Page 245 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 245
זקיםנ רפס שפנ תושמיר חצור תהלכו פרק יב 223
ו ְו ֵכן ֹלא ִי ְנ ֹעץ ַה ַּסִּכין ְּבתֹוְך ָה ֶא ְתרֹוג אֹו ְּבתֹוְך ַהְּצנֹוןֶׁ ,שָּמא ו ֻח ָּדּה – הצד החד שלאורך הסכין
(וראה שחיטה א,כג)ִ .קיר ָנטּוי – קיר העומד
ליפולְ .ל ֻח ְרָּבה – מבנה רעוע ונטוש ִיּ ֹפל ָא ָדם ַעל ֻח ָּדּה ְו ָימּותְ .ו ֵכן ָאסּור ְל ָא ָדם ַל ֲעבֹר ַּת ַחת ִקיר
ָנטּוי אֹו ַעל ֶּגֶׁשר ָרעּו ַע אֹו ְל ִהָּכ ֵנס ְל ֻחְרָּבהְ ,ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא
עקב סכנת התמוטטות.
ָּב ֵאּלּו ִמׁ ְּש ָאר ַה ַּסָּכנֹות – ָאסּור ַל ֲע ֹמד ִּב ְמקֹו ָמן.
ז ְל ִה ְת ַי ֵחד – לשהות ביחידותֶׁ .ש ֵהן
ֲחׁשּו ִדין ַעל ְׁש ִפיכּות ָּד ִמים – בינם לבין סכנת חיים מגוי
עצמם (ראה עבדים ט,ח ,)3ונוסף לכך בגלל
העויינות האנטישמית .ואפשר שכל ז ְו ֵכן ָאסּור ִליהּו ִדי ְל ִה ְת ַי ֵחד ִעם ַהּגֹו ִייםִ ,מְּפ ֵני ֶׁש ֵהן ֲחׁשּו ִדין
הלכות אלו (ז-יא) תלויות במצב יראת
ַעל ְׁש ִפיכּות ָּד ִמיםְ ,וֹלא ִי ְת ַלֶּוה ִעָּמ ֶהן ַּב ֶּדֶרְךָּ .פ ַגע ְּבגֹוי ַּב ֶּדֶרְך –
הגוי את החוק ואת העונש (כבהלכה יא). ַמ ֲח ִזירֹו ִלי ִמינֹוָ .היּו עֹו ִלין ַּבַּמ ֲע ֶלה אֹו יֹוְר ִדין ַּב ְּיִרי ָדה – ֹלא ִי ְה ֶיה
ָּפ ַגע – פגשַ .מ ֲח ִזירֹו ִלי ִמינֹו – מעביר את ִיְׂשָר ֵאל ְל ַמָּטה ְוגֹוי ְל ַמ ְע ָלהֶ ,אָּלא ִיְׂשָר ֵאל ְל ַמ ְע ָלה ְוגֹוי ְל ַמָּטה,
הגוי לצד ימין שלו ,כדי שיוכל להתגונן ֶׁשָּמא ִיּפֹל ָע ָליו ַל ֲה ִמיתֹוְ .ו ַאל ָיׁ ֹש ַח ְל ָפ ָניוֶׁ,שָּמא ָירֹץ ֶאתֻּג ְלָּג ְלּתֹו.
מפניו בידו הימנית ,שהרי החרב נמצאת
בצדו השמאלי של הגוי (רש"י עבודה זרה ח ְׁש ָאלֹו ' ְל ַא ִין ַא ָּתה הֹו ֵלְך?' – ַיְר ִחיב לֹו ֶאת ַה ֶּדֶרְךְּ ,כ ֶדֶרְך
כה,ב)ְ .ו ַאל ָיׁשֹ ַח – ולא יתכופף ,גם לא
להרים דבר מהָ .ירֹץ – ירוצץ ,ינפץ (ר' ֶׁש ִהְר ִחיב ַי ֲעקֹב ְל ֵעָׂשוֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרַ " :עד ֲאֶׁשר ָאבֹא ֶאל ֲאדֹ ִני
תנחום .וראה שופטים ט,נג). ֵׂש ִעי ָרה" (בראשית לג,יד).
ח ַיְר ִחיב לֹו ֶאת ַה ֶּדֶרְך – שיאמר לו רפואה מגוי
שהוא מתכוון ללכת למקום רחוק ,כדי טָ 1אסּור ִל ַּקח ְרפּו ָאה ִמן ַהּגֹויֶ ,אָּלא ִאם ֵּכן ִנ ְת ָי ֲאׁשּו ִמֶּמּנּו
שיחשוב הגוי שיש לו שהות לפגוע בו,
והוא ילך בינתיים אל מחוז חפצו (רש"י ֶׁש ִּי ְח ֶיהְ .ו ָאסּור ְל ִה ְתַרּפֹאות ִמן ַהִּמין ְו ַאף ַעל ִּפי ֶׁשִּנ ְת ָי ֲאׁשּו
שם)ֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרַ " :י ֲע ָבר ָנא ֲאדֹ ִני ִל ְפ ֵני ַע ְבּדֹו ִמֶּמּנּוֶׁ ,שָּמא ִיָּמְׁשכּו ַא ֲחָריו.
