Page 183 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 183
זקיםנ רפס ומזיק חובל הלכות פרק ב 161
ַהֶּנ ֶזק; ְוֶׁש ֶבת – רֹו ִאין אֹותֹו ְּכ ִאּלּו הּוא ׁשֹו ֵמר ִקּׁשּו ִאיןְ ,ורֹו ִאין בהשוואה לשכר שהיה מקבל אילו עבד
והתאמץ יותר .תשלום זה משתנה לפי
אופי העבודה ,מפני שבעבודות כפיים ַּכָּמה הּוא ְׂש ַכר ׁשֹו ֵמר ִקּׁשּו ִאין* ְּב ָכל יֹוםְ ,ועֹוִׂשין ֶחְׁשּבֹון ָּכל
יש יגיעה רבה ,ובני אדם מעדיפים לקבל ְי ֵמי ָח ְליֹו ֶׁשָּל ֶזהְ ,ונֹו ֵתן לֹו.
סכום נמוך ובלבד שלא לעשות עבודה יאְ 2ו ֵכן ִאם ָק ַטע ַר ְגלֹו – רֹו ִאין אֹותֹו ְּכ ִאּלּו הּוא ׁשֹו ֵמר
קשה .לעומת זאת ,בעבודות שאין בהן
טורח רב ,שכר הבטלה קרוב לשכר ַעל ַהֶּפ ַתחִ .סֵּמא ֶאת ֵעינֹו – רֹו ִאין אֹותֹו ְּכ ִאּלּו הּוא ַמ ְט ִחינֹו
העבודה" .והבן ענין זה ,כי נפלא הוא ָּבֵר ַח ִיםְ .ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה.
ונכון" (פה"מ בכורות ד,ו) .רֹו ִאין אֹותֹו ְּכ ִאּלּו יב ִהָּכה ֶאת ֲח ֵברֹו ַעל ָא ְזנֹו ,אֹו ֲא ָחזֹו ְו ָת ַקע ְּב ָא ְזנֹוְ ,ו ֵחְרׁשֹו –
הּוא ׁשֹו ֵמר שדה ִקּׁשּו ִאין – מפני שגם נֹו ֵתן לֹו ְּד ֵמי ֻּכּלֹוֶׁ ,ש ֲהֵרי ֵאינֹו ָראּוי ִל ְמ ָלא ָכה ְּכ ָלל .יגִ 1סֵּמא
כשיתרפא ,לא יוכל לעבוד אלא כשומר
ֶאת ֵעינֹו ְוֹלא ֲא ָמדּוהּוְ ,ו ָק ַטע ֶאת ָידֹו ְוֹלא ֲא ָמדּוהּוְ ,ו ָק ַטע ֶאת על קישואים .בלשון חכמים נקרא
תשלום זה "שבת קטנה"ִ .קּׁשּו ִאין –
מלון הקתא ).(Cucumis melo var. chate ַר ְגלֹו ְוֹלא ֲא ָמדּוהּוְ ,ו ַא ַחר ָּכְך ֵחְרׁשֹו – הֹו ִאיל ְוֹלא ֲא ָמדּוהּו
פרי אדמה מאורך דומה למלפפון גדול. ְל ָכל ֶנ ֶזק ָו ֶנ ֶזק ,נֹו ֵתן לֹו ְּד ֵמי ֻּכּלֹו.
ְורֹו ִאין ַּכָּמה הּוא ְׂש ַכר ׁשֹו ֵמר ִקּׁשּו ִאין* יגֲ 2א ָמדּוהּו ְל ָכל ֶנ ֶזק ָו ֶנ ֶזקְ ,ו ַא ַחר ָּכְך ֲא ָמדּוהּו ְל ֻכּלֹו – ֵאין
– בכ"י ק' אין המילים האלו. ּגֹו ִבין ִמֶּמּנּו ֶאָּלא ְּד ֵמי ֻּכּלֹו ִּב ְל ַבד; ְו ִאם ָּת ַפׂש ַהִּנ ָּזק ֶנ ֶזק ָּכל
ֵא ֶבר ְו ֵא ֶבר ּו ְד ֵמי ֻּכּלֹו – ֵאין מֹו ִצי ִאין ִמ ָּידֹו.
יאַ 2מ ְט ִחינֹו ָּבֵר ַח ִים – מסובב את
אבני הרחיים לטחון בהן חיטים ,שהיא
פעולה גופנית פשוטה ביותר הדורשת הערכת תשלום הריפוי
רק אימוץ השרירים ,אך אין בה יתרון
יד ֵּכי ַצד ְמַׁש ֲעִרין ָהִרּפּוי? אֹו ְמ ִדין ְּב ַכָּמה ָי ִמים ִי ְח ֶיה ֶזה ֵמחֹ ִלי
לראייה.
