Page 246 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד

‫זקיםנ רפס‪  ‬שפנ תושמיר חצור תהלכו‪  ‬פרק יב‪-‬יג ‬ ‫‪2 24‬‬

‫יב ָאסּור ִל ְמּכֹר – "כדי שלא לעזור מכירת כלי נשק‬

‫יב ָאסּור ִל ְמּ ֹכר ַלּגֹו ִיים ָּכל ְּכ ֵלי ַהִּמ ְל ָח ָמה‪ְ ,‬ו ֵאין ַמְׁש ִחי ִזין ָל ֶהן‬ ‫למשחיתים בעולם להשחית" (פה"מ ע"ז‬
‫א‪,‬ז)‪ַ .‬מְׁש ִחי ִזין – מחדדים‪ַ .‬ה ַּז ִין – כלי‬
‫ֶאת ַה ַּז ִין‪ְ ,‬ו ֵאין מֹו ְכִרין ָל ֶהן ֹלא ַסִּכין‪ְ ,‬וֹלא קֹו ָלִרין‪ְ ,‬וֹלא ְּכ ָב ִלים‪,‬‬ ‫הנשק‪ ,‬כגון סייף או רומח הצריכים‬
‫ְוֹלא ַׁש ְלְׁש ָלאֹות ֶׁשְּל ַבְר ֶזל‪ְ ,‬וֹלא ֲעָׁשִׁשּיֹות ֶׁשְּל ַבְר ֶזל ִה ְנּדּו ָאה‪ְ ,‬וֹלא‬ ‫השחזה (פה"מ שם)‪ .‬קֹו ָל ִרין – "המוסרות‬

‫ֻּדִּבים ַו ֲאָריֹות‪ְ ,‬וֹלא ָּכל ָּד ָבר ֶׁש ֵּיׁש ּבֹו ֶנ ֶזק ָלַרִּבים‪ֲ .‬א ָבל מֹו ְכִרין‬ ‫שנותנין בצוארי האסירים" (פה"מ‬
‫כלים יב‪,‬א)‪ְּ .‬כ ָב ִלים – שרשרת שכובלים‬
‫ָל ֶהן ְּתִרי ִסין‪ֶׁ ,‬ש ֵאי ָנן ֶאָּלא ְל ָה ֵגן‪ .‬יג ּו ְכֵׁשם ֶׁש ָא ְסרּו ִל ְמּכֹר‬ ‫בה את רגלי האסירים (ראה כלים ט‪,‬ד)‪.‬‬
‫ֲעָׁשִׁשּיֹות ֶׁשְּל ַבְר ֶזל ִה ְנּדּו ָאה – חתיכות‬
‫ַלּגֹוי‪ָּ ,‬כְך ָא ְסרּו ִל ְמּ ֹכר ְל ִי ְ ׂשָר ֵאל ֶׁשּמֹו ֵכר ַלּגֹוי‪ּ .‬ו ֻמ ָּתר ִל ְמּ ֹכר ַה ַּז ִין‬

‫פלדה גולמית הבאות מהודו ומשמשות ַל ַח ִיל ֶׁשִּל ְב ֵני ַהְּמ ִדי ָנה‪ִ ,‬מְּפ ֵני ֶׁש ֵהן ְמ ִגִּנין ַעל ִיְׂש ָר ֵאל‪.‬‬
‫לתעשיית כלי הנשק‪ֻּ .‬דִּבים ַו ֲאָריֹות‬
‫הכשלת עיוור ונתינת עצה‬ ‫– לקרבות בין בני אדם וחיות‪ ,‬כפי‬
‫שהיה נהוג בעבר‪ְּ .‬ת ִרי ִסין – מגיני עץ‬
‫יד‪ָּ 1‬כל ֶׁש ָאסּור ִל ְמּ ֹכר ַלּגֹוי – ָאסּור ְל ָמ ְכרֹו ְל ִיְׂשָר ֵאל ֶׁשהּוא‬
‫משולשים‪ .‬יג ַל ַח ִיל ֶׁשִּל ְב ֵני ַהְּמ ִדי ָנה‬
‫ִל ְס ִטיס‪ִ ,‬מְּפ ֵני ֶׁשִּנ ְמ ָצא ְמ ַח ֵּזק ְי ֵדי עֹו ְבֵרי ֲע ֵבָרה ּו ַמ ְכִׁשי ָלן‪ְ .‬ו ֵכן‬

