Page 278 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 278
נייןק רפס המכיר לכותה פרק ה-ו 2 56
קניין שאינו נצרך יא ֶׁש ֵאין ְצִרי ִכין ִק ְנ ָין – אף על פי שיש
יא ֵיׁש ְּד ָבִרים ַהְרֵּבה ֶׁש ֵאין ְצִרי ִכין ִק ְנ ָין ְו ֵאין ַלִּק ְנ ָין ָּב ֶהן כאן פעולות ממוניות או משפטיות ,אין
צורך במעשה קניין ,והן חלות מרגע
ַט ַעםְּ ,כגֹון ַהְּמַׁש ְחֵרר ַע ְבּדֹו ,אֹו ַהְּמ ָג ֵרׁש ֶאת ִאְׁשּתֹו ,אֹו המעשה או האמירה .מֹו ָד ָעא – הודעה
ָהעֹוֶׂשה ָׁש ִלי ַח ,אֹו ַהּמֹו ֵסר מֹו ָד ָעא ,אֹו ַהְּמ ַבֵּטל מֹו ָד ָעא ,אֹו מראש בפני עדים על עסקת מכירה
ַהּמֹו ֵחל ַל ֲח ֵברֹו חֹוב אֹו ִּפ ָּקדֹון ֶׁש ֵּיׁש לֹו ְּב ָידֹוְ ,ו ָכל ַּכּיֹו ֵצא העתידה להתבצע מתוך אונס ,ואינו
מתכוון להקנות באמת ולכן אינה תקפה
ִּב ְד ָבִרים ֵאּלּו. (להלן י,א) .מסירת מודעא אינה צריכה
יב ָנ ֲהגּו רֹב ַהְּמקֹומֹות ְל ַה ְקנֹות ְל ִמ ְק ָצת ֵאּלּו ַה ְּד ָבִרים קניין ,ודי בהודעתו לעדים.
ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהןְ ,ואֹו ְמִרין 'ְו ָק ִנינּו ִמְּפלֹו ִני ֶׁש ָעָׂשה ְּפלֹו ִני ָׁש ִלי ַח', יג ִּכ ְמַׂש ֵחק ּו ְמ ַה ֵּתל – שאינו מדבר
אֹו 'ֶׁשָּמ ַחל ִל ְפלֹו ִני חֹוב ֶׁש ֵּיׁש לֹו ֶא ְצלֹו' ,אֹו 'ֶׁשִּבֵּטל ַהּמֹו ָד ָעא
ברצינות ,ושלא יהיה ב"דברי תימה
ֶׁשָּמ ַסר ַעל ֵּגט ֶזה' ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֵאּלּוְ ,ו ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ֵאינֹו ָצִריְך. [דיבור מוזר ,כגון שמגזים] ,אלא בדעת
יג ִק ְנ ָין ֶזה ֶׁשָּנ ֲהגּו ְל ַה ְקנֹות ְּב ֵאּלּו ַה ְּד ָבִרים – ֵאינֹו מֹו ִעיל נכונה [בישוב הדעת]" (אישות,יז,יט).
ְּכלּוםֶ ,אָּלא ְלהֹו ִדי ַע ֶׁש ֵאינֹו אֹו ֵמר ְּד ָבִרים ֵאּלּו ִּכ ְמַׂש ֵחק יד ֶׁש ֵאין ָּב ֶהן ַמָּמׁש – שאין בהם
ּו ְמ ַה ֵּתלֶ ,אָּלא ֶׁשָּג ַמר ְּב ִלּבֹו ְו ַא ַחר ָּכְך ָא ַמרְ .ל ִפי ָכְךִ ,אם ָא ַמר
ְּב ֵלב ָׁש ֵלם ' ֲא ִני אֹו ֵמר ְו ָג ַמְר ִּתי ַל ֲעׂשֹות ָּד ָבר ֶזה' – ֵאינֹו ָצִריְך הקנאה החלה על חפץ מסוים ,או מעשה
בעל תוקף משפטי ,אלא הצהרה עתידית
ָּד ָבר ַא ֵחר ְּכ ָלל. (השווה לדברים שאינם צריכים קניין ,לעיל יא).
