Page 244 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 244
זקיםנ רפס שפנ תושמיר חצור תהלכו פרק יב 222
ּ ֶפ ֶרק ְׁש ֵנים ָע ָׂשר אַ 1סם ַהֵּמ ִמית ָה ָא ָדם – מזון מורעל ,
שאם יאכל אותו ימות (פה"מ חולין ג,ה) .יב
שאר איסורי סכנה; הכשלת עיוור קֹ ֶדם ֶׁש ִּיְׁש ַּתֶּנה ְּבגּו ָפן – קודם שישתנה
סכנת חיים במאכלים הרכבו הכימי של הרעל ולא יזיק עוד
(י')ִ .מּׁשּום ַסָּכ ַנת ְנ ָפׁשֹות – מפני שיש
אְּ 1ב ֵה ָמה ַח ָּיה אֹו עֹוף ֶׁשְּנָׁש ָכן ָנ ָחׁש ְו ַכּיֹו ֵצא ּבֹו אֹו ֶׁש ָא ְכלּו לחשוש שמא נתפשט הרעל בכל אברי
הבהמה ,וימות האוכל מבשרה (פה"מ
ַסם ַהֵּמ ִמית ָה ָא ָדם ֹק ֶדם ֶׁש ִּיְׁש ַּתֶּנה ְּבגּו ָפן – ֲהֵרי ֵאּלּו ֲאסּוִרין
תרומות ח,ו) .ומותר לאכול בהמה שאכלה ִמּׁשּום ַסָּכ ַנת ְנ ָפׁשֹות.
דבר איסור ,כיוון ש"כל שדבר אסור
אְ 2ל ִפי ָכְךְּ ,ב ֵה ָמה ַח ָּיה אֹו עֹוף ֶׁשִּנ ְמ ְצאּו ֲחתּו ֵכי ַר ְג ַל ִים – ַאף ודבר מותר גורמין לו – הרי זה מותר
בכל מקום .לפיכך ...פרה שפיטמּה ַעל ִּפי ֶׁש ֵהן ֻמ ָּת ִרין ִמּׁשּום ְט ֵר ָפהֲ ,ה ֵרי ֵאּלּו ֲאסּו ִרין ִמּׁשּום
בכרשיני [מין ירק] עבודה זרה – תאכל.
ַסָּכ ָנהֶׁ ,שָּמא ֶא ָחד ִמּזֹו ֲח ֵלי ָע ָפר ְנָׁש ָכןַ ,עד ֶׁש ִּיָּב ְדקּוֵּ .כי ַצד וכן כל כיוצא בזה [כגון פרה שאכלה
ּבֹו ְד ָקן? צֹו ֶלה אֹו ָתם ַּב ַּתּנּורִ :אם ֹלא ִנ ְת ַח ֵּתְך ַהָּבָׂשרְ ,וֹלא
חמץ בפסח]" (עבודה זרה ז,יד.)2
ִנְׁש ַּתָּנה ִמׁ ְּש ָאר ַהָּצ ִלי – ֲהֵרי ֵאּלּו ֻמ ָּתִרין.
אֶׁ 2שִּנ ְמ ְצאּו ֲחתּו ֵכי ַר ְג ַל ִים – סימן
ב ְו ֵכן ִנּקּוֵרי ְּת ֵא ִנים ַו ֲע ָנ ִבים ְו ַהִּקּׁשּו ִאין ְו ַה ְּדלּו ִעין ְו ָה ֲא ַבִּטי ִחין מחשיד שהוכשו על ידי נחש וכדומה.
ֻמ ָּתִרין ִמּׁשּום ְטֵר ָפה – שהוא בעל חיים
ְו ַהְּמ ָל ְפפֹונֹותֲ ,א ִפּלּו ָהיּו ְּגדֹו ִלים ְּביֹו ֵתרֵּ ,בין ְּתלּוִׁשין ֵּבין האסור באכילה ,מפני שנטרף על ידי
חיה אחרת וסופו למות (מאכלות אסורות
ְמ ֻחָּבִריןַ ,ו ֲא ִפּלּו ָהיּו ְּבתֹוְך ַהְּכ ִלי – ָּכל ֶׁש ֵּיׁש ּבֹו ֵל ָחה ְו ִנ ְמ ָצא
ד,ז) ,ובכלל זה גם בהמה החולה באחד
ָנׁשּוְךָ ,אסּורֶׁ ,שָּמא ָנ ָחׁש ְו ַכּיֹו ֵצא ּבֹו ְנָׁשכֹוַ .ו ֲא ִפּלּו ָר ָאה ִצּפֹור מן החוליים העלולים להביא למיתתה,
אֹו ַע ְכָּבר יֹוֵׁשב ּו ְמ ַנ ֵּקר – ֲהֵרי ֵאּלּו ֲאסּוִריןֶׁ ,שָּמא ִּב ְמקֹום ֶנ ֶקב המנויים בהלכה (שחיטה פרקים ה-יא).
ואפשר שלא תהיה הבהמה טרפה אך
ִנ ֵּקב.
