Page 220 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 220

‫זקיםנ רפס‪      ‬שפנ תושמיר חצור תהלכו‪      ‬פרק ג	‬                                             ‫‪	198‬‬

‫ּ ֶפ ֶרק ְׁש ִלי ִׁשי	‬  ‫	‬

‫כוח ההמתה ואומדנו‬       ‫ג‬

                                                                ‫אומדן הרצח‬                     ‫פרק ג – הקדמה‪ :‬בפסוקים המדברים על‬
                                                                                               ‫מי שהרג נפש בשגגה‪ ,‬התורה מביאה‬
‫א   ַהַּמֶּכה ֶאת ֲח ֵברֹו ְּב ָזדֹון ְּב ֶא ֶבן אֹו ְּב ֵעץ ֶו ֱה ִמיתֹו – אֹו ְמ ִדין‬        ‫כמה דוגמאות לרצח (במדבר לה‪,‬טז‪-‬כד)‪.‬‬
                                                                                               ‫הפסוקים וביאורם מובאים בהקדמה‬
‫ָּד ָבר ֶׁש ִהָּכהּו ּבֹו ּו ָמקֹום ֶׁש ִהָּכהּו ָע ָליו‪ִ ,‬אם ָראּוי אֹותֹו ֵח ֶפץ‬
‫ְל ָה ִמית ְּב ֵא ָבר ֶזה אֹו ֵאינֹו ָראּוי‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ְּ" :‬ב ֶא ֶבן ָיד ֲאֶׁשר‬                                    ‫להלכות אלו‪.‬‬
‫ָימּות ָּבּה ִהָּכהּו‪ ...‬אֹו ִּב ְכ ִלי ֵעץ ָיד ֲאֶׁשר ָימּות ּבֹו ִהָּכהּו" (במדבר‬
‫לה‪,‬יז‪-‬יח) – ַעד ֶׁש ִּי ְה ֶיה ּבֹו ְּכ ֵדי ְל ָה ִמית; ְו ֵאינֹו ּדֹו ֶמה ַמֵּכהּו ַעל‬        ‫א  אֹו ְמ ִדין – מעריכים‪ְ .‬ו ֵאינֹו ּדֹו ֶמה‬

‫ִלּבֹו ְל ַמֵּכהּו ַעל ְיֵרכֹו‪  .‬ב‪  1‬הֹו ִאיל ְו ֶנ ֱא ַמר " ֲאֶׁשר ָימּות ָּבּה"‬              ‫ַמֵּכהּו ַעל ִלּבֹו – מפני שמכה חלשה‬
                                                                                                                ‫יכולה להמית אותו‪.‬‬
                  ‫(שם; לה‪,‬כג)‪ִ ,‬מָּכאן ֶׁשאֹו ְמ ִדין ְמקֹום ַהַּמָּכה‪.‬‬
                                                                                               ‫ג   ְמַׁש ֲעִרין ַהַּמָּכה ַע ְצ ָמּה – בוחנים את‬
‫ב‪ְּ  2‬כֵׁשם ֶׁשאֹו ְמ ִדין ַה ֵח ֶפץ ֶׁש ִהָּכה ּבֹו ּו ְמקֹום ַהַּמָּכה‪ָּ ,‬כְך‬
                                                                                               ‫הפציעה‪ ,‬כגון עצמת הדימום וסיכויי‬
‫אֹו ְמ ִדין ּ ֹכ ַח ַה ַהָּכ ָיה‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ְּ" :‬ב ֶא ֶבן ָיד" (שם לה‪,‬יז)‪ִ ,‬מָּכאן‬          ‫ההבראה ממנה‪ְ .‬ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה –‬
‫ֶׁשְּמַׁש ֲעִרין ֶאת ַה ָּיד‪ֵ :‬אינֹו ּדֹו ֶמה זֹוֵרק ֶא ֶבן ַּב ֲח ֵברֹו ְּבִרחּוק ְׁש ֵּתי‬    ‫כגון שיש לקחת בחשבון את ההבדל‬
‫ַאּמֹות ְלזֹוֵרק ּבֹו ְּבִרחּוק ֶעֶׂשר‪ֶׁ ,‬שְּבִרחּוק ֶעֶׂשר ִי ְה ֶיה ּכֹ ָחּה ָי ֵתר;‬         ‫בין גברים לבין נשים מבחינת התגובה‬
‫ְו ֵאינֹו ּדֹו ֶמה זֹוֵרק ְּבִרחּוק ֶעֶׂשר ְלזֹוֵרק ְּבִרחּוק ֵמ ָאה‪ֶׁ ,‬שְּבִרחּוק‬
                                                                                                                    ‫לעצמת המכה‪.‬‬
                      ‫ַהָּמקֹום ְּביֹו ֵתר ִי ְת ַמ ֵעט ּ ֹכ ַח ַה ַהָּכ ָיה‪.‬‬
                                                                                               ‫ד   ֶעֶׁשת – חומר גולם חסר צורה‪ ,‬שאינו‬
‫ג  ְו ֵכן ְמַׁש ֲעִרין ַהַּמָּכה ַע ְצ ָמּה‪ּ ,‬ו ְמַׁש ֲעִרין ּכֹ ַח ַההֹוֵרג ְו ֹכ ַח‬
                                                                                                              ‫מעובד (פה"מ כלים יא‪,‬ג)‪.‬‬
‫ַהֶּנ ֱהָרג‪ִ ,‬אם הּוא ָּגדֹול אֹו ָק ָטן אֹו ָח ָזק אֹו ַחָּלׁש אֹו ָּבִריא אֹו‬
‫חֹו ֶלה‪ְ ,‬ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ֲ " :‬אֶׁשר ָימּות ָּבּה" (שם לה‪,‬יז;‬     ‫ה   ְנ ָגפֹו – נגח אותו (י')‪ְ .‬ו ֵאינֹו ּדֹו ֶמה‬

