Page 241 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 241
זקיםנ רפס שפנ תושמיר חצור תהלכו פרק יא 219
י ּכֹו ִפין – מכריחיםַ .ח ָּי ִבין ְל ָה ִביא ּ ֶפ ֶרק ַא ַחד ָע ָׂשר
יא
ְל ַא ַחר יֹום ַהִּכּפּוִרים – ככל חייבי מעקה; משקים מגולים
חטאות ,הצריכים להביא לאחר יום
מצַות מעקה
הכיפורים (שגגות ג,ט).
א ִמ ְצַות ֲעֵׂשה ַל ֲעׂשֹות ָא ָדם ַמ ֲע ֶקה ְל ַגּגֹוֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרְ" :ו ָעִׂשי ָת
א ֶׁשֶּנ ֱא ַמרִּ" :כי ִת ְב ֶנה ַּב ִית ָח ָדׁש ְו ָעִׂשי ָת
ַמ ֲע ֶקה ְל ַגֶּגָך" (דברים כב,ח); ְוהּוא ֶׁש ִּי ְה ֶיה ֵּבית ִּדי ָרהֲ .א ָבל ֵּבית
ַמ ֲע ֶקה ְל ַגֶּגָךְ ,וֹלא ָתִׂשים ָּד ִמים [=לא ָהאֹו ָצרֹות ּו ֵבית ַהָּב ָקר ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהן – ֵאינֹו ָזקּוק לֹוְ .ו ָכל ַּב ִית
תגרום לעבירת הריגה (ת"א)] ְּב ֵבי ֶתָךִּ ,כי ֶׁש ֵאין ּבֹו ַאְרַּבע ַאּמֹות ַעל ַאְרַּבע ַאּמֹות – ָּפטּור ִמן ַהַּמ ֲע ֶקה.
ִיּפֹל ַהּנֹ ֵפל ִמֶּמּנּו"ֵּ .בית ִּדיָרה – שדרים
בוֵּ .בית ָהאֹו ָצרֹות – מחסן מזוןֵּ .בית ב ַּב ִית ֶׁשִּלְׁש ֵני ֻׁש ָּת ִפין – ַח ָּיב ַּבַּמ ֲע ֶקהֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרִּ" :כי ִיּפֹל
ַהָּב ָקר – רפתֵ .אינֹו ָזקּוק לֹו – אינו חייב
לעשות לו מעקה ,מפני שאינו משמש ַהּנֹ ֵפל ִמֶּמּנּו" (שם) – ֹלא ָּת ָלה ֶאָּלא ַּבּנֹו ֵפלִ .אם ֵּכן ָלָּמה ֶנ ֱא ַמר
באופן קבוע כבית דירה ,ולכן אינו "דבר "ַּגֶּגָך" (שם)? ְל ַמ ֵעט ָּב ֵּתי ְּכ ֵנ ִסּיֹות ּו ָב ֵּתי ִמ ְדָרׁשֹותְ ,ל ִפי ֶׁש ֵאי ָנן
שיש בו סכנה" (להלן ד; חזו"א ליקוטים סימן ֲעׂשּו ִיין ְל ִדיָרהָ .ה ְי ָתה ְרׁשּות ָהַרִּבים ְּגבֹו ָהה ִמַּגּגֹו – ֵאינֹו ָזקּוק
יח)ַ .אְרַּבע ַאּמֹות ַעל ַאְרַּבע ַאּמֹות – כשני
מטרים על שני מטרים ,השטח המזערי ְל ַמ ֲע ֶקהֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרִּ" :כי ִיּפֹל ַהּ ֹנ ֵפל ִמֶּמּנּו"ֹ ,לא ְלתֹוכֹו.
הנקרא 'בית'. ג ּ ֹג ַבּה ַהַּמ ֲע ֶקה – ֵאין ָּפחּות ֵמ ֲעָׂשָרה ְט ָפ ִחיםְּ ,כ ֵדי ֶׁשֹּלא
ב ֹלא ָּת ָלה ֶאָּלא ַּבּנֹו ֵפל – החובה לבנות ִיּפֹל ִמֶּמּנּו ַהּנֹו ֵפלְ .ו ָצִריְך ִל ְהיֹות ַהְּמ ִחָּצה ֲח ָז ָקהְּ ,כ ֵדי ֶׁש ִּיׁ ָּש ֵען
ָה ָא ָדם ָע ֶלי ָה ְוֹלא ִּתּ ֹפלְ .ו ָכל ַהַּמִּני ַח ַּגּגֹו ְּבֹלא ַמ ֲע ֶקה – ִּבֵּטל
מעקה נבחנת על פי הסכנה הצפויה מן ִמ ְצַות ֲעֵׂשהְ ,ו ָע ַבר ַעל ֹלא ַת ֲעֶׂשהֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרְ" :וֹלא ָתִׂשים ָּד ִמים
הגג ולא על פי הבעלות עליוֵ .אינֹו ָזקּוק ְּב ֵבי ֶתָך" (שם)ְ .ו ֵאין לֹו ִקין ַעל ָלאו ֶזהִ ,מְּפ ֵני ֶׁש ֵאין ּבֹו ַמ ֲעֶׂשה.