ִק ְנ ַין ְּד ָבִרים – הבטחה עתידית וכללית
קניין דברים שאין בה נכס מסוים שהקניין חל עליו
מעתהְ .ו ֵאינֹו מֹו ִעיל ְּכלּום – אין בהם
יד ַה ְּד ָבִרים ֶׁש ֵאין ָּב ֶהן ַמָּמׁש – ֵאין ַהִּק ְנ ָין מֹו ִעיל ָּב ֶהן ְּכלּום. התחייבות ,אף על פי שנעשו בקניין.
ֶׁש ֲהֵרי ֹלא ִה ְק ָנה ַל ֲח ֵברֹו ָּד ָבר ְמ ֻס ָּים
ֵּכי ַצד? ֲהֵרי ֶׁשָּכ ַתב ַּבׁ ְּש ָטר ' ָק ִנינּו ִמְּפלֹו ִני ֶׁש ֵּי ֵלְך ִּב ְסחֹוָרה ִעם
ְּפלֹו ִני' ,אֹו 'ֶׁש ַּי ְח ְלקּו ֶה ָח ֵצר ֶׁשֵּבי ֵני ֶהן' אֹו 'ֶׁש ִּיְׁש ַּת ְּתפּו ְׁש ֵני ֶהן ְו ָידּו ַע – שהקניין חל רק על נכס ממשי,
ְּב ֻאָּמנּות' ְו ַכּיֹו ֵצא ִּב ְד ָבִרים ֵאּלּו ֻּכָּלן – ֲהֵרי ֶזה ִק ְנ ַין ְּד ָבִרים בהעברת בעלות על החפץ ,כגון מכירה
ְו ֵאינֹו מֹו ִעיל ְּכלּוםֶׁ ,ש ֲהֵרי ֹלא ִה ְק ָנה ַל ֲח ֵברֹו ָּד ָבר ְמ ֻס ָּים ְו ָידּו ַע, ומתנה ,או בשעבודו של החפץ ,כגון
שעבוד קרקע להחזרת חוב וכיוצא בזה
ֹלא ִע ָּקר ְוֹלא ֵּפרֹות ִע ָּקר ַה ָּידּו ַע.
(שו"ת הר"י מיגאש קלה ,קצו).
ּ ֶפ ֶרק ִׁש ִּׁשי א ֶׁש ֵאין קֹו ִנין ָּב ֶהן – בקניין חליפין,
קנייני מטבעות ושטרות ו אם אחד הצדדים מושך את הפירות,
הדבר החליפי אינו נקנה לצד השני.
מטבעות אינן נקנות בחליפין ַהַּמ ְטֵּב ַעֵ ...אינֹו ִנ ְק ֶנה ְּב ִק ְנ ָין – המטבע
אינה בגדר חפץ ,מפני שאין ערכה נקבע
א ַהֵּפרֹות – ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ֵאין קֹו ִנין ָּב ֶהןְּ ,כמֹו ֶׁשֵּב ַאְרנּו (לעיל לפי ערך המתכת שבה אלא על פי הצורה
הטבועה בה ,ואין קניין חליפין חל אלא
ה,ו)ֲ ,הֵרי ֵהן ִנ ְק ִנין ְּב ִק ְנ ָין ִּכְׁש ָאר ַהִּמַּט ְל ְט ִליןֲ .א ָבל ַהַּמ ְטֵּב ַע – בדבר בעל ערך עצמי (פה"מ קידושין א,ו;
ְּכֵׁשם ֶׁש ֵאין קֹו ִנין ּבֹוָּ ,כְך ֵאינֹו ִנ ְק ֶנה ְּב ִק ְנ ָיןִ .נ ְמ ָצא ַהַּמ ְטֵּב ַע כס"מ) .אבל מטבע שהחומר שבה שווה
ֵאינֹו ִנ ְק ֶנה ְּב ִק ְנ ָין ְו ֵאינֹו ַנ ֲעֶׂשה הּוא ַע ְצמֹו ִק ְנ ָין ִל ְקנֹות ּבֹו ְׁש ָאר את ערכה ומשתמשים בה גם כבמתכת
ַה ְּד ָבִרים. – נקנית בקניין (ק').
