Page 178 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 178
זקיםנ רפס ומזיק חובל הלכות פרק א 156
ד ֶׁשֶּנ ֱא ַמר – הפסוקים מובאים ד ְו ֵכן ֶזה ֶׁשֶּנ ֱא ַמר ַּבחֹו ֵבל ַּב ֲח ֵברֹו ּו ַמ ִּזיקֹו "ֹלא ָתחֹוס ֵעי ֶנָך"
בהקדמה להלכות אלו .ואין הכוונה
(דברים כה,יב) – ֶׁשֹּלא ָּתחּוס ַּב ַּתְׁשלּו ִמיןֶׁ ,שָּמא ּ ֹתא ַמרָ :ע ִני הּוא לעונש גופני (לפירוש אחר ,ראה רוצח א,ז-ח).
ֶזהְ ,וֶׁשֹּלא ְּב ַכָּו ָנה ָח ַבל ּבֹוֲ ,אַר ֲח ֶמּנּו – ְל ָכְך ֶנ ֱא ַמרֹ" :לא ָתחֹוס ֶׁשֹּלא ָּתחּוס ַּב ַּתְׁשלּו ִמין – "אלא מגבין
ממנו כל שיש לו בלא חנינה [רחמים]" ֵעי ֶנָך".
(סנהדרין כ,ד .)2ועניין ההקפדה על העונש
ה ּו ִמַּנ ִין ֶׁש ֶּזה ֶׁשֶּנ ֱא ַמר ָּב ֵא ָב ִרים " ַע ִין ַּת ַחת ַע ִין" (שמות כא,כד; נתבאר על ידי רבנו במקום אחר" :לפי
שאם לא יענש המזיק ,לא יסתלקו
ויקרא כד,כ) ַּתְׁשלּו ִמין הּוא? ֶׁשֶּנ ֱא ַמרַ " :חּבּו ָרה ַּת ַחת ַחּבּו ָרה" הנזקים כלל ,ולא ירתע כל מי שזומם
(שמות כא,כה)ּ ,ו ְב ֵפרּוׁש ֶנ ֱא ַמרְ " :ו ִכי ַיֶּכה ִאיׁש ֶאת ֵר ֵעהּו ְּב ֶא ֶבן להרע .ולא כקלות דעת מי שדימה כי
אֹו ְב ֶא ְגרֹףַ ...רק ִׁש ְבּתֹו ִי ֵּתן ְו ַרּפֹא ְי ַרֵּפא" (שם כא,יח-יט; ושםְ :ו ִכי זניחת העונשין רחמים על בני אדם ,אלא
ְיִרי ֻבן ֲא ָנִׁשים ְו ִהָּכה ִאיׁש)ָ .הא ָל ַמ ְד ָּת ֶׁש" ַּת ַחת" ֶׁשֶּנ ֱא ַמר ַּב ַחּבּו ָרה – היא עצם האכזריות עליהם והפסד סדר
המדינה" (מו"נ ג,לה).
ה ּו ְב ֵפרּוׁש ֶנ ֱא ַמר – שבהכאת אבן או ַּתְׁשלּו ִמיןְ ,והּוא ַה ִּדין ְל" ַת ַחת" ַהֶּנ ֱא ַמר ָּב ַע ִין ּו ִבְׁש ָאר ֵא ָבִרים.
ו ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ְּד ָבִרים ֵאּלּו ִנְר ִאין ֵמ ִע ְנ ַין ּתֹוָרה ֶׁשִּב ְכ ָתבֻּ ,כָּלן אגרוף ,כלומר בחבורה ,החובל משלם
פיצוי על ("תחת") החבורה.
ו ַאף ַעל ִּפי וכו' – לא זו בלבד שזה ְמ ֹפָרִׁשין ֵהן ִמִּפי מֹ שׁ ֶ�ה ֵמ ַהר ִסי ַניְ ,ו ֻכָּלן ֲה ָל ָכה ְל ַמ ֲעֶׂשה ֵהן
נראה הפשט ,אלא שהדברים התפרשו
ְּב ָי ֵדינּוְ ,ו ָכ ֶזה ָראּו ֲאבֹו ֵתינּו ָּד ִנין ְּב ֵבית ִּדינֹו ֶׁשִּליהֹוֻׁש ַע ּו ְב ֵבית למשה בהר סיני ,והן הלכות שנהגו
הלכה למעשה בכל דורְׁ .שמּו ֵאל ָהָר ָמ ִתי ִּדינֹו ֶׁשִּלְׁשמּו ֵאל ָה ָר ָמ ִתי ּו ְב ָכל ֵּבית ִּדין ּו ֵבית ִּדין ֶׁש ָע ְמדּו
– שמואל הנביא ,שישב במקום ששמו ִמימֹות ֹמ ׁש ֶ�ה ְו ַעד ַע ְכָׁשו.