‫ָּכל ַהַּמ ְכִׁשיל ִעֵּור ְּב ָד ָבר* ְו ִהׂ ִּשיאֹו ֵע ָצה ֶׁש ֵאי ָנּה הֹו ֶג ֶנת‪ ,‬אֹו‬ ‫– לצבא המקומי‪.‬‬

‫ֶׁש ִח ֵּזק ְי ֵדי עֹו ְבֵרי ֲע ֵבָרה‪ֶׁ ,‬שהּוא ִעֵּור ְו ֵאינֹו רֹו ֶאה ֶּדֶרְך ָה ֱא ֶמת‬ ‫יד‪ִ 1‬ל ְס ִטיס – שודד‪ְּ .‬ב ָד ָבר* – ק'‪:‬‬
‫ִמְּפ ֵני ַּת ֲאַות ִלּבֹו – ֲהֵרי ֶזה עֹו ֵבר ְּבֹלא ַת ֲעֶׂשה‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ְ" :‬ו ִל ְפ ֵני‬
‫ַּב ֶּדֶרְך אֹו ְּב ָד ָבר‪ .‬ועיין לעיל‪ ,‬בראש‬
‫ִע ֵּור ֹלא ִת ֵּתן ִמ ְכׁשֹל" (ויקרא יט‪,‬יד)‪.‬‬
‫מניין המצוות של ספר זה‪ִ .‬הׂ ִּשיאֹו ֵע ָצה‬

‫ֶׁש ֵאי ָנּה הֹו ֶג ֶנת – נתן לו עצה שהוא יודע‬

‫יד‪ַ 2‬הָּבא ִלּטֹל ִמְּמָך ֵע ָצה– ֵּתןלֹו ֵע ָצה ַההֹו ֶג ֶנתלֹו‪ .‬טו ְו ָאסּור‬ ‫שאינה נכונה (ראה סה"מ ל"ת רצט)‪ֶׁ .‬ש ִח ֵּזק‬
‫ְי ֵדי עֹו ְבֵרי ֲע ֵבָרה – ועובר דווקא אם‬
‫ְל ַהׂ ִּשיא ֵע ָצה טֹו ָבה ְלגֹוי אֹו ְל ֶע ֶבד ָרָׁשע; ַו ֲא ִפּלּו ְל ַהׂ ִּשיאֹו ֵע ָצה‬ ‫עשה המוכשל את העברה (ק' וראה פה"מ‬
‫ֶׁש ַּי ֲעֶׂשה ְּד ַבר ִמ ְצָוה ְוהּוא עֹו ֵמד ְּבִרְׁשעֹו ָאסּור‪ְ .‬וֹלא ִנ ְת ַנ ָּסה‬ ‫תרומות ו‪,‬ג)‪ֶׁ .‬שֶּנ ֱא ַמר‪ֹ" :‬לא ְת ַקֵּלל ֵח ֵרׁש‬

‫ְו ִל ְפ ֵני ִעֵּור ֹלא ִת ֵּתן ִמ ְכׁשֹל ["אל תעזרהו ָּד ִנ ֵּיאל ֶאָּלא ַעל ֶׁש ִהׂ ִּשיא ֵע ָצה ִל ְנבּו ַכ ְד ֶנַּצר ִל ֵּתן ְצ ָד ָקה‪ֶׁ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪:‬‬
‫על עוורונו ותוסיף להטעותו" (פה"מ‬
‫" ָל ֵהן ַמ ְלָּכא‪ִ ,‬מ ְלִּכי ִיְׁשַּפר ֲע ָלְך‪( "...‬דניאל ד‪,‬כד)‪.‬‬ ‫שביעית ה‪,‬ו)]‪ְ ,‬ו ָי ֵרא ָת ֵּמ ֱאֹל ֶהיָך ֲא ִני ה'"‪.‬‬