ְל ַמ ֲע ֶקה – אינו חייב להגביה את המעקה
לגגו ,כדי שלא ייפלו מרשות הרבים אל שמירה מכל מכשול
גגו. דֶ 1א ָחד ַהַּגג ְו ֶא ָחד ָּכל ָּד ָבר ֶׁש ֵּיׁש ּבֹו ַסָּכ ָנה ְוָראּוי ֶׁש ִּיָּכֵׁשל
ג ֲעָׂשָרה ְט ָפ ִחים – כ 80-ס"מִ .מְּפ ֵני ּבֹו ָא ָדם ְו ָימּותְּ ,כגֹון ֶׁש ָה ְי ָתה לֹו ְּב ֵאר אֹו ּבֹור ַּב ֲח ֵצרֹוֵּ ,בין
ֶׁש ֵּיׁש ָּב ֶהן ַמ ִים ֵּבין ֶׁש ֵאין ָּב ֶהן ַמ ִים – ַח ָּיב ַל ֲעׂשֹות ָל ֶהן ֻח ְל ָיה
ֶׁש ֵאין ּבֹו ַמ ֲעֶׂשה – ואין לוקים על אי ְּגבֹו ָהה ֲעָׂשָרה ְט ָפ ִחים אֹו ַל ֲעׂשֹות ָלּה ְּכסּוי ְּכ ֵדי ֶׁשֹּלא ִיּ ֹפל ָּבּה
עשיית מעשה (סנהדרין יח,ב).
ָא ָדם ְו ָימּות.
דֻ 1ח ְל ָיה – האבנים שסביב שפת
דְ 2ו ֵכן ָּכל ִמ ְכׁשֹול ֶׁש ֵּיׁש ּבֹו ַסָּכ ַנת ְנ ָפׁשֹות – ִמ ְצַות ֲעֵׂשה
הבור.
ַל ֲה ִסירֹו ּו ְל ִהׁ ָּש ֵמר ִמֶּמּנּו ּו ְל ִה ָּז ֵהר ַּב ָּד ָבר ָי ֶפה ָי ֶפהֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמר:
דָּ 2כל ִמ ְכׁשֹול ֶׁש ֵּיׁש ּבֹו ַסָּכ ַנת ְנ ָפׁשֹות " ִהׁ ָּש ֶמר ְלָך ּוְׁשמֹר ַנ ְפְׁשָך" (שם ד,ט)ְ .ו ִאם ֹלא ֵה ִסירְ ,ו ִהִּני ַח
ַהִּמ ְכׁשֹולֹות ַהְּמ ִבי ִאין ִלי ֵדי ַסָּכ ָנה – ִּבֵּטל ִמ ְצַות ֲעֵׂשהְ ,ו ָע ַבר
– כגון רכב שאינו תקיןֶׁ .שֶּנ ֱא ַמרַ" :רק
ִהׁ ָּש ֶמר ְלָך ּוְׁש ֹמר ַנ ְפְׁשָך ְמ ֹאד ֶּפן ִּתְׁשַּכח ַעל "[ ְו]ֹלא ָתִׂשים ָּד ִמים" (שם כב,ח).
ֶאת ַה ְּד ָבִרים ֲאֶׁשר ָראּו ֵעי ֶניָך [במעמד
הר סיני] ּו ֶפן ָיסּורּו ִמְּל ָב ְבָך ּכֹל ְי ֵמי תקנת חכמים בסכנות ובמשקים מגולים
ַח ֶּייָךְ ,והֹו ַד ְע ָּתם ְל ָב ֶניָך ְו ִל ְב ֵני ָב ֶניך".
אמנם פשוטו של מקרא הוא שהפסוק ה ַהְרֵּבה ְּד ָבִרים ָא ְסרּו ֲח ָכ ִמים ִמְּפ ֵני ֶׁש ֵּיׁש ָּב ֶהן ַסָּכ ַנת ְנ ָפׁשֹות,
מצֶּוה להישמר מפני שכחה נפשית,
אך מושג הנפש משמש הן במשמעות ְו ָכל ָהעֹו ֵבר ֲע ֵלי ֶהןְ ,ו ָא ַמרֲ :הֵרי ִני ְמ ַסֵּכן ְּב ַע ְצ ִמיּ ,ו ַמה ַּל ֲא ֵחִרים
כוחות גופניים הן במשמעות כוחות ָע ַלי ְּב ָכְך? אֹוֵ :אי ִני ַמ ְקִּפיד ַעל ָּכְך – ַמִּכין אֹותֹו ַמַּכת
רוחניים ,ויש קשר ביניהם (מו"נ א,מא;
ַמ ְרּדּות.
יסודי התורה ד,ח .לאיסור שיקלל אדם את עצמו,
ראה סנהדרין כו,ג)ְ .ו ִאם ֹלא ֵה ִסיר – חייב
גם נידוי (בידוד חברתי) ,עד שיסיר את
המפגע (תלמוד תורה ו,יד ,סעיף ז).
ה ַמַּכת ַמְרּדּות – הלקאה מתקנת