ֶזה ְו ַכָּמה הּוא ָצִריְךְ ,ונֹו ֵתן לֹו ִמ ָּידְ ,ו ֵאין ְמ ַח ְּי ִבין אֹותֹו ִל ֵּתן
יב ְּד ֵמי ֻּכּלֹו – כערך דמיו כעבד בשוק,
ְּד ַבר יֹום ְּביֹומֹוְ .ו ָד ָבר ֶזה ַּת ָּק ָנה הּוא ַלַּמ ִּזיק .טו ְו ֵכן ַהׁ ֶּש ֶבת
אילו היה נמכר לפני שנתחרש ,שאין לו
– אֹו ְמ ִדין אֹו ָתּהְ ,ונֹו ֵתן ַהּ ֹכל ִמ ָּידִ .אם ָה ָיה ִמ ְתַּג ְלֵּגל ְּב ָח ְליֹו דמי שבת ,מפני שאין בו חולי זמני ("ימי
חוליו") המשביתו זמנית מן העבודה,
מפני שהחרש אינו ראוי לשום מלאכה, ְוהֹו ֵלְךְ ,ו ָאַרְך ּבֹו ַהחֹ ִלי ָי ֵתר ַעל ַמה ׁ ֶּש ֲא ָמדּוהּו – ֵאינֹו מֹו ִסיף לֹו
ותשלום הנזק הוא על החסר הקבוע של ְּכלּוםְ .ו ֵכן ִאם ִה ְבִריא ִמ ָּיד – ֵאין ּפֹו ֲח ִתין לֹו ִמַּמה ׁ ֶּש ֲא ָמדּוהּו.
תפקוד האבר (וראה לעיל א,ב) .יג 1נֹו ֵתן טז ַּבֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ְּבֶׁשָר ָצה ַהַּמ ִּזיקֶׁ ,שּזֹו ַּת ָּק ָנה ִהיא
לֹו ְּד ֵמי ֻּכּלֹו – וגם את דמי הריפוי והצער לֹוֲ .א ָבל ִאם ָא ַמר ַהַּמ ִּזיק ' ֵאין ְרצֹו ִני ְּב ַת ָּק ָנה זֹוֶ ,אָּלא ֲאַרְּפ ֵאהּו
והבושת אין מחשבים על כל מכה ומכה
ְּד ַבר יֹום ְּביֹומֹו' – ׁשֹו ְמ ִעין לֹו .יז ָא ַמר לֹו ַהִּנ ָּזק 'ְּפ ֹסק ִעִּמי
אלא באומדן כולל (י').
ְו ֵתן ַעל ָי ִדיַ ,ו ֲא ִני ֲא ַרֵּפא ַע ְצ ִמי' – ֵאין ׁשֹו ְמ ִעין לֹוֶׁ ,ש ֲה ֵרי אֹו ֵמר יגֲ 2א ָמדּוהּו ְל ָכל ֶנ ֶזק ָו ֶנ ֶזק וכו' –
לֹו 'ֶׁשָּמא ֹלא ְּת ַרֵּפא ַע ְצ ְמָךְ ,ו ַא ֲח ִזיק ֲא ִני ַע ְצ ִמי ַּבַּמ ִּזי ִקין'ֶ ,אָּלא יש ספק בדין אם חיובי התשלומים
הראשונים שנזקפו לחובתו נותרו
בעיניהם ,נוסף על החיוב האחרון שהוטל עליו באומדן הכללי ,או שמא יש לחייבו לשלם רק על האחרון (בבלי ב"ק
פה,ב) .ובית דין אינו מוציא ממון כשיש ספק ,ו"ככל ספק ממון :המוציא מחברו – עליו הראיה" (איסורי ביאה טו,כו) ,ולכן
אין מוציאים מיד התופסּ .ו ְד ֵמי ֻּכּלֹו – הפער בין האומדן הכללי של סך הנזק לבין סכום האומדנים של כל נזק ונזק (מ"מ).
יד ְו ַכָּמה הּוא ָצִריְך – עבור הריפוי למשך הזמן שנאמדְּ .ד ַבר יֹום ְּביֹומֹו – הוצאות ריפוי בכל יום ,לפי מה שהוא
צריך לאותו יוםַּ .ת ָּק ָנה הּוא ַלַּמ ִּזיק – לטובת המזיק ,שאינו צריך לשלם יותר ממה שנקבע לו תחילה ,כדי לעודד את
הניזק להשתדל להתרפא מהר.
טז ׁשֹו ְמ ִעין לֹו – בכל תקנה ממונית שהיא לטובת האדם ,שהאדם אינו רוצה בה ,אין מכריחים אותו .יז ְּפ ֹסק
ִעִּמי – קבע אתי את הסכוםְ .ו ַא ֲח ִזיק ֲא ִני ַע ְצ ִמי ַּבַּמ ִּזי ִקין – אהיה נחשב מן המזיקים ,שיאמרו עליי שאני גורם נזק חמור
שאינו מתרפא (בבלי ב"ק פה,א).
