Page 242 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 242

‫זקיםנ רפס‪      ‬שפנ תושמיר חצור תהלכו‪      ‬פרק יא	‬                                               ‫‪2	 20‬‬

‫ו  ְו ֵאּלּו ֵהן‪ֹ :‬לא ַיִּני ַח ָא ָדם ִּפיו ַעל ַה ִּסילֹון ַהְּמ ַקֵּל ַח ַמ ִים‬                ‫חכמים‪ .‬ומספר המלקות נקבע על‬
                                                                                                  ‫פי הערכת בית דין (עדות יח‪,‬ו; פה"מ נזיר‬
‫ְו ִיְׁש ֶּתה‪ְ ,‬וֹלא ִיְׁש ֶּתה ַּבַּל ְי ָלה ִמן ַהְּנ ָהרֹות ּו ִמן ָה ֲא ַגִּמים‪ֶׁ ,‬שָּמא‬      ‫ד‪,‬ג)‪ .‬לשון רד"י בארמית הוא כמו יס"ר‬
‫ִי ְב ַלע ֲעלּו ָקה ְוהּוא ֵאינֹו רֹו ֶאה‪ְ .‬וֹלא ִיְׁש ֶּתה ַמ ִים ְמ ֻגִּלין‪ֶׁ ,‬שָּמא‬            ‫בעברית (ותרגום 'ליסרה אתכם' – ויקרא כו‪,‬יח‪-‬‬

    ‫ָׁש ָתה ֵמ ֶהן ָנ ָחׁש ְו ַכּיֹו ֵצא ּבֹו ִמּזֹו ֲח ֵלי ָע ָפר‪ְ ,‬ו ִיְׁש ֶּתה ְו ָימּות‪.‬‬      ‫'למרדי יתכון'‪ .‬ו'טובה מרדות אחת בלבו של אדם‬

‫ז  ְו ֵאּלּו ֵהן ַהַּמְׁש ִקין ָה ֲאסּוִרין ִמּׁשּום ִּגּלּוי‪ַ :‬הַּמ ִים‪ְ ,‬ו ַה ַּי ִין‪,‬‬          ‫מכמה מלקיות' – בבלי ברכות ז‪,‬א; רב האי גאון‪,‬‬

‫ַו ֲא ִפּלּו ָמזּוג‪ַ ,‬ו ֲא ִפּלּו ִה ְת ִחיל ְל ִהְׁש ַּתּנֹות ַט ְעמֹו ְל ֹח ֶמץ‪ְ ,‬ו ֶה ָח ָלב‪,‬‬  ‫שערי תשובה‪ ,‬סימן טו) או פירושו "שמרד זה‬
                                                                                                  ‫בדברי תורה ובדברי סופרים" (ר' נטרונאי‬

‫ְו ַה ְּד ַבׁש‪ְ ,‬ו ַהִּציר‪ֲ .‬א ָבל ְׁש ָאר ָּכל ַהַּמְׁש ִקין – ֵאין ַמ ְקִּפי ִדין ַעל‬           ‫גאון‪ ,‬מהדורת ברודי‪ ,‬תשובות פרשניות‪ ,‬סימן תכ)‪.‬‬

‫ִּגּלּו ָין‪ֶׁ ,‬ש ֵאין ַּב ֲע ֵלי ֶאֶרס ׁשֹו ִתין ֵמ ֶהן‪  .‬ח‪ַ   1‬הּׁשּום ֶׁשִּנ ְתַר ֵּסק‪,‬‬         ‫ו   ִסילֹון ַהְּמ ַקֵּל ַח ַמ ִים – צינור (פה"מ שבת‬

     ‫ַו ֲא ַבִּטי ַח ֶׁשֶּנ ְח ַּתְך ְו ִנ ְתַּגָּלה – ָאסּור‪ְ .‬ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה‪.‬‬   ‫ג‪,‬ג) שזורמים בו מים‪ֲ .‬עלּו ָקה – תולעת‬
                                                                                                  ‫מוצצת דם החיה במקווי מים‪ ,‬העלולה‬

