Page 187 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 187
זקיםנ רפס ומזיק חובל הלכות פרק ג-ד 165
יא ַּבֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים – שמשלם יא ַּבֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ִּב ְמ ֻכָּבדֲ .א ָבל ָא ָדם ֶׁשהּוא ְמ ֻב ֶּזה,
לפי שיעורי הקנסות הגבוהים הללו. ְו ֵאינֹו ַמ ְקִּפיד ְּב ָכל ֵאּלּו ַה ְּד ָבִרים ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהן – ֵאינֹו נֹו ֵטל
ְּב ֵני ָא ָדם ְּכעּוִרין – מכוערים במעשיהם, ֶאָּלא ְל ִפי ַמה ׁ ֶּשָראּוי לֹוּ ,ו ְכמֹו ֶׁש ִּיְראּו ַה ַּד ָּי ִנים ֶׁשהּוא ָראּוי
ואפשר שגם מכוערים בצורתם (והדבר ִלּ ֹטל; ְל ִפי ֶׁש ֵּיׁש ְּב ֵני ָא ָדם ְּכעּוִרין ֶׁש ֵאי ָנן ַמ ְקִּפי ִדין ַעל ָּבְׁש ָּתן,
משמש כדי להצחיק ולעורר את הקהל). ְו ָכל ַהּיֹום ְמ ַב ִּזין ַע ְצ ָמן ְּב ָכל ִמי ֵני ִּבּזּוי ֶּדֶרְך ְׂשחֹוק ְו ַקּלּות
רֹאׁש ,אֹו ְּכ ֵדי ִלּ ֹטל ְּפרּו ָטה ַא ַחת ִמן ַהֵּל ִצים ַהְּמַׂש ֲח ִקין ִעָּמ ֶהן.
א הקדמה להלכות א-וְ" :ו ִכי ִיָּנצּו ּ ֶפ ֶרק ְר ִבי ִעי
ד
[=יריבו] ֲא ָנִׁשים ְו ָנ ְגפּו ִאׁ ָּשה ָהָרה ְו ָי ְצאּו
ְי ָל ֶדי ָה ְוֹלא ִי ְה ֶיה ָאסֹון [לאישה ,ולא התשלומין בנחבלים שונים
מתה]ָ ,ענֹוׁש ֵי ָע ֵנׁש [המכה אותה חייב מכת הפלה
בתשלומים] ַּכ ֲאֶׁשר ָיִׁשית [=ישים,
יטיל ,יתבע] ָע ָליו ַּב ַעל ָה ִאׁ ָּשה ְו ָנ ַתן א ַהּנֹו ֵגף ֶאת ָה ִאׁ ָּשה ְו ָי ְצאּו ְי ָל ֶדי ָה – ַאף ַעל ִּפי ֶׁשֹּלא ִנ ְתַּכֵּון,
ִּב ְפ ִל ִלים [=וישלם הנוגף את דמי ַח ָּיב ְלׁ ַשֵּלם ְּד ֵמי ְו ָלדֹות ַלַּב ַעלְ ,ו ֶנ ֶזק ְו ַצ ַער ָל ִאּ ָׁשה .ב ְו ֵכי ַצד
עונשו בפקודת הדיינים]ְ .ו ִאם ָאסֹון ְמַׁש ֲעִרין ְּד ֵמי ְו ָלדֹות? ָׁש ִמין ֶאת ָה ִאּ ָׁשה ַּכָּמה ָה ְי ָתה ָי ָפה ַעד
ִי ְה ֶיה [ומתה האישה]ְ ,ו ָנ ַת ָּתה ֶנ ֶפׁש ַּת ַחת ֶׁשֹּלא ָי ְל ָדה ְו ַכָּמה ִהיא ָי ָפה ִמׁ ֶּש ָּי ְל ָדהְ ,ונֹו ְת ִנין ַלַּב ַעלִ .אם ֵמת
ָנ ֶפׁש [דין הרוצח למות]" (שמות כא,כב). ַהַּב ַעל – נֹו ְת ִנין ְליֹוְרָׁשיוְ .ו ִאם ְנ ָג ָפּה ַא ַחר ִמי ַתת ַהַּב ַעל – ַאף
ַהּנֹו ֵגף וכו' – הדוחף אישה הרה בבטנה
וגורם לנפילת הוולדות (שו"ת תנג)ְּ .ד ֵמי ְּד ֵמי ְו ָלדֹות ָל ִאׁ ָּשה.