               ‫לה‪,‬כג) – ִמי ָתתֹו ֶׁשָּל ֶזה‪ְ ,‬מַׁש ֲעִרין ָּכל ִסּבֹו ֶתי ָה‪.‬‬                 ‫ַמֵּכהּו ַעל ִלּבֹו ְל ַמֵּכהּו ַעל ָמ ְת ָניו – מפני‬
                                                                                               ‫שמכה על הלב מסוכנת יותר ממכה‬
‫ד  ְּכ ִלי ַּבְר ֶזל – ֹלא ָנ ְת ָנה לֹו ּתֹוָרה ִׁשעּור‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ְ" :‬ו ִאם ִּב ְכ ִלי‬
                                                                                                            ‫באבר אחר (ראה להלן ד‪,‬ב)‪.‬‬
‫ַב ְר ֶזל ִהָּכהּו ַוָּי ֹמת רֹ ֵצ ַח הּוא" (שם לה‪,‬טז)‪ַ ,‬ו ֲא ִפּלּו ְּב ַמ ַחט; ְוהּוא‬
‫ֶׁש ִּי ְה ֶיה לֹו חֹד ְּכמֹו ַמ ַחט אֹו ַׁשּפּוד אֹו ַסִּכין ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהם‪ֲ .‬א ָבל‬
‫ִאם ִהָּכהּו ְּב ֶעֶׁשת ֶׁשְּל ַבְר ֶזל ְו ַכּיֹו ֵצא ָּבּה – אֹו ְמ ִדין אֹו ָתּה ְּכ ֶדֶרְך‬

                               ‫ֶׁשאֹו ְמ ִדין ָה ֶא ֶבן אֹו ָה ֵעץ‪.‬‬

‫ה   ַהַּמֶּכה ֶאת ֲח ֵברֹו ְּבֹלא ְּכ ִלי ֶו ֱה ִמיתֹו‪ְּ ,‬כגֹון ֶׁש ִהָּכהּו ְּב ָידֹו‬

‫אֹו ְּבַר ְגלֹו אֹו ְנ ָגפֹו ְּברֹאׁשֹו ֶו ֱה ִמיתֹו – ְמַׁש ֲעִרין ּ ֹכ ַח ַהַּמָּכה‬
‫ְוכֹ ַח ַהֶּנ ֱהָרג ּו ְמקֹום ַהַּמָּכה‪ֵ :‬אינֹו ּדֹו ֶמה ּדֹו ֵחף ֲח ֵברֹו ְּב ֶא ְצָּבעֹו‬
‫ְלבֹו ֵעט ּבֹו ְּבַר ְגלֹו ְּב ָכל ּכֹחֹו‪ְ ,‬ו ֵאינֹו ּדֹו ֶמה ַמֵּכהּו ַעל ִלּבֹו ְל ַמֵּכהּו‬
‫ַעל ָמ ְת ָניו‪ְ ,‬ו ֵאינֹו ּדֹו ֶמה ַחָּלׁש ַהַּמֶּכה ֶאת ַהָּבִריא ֶה ָח ָזק ְל ָבִריא‬

                             ‫ָח ָזק ַהַּמֶּכה ַחָּלׁש אֹו חֹו ֶלה‪.‬‬

‫ו  ּו ִמַּנ ִין ֶׁשְּמַׁש ֲעִרין ְּב ָכל ֵאּלּו? ֶׁשֶּנ ֱא ַמר‪" :‬אֹו ְב ֵאי ָבה ִהָּכהּו‬

‫ְב ָידֹו ַוָּימֹת מֹות יּו ַמת ַהַּמֶּכה" (שם לה‪,‬כא) – ַאף ַעל ִּפי ֶׁשֶּנ ֱא ַמר‬
   215   216   217   218   219   220   221   222   223   224   225