‫ח‪ַ   2‬י ִין ְמ ֻבׁ ָּשל – ֵאין ּבֹו ִמּׁשּום ִּגּלּוי; ְו ֵכן ַי ִין ּתֹו ֵסס‪ְ ,‬והּוא ַה ַּי ִין‬  ‫לגרום למות האדם אם היא מגיעה‬
                                                                                                  ‫לדרכי הנשימה שלו‪ ,‬כיוון שהיא מקשה‬
‫על הנשימה‪ְ .‬מ ֻגִּלין – גלויים וחשופים ִמּ ְׁש ַעת ְּד ִרי ָכתֹו ַעד ְׁשלָׁשה ָי ִמים‪ְ ,‬ו ַי ִין אֹו ַמ ִים אֹו ָח ָלב ֶׁש ָהיּו‬

‫ַחִּמין ָּכל ְז ַמן ֶׁש ַה ֶה ֶבל עֹו ֶלה ֵמ ֶהן‪ְ ,‬ו ֵכן ַמְׁש ִקין ֶׁש ָה ָיה ַהַּמְׁש ֶקה‬       ‫בלא השגחה‪ֶׁ .‬שָּמא ָׁש ָתה ֵמ ֶהן ָנ ָחׁש –‬
‫יֹוֵרד ִמְּל ַמ ְע ָלה ְלתֹו ָכן ִטָּפה ַא ַחר ִטָּפה‪ְ ,‬והּוא ֶׁש ִּי ְה ֶיה טֹוֵרד‬               ‫והטיל בהם את ארסו (פה"מ תרומות ח‪,‬ד)‪.‬‬
‫ְויֹוֵרד – ָּכל ֵאּלּו ֵאין ָּב ֶהן ִמּׁשּום ִּגּלּוי‪ֶׁ ,‬שּזֹו ֲח ֵלי ָע ָפר ִמ ְת ָיְר ִאין‬
                                                                                                  ‫ז   ָמזּוג – יין מהול במים בשיעור של‬
          ‫ִמִּב ְעּבּו ַע ַהַּמְׁש ֶקה ּו ִמן ַה ֶה ֶבל‪ְ ,‬ו ֵאין ׁשֹו ִתין ִמֶּמּנּו‪.‬‬
                                                                                                  ‫עד שלושה רבעים מים ורבע יין (ברכות‬
                                                                                                  ‫ח‪,‬ט; שבת כט‪,‬טו)‪ְ .‬לחֹ ֶמץ – ליין שהחמיץ‪.‬‬

‫ט   ֵמי ְּכ ָבִׁשין ּו ֵמי ְׁש ָלקֹות ּו ֵמי ֻּתְרמֹו ִסין – ֵאין ָּב ֶהן ִמּׁשּום‬                ‫ִציר – הנוזל שכובשים בו דגים עם‬
                                                                                                  ‫הנוזל המתמצה מן הדגים הכבושים‬
‫ִּגּלּוי‪ַ .‬מ ִים ֶׁשׁ ָּשָרה ָּב ֶהם ְּכ ָבִׁשין ּוְׁש ָלקֹות ְו ֻתְרמֹו ִסין‪ִ :‬אם‬                ‫והמלוחים (פה"מ תרומות י‪,‬ח; כיפורים ח‪,‬ב)‪.‬‬

‫ִנְׁש ַּתָּנה ַט ְע ָמן – ֵאין ָּב ֶהן ִמּׁשּום ִּגּלּוי; ְו ִאם ֵאין ָּב ֶהן נֹו ֵתן ַט ַעם‬      ‫ח‪ַ   2‬י ִין ְמ ֻבׁ ָּשל – מפני שנשתנה טעמו‬
‫– ֲאסּוִרין‪ְ .‬ו ֵכן ַמ ִים ֶׁש ֵה ִדי ַח ָּב ֶהן ְּפִריִׁשין ְו ַדְר ֻמ ְס ִקין ַלחֹו ֶלה –‬
                                                                                                  ‫בבישול (איסורי מזבח ו‪,‬ט)‪ִ .‬מּ ְׁש ַעת ְּד ִרי ָכתֹו‬
                                   ‫ֲאסּוִרין ִמּׁשּום ִּגּלּוי‪.‬‬
                                                                                                  ‫– משעה שנסחטו הענבים‪ֶ .‬ה ֶבל – אדי‬