ְו ָלדֹות ַלַּב ַעל – כמו שנאמר" :כאשר ג ָה ְי ָתה ְנׂשּו ָאה ְל ֵגרְ ,ו ָח ַבל ָּבּה ְּב ַח ֵּיי ַהֵּגר – נֹו ֵתן ְּד ֵמי ְו ָלדֹות
ישית עליו בעל האשה" .והבעל מקבל
את התשלום מפני שהבנים שלו ,ואליו ַלַּב ַעלֵ .מת ַהֵּגר – ָּפטּורְ .ו ִאם ָח ַבל ָּבּה ַא ַחר ִמי ַתת ַהֵּגר – ָז ָכת
הם מתייחסים (רלב"ג)ְ .ו ֶנ ֶזק – כחש הגוף
בעקבות ההפלה ,שהוא גדול מכחש ִהיא ִּב ְד ֵמי ְו ָלדֹות .ד ָה ְי ָתה ִׁש ְפ ָחה אֹו ּגֹו ָיה ִּבְׁש ַעת ֵהָריֹון,
הגוף בלידה רגילה (רש"י ב"ק מט,א .ולעניין
ּו ִבְׁש ַעת ְנ ִגי ָפה ִנְׁש ַּת ְחְרָרה אֹו ִנ ְתַּג ְּיָרה – ֲהֵרי ְּד ֵמי ְו ָלדֹות
שבת וריפוי ובושת ,ראה להלן טו)ְ .ו ַצ ַער – על ֶׁשָּלּה.
תוספת הכאב הכרוך בהפלה ,הנוסף ה ַהּנֹו ֵגף ֶאת ָה ִאׁ ָּשה ְו ָי ְצאּו ְי ָל ֶדי ָה ּו ֵמ ָתה – ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ָה ָיה
על הכאב שבלידהְ .ו ֶנ ֶזק ְו ַצ ַער ָל ִאּ ָׁשה
ׁשֹו ֵגגֲ ,ה ֵרי ֶזה ָּפטּור ִמן ַה ַּתְׁשלּו ִמין ְו ֵאינֹו ְמַׁשֵּלם ְּכלּום – ,אבל את שאר התשלומים לא ישלם
בכל מקרה ,מפני שייתכן שבהפלה לא
תתבטל האישה ממלאכתה יותר מבלידה רגילה או שלא תיזקק לרפואה (תוספות ב"ק מב,ב) ,ולא ייזקק לשלם דמי שבת
וריפוי .והוא עשוי להיפטר מלשלם דמי בושתה ,אם דחף אותה שלא בכוונה (ראה לעיל א,י) .ב ָׁש ִמין ֶאת ָה ִאּ ָׁשה
וכו' – מעריכים את שווי ההפרש בין שפחה הרה לשפחה שכבר ילדה בלידה רגילה ,וזהו בעצם שוויים של עוברים
הנמכרים לעבדות .להשוואה לעבדים ,ראה לעיל א,בַ .עד ֶׁשֹּלא – לפני שַ .-אף ְּד ֵמי ְו ָלדֹות ָל ִאׁ ָּשה – מפני שהבעל
אינו יכול להוריש לבניו דבר שלא זכה בו בעצמו (כס"מ).
ג ֵמת ַהֵּגר – ואין לו יורשים (פה"מ ב"ק ה,ד)ָּ .פטּור – ואין לה זכות בהם ,כיוון שכבר זכה בהם הגר בחייו ,ולכן זכה בהם
המזיק ,מפני שכל מי שמחזיק בנכסי הגר שאין לו יורשים – קנה אותם (זכייה ומתנה א,ו; צ') .ד ִׁש ְפ ָחה – לא יהודייה,
שהיא במצב ביניים בין יהודייה לבין גויה (איסורי ביאה יב,יא) .אֹו ּגֹו ָיה – שאין הקידושין תופסים בה (אישות ד,טו) ,ולכן
אין לה 'בעל' היכול לזכות בדמי הוולדות (מ"מ)ִ .נְׁש ַּת ְח ְר ָרה – שהייתה כבר משוחררת ,שהוולדות שייכים לה ,שהרי
שחרורה מביא לשחרור ולדותיה (ראה עבדים ז,ה).
ה ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ָה ָיה ׁשֹו ֵגג וכו' – אילו הרג את האישה במזיד (בעדים והתראה) ,עונשו מוות כדין רוצח ,ומתוך כך
פטור מלשלם ממון על מות העוברים ,מפני שנענש בעונש החמור יותר .זאת לפי הכלל שעברה שחלים עליה שני