רמה.
ז ִּב ְפ ֵני ַע ְצמֹו – ואינו תלוי בתשלומים תשלום צער
אחריםֶ .נ ֱא ַמר ָּבאֹו ֵנסִּ" :כי ִי ְמ ָצא ִאיׁש ז ּו ִמַּנ ִין ֶׁשַּמ ִּזיק ֲח ֵברֹו ַח ָּיב ַּבַּצ ַער ִּב ְפ ֵני ַע ְצמֹו? ֶׁש ֲה ֵרי ֶנ ֱא ַמר
ַנ ֲעָרה ְבתּו ָלה ֲאֶׁשר ֹלא אָֹרָׂשה [שלא
ָּבאֹו ֵנסַּ " :ת ַחת ֲאֶׁשר ִעָּנּה" (דברים כב,כט)ְ ,והּוא ַה ִּדין ְל ָכל ַהְּמ ַצ ֵער התייחדה לאיש במעשה קידושין]
ּו ְת ָפָׂשּה ְוָׁש ַכב ִעָּמּה [=נגד רצונה]ֶ ,את ֲח ֵברֹו ְּבגּופֹוֶׁ ,שהּוא ַח ָּיב ְלׁ ַשֵּלם ְּד ֵמי ַהַּצ ַער.
ְו ִנ ְמ ָצאּוְ .ו ָנ ַתן ָה ִאיׁש ַהּׁשֹ ֵכב ִעָּמּה ַל ֲא ִבי
ַהַּנ ֲע ָרה ֲח ִמׁ ִּשים ָּכ ֶסףְ ,ולֹו ִת ְה ֶיה ְל ִאׁ ָּשה תשלומי שבת ,ריפוי ובושת
ַּת ַחת ֲאֶׁשר ִעָּנּה" – האונס חייב לשלם ח ּו ִמַּנ ִין ֶׁשהּוא ַח ָּיב ְּבֶׁש ֶבת ִּב ְפ ֵני ַע ְצמֹו ְו ִרּפּוי ִּב ְפ ֵני ַע ְצמֹו?
לאישה דמי צער הנלמדים מלשון
ֶׁשֶּנ ֱא ַמרַ" :רק ִׁש ְבּתֹו ִי ֵּתן ְוַרּ ֹפא ְיַרֵּפא" (שמות כא,יט) .ט ּו ִמַּנ ִין הפסוק" ,תחת אשר ענה" ,נוסף על קנס
של חמישים כסף (נערה בתולה ב,א; ב,וֶׁ 1שהּוא ַח ָּיב ַּבּבֹ ׁש ֶ�ת ִּב ְפ ֵני ַע ְצ ָמּה? ֶׁש ֲה ֵרי ֶנ ֱא ַמרְ " :וָׁש ְל ָחה ָי ָדּה
ונוסף עליהם גם דמי בושת ופגם).
ְו ֶה ֱח ִזי ָקה ִּב ְמ ֻבָׁשיוְ ,ו ַקּ ֹצ ָתה ֶאת ַּכָּפּה" (דברים כה,יא-יב) – ִּב ְכ ַלל
ִּדין ֶזה ְק ַנס ַהְּמ ַב ֵּיׁש. ט ִּב ְכ ַלל ִּדין ֶזה – נוסף על הדינים
הנלמדים מן הפסוק ,כגון שלא לרחם
י ֵאינֹו ַח ָּיב ַעל ַהּבֹׁש ֶ�ת ַעד ֶׁש ִּי ְה ֶיה ִמ ְתַּכֵּוןֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרְ" :וָׁש ְל ָחה על הפושע (לעיל ד) ולהציל את הנרדף
(רוצח א,ז)ְ .ק ַנס ַהְּמ ַב ֵּיׁש – שאינו כפיצוי
ָי ָדּה" (שם)ֲ .א ָבל ַהְּמ ַב ֵּיׁש ֲח ֵברֹו ְּבֹלא ַּכָּו ָנה – ָּפטּורְ .ל ִפי ָכְךָ ,יֵׁשן בשיעור הפגיעה במדויק ,לעומת דמי
ְו ַכּיֹו ֵצא ּבֹו ֶׁשִּב ֵּיׁש – ָּפטּור. השבת והריפוי שהם פיצוי ממוני שלם
(להלן ה,ז .להגדרת הקנס ,ראה נזקי ממון ב,ח).
י ִמ ְתַּכ ֵּון – להזיק ,אף אם אינו מתכוון לבייש (להלן יב) :אם התכוון להזיקו ,הדבר נחשב להעלבה ולזלזול בכבודו,
אך אם לא התכוון להזיקו ,מדובר בטעות שאין להיעלב ממנה.
