Page 222 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 222
זקיםנ רפס שפנ תושמיר חצור תהלכו פרק ג-ד 2 00
ודאי שיתקוף אותו הכלבְ .ודֹוֵרׁש ָּד ִמים רֹו ֵצ ַחְ ,ודֹו ֵרׁש ָּד ִמים ּדֹו ֵרׁש ִמֶּמּנּו ָּדם.
– הקדוש ברוך הוא (על פי תהילים ט,יג).
יא ְו ֵכן ַהּדֹו ֵחף ֲח ֵברֹו ַלּבֹור ְו ָה ָיה ָׁשם ֻסָּלם ַּבּבֹור ֶׁש ָּיכֹול
יא ְּת ִריס – מגן עץ משולש (פה"מ שבת
ַל ֲעלֹות ָע ָליו ,אֹו ֶׁש ָּז ַרק ּבֹו ֵחץ ְו ָה ָיה ְּתִריס ְּב ָידֹו ְל ָה ֵגן ָע ָליו,
ּו ָבא ַא ֵחר ְו ִסֵּלק ֶאת ַה ֻּסָּלם ְו ֵה ִסיר ֶאת ַה ְּתִריס – ְׁש ֵני ֶהם ֵאי ָנן ו,ד)ְׁ .ש ֵני ֶהם ֵאי ָנן ֶנ ֱה ָר ִגין ְּב ֵבית ִּדין –
בסולם ,מפני שהיה יכול הנהרג להציל
את עצמו (המאירי סנהדרין עז,ב); ובתריסֶ ,נ ֱה ָר ִגין ְּב ֵבית ִּדיןֲ .א ִפּלּו ָה ָיה ַהּדֹו ֵחף ַע ְצמֹו הּוא ֶׁש ָח ַזר ְו ִסֵּלק
פטור כשם שפטור בכופת את חברו
ֶאת ַה ֻּסָּלם – ָּפטּור ִמִּמי ַתת ֵּבית ִּדיןְ ,ו ִנ ְדָרׁש ִמֶּמּנּו ָּדם. כשסוף החמה לבוא לשם (לעיל י .בנזק
ממוני דומה – המסלק חייב ,ראה חובל ומזיק ז,ח) .כוחו כידו
יב ַהּזֹוֵרק ְצרֹורְ ...ו ָח ְזָרה ָה ֶא ֶבן – יב ַהּזֹוֵרק ְצרֹור ַּבּכֹ ֶתלְ ,ו ָח ְזָרה ָה ֶא ֶבן ַל ֲאחֹוֶרי ָה ְו ָהְר ָגה –
ַח ָּיב ִמי ַתת ֵּבית ִּדיןֶׁ ,שִּמּכֹחֹו ִהיא ָּב ָאהְ .ו ָכל ֵאּלּו ֶׁשְּמַׂש ֲח ִקין והתכוון להרוג את חברו .והצרור הוא
ְּב ַכּדּור ֶׁש ִה ְתרּו ָּב ֶהם ְו ָהְרגּוְּ :בתֹוְך ַאְרַּבע ַאּמֹות – ְּפטּוִרין; גוש אבנים שבפגיעה בקיר נתפרקה
חּוץ ְל ַאְרַּבע ַאּמֹותֲ ,א ִפּלּו ְלסֹוף ֵמ ָאה ַאָּמה – ַח ָּי ִבין; ְוהּוא אבן אחת וחזרה לאחורֶׁ .שְּמַׂש ֲח ִקין
ְּב ַכּדּור – נראה שהכוונה לכדור ברזל,
ֶׁש ֵּיׁש ָּבּה ְּכ ֵדי ְל ָה ִמיתְּ ,כמֹו ֶׁשֵּב ַאְרנּו (לעיל א-ה) .יגָ 1ז ַרק ֶא ֶבן הנזרק אל הקיר ,פוגע בו ,וחוזר לאחור
(המאירי שם)ְּ .בתֹוְך ַא ְרַּבע ַאּמֹות ְּפטּו ִרין
ְל ַמ ְע ָלה ְו ָה ְל ָכה ַלְּצ ָד ִדין ְו ָהְר ָגה – ַח ָּיב. – כי המשחקים מתכוונים שהפגיעה
תהיה חזקה והכדור יחזור יותר מארבע
יגַ 2הּכֹו ֵפת ֶאת ֲח ֵברֹו ְו ִהִּניחֹו ְּב ָמקֹום ֶׁש ֵאינֹו ָיכֹול ִל ְברֹ ַח,
ְו ֵה ִציף ָע ָליו ַמ ִים ּו ֵמת – ֲהֵרי ֶזה ֶנ ֱהָרג ָע ָליוְ ,והּוא ֶׁש ָּימּות אמות ,ונמצא שפחות מארבע אמות היא
ִמּכֹ ַח ִראׁשֹון ַהָּבא ִמַּמ ֲעָׂשיו.
