִדים.
דעת אלא בסופו ,שכל אחד מן הצדדים ִה ְפ ִסיק ָה ִע ְנ ָין – ֵאין ֶא ָחד ֵמ ֶהן ָיכֹול ַל ֲחזֹר ּבֹוַ ,אף ַעל ִּפי ֶׁש ֵאין
מותיר לעצמו מקום לחזור בו מן ֵּבי ֵני ֶהן ֵע ִדיםּ .ו ְכֵׁשם ֶׁשחֹו ֵזר ַהּמֹו ֵכר ְו ַהּנֹו ֵתןָּ ,כְך חֹו ֵזר ַהּלֹו ֵק ַח
העסקה או להוסיף על התנאים (רשב"ם ְו ַהְּמ ַקֵּבל ָּכל ְז ַמן ֶׁש ֲע ֵס ִקין ְּבאֹותֹו ִע ְנ ָיןַ ,מה ׁ ֶּש ֵאין ֵּכן ִּבְׁש ָאר
בשם ר"ח ב"ב קיד,א)ַ .מה ׁ ֶּש ֵאין ֵּכן ִּבְׁש ָאר
ַּדְר ֵכי ַה ַה ְק ָנ ָיה – שמעשה הקניין בהן ַּדְר ֵכי ַה ַה ְק ָנ ָיה.
הוא בגוף החפץ הנקנה ,ולכן משעה
שהגביה אותו או משך אותו ,קנה אותו ,אף אם עדיין הם עוסקים באותה המכירה (לכלל "ראשון ראשון קנה" ,ראה לעיל ד,ז.)2
ושלא כבשאר הקניינים ,ערכו של הכלי הנקנה ,הסודר ,אין לו משמעות (יד רמה ב"ב קיד,ב).