ג ְּת ֵא ָנה אֹו ֵע ָנב ֶׁשִּנַּטל ָהעֹ ֶקץ ֶׁשָּל ֶהן – ֵאין ָּב ֶהן ִמּׁשּום ִּגּלּוי. תסכן את מי שאוכל אותהִ .נ ְת ַח ֵּתְך
ַהָּבָׂשר – נתפרק לחתיכות.
ְל ִפי ָכְך אֹו ֵכל ָא ָדם ְּת ֵא ִנים ַו ֲע ָנ ִבים ַּבַּל ְי ָלה ְו ֵאינֹו חֹוֵׁשׁשְּ .ת ֵא ָנה
ְנקּוָרה ֶׁש ָּי ְבָׁשה ְו ַנ ֲעָׂשת ְּגרֹו ֶג ֶרתּ ,ו ְת ָמָרה ְנקּוָרה ֶׁש ָּי ְבָׁשה – ב ִנּקּוֵרי ְּת ֵא ִנים – תאנים שיש בהן
סימני ניקור עופות או סימני נשיכה
ְׁש ֵּתי ֶהן ֻמ ָּתרֹות. (פה"מ תרומות ח,ו)ִ .קּׁשּו ִאין – ֵמלֹון ַה ָּק ָתא
) .(Cucumis melo var. chateפרי אדמה
סכנת חיים מחפצים מאורך דומה למלפפון גדולְּ .דלּו ִעין –
רבים של דלעתְ .מ ָל ְפפֹונֹות – המלפפון
ד ָאסּור ְל ָא ָדם ִל ֵּתן ָמעֹות אֹו ִּדי ָנִרין ְלתֹוְך ִּפיוֶׁ ,שָּמא ֵיׁש
של ימינו )ֵ .(Cucumis sativusל ָחה –
ֲע ֵלי ֶהם רֹק ָי ֵבׁש ֶׁשְּל ֻמֵּכי ְׁש ִחין אֹו ְמ ֹצָר ִעין אֹו ֵז ָעהֶׁ ,שָּכל ֵז ַעת לחות של רוק וארסִּ .ב ְמקֹום ֶנ ֶקב ִנ ֵּקב
– בעל החיים אכל את סימן הנשיכה
ָה ָא ָדם ַסם ַהָּמֶות חּוץ ִמ ֵּז ַעת ַהָּפ ִנים .ה ְו ֵכן ֹלא ִי ֵּתן ָא ָדם ַּפס
של הנחש.
ָידֹו ַּת ַחת ֶׁש ְחיֹוֶׁ ,שָּמא ָנ ַגע ְּב ָידֹו ִּב ְמ ֹצָרע אֹו ְּב ַסם ַרעֶׁ ,ש ַה ָּי ַד ִים
ג ֶׁשִּנַּטל ָה ֹע ֶקץ ֶׁשָּל ֶהן – שנתלש מקום ַע ְס ָק ִנּיֹותְ .וֹלא ִי ֵּתן ַה ַּת ְבִׁשיל ַּת ַחת ַהִּמָּטהַ ,אף ַעל ִּפי ֶׁשהּוא
חיבור הפרי אל העץֵ .אין ָּב ֶהן ִמּׁשּום עֹו ֵסק ַּב ְּסעּו ָדהֶׁ ,שָּמא ִיּ ֹפל ּבֹו ָּד ָבר ַהַּמ ִּזיק ְוהּוא ֵאינֹו רֹו ֵאהּו.
ִּגּלּוי – אף אם יש בו לחה פנימית ,מפני
שהדבר טבעי ,ואינו בגדר מנוקב (המאירי עבודה זרה ל,ב)ְ .נקּו ָרה – מנוקבתְּ .גרֹו ֶג ֶרת – תאנה מיובשתְּ .ת ָמ ָרה – פרי התמר.
ְׁש ֵּתי ֶהן ֻמ ָּתרֹות – שאילו היה שם ארס נחש ,לא היה מתייבש אלא נרקב (רש"י עבודה זרה לה,א).
ד רֹק ָי ֵבׁש – רוק שהתייבש אך נותרו בו חיידקים העלולים לגרום מחלהֻ .מֵּכי ְׁש ִחין – חולים בחולי הגורם לנשילת
חלקים מגופם (פה"מ כתובות ג,ד וק' שם)ְ .מצֹ ָר ִעין – חולים במחלות עור מידבקות (מו"נ ג,מו) .ה ַּפס ָידֹו – כף ידוַּ .ת ַחת
ֶׁש ְחיֹו – מקום לח ולא הגייניֶׁ .ש ַה ָּי ַד ִים ַע ְס ָק ִנּיֹות – "כלומר מרבות למשמש" (פה"מ טהרות ז,ח)ְ .וֹלא ִי ֵּתן ַה ַּת ְבִׁשיל ַּת ַחת
ַהִּמָּטה – כשאינו מכוסה (י')ַ .אף ַעל ִּפי ֶׁשהּוא עֹו ֵסק ַּב ְּסעּו ָדה – ומתכוון לאכול אותו מיד (י').