                                                                                                  ‫חום‪ .‬טֹוֵרד ְויֹוֵרד – מטפטף בלא‬

‫י   ַי ִין ֶׁש ֵעֵרב ּבֹו ְּד ָבִרים ַח ִּדין ְּכ ִפ ְלְּפ ִלין‪ ,‬אֹו ְּד ָבִרים ָמִרים‬                                        ‫הפוגה‪.‬‬

‫ְּכ ַא ְפ ַס ְנ ִּתין‪ַ ,‬עד ֶׁשִּנְׁש ַּתָּנה ַט ְעמֹו – ֵאין ּבֹו ִמּׁשּום ִּגּלּוי; ְוהּוא‬       ‫ט   ֵמי ְּכ ָבִׁשין – המים שכבשו בהם‬
                                  ‫ַה ִּדין ִּבְׁש ָאר ַהַּמְׁש ִקין‪.‬‬
                                                                                                  ‫פירות וירקות בחומץ או במלח (פה"מ‬
                                                                                                  ‫מקוות ז‪,‬ב)‪ֵ .‬מי ְׁש ָלקֹות – מים שהרתיחו‬

                                           ‫זמן הגילוי‪ ,‬כמות המשקה ומקומו‬                          ‫בהם פירות או ירקות‪ֻּ .‬תְרמֹו ִסין –‬
                                                                                                  ‫תורמוס תרבותי )‪.(Lupinus termis‬‬
‫יא  ָּכל ַהַּמְׁש ִקין ָה ֲאסּוִרין ִמּׁשּום ִּגּלּוי ֶׁשִּנ ְתַּגּלּו‪ֵּ ,‬בין ַּבּיֹום ֵּבין‬      ‫צמח חד שנתי‪ .‬התורמוס הוא אחד‬

‫ממיני הקטניות‪ .‬בגלל מרירות זרעיו‪ַּ ,‬בַּל ְי ָלה – ֲאסּו ִרין‪ַ .‬ו ֲא ִפּלּו ָה ָיה ְּב ִצ ָּדן ָא ָדם ָיֵׁשן – ֵאין ֵאי ַמת‬

                                                                      ‫הוא ראוי לאכילה רק לאחר שנשלק‬

‫פעמים אחדות‪ֵ .‬אין ָּב ֶהן ִמּׁשּום ִּגּלּוי – מפני שאין הנחש שותה מהם‪ֵ .‬ה ִדי ַח – שטף‪ְּ .‬פִריִׁשין – פרי עץ ה ַחּבּוׁש‬

‫)‪ ,(Cydonia oblonga‬פרי כעין תפוח גדול הנאכל חי ומבושל (פה"מ‪ :‬כלאיים א‪,‬ד; מעשרות א‪,‬ג)‪ַּ .‬ד ְר ֻמ ְס ִקין – שזיף הגן‬

‫)‪ַ .(Prunus domestica‬לחֹו ֶלה – כנראה מפני שהם נשטפים במהירות ואינם מספיקים לתת טעם במים‪ ,‬בניגוד לשרייה‪.‬‬

‫י   ַח ִּדין – חריפים‪ִּ .‬פ ְלְּפ ִלין – הנקראים בימינו פלפל שחור )‪ ,(Piper nigrum‬מטפס רב שנתי ממוצא טרופי בעל עלים‬

‫גדולים ונושא אשכול פירות‪ .‬פירות הפלפל משמשים‪ ,‬בעיקר כשהם שחוקים‪ ,‬כתבלין חריף ואף כסממן מרפא‪ַ .‬א ְפ ַס ְנ ִּתין‬

‫– מילה יוונית‪ ,‬שמשמעה 'לענה' (ר"ח ע"ז ל‪,‬א)‪ .‬הצמח מזוהה בוודאות עם לענת האבסינט )‪,(Artemisia absinthium‬‬

‫צמח רב שנתי בעל עלים גזורים בצבע מכסיף‪ ,‬המשמש בעיקר לתיבול משקאות חריפים ובשר‪ .‬ובימינו עושים ממנו‬
   237   238   239   240   241   242   243   244   245   246   247