[ויילך לשעיר]ַ ,ו ֲא ִני ֶא ְת ָנ ֲה ָלה ְל ִאִּטי
טּ 2ו ֻמ ָּתר ִל ַּקח ְרפּו ָאה ִמן ַהּגֹו ִיים ַלְּב ֵה ָמה אֹו ַלַּמָּכה ֶׁשַּבּגּוף [לאט] ְלֶר ֶגל ַהְּמ ָלא ָכה [בגלל הצאן]
ֲאֶׁשר ְל ָפ ַני ּו ְלֶר ֶגל ַה ְי ָל ִדים ַעד ֲאֶׁשר ָאבֹא ִמַּבחּוץְּ ,כגֹון ְמלּו ְג ָמא ּוְר ִט ָּיהְ .ו ִאם ָה ְי ָתה ַמָּכה ֶׁשְּל ַסָּכ ָנה –
ֶאל ֲאדֹ ִני ֵׂש ִעיָרה".
ָאסּור ִל ַּקח ִמֶּמּנּוְ .ו ָכל ַמָּכה ֶׁשְּמ ַחְּל ִלין ָע ֶלי ָה ֶאת ַהׁ ַּשָּבת – ֵאין
טָ 1אסּור ִל ַּקח ְרפּו ָאה ִמן ַהּגֹוי –
ִמ ְתַרִּפין ֵמ ֶהן .י ּו ֻמ ָּתר ִלְׁש ֹאל ְלרֹו ֵפא ּגֹויְ ,ויֹא ַמר לֹו ' ַסם
מחשש שייתן לו רעל במקום תרופה.
ִמין – ראה לעיל ביאור ד,יֶׁ .שָּמא ִיָּמְׁשכּו ְּפלֹו ִני ָי ֶפה ְלָךְ ,ו ָכְך ְו ָכְך ַּת ֲעֶׂשה'ֲ ,א ָבל ֹלא ִי ַּקח ִמֶּמּנּו.
ַא ֲחָריו – שבעקבות הצלחתו הרפואית, יא ְו ָאסּור ְל ִה ְס ַּתֵּפר ֵמ ֶהן ִּבְרׁשּות ַה ָּי ִחידֶׁ ,שָּמא ַי ַהְר ֶגּנּוְ .ו ִאם
ומתוך הכרת תודה או מתוך הערכה
ָה ָיה ָא ָדם ָחׁשּוב – ֻמ ָּתרִ ,מְּפ ֵני ֶׁשהּוא ִמ ְת ָי ֵרא ְל ָה ְרגֹוְ .ו ִאם ינהו המתרפאים על ידו ,אחר דעותיו
הכפרניות. ִּדָּמה ַלּגֹוי ֶׁשהּוא ָא ָדם ָחׁשּוב ְּכ ֵדי ֶׁש ְּי ַפ ֵחד ִמֶּמּנּו ְוֹלא ַי ַהְר ֶגּנּו –
ֲהֵרי ֶזה ֻמ ָּתר ְל ִה ְס ַּתֵּפר ִמֶּמּנּו.
טַ 2לַּמָּכה ֶׁשַּבּגּוף ִמַּבחּוץ – הנמצאת
על העור ,שבדרך כלל אינה מסוכנת (ראה
שבת ב,ה) .ואם יחוש ברע ,ירחיקנה מעצמוְ .מלּו ְג ָמא – חטים לעוסות או פירות לעוסים הניתנים על פצע או נפיחות
בגוף .והלוגמה הוא צד אחד של הפה (פה"מ שביעית ח,א)ְ .ר ִט ָּיה – פיסת בד ועליה משחה שמניחים על המכה (פה"מ עירובין
י,יג)ְ .ו ִאם ָה ְי ָתה ַמָּכה ֶׁשְּל ַסָּכ ָנה – מחלה או מכה העלולה לגרום למוות .י ּו ֻמ ָּתר ִלְׁש ֹאל ְלרֹו ֵפא ּגֹוי וכו' – מפני שהגוי
חושש לשקר ולאבד את לקוחותיו ,כיוון שהיהודי יכול לשאול רופא אחר על התרופה שהמליץ לו (בבלי עבודה זרה כז,ב).
אבל לא ייקח ממנו ,מפני שיכול להיות שעירב בה דבר העלול להמית ,ובזה לא תועיל שאלה לרופא אחר ,כיוון שגם
רופא אינו מודע לרעל שבה (פ' בשם הב"י יו"ד ,סימן קנה).
יא ֶׁשָּמא ַי ַהְר ֶגּנּו – בתער שבידו או במספריים .וברשות הרבים מותר ,מפני שהגוי חושש מפני הרואים (ל')ָ .א ָדם
ָחׁשּוב – שהיהודי בעל מעמד חברתי בכירִּ .דָּמה ַלּגֹוי – נראה לפני הגוי.