‫טו ְל ֶע ֶבד ָרָׁשע – והוא הדין בכל רשע‪ ,‬אף אם הוא יהודי (ק')‪ .‬ונראים הדברים שאיסור זה נובע הן מן הצורך להתרחק‬

‫מן הרשעים ומחברתם‪ ,‬והן כדי לא לסייע להם להצליח‪ ,‬והם כשלעצמם ימשיכו ברשעם (ראה דעות ו‪,‬א; פה"מ אבות א‪,‬ז)‪.‬‬

‫ִנ ְת ַנ ָּסה ָּד ִנ ֵּיאל – בגוב האריות (ראה דניאל ו‪,‬יב‪-‬כה)‪ֶׁ .‬שֶּנ ֱא ַמר – בעניין מתן צדקה לעניים‪ָ " :‬ל ֵהן ַמ ְלָּכא ִמ ְלִּכי ִיְׁשַּפר ֲע ָלְך‬

‫ַו ֲח ָט ָאך ְב ִצ ְד ָקה ְפֻרק ַו ֲעָו ָי ָתך ְּב ִמי ַחן ֲע ָנ ִין‪ֵ ,‬הן ֶּת ֱהֵוה ַאְר ָכא ִלׁ ְש ֵלְו ָתְך [לכן המלך עצתי תיטב עליך‪ ,‬ואת חטאך בצדקה‬
‫פדה‪ ,‬ועוונותיך בחנינת עניים‪ ,‬אולי תהיה ארכה לשלוותך]"‪ .‬שעצת מתן הצדקה לא היה בה שינוי דרכו הרעה‪ ,‬אלא‬

‫רק אמצעי להמשיך את מלכותו‪" ,‬והוא עומד ברשעו" (י')‪.‬‬

‫ּ ֶפ ֶרק ְׁשלֹ ָׁשה ָע ָׂשר ‬ ‫ ‬ ‫פרק יג – הקדמה‪ :‬נאמר במצ ַות‬
‫הפריקה‪ִּ" :‬כי ִתְר ֶאה ֲחמֹור ׂשֹ ַנ ֲאָך רֹ ֵבץ‬
‫פריקה וטעינה‬ ‫יג‬ ‫ַּת ַחת ַמׂ ָּשאֹו ְו ָח ַד ְל ָּת ֵמ ֲעזֹב לֹו [=הימנע‬
‫מלעזוב אותו לבדו במצוקתו (ראב"ע)]‪,‬‬
‫המצוות‬ ‫ָעזֹב ַּת ֲעזֹב ִעּמֹו [=פרוק עמו את המטען‪,‬‬
‫התר את הקשרים‪ ,‬ויישמט המטען‬
‫א ִמי ֶׁשָּפ ַגע ַּב ֲח ֵברֹו ַּב ֶּדֶרְך ּו ְב ֶה ְמּתֹו רֹו ֶב ֶצת ַּת ַחת ַמׂ ָּש ָאּה‪ֵּ ,‬בין‬ ‫מאליו]" (שמות כג‪,‬ד‪-‬ה)‪ .‬ונאמר במצ ַות‬
‫הטעינה‪ֹ" :‬לא ִתְר ֶאה ֶאת ֲחמֹור ָא ִחיָך אֹו‬
‫ֶׁש ָה ָיה ָע ֶלי ָה ַמׂ ָּשא ָהָראּוי ָלּה ֵּבין ֶׁש ָה ָיה ָע ֶלי ָה ָי ֵתר ִמַּמׂ ָּש ָאּה –‬ ‫ׁשֹורֹו נֹ ְפ ִלים ַּב ֶּדֶרְך ְו ִה ְת ַעַּל ְמ ָּת ֵמ ֶהם‪ָ ,‬ה ֵקם‬
‫ֲהֵרי ֶזה ְמ ֻצֶּוה ִל ְפרֹק ֵמ ָע ֶלי ָה‪ְ .‬וזֹו ִמ ְצַות ֲעֵׂשה‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ָ " :‬עזֹב‬
‫ָּת ִקים ִעּמֹו" (דברים כב‪,‬ד)‪.‬‬

‫א ָּפ ַגע – פגש‪ִ .‬ל ְפרֹק – להוריד את‬