Page 177 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד

‫ִה ְלכֹות חֹו ֵבל ּו ַמ ִזּי ק‬ ‫‪ ‬‬

‫ִמ ְצ ַות ֲעֵׂשה ַא ַחת‪ְ ,‬ו ִהיא ִּדין חֹו ֵבל ַּב ֲח ֵברֹו אֹו ַמ ִּזיק ָממֹון מניין המצוות‪ :‬חֹו ֵבל ַּב ֲח ֵברֹו – מכה את‬
‫חברו או פוצע אותו‪.‬‬
‫ֲח ֵברֹו‪ּ .‬ו ֵבאּור ִמ ְצָוה זֹו ִּב ְפָר ִקים ֵאּלּו‪.‬‬

‫א ַהחֹו ֵבל ַּב ֲח ֵברֹו – גם שלא בכוונה‬ ‫ּ ֶפ ֶרק ִרא ׁשֹון ‬ ‫ ‬

‫(להלן י; יב‪ .‬לאיסור לחבול בכוונה‪ ,‬ראה להלן ה‪,‬א)‪.‬‬ ‫א‬

‫ֶנ ֶזק – תשלומי קנס כנגד מה שהפחית‬ ‫חמשת תשלומי החובל‬

‫לצמיתות מערך גופו של חברו (ככלל‪,‬‬ ‫תשלומי החובל בחברו‬
‫הערך מחושב מבחינת כוח עבודה)‪.‬‬
‫ַצ ַער – תשלומי קנס על הכאב הפיזי‬ ‫א ַהחֹו ֵבל ַּב ֲח ֵברֹו – ַח ָּיב ְלׁ ַשֵּלם לֹו ֲח ִמׁ ָּשה ְּד ָבִרים‪ֶ :‬נ ֶזק‪ְ ,‬ו ַצ ַער‪,‬‬

‫ְו ִרּפּוי‪ְ ,‬וֶׁש ֶבת‪ּ ,‬ובֹׁש ֶ�ת‪ַ .‬ו ֲח ִמׁ ָּשה ְּד ָב ִרים ֵאּלּו ֻּכָּלן ִמְׁש ַּתְּל ִמין ִמן שגרם לנחבל‪ִ .‬רּפּוי – תשלום פיצוי‬
‫המחושב על פי הערכת ההוצאות‬
‫לריפוי החבלה‪ֶׁ .‬ש ֶבת – תשלומי פיצוי‬ ‫ַה ָּי ֶפה ֶׁשִּב ְנ ָכ ָסיו‪ְּ ,‬כ ִדין ָּכל ַהַּמ ִּזי ִקין‪.‬‬

‫על השכר שנמנע מן הנחבל‪ ,‬שנאלץ‬ ‫תשלום נזק‬

‫לשבות ממלאכתו בימי חוליו‪ּ .‬בֹ�ׁש ֶ ת‬ ‫ב ֶנ ֶזק ֵּכי ַצד? ֶׁש ִאם ָק ַטע ַיד ֲח ֵברֹו אֹו ַר ְגלֹו – רֹו ִאין אֹותֹו‬
‫– תשלומי קנס על הפגיעה הציבורית‬
‫בכבודו של הנחבל (הבושה)‪ ,‬המתלווה‬ ‫ְּכ ִאּלּו הּוא ֶע ֶבד ִנ ְמָּכר ַּבּׁשּוק‪ַּ :‬כָּמה ָה ָיה ָי ֶפה ְו ַכָּמה הּוא ָי ֶפה‬

‫למגע הפיזי שבחבלה‪ .‬משולם רק כשיש‬ ‫ַע ָּתה‪ּ ,‬ו ְמַׁשֵּלם ַהְּפ ָחת ֶׁש ִה ְפ ִחית ִמ ָּד ָמיו‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ַ " :‬ע ִין ַּת ַחת‬
‫כוונה‪ַ .‬ה ָּי ֶפה ֶׁשִּב ְנ ָכ ָסיו – כשבא לגבות‬ ‫ַע ִין‪( "...‬שמות כא‪,‬כד; ויקרא כד‪,‬כ); ִמִּפי ַהׁ ְּשמּו ָעה ָל ְמדּו‪ֶׁ ,‬ש ֶּזה ֶׁשֶּנ ֱא ַמר‬
‫מהקרקע של המזיק ייטול מהטובה‬
‫ביותר שיש לו‪ְּ .‬כ ִדין ָּכל ַהַּמ ִּזי ִקין –‬ ‫" ַּת ַחת" – ְלׁ ַשֵּלם ָממֹון הּוא‪.‬‬