זריקה בלא כוונה .יגְ 1ו ָה ְל ָכה ַלְּצ ָד ִדין
– בעלייתה סטתה לצדדים (המאירי עז,ב).
ַח ָּיב – שעדיין הולכת מכוחו (בבלי סנהדרין עז,ב).
יגְ 2ו ֵה ִציף ָע ָליו ַמ ִים – פתח את סכר המים ,וחברו אינו יכול לברוחֲ .הֵרי ֶזה ֶנ ֱהָרג ָע ָליו – משום שהמים עומדים רק
מכוח הסכר ,בניגוד למסלק תריס ,שהוא פטור ממיתה (לעיל יא; רמ"ה סנהדרין עז,ב)ִ .מּ ֹכ ַח ִראׁשֹון ַהָּבא ִמַּמ ֲעָׂשיו – כגון
שהניח אותו סמוך למקום הסכר ,וכשהסיר אותו ,באו עליו המים מיד .אבל אם הניח אותו במקום מרוחק יותר ,פטור,
מפני שאין מותו נגרם מכוח האדם אלא מכוח מרוצת המים (ראה שחיטה ב,יג .לדוגמאות לכוח שני ,ראה חובל ומזיק ו,י).
ּ ֶפ ֶרק ְר ִבי ִעי
אחריות הרוצח; ענישה לא רשמית ד
הכוונה להרוג א ּו ִמן ַה ַּתְׁשלּו ִמין – מתשלום הכופר.
א ַהִּמ ְתַּכֵּון ַל ֲהרֹג ֶאת ֶזה ְו ָהַרג ֶאת ֶזה – ָּפטּור ִמִּמי ַתת ֵּבית ֶׁש ֵאין ָעֵרי ִמ ְק ָלט קֹו ְלטֹות אֹותֹו – אינן
מגינות עליו ,מפני שעוונו חמור ,והוא
ִּדין ּו ִמן ַה ַּתְׁשלּו ִמין ּו ִמן ַהָּגלּותְ ,ל ִפי ֶׁש ֵאין ָעֵרי ִמ ְק ָלט קֹו ְלטֹות נחשב קרוב למזידֵ .ע ָדה – קבוצהָּ .פטּור
אֹותֹוְּ ,כמֹו ֶׁש ִּי ְתָּב ֵאר (להלן ו,י)ְ .ל ִפי ָכְךַ ,הּזֹו ֵרק ֶא ֶבן ְלתֹוְך ֵע ָדה ִמִּמי ַתת ֵּבית ִּדין – כיוון שלא נתכוון
לאדם מסוים .ועברתו חמורה מאוד,
ִמ ִּיְׂשָר ֵאל ְו ָהַרג ֶא ָחד ֵמ ֶהן – ָּפטּור ִמִּמי ַתת ֵּבית ִּדין.
עד שאין לו כפרה בגלות.
בִ 1נ ְתַּכֵּון ְל ַהּכֹות ֲח ֵברֹו ַעל ָמ ְת ָניוְ ,וֹלא ָה ָיה ַּבְּכ ִלי ְּכ ֵדי ְל ָה ִמית
בְּ 1כ ֵדי – בשיעורֶׁ .ש ֵאין ַההֹוֵרג ְּב ַכָּו ָנה
ַעל ָמ ְת ָניוְ ,ו ָה ְל ָכה ָלּה ָה ֶא ֶבן ַעל ִלּבֹוְ ,ו ָה ָיה ָּבּה ְּכ ֵדי ְל ָה ִמית
ַעל ִלּבֹוּ ,ו ֵמת; אֹו ֶׁשִּנ ְתַּכֵּון ְל ַהּכֹותֹו ַעל ִלּבֹוְ ,ו ָה ָיה ָּבּה ְּכ ֵדי ּגֹו ֶלה – מפני שגולה רק מי "שהורג
ְל ָה ִמית ַעל ִלּבֹוְ ,ו ָה ְל ָכה ָלּה ָה ֶא ֶבן ַעל ָמ ְת ָניוְ ,וֹלא ָה ָיה ָּבּה בשגגה ובהעלמה גמורה" (להלן ו,א),
ְּכ ֵדי ְל ָה ִמית ַעל ָמ ְת ָניוּ ,ו ֵמת – ָּפטּור ִמִּמי ַתת ֵּבית ִּדיןְ ,ו ֵאינֹו וכאן התכוון להרוג ,ועוונו חמור ,ואין
ּגֹו ֶלהֶׁ ,ש ֵאין ַההֹוֵרג ְּב ַכָּו ָנה ּגֹו ֶלה. לו כפרה בגלות.