‫ראה נזקי ממון ח‪,‬י‪ .‬הערה לגבי נזקים‬ ‫ג ֶזה ֶׁשֶּנ ֱא ַמר ַּבּתֹוָרה "ַּכ ֲאֶׁשר ִי ֵּתן מּום ָּב ָא ָדם ֵּכן ִיָּנ ֶתן ּבֹו"‬
‫נפשיים‪ :‬כל התשלומים אינם כוללים‬
‫(ויקרא כד‪,‬כ) – ֵאינֹו ַל ֲחבֹל ָּב ֶזה ְּכמֹו ֶׁש ָח ַבל ַּב ֲח ֵברֹו‪ֶ ,‬אָּלא ֶׁשהּוא נזקים נפשיים־פרטיים‪ ,‬לא רק מפני‬
‫שקשה להעריך אותם‪ ,‬אלא מפני‬
‫שקשה להוכיח בוודאות יחס של סיבה‬ ‫ָראּוי ְל ַח ְּסרֹו ֵא ֶבר אֹו ַל ֲחבֹל ּבֹו ְּכמֹו ֶׁש ָעָׂשה‪ּ ,‬ו ְל ִפי ָכְך ְמַׁשֵּלם‬
‫ותוצאה בקשר בין המזיק לבין הנזק‪,‬‬ ‫ִנ ְזקֹו‪ַ .‬ו ֲהֵרי הּוא אֹו ֵמר‪ְ" :‬וֹלא ִת ְקחּו ֹכ ֶפר ְל ֶנ ֶפׁש רֹ ֵצ ַח" (במדבר‬
‫בעיקר מפני שהנזק תלוי ברובו הגדול‬ ‫לה‪,‬לא) – ְלרֹו ֵצ ַח ִּב ְל ַבד הּוא ֶׁש ֵאין ּ ֹכ ֶפר‪ֲ ,‬א ָבל ְל ֶח ְסרֹון ֵא ָבִרים‬

‫בחוסנו הנפשי של הניזק ולא במעשיו‬ ‫אֹו ְל ַחָּבלֹות ֵיׁש ּ ֹכ ֶפר‪.‬‬
‫של המזיק (ראה למשל ב‪,‬ג)‪.‬‬

‫ב ָי ֶפה – שווה‪ .‬וברור שאין הכסף תחליף לאברי הגוף‪ ,‬וההשוואה למחירי שוק העבדים באה רק ליצור מדרגות‬

‫תשלום‪ִ .‬מִּפי ַהׁ ְּשמּו ָעה – כפי ששמעו איש מפי רבו במסורת שבעל פה כיצד להבין את דברי המקרא‪ְ .‬לׁ ַשֵּלם ָממֹון‬

‫הּוא – ולא להוציא את עין החובל ממש‪.‬‬

‫ג ֶׁשֶּנ ֱא ַמר ַּבּתֹו ָרה – ככלל יסודי בעקרונות המוסריים של העונשים שבתורה (עיין מו"נ ג‪,‬מא)‪ֶׁ" :‬ש ֶבר ַּת ַחת ֶׁש ֶבר ַע ִין‬

‫ַּת ַחת ַע ִין ֵׁשן ַּת ַחת ֵׁשן‪ַּ ,‬כ ֲאֶׁשר ִי ֵּתן מּום ָּב ָא ָדם ֵּכן ִיָּנ ֶתן ּבֹו"‪ֶׁ .‬שהּוא ָראּוי ְל ַח ְּסרֹו ֵא ֶבר – התורה דיברה בלשון זה כדי‬

‫להדגיש את הבחינה המוסרית‪ ,‬שחבלת הגוף אינה כחבלת ממון ושהממון אינו חזות הכל‪ ,‬ולכן לא נאמר בתורה‬

‫'כסף תחת עין'‪ .‬ופרשני המקרא אומרים שענישה גופנית על פגיעה גופנית‪ ,‬אין בה צדק‪ ,‬מפני שאי אפשר לפגוע‬

‫בפוגע בדיוק במידה שפגע בזולת‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬עיוור בעין אחת שחבל בעין חברו הרואה בשתי עיניו ושיחת אותה‪,‬‬

‫אי אפשר להענישו ביחס שווה למה שעשה (ר"ח‪ ,‬רס"ג‪ ,‬ראב"ע)‪ּ .‬ו ְל ִפי ָכְך ְמַׁשֵּלם ִנ ְזקֹו‪ַ .‬ו ֲה ֵרי הּוא אֹו ֵמר – ברוצח במזיד‪,‬‬

‫שממיתים אותו כפי שהמית‪ְ" :‬וֹלא ִת ְקחּו ֹכ ֶפר [פדיון נפש; כסף תמורת עונש] ְל ֶנ ֶפׁש רֹ ֵצ ַח ֲאֶׁשר הּוא ָרָׁשע ָלמּות‪ִּ ,‬כי‬

‫מֹות יּו ָמת"‪ֵ .‬יׁש ּ ֹכ ֶפר – שהוא עונש ופיצוי כאחת‪.‬